מיטוט חמאס וחיסול ארגון הטרור?

מחבל חמאס במצעד בעזה, 14 בנובמבר 2021 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)
MAHMUD HAMS / AFP
מחבל חמאס במצעד בעזה, 14 בנובמבר 2021

סוגיית מיטוט חמאס וחיסולו של ארגון הטרור – היא אחת הסוגיות המאתגרות והנפיצות ביותר בשיח הישראלי מאז ה-7 באוקטובר. לצד העובדה ש"לא ניתן להשמיד את חמאס" וכי רעיון "העלמתו היא זריית חול בעיני הציבור", כפי שהיטיב להסביר דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בראיון שנערך איתו בערוץ 13.

ללא ספק, מדובר בסוגייה טעונה ומורכבת, המושכת אליה אש ותשומת לב בינלאומית עצומה. וזאת, במקביל לסוגיית השבת החטופים משבי חמאס, והרבה מעבר לעימות המילולי שהתחולל בין הגרי לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר, וכן מעבר לביקורת המושמעת תדיר כלפי הדרג הצבאי ופעילות צה"ל ברצועה.

סוגיית מיטוט חמאס וחיסולו של ארגון הטרור היא סוגייה טעונה ומורכבת, המושכת אליה אש ותשומת לב בינלאומית עצומה. כל זאת, במקביל לסוגיית השבת החטופים משבי חמאס

חמאס, ארגון טרור דתי, אסלאמיסטי קיצוני, מבית מדרשם של ה"אחים המוסלמים", החל לפעול ב"שטחים" עם תחילת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987.

כ"תנועת ההתנגדות האסלאמית" שחרטה על דגלה את השמדת ישראל, מחיקתה מהמפה והקמת מדינה פלסטינית עצמאית – חמאס – במיוחד על רקע ביסוס אחיזתו ומעמדו כגורם ריבוני סמי-מדינתי ברצועת עזה (2007) – התעצם משמעותית בעיקר בשנים האחרונות.

זו הייתה התעצמות פוליטית, צבאית, מודיעינית ואופרטיבית, הכוללת בין היתר הקמת מנגנוני שליטה וממשל עצמאי, תשתיות צבא וטרור מתקדמות – והכל בסיוע מסיבי מצד איראן, קטאר, מדינות ומקורות מימון וסיוע נוספים בעולם המוסלמי ומחוצה לו. כל אלה, הפכו את חמאס, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, לאחד מארגוני הטרור הקטלניים והבולטים ביותר במזרח התיכון ובכלל זה, בעולם המוסלמי.

לא בכדי, על רקע זה נעשית השוואה בינו לבין דאע"ש. מעבר לממדי האסון, היקף ההרג וההרס שגרמה לישראל ולצד התנגדותה הנחרצת של ישראל להכרה בו, להידברות וקיום מו"מ איתו – חמאס, ארגון טרור סוני רצחני הנמנה על מחנה הג'האד העולמי – דוגל באידיאולוגיה דתית פנטית ושנאה תהומית ל"ישות הציונית". ערכי יסוד המהווים עילה לקיומו והמושרשים עמוקות בתודעת הציבור הפלסטיני.

חמאס, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, הפך לאחד מארגוני הטרור הקטלניים והבולטים ביותר במזרח התיכון, ובכלל זה בעולם המוסלמי. לא בכדי, על רקע זה נעשית השוואה בינו לבין דאע"ש

עם זאת וחרף התנגדותו החריפה לישראל, בנקודה זו חשוב להבהיר כי מדובר בארגון לאומי פלסטיני הסולד גם מהרשות הפלסטינית, הנחשבת בעיניו כ"אויב" והנבדלת ממנו, כמו גם מדאע"ש ודומיו.

חמאס מתמקד במימוש חזונו הלאומי באמצעות טרור או "ג'האד" (מילולית: "מלחמת מצווה"), תוך התנגדות גורפת למהלכים והסכמים עם ישראל (דוגמת "הסכמי אברהם" ותהליך הנורמליזציה עם סעודיה) – וזאת לעומת חזונם הגלובלי של ארגון המדינה האסלאמית ואל-קאעדה, המתמקדים בפגיעה ביעדים אסטרטגים בארה"ב, במדינות אירופה ובשאר העולם.

כארגון פרגמטי שצמח וניזון "מהשטח", והמאופיין, כאמור, בגידול ניכר בבסיסי הכוח והעוצמה שלו, כבר עתה ברור שחיסול תשתיות שלטוניות, צבאיות וארגוניות ופגיעה במתקנים, במשאבים ויכולות אופרטיביות שלו – חמורים ככל שיהיו – אינם יכולים להשמיד או למחוק לחלוטין את הבסיס הדתי-אידיאולוגי המזין אותו, להיפך.

למעשה, לא רק שמהלכים אלה מובילים לחיזוק ממדי השנאה המלבה את (תופעת) הטרור ברצועת עזה ובכלל, אלא שאיומים בנוגע למיטוט אחיזתו המדינית בשטח לצד ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע במקורות ה"עוצמה הרכה" של חמאס, עלולים להוות "Vicious Circle". היינו, טריגר שיאיץ ויגדיל את ממדי הגיוס לשורות הארגון, יקצין את עמדת מנהיגיו הפועלים ברצועה ובפזורה הפלסטינית בעולם (דוגמת יחיא סנוואר ואסמאעיל הנייה) וכן, יוביל להסלמה נוספת בעימות נגד ישראל, תוך החרפת ממדי המשבר הביטחוני במזרח התיכון.

כארגון פרגמטי שצמח וניזון "מהשטח", ומאופיין בגידול ניכר בבסיסי כוחו ועוצמתו, חיסול תשתיותיו השלטוניות, צבאיות וארגוניות ופגיעה במתקניו, משאביו ויכולותיו האופרטיביות – אינם יכולים להשמידו

על רקע זה, חשובה ההבנה לעומק של ארגון חמאס על כל רבדיו וזרועותיו (הצבאית, מדינית, חברתית ודתית) תוך הבחנה בין הממד הערכי-אידיאולוגי, הצבאי-ביטחוני והפוליטי-מדיני שלו.

כמו כן, חשוב לערוך בידול בינה לבין שאר הארגונים הג'האדיסטיים והאסלאמיסטיים, הפלגים הפלסטיניים והסיעות המיליטנטיות הפועלות באזור, החותרות לפגוע בישראל והמתחרות זו-בזו על משאבים, תשומת לב והכרה לאומית/בינלאומית.

יתרה מכך, כדי להיטיב להתמודד את התעצמות הטרור והגידול העצום שחל במרחב האיומים הביטחוניים שמגלם חמאס, בעידודה ותמיכתה המלאה של איראן ושותפותיה ב"ציר ההתנגדות" – חשוב להקפיד ולבדל בין המישור ההצהרתי והמישור האופרטיבי, הפומבי והחשאי, הן של הדרג המדיני והן של הדרג הצבאי בישראל.

הפרדה זו בין שלל הרבדים, הממדים והזרועות, כמו גם בין התוכן והמהות לבין האופן ו"הניראות", היא קריטית. היא מאפשרת, בין השאר, להבחין באמת הקשה שחשף דובר צה"ל כשניסה לחפות על היעדרה של אסטרטגיה ברורה ל"יום שאחרי", ותוכנית סדורה לסיום המלחמה וכינון-מחדש של ישות פלסטינית ברצועת עזה. בעודו מדבר ב"גובה העיניים", נמנע משימוש בסלוגנים, מניפולציות וביטויים נבובים כמו השגת "ניצחון מוחלט".

הפרדה בין שלל הרבדים, הממדים והזרועות של חמאס, כמו גם בין התוכן והמהות לבין האופן ו"הניראות", היא קריטית. היא מאפשרת, בין השאר, להבחין באמת הקשה שחשף דובר צה"ל

בדרכו שלו, דניאל הגרי, ניפץ אשליות ומצגי שווא בדבר יכולתה של ישראל להשמיד את תפיסתו האידיאולוגית היינו, "צינור החמצן", של חמאס.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 722 מילים
סגירה