בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית פורצת דרך בתחומים רבים וביניהם תחום האמנות. השפעת הטכנולוגיה על תחום האמנות באה לידי ביטוי באפשרות ליצור על ידי תוכנה יצירות מוזיקליות, תסריטים, ספרים ועוד.
אחד החששות המרכזיים העולים בהקשר זה, הוא ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה, בדגש על ייתור תפקידו של היוצר האנושי והגדלת מעגל האבטלה.
אלינור סנדקה היא חוקרת במעבדת המחקר למשפט, עבודה וטכנולוגיה. המעבדה פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל.
מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.
חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.
בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
דעיכת סקרי הבחירות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בזמן שמתחולל הפולמוס,
הבינה המלאכותית מתקדמת בקפיצות, שמפתיעות אפילו את בכירות המומחים בענקיות הטכנולוגיה.
הכמיהה להאט, לבנות מנגנוני בקרה, ולאפשר למין האנושי לפעול בקצב האבולוציה יתקלו בכוחות אדירים שמעניקים לרוב יכולות חסרות תקדים, כולל יצירה, והזדמנויות לרווחי עתק, תוך הגדרה מחדש של תחומים עשייה וידע שונים.
האומנות כבר עברה בחלקה אוטומציה,
כמו בניהול מלחמות, פיננסים ועוד, ואין דרך חזרה.
תוך שנים בודדות האנושות תשונה על ידי בינת-על שמשפרת את עצמה, מיליוני יחידות רובוטיקה וכו.
(במקביל לשינויים מהותיים בסביבה האקולוגית וגם ביציבות משטרים ועמים…).
כמובן, כמו בעת המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע, יהיו רבים שייפגעו.
המשפט והחוק לא עומדים בקצב ההתקדמות של המאה ה-21. המאמר שלך מראה זו בצורה מדהימה.
לדעתי שלושת הרשויות חייבות להשקיע משאבים על מנת לקדם שמירת זכויות בעולם שמתפתח במהירות. "מגרש חול רגולטורי" וכלים אחרים שייכים לעולם הקודם, כיום המשפט צריך לחשוב אך הוא פותר בעיות בצורה אפריורית, אמנם חשיבה זו מערימה המון קשיים.
בעיה מרכזית היא שבעלי סמכות ונציגי ציבור בשלושת הרשויות לא מסתגלים להתפתחויות מהירות. ראו גם בספרו של אלבין טופלר "הלם העתיד". הלם זה גורם לאינדיבידואלים לפחד עד כדי שיתוק מטכנולוגיה (ספר זה נכתב בשנת 1970!), פועל יוצא ממצב זה גורם לכך שלא מכירים את הבעיות הטמונות בטכנולוגיה ומצד שני את האופן היעיל ביותר על מנת למצות את היתרונות של זו בצורה מיטבית (ציבורית ופרטית).
לדעתי איזון בנושא טכנולוגי ידרוש מצד אחד הקמת טריבולנים מקצועים.
מצד שני חיקוקים ותקנות שחושבים אפריורית על התפתחויות חדשות (ע"י מושגי שסתום רבים).
לדוג' טריבונל של בית דין לעבודה כולל נציגים בעד זכויות העובדים ונציגים בעד זכויות המעסיקים, לצידם שופט.
רעיון דומה יכול להוות איזון ראוי בטריבונל טכנולוגי:
שופט-נציג של חברות ההייטק- נציג אבטחת סייבר מטעם המדינה שתפקידו לשקול שיקולי אבטחה והגנה על זכויות – יועץ משפטי שתפקידו יהיה לעלות את הזכויות שעלולות להפגע וצורות איזון שונות – ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיכולים להשתנות (מחשבים/ רכב אוטונומי/ בלוקציין/הגנה על השקעת מניות/ שרתים וכד'
מיכאל בן-אבן סטודנט למשפטים במכללה למנהל