הרווח של טראמפ והמחיר שישלם העולם

המסר של טראמפ לרוסיה, טורקיה ואיראן ברור: גם אם ארה"ב לא נוכחת בכל מקום במזרח התיכון, היא עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה ● אלא שהשמחה עלולה להיות קצרת מועד ● פרשנות

אבו באכר אל בגדדי נואם במסגד בעיראק. ככל הנראה נהרג אתמול בסוריה. טראמפ ימסור הצהרה בעניין בהמשך היום (צילום: Militant video via AP, File))

על עובדה אחת אין עוררין בין מטיבי הלכת ויודעי הדבר במדיניות האמריקאית: הדוד סם לעולם לא שוכח כשזה מגיע לפגיעה באינטרסים ביטחוניים אמריקאים, כל שכן כשזה עולה בחייהם של אזרחים אמריקאים. עיינו ערך ג'ונתן פולארד, אוסמה בין לאדן, ונכון להבוקר – אבו-בכר אל-בגדאדי.

אין ספק שתזמון החיסול של אל-בגדאדי משרת היטב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכמה טעמים. "ללא 'רגליים אמריקאיות על הקרקע' (Boots on the ground, מושג שמעורר פלצות אצל האמריקאי הממוצע) האינטרס האמריקני עדיין נשמר", הוא יאמר למקטרגים הרבים והמגוונים.

מבחינתו, מדובר בהישג היסטורי חשוב. גם הוא, כמו קודמו (השנוא עליו) ברק אובמה, חיסל ארכי מחבל שפתח חשבון עם ארצות הברית.

מעבר לכך, טראמפ משדר מסר לרוסיה, טורקיה ואיראן, שעיקרו: גם אם ארצות הברית לא בהכרח נוכחת פיזית במזרח התיכון, וושינגטון עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה.

בל נשכח שחלק גדול מהביקורת שהופנתה כלפי הנשיא טראמפ מבית ומחוץ (כולל מישראל, במרומז) הייתה כי בהסגת הכוחות מסוריה הוא מניח למעשה את היסודות למדינה האסלאמית החדשה.

הלילה טראמפ השיב ולא התאפק (כצפוי) לספר לכל העולם על ההישג הצבאי, בהודעה ששיגר דרך חשבון הטוויטר הנשיאותי.

בהיבט הצבאי, אין ספק שארצות הברית הוכיחה יכולת חדירה מודיעינית מרשימה לארגון צללים ורמת מבצעיות גבוהה. לגבי החלק הראשון התעוררו לאחרונה לא מעט סימני שאלה, לגבי החלק השני תמיד היו סימני קריאה.

אגב, לא מן הנמנע שלחלק המודיעיני של המבצע הזה היו שותפים גם ארגוני ביון אחרים, כאלה שמעורבים ועוקבים באופן יומיומי אחר הנעשה בסוריה.

אלא שיכול להיות שהשמחה מוקדמת מדי, או לחלופין שתהיה קצרת מועד. חיסולו של אל-בגדאדי הוא ללא ספק מכה קשה לארגון שהוקם על ידו בתחילת העשור הנוכחי. כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך.

בשלב הראשון ינסה הארגון לסתום את הפרצות בשורותיו, אלה שאפשרו את המודיעין המדויק על מקום הימצאו של אל-בגדאדי. בשלב הבא הוא ינסה לשקם את היכולות המבצעיות, במזרח התיכון ובאירופה.

לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר, בעיקר לפעיליו, עסקים כרגיל.

כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך. לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר עסקים כרגיל

אלא שבשונה מארגון אל קאעידה, שנמצא בטריטוריה מבודדת (רכס הרי טורה בורה באפגניסטן – אזור מבודד מאד הררי ומחורץ), למדינה האסלאמית אין כיום שטח פיזי להתבסס בו (למעט חצי האי סיני).

עובדה זו מציבה לפתחו של הארגון אתגר לא פשוט. עם זאת, דאע"ש מחזיקה בנכס גדול ומשמעותי שאסור לזלזל בו, והוא לבבות של מיליוני סונים.

די במבט חטוף בנסיבות הקמתה של המדינה האסלאמית, כדי להבין שהנסיבות התעדכנו ולאו דווקא השתנו. חשרת העבים שהתקדרה מעל ראשם של הסונים ב-2011, עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמלכת השיעים, רק הפכה מאיימת יותר. לוואקום שנוצר נכנסה בדהירה איראן, שבימים אלה מתמודדת עם המחאה הקשה ביותר לנוכחותה במדינה השכנה.

זו פחות או יותר תמונת המצב בסוריה. מיליוני סונים חוששים לגורלם עם תחייתו מחדש של שלטון אסאד, המגובה בתמיכה צבאית חסרת מעצורים של פוטין.

מבחינת סונים רבים, האיום רק התגבר. לכן, חיסולו של אל-בגדאדי הוא בבחינת הישג זמני מהסיבה הפשוטה, שאפשר לחסל אישים, לכבוש שטחים ולפרק ארגונים, אבל קשה ואולי בלתי אפשרי להרוג רעיון.