עלייה בביקוש לטיפולי שיניים מאז 7 באוקטובר

בקופות החולים מכבי ומאוחדת מדווחים על עלייה בפניות לרופאי השיניים מאז פרוץ המלחמה ● מתח נפשי ידוע כגורם לבעיות בשיניים כמו הידוק שיניים, שברים, סדקים, עששת וזיהומים

.אילוסטרציה: טיפול שיניים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נתי שוחט/פלאש90
אילוסטרציה: טיפול שיניים

התסריטאית דנה מודן כתבה לאחרונה בסטורי שהעלתה בפייסבוק: "עקרו לי היום שתי שיניים שנסדקו. ועכשיו, אחרי שסיימנו לשמוח לאידי, רציתי לספר שרופא השיניים סיפר לי שמאז אוקטובר אין לו מספיק זמן לטפל בכל האנשים שפונים אליו, כי נסדקו להם השיניים מרוב לחץ וחרדה".

ואכן, בקופות החולים מדווחים על עלייה במספרן של חלק מסוגי הפגיעות בשיניים – אלה הנגרמות מלחצים, חרדות ומצוקה נפשית.

מקופת חולים מאוחדת נמסר בתשובה לשאלת זמן ישראל בנושא: "לאחר בדיקה עם מרפאות השיניים שלנו, מצאנו כי אכן חלה עלייה משמעותית בפניות לטיפולי שיניים מאז 7 באוקטובר. הפניות הן במגוון רחב של נושאים כגון כאבי שרירים, בדגש על כאבים כרוניים בשרירי הלעיסה, שחיקת שיניים, הידוק שיניים, שברים בשיניים, סדקים בשיניים, כאבי פנים ומפרקים ועוד".

"בן אדם שנמצא בסטרס נוטה להדק שיניים. הידוק שיניים חוזר ונשנה גורם לשיניים לפגוע אלה באלה והן נשחקות, נעשות קצרות ושטוחות יותר. הידוק שיניים גורם להפעלת יתר של שרירי הלעיסה"

בקופת חולים מכבי דיווחו כי חלה, בין השאר, עלייה של כ־20% בסדים – טיפול הנותן מענה לשחיקת שיניים – במרפאות "מכבידנט". עוד דיווחו בקופה כי חלק מהרופאים הבחינו בעלייה במספר המטופלים הפונים אליהם בשל פגיעות בפה הקשורות להידוק שיניים – תופעה שנגרמת לעתים בשל לחץ נפשי, ובעיות שיניים נוספות הקשורות בלחץ.

דנה מודן (צילום: אורן נחשון, פלאש 90)
דנה מודן (צילום: אורן נחשון/פלאש90)

לדברי ד"ר אולגה רזניקוב, מומחית לרפואת הפה, מנהלת "מכבידנט" (מרפאות השיניים של מכבי) באופקים ורופאה בכירה ביחידה לרפואת הפה בבית החולים ברזילי באשקלון: "סטרס משפיע במספר דרכים על בריאות חלל הפה – ישירות ובעקיפין".

לדבריה: "ההשפעה הישירה – בן אדם הנמצא בסטרס נוטה להדק שיניים. הידוק שיניים חוזר ונשנה גורם לשיניים לפגוע אלה באלה והן נשחקות, נעשות קצרות ולעתים שטוחות יותר.

"יש גם השפעות עקיפות אבל ברורות של הסטרס על השיניים. כשאנשים נמצאים בלחץ הם מטפלים בעצמם פחות, ואחד הדברים הראשונים שמוזנחים הם צחצוח השיניים"

"הידוק שיניים גורם גם להפעלת יתר של שרירי הלעיסה. הפעלת היתר של השרירים גורמת לפגיעה בזגוגית השן ("אמייל" – הכיסוי החיצוני של השן). השיניים נעשות חשופות יותר לפגיעת חיידקים, מה שגורם לעששת, ולאבפרקציה – נגעים ברקמות השן. בחלק מהמקרים השיניים נסדקות ואף נשברות.

ד"ר אולגה רזניקוב, מומחית ברפואת הפה, מכבי דנט (צילום: באדיבות המצולמת)
ד"ר אולגה רזניקוב, מומחית ברפואת הפה, "מכבידנט" (צילום: באדיבות המצולמת)

"כך סטרס גורם לעיתים לשחיקת שיניים, עששת, אבפרקציה, סדקים ושברים בשיניים. העומס על שרירי הלעיסה שנגרם מהידוק השיניים גורם גם לכאבים בפנים ובראש.

"ויש גם השפעות עקיפות אבל ברורות של הסטרס על השיניים. כשאנשים נמצאים בלחץ הם מטפלים בעצמם פחות, ואחד הדברים הראשונים שמוזנחים הם צחצוח השיניים. הם אוכלים יותר ממתקים ופחמימות, שותים יותר אלכוהול, מעשנים וצורכים סמים. כל הדברים הללו גורמים לעלייה בעששת ובדלקת חניכיים.

"הסטרס גורם גם להפרשה של הורמונים היוצרים יובש בפה. גם תרופות אנטי־דפרסיביות הניתנות לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות יוצרות יובש בפה – והיובש גורם לעששת. הסטרס מחליש את המערכת החיסונית, מה שגורם לזיהומים בפה והתפשטות של פטריות.

"עוד תופעה שאני נתקלת בה יותר בחודשים האחרונים מאשר בעבר היא מה שנקרא 'סינדרום הפה השרוף'. אנשים מרגישים פתאום תחושה של צריבה בפה, בלשון או בשפתיים. יש לה סיבות רבות, אבל לפעמים היא פסיכוסומטית.

"הסטרס גורם להפרשת הורמונים שיוצרים יובש בפה – והיובש גורם לעששת. הסטרטס מחליש את המערכת החיסונית, מה שגורם לזיהומים בפה והתפשטות של פטריות"

"בעיה נדירה יותר שגורמת לפגיעה בפה – ובחודשים האחרונים אני נתקלת בה יותר – היא התפרצויות של מחלות אוטואימוניות, למשל Oral lichen planus (ילפת שטוחה של הפה). המחלה היא כרונית ולא ידוע לי על עלייה במספר החולים, אבל יש עלייה במספר ההתקפים של החולים הקיימים".

עלייה חדה בבעיות הנפשיות במלחמה

הטבח בעוטף עזה והמלחמה המתמשכת גורמים לקשיים נפשיים אצל אנשים רבים מאוד. אלפי חיילים שנלחמו בחזיתות השונות מקבלים טיפולים נפשיים, וחלקם חוזרים ללחימה אחרי הטיפול או במהלכו.

ההרס בקיבוץ בארי אחרי הטבח של חמאס, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)
ההרס בקיבוץ בארי אחרי הטבח של חמאס, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

מקרב האזרחים יש עשרות אלפים שעברו פגיעה נפשית ישירה – משפחות חטופים, משפחות שכולות, פצועים, ניצולי הטבח ואלה שפונו מבתיהם. נוסף על כך, לפי הערכות, יש מאות אלפי נפגעים עקיפים – מי שנכחו בפיגועים ומלחמות בעבר והמלחמה בעזה מעוררת אצלם תגובות פוסט־טראומתיות, וכן נשים שחוו בעבר תקיפות מיניות ומעשי האונס והטבח עורר אצלן תגובות כאלה.

במועצה הציבורית לבריאות הנפש מעריכים שרוב הישראלים סובלים מאז הטבח ופרוץ המלחמה ממתחים נפשיים קלים, שמתבטאים בתופעות כמו נדודי שינה, חלומות רעים, עצבנות וחרדה. חלק משמעותי מהאוכלוסייה, ולפי הערכות כשליש מתושבי עוטף עזה, סובלים מבעיות נפשיות קשות יותר ונזקקים לטיפול, אף כי ההערכה היא שאצל רובם הקשיים יעברו בתום המלחמה.

במועצה לבריאות הנפש מעריכים שרוב הישראלים סובלים ממתח המתבטא בתופעות כמו נדודי שינה. חלק משמעותי מהאוכלוסייה סובל מבעיות קשות יותר ונזקק לטיפול, אף כי רוב הקשיים יעברו בתום המלחמה

במשרד הבריאות מדווחים כי אין עלייה במספר האשפוזים הפסיכיאטריים ואין אינדיקציות לעלייה בהתאבדויות, אבל יש עלייה חדה במספר הפונים לטיפול נפשי ותרופתי בקהילה. העלייה במספר המטופלים מגדילה את העומס בשירותי בריאות הנפש, שקיים כבר מזה שנים וגדל עוד יותר בזמן מגפת הקורונה.

עוד 716 מילים
סגירה