בעידן הטכנולוגי המודרני שבו אנו חיים, כלי תקשורת דיגיטליים ומערכות מידע ממוחשבות הפכו להיות חלק אינטגרלי מהעולם העסקי המניע את הכלכלה. בעקבות כך, ניתן להבחין במגמת עלייה מדאיגה בביצוע עבירות צווארון לבן בעשורים האחרונים.

למעשה, מדובר בשני "חלונות" מרכזיים. האחד – חלון העבירות הכלכליות, והשני – חלון עבירות השחיתות השלטונית. עבירות פיננסיות אלו כוללות מרמות, גניבות, הונאות וסחיטות ברמה הארגונית, והופכות להיות יותר ויותר נפוצות ומורכבות לנוכח הכלים הטכנולוגיים שקיימים בשוק. גורמי האכיפה והחוק נאלצים להתמודד עם האתגר החדש של עבירות כלכליות במרחב האינטרנטי, שלא נראו קודם לכן.

אבישג שגב היא חוקרת במעבדת המחקר לעבודה וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים המסלול האקדמי המכללה למינהל. כמו כן שגב חברה במערכת כתב העת ״מחקרי רגולציה״. מאמר זה הינו תוצר מחקרה בקורס בנושא דיני תחרות והגבלים עסקיים שהתקיים באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.

מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.

חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם  נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.

בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.