שובה של הגברת הזקנה - ארגנטינה חוזרת לזרועות המפלגה הפרוניסטית

המועמד הפרוניסטי לנשיאות, אלברטו פרננדז, על רקע תמונת הנשיאה לשעבר קריסטינה פרננדז (צילום: AP Photo/Daniel Jayo)
AP Photo/Daniel Jayo
המועמד הפרוניסטי לנשיאות, אלברטו פרננדז, על רקע תמונת הנשיאה לשעבר קריסטינה פרננדז

בארגנטינה נבחר אתמול נשיא חדש, אלברטו פרננדז שמו, הוא גבר בפער של כשמונה אחוז (על פי התוצאות המקדמיות הלא רשמיות) על הנשיא היוצא מאוריציו מקרי, ללא צורך בסיבוב שני ומכריע.

כך הסתיים ניסיון שלישי לממשל לא פרוניסטי בארגנטינה, מאז חזרת הדמוקרטיה למדינה ב 1983.

מאחורי פרננדז, מטילה עליו צל ענק, נמצאת המועמדת לסגנית הנשיא, קריסטינה קירשנר, נשיאת ארגנטינה לשעבר והפוליטיקאית החזקה בארגנטינה בחמש עשרה השנים האחרונות. קירשנר השנואה על חלק גדול מהאוכלוסיה, באותה עוצמה כפי שהיא נערצת על חלק אחר, קראה את פרננדז לדגל כמועמד לנשיאות, בתרגיל פוליטי מבריק שזיכה את המפלגה הפרוניסטית בנצחון אתמול.

רק לפני שנתיים אף אחד לא היה מעלה על הדעת אפשרות של חזרה לחיים הפוליטיים של הנשיאה לשעבר, המסובכת במשפטים פליליים בגין שחיתות, שהשנאה אליה היתה הגורם העיקרי לעלייתו של מקרי לשלטון ב 2015.

רק לפני שנתיים אף אחד לא היה מעלה על הדעת חזרה לחיים הפוליטיים של הנשיאה לשעבר, המסובכת במשפטים פליליים בגין שחיתות, שהשנאה אליה היתה הגורם העיקרי לעלייתו של מקרי לשלטון ב 2015

כבר בבחירות המוקדמות באוגוסט התברר, שהכשלון המוחלט של הנשיא מקרי לקיים את הבטחותיו ל״ארגנטינה אחרת״, יעלה לו כפי הנראה בסיכויו להבחר מחדש, והצמד פרננדז – קירשנר הביס בהן את מפלגת השלטון ביתרון עצום של 18%. אך באופן פרדוקסלי, למרות שההתמוטטות הכלכלית רק החריפה במהירות מאז, הצליח השלטון לצמצם אתמול את הפער ולהפחיתו בכעשרה אחוזים שלמים.

התנופה שניכרה במסע הבחירות של הנשיא, עם הסיסמא השחוקה Si Se Puede שהיא וריאציה בספרדית על סיסמתו של אובמה -Yes We Can,  ומאות אלפי האנשים שיצאו לרחובות בהפגנת תמיכה עממית שכמוה לא נראתה בארגנטינה מאז 1983 לשום מועמד שאיננו מן המפלגה הפרוניסטית, מעידים שמפלגתו של מקרי לא התפוררה לחלוטין, ויש לה עתיד כמפלגת אופוזיציה משמעותית, אבל השלטון כמו תמיד בארגנטינה, חוזר לפרוניסטאס.

ארגנטינה לא מצליחה להיחלץ מהמשבר הכלכלי הממושך, ופעם אחר פעם המצביעים פונים לפתרון היחיד שהם מכירים, גם אם הוכח שוב ושוב שאין מדובר בפתרון אמיתי – המפלגה הפרוניסטית

ארגנטינה לא מצליחה למצוא את הדרך החוצה מהמשבר הכלכלי שמלווה אותה מזה עשרות שנים, ופעם אחר פעם המצביעים פונים לפתרון היחיד שהם מכירים, גם אם הוכח שוב ושוב שאין מדובר בפתרון אמיתי – המפלגה הפרוניסטית.

שלטונו של הנשיא מקרי הוא הניסיון השלישי מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית ב-1983, לממשלה לא פרוניסטית בארגנטינה. שלושת הנסיונות הסתיימו בהתמוטטות כלכלית קולוסאלית.

שני הנשיאים הקודמים נאלצו לפנות את מקומם טרם סיום המנדט, ונותר רק לקוות שהנשיא מקרי יצליח לשרוד את תקופת המעבר בין ההפסד בבחירות אתמול עד להעברת שרביט הנשיאות באחד עשר לדצמבר, זו תהיה מעין תעודת בגרות מסוימת לדמוקרטיה הארגנטינאית.

שלטונו של הנשיא מקרי הוא הניסיון השלישי מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית ב-1983, לממשלה לא פרוניסטית בארגנטינה. שלושת הנסיונות הסתיימו בהתמוטטות כלכלית קולוסאלית

הנצחון הפרוניסטי בבחירות משקף בעיקר את הכעס והאכזבה מהכשלון המוחלט של המדיניות הכלכלית של השלטון היוצא, אבל גם את הכח העצום שיש לפרוניזם בארגנטינה, כח שלא נס ליחו גם ארבעים וחמש שנים לאחר מותו של הגנרל. ההפתעה היחסית בבחירות של אתמול היא העובדה שמקרי הצליח להגיע לארבעים אחוז תמיכה, לאחר ארבע שנים של כשלונות כלכליים קטסטרופליים.

את התמיכה הגבוהה יחסית במפלגת השלטון אפשר אולי להסביר בסלידה שקיימת עדיין בחלק גדול מהציבור מהנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר, המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא של אלברטו פרננדז, ששמה קשור בפרשות שחיתות בהיקפי ענק, שבגינן מתנהלים כנגדה לא פחות מחמישה משפטים פליליים. זאת בנוסף לגרעין קשה של בוחרים שלעולם לא יצביע עבור המפלגה הפרוניסטית.

קשה, הייתי אומר כמעט בלתי אפשרי, להסביר את מהותה של המפלגה הפרוניסטית למי שאיננו ארגנטינאי. אני חי פה כבר מעל עשרים שנה ועדיין קשה לי לפעמים להבין את התופעה על כל מורכבותה.

קשה, הייתי אומר כמעט בלתי אפשרי, להסביר את מהותה של המפלגה הפרוניסטית למי שאיננו ארגנטינאי. אני חי פה כבר מעל עשרים שנה ועדיין קשה לי לפעמים להבין את התופעה על כל מורכבותה

הגנרל חואן דומינגו פרון, שהגיע לכהן כשר בממשלה כחלק משלטון גנרלים בהפיכה צבאית, קנה את עולמו כמנהיג פופוליסטי של מעמד הפועלים עם רטוריקה שמאלנית אנטי-אוליגרכיה בשנות ה40-50 של המאה העשרים, עם נטיה ברורה לפשיזם ואפילו חיבה מסוימת לשלטון הנאצי. הוא חזר בשנות השבעים מהגלות שנכפתה עליו על ידי שלטון גנרלים אחר, ופנה לאידיאולוגיה כלכלית ליברלית יותר, תוך שהוא מגרש מהמפלגה את הפלג השמאלני שלה.

ההפכפכנות האידיאולוגית הזו היא מה שמאפיין את המפלגה הפרוניסטית מאז ועד היום. הנשיא קרלוס מנם, פרוניסט בכל רמ״ח אבריו, ביצע מהפכה נאו-ליברלית בארגנטינה בשנות התשעים, שכללה הפרטות, פיטורים והתיעלות, ואילו בני הזוג קירשנר, שמזדהים עם הפלג השמאלני של המפלגה (אותו פלג שגורש על ידי פרון בשנות השבעים), חזרו לפופוליזם שמאלני בשנות האלפיים במהלך שתים עשרה שנות שלטונם.

מאז ימי פרון ואוויטה ועד היום הפרוניסטאס הם תנועה עממית יותר ממפלגה. עם סניפים בכל רחבי המדינה המכונים ״יחידות בסיס״, פעילי שטח בכל שכונה ושכונה מקיימים קשר בלתי אמצעי עם האוכלוסיה לא רק בימי טרום בחירות אלא לאורך כל השנה. הפעילים דואגים למחסורם, פועלים עבורם אצל השלטונות העירוניים או הפרובינציאליים, משיגים עבודה או קיצבת סעד, סיוע משפטי וכלכלי בעת משבר, ומתעלים את התסכול והזעם החברתי להצבעה בקלפיות.

מאז ימי פרון ואוויטה ועד היום הפרוניסטאס הם תנועה עממית יותר ממפלגה, עם סניפים ברחבי המדינה, ופעילי שטח בכל שכונה, המקיימים קשר בלתי אמצעי עם האוכלוסיה לאורך כל השנה

למרות הכרזתו המפורסמת של גנרל פרון בשעתו שהארגנטינאים ״כולם פרוניסטים״, יש ותמיד היה בארגנטינה גרעין קשה של שונאים המכונים פה ״גורילות״. מדובר בדרך כלל בבני המעמד הבינוני הגבוה, בעלי פריבילגיות, שרואים בתנועה העממית איום על מעמדם. הגורילות ברובן ממוצא אירופאי, מתבלים את השיח האנטי פרוניסטי בלא מעט גזענות שמלווה את ההתנגדות העזה שלהם לכל מה שמסמלת התנועה הפרוניסטית.

לא מעט פרובינציות בארגנטינה נשלטות על ידי מושלים פרוניסטים כאחוזה פיאודלית, בה 70% מהאוכלוסיה מועסקים כעובדים ממשלתיים על חשבון הקופה הציבורית, ומצביעים עבור המושל ברוב עצום פעם אחר פעם מזה עשרות שנים.

כל האמצעים כשרים עבור הפרוניזם על מנת לשמר את הכח הפוליטי ואת השלטון, אבל להבדיל משלטונו היוצא של הנשיא מקרי בו הנהנים היחידים מעטיני המדינה היו חבורת מקורבים מיליונרים ספקולנטים, הפיאודלים הפרוניסטים, שגם הם כמובן עשירים כקורח, דואגים להתחלק במנעמי הכסף הציבורי עם קהל הבוחרים שלהם.

לא מעט פרובינציות בארגנטינה נשלטות על ידי מושלים פרוניסטים כאחוזה פיאודלית, בה 70% מהאוכלוסיה מועסקים כעובדים ממשלתיים על חשבון הקופה הציבורית, ומצביעים למושל ברוב עצום, פעם אחר פעם, מזה עשרות שנים

השאלה הגדולה היא איזה פרוניזם ישלוט בארגנטינה החל מ-11 בדצמבר.
המפלגה היא סופרמרקט אידיאולוגי, שהחוט המקשר בין חבריה הוא הצמא לכח והרעב לשליטה, והיא מכילה אינטלקטואלים מהשמאל ופרגמטים קפיטליסטים מקורבים לאסטבלישמנט הפיננסי.

אקסל קיצילוף, בן טיפוחיה של קריסטינה קירשנר, ומושל פרובינצית בואנוס איירס שנבחר אמש ברוב עצום, הוא אקדמאי עם נטיות מרקסיסטיות ברורות, אבל בין המושלים הפרוניסטים האחרים, אפשר למצוא לא מעט בעלי אידיאולוגיה ימנית שמרנית קתולית למהדרין, שהעמידו את קהל מצביעיהם הנאמן לרשות המועמד הפרגמטי לנשיאות.

אלברטו פרננדז הנשיא הנבחר, הוא פרגמטיסט עם נטיות קפיטליסטיות, הוא קיבל תמיכה מבסיסי הכח הפרוניסטים, שלא היו תומכים בקריסטינה קירשנר בשום פנים ואופן, אבל לקריסטינה יש את תומכיה המסורים, והם כח שאי אפשר לזלזל בו. קיצילוף מושל בואנוס איירס הוא אחד מהם, וביחד הם מתכננים להכין יורש בדמותו של מקסימו קירשנר, בנם של נסטור וקריסטינה, כמועמד לנשיאות בבחירות הבאות.

הצעד המבריק של קריסטינה קירשנר, עליו כתבתי בעבר, כאשר פינתה את המקום הראשון לאלברטו פרננדז והחליטה להתמודד כסגנית נשיא, איפשר למעשה את האיחוד של כל פלגי המפלגה הפרוניסטית סביב המועמדות של שניהם. דבר שהיה קשה להשיג אם היתה היא עצמה מתמודדת לנשיאות. עכשיו נותר לראות מי באמת יחזיק במושכות, מי ינהל את המדינה המסובכת הזאת, שנמצאת באמצע משבר כלכלי קטסטרופאלי.

אם לשפוט לפי נאומי הנצחון של קריסטינה, אלברטו ואקסל קיצילוף, ארגנטינה חוזרת לימי הפופוליזם. להבדיל מנאומו של הנשיא מקרי שהכיר בהפסדו באופן ממלכתי ובירך את הנשיא הנבחר, היו נאומיהם של המנצחים תוקפניים ושחצנים.

המנצחים גם לא שכחו לשלוח ברכות לאוו מוראלס על נצחונו בבחירות בבוליביה, ניצחון שכשרותו מוטלת בספק רב, קראו לשחרורו של איגנסיו דה לולה מהכלא בברזיל, קריאה שמין הסתם לא ערבה לאוזניו של נשיא ברזיל, השכנה החזקה והחשובה מצפון, והוכיחו שהם חוזרים ליישר קו עם המשטרים הפופוליסטיים של דרום אמריקה, בניגוד גמור למדיניות הפרו-אמריקאית של מאוריציו מקרי.

Photo by Marcin Rolicki from FreeImages
עיני הארגנטינאים נשואות לדולר

היום יום שני, עיניהם של הארגנטינאים נשואות לדולר האמריקאי, הדולר הוא המדד הפופולארי, אם כי הלא מדויק לחוסנה של הכלכלה ולמצב הרוח הלאומי.

במהלך השבוע שלפני הבחירות, ומתוך ציפיה להתרסקות האלקטוראלית של הנשיא מקרי, הארגנטינאים עשו מה שהם עושים תמיד – שמו את מבטחם בדולר. מזקן ועד טף נפטרו האזרחים מכל פסו שברשותם ורכשו את הירוק ירוק הזה, מה שגרם להתמוטטות נוספת בערך המטבע, התמוטטות שהבנק המרכזי ניסה למנוע ללא הצלחה יתרה על ידי הגבלות על המסחר במט״ח מצד אחד ומכירת דולרים בקצב מטורף וריקון הקופה מרזרבות מטבע החוץ מצד שני.

אף אחד משני המועמדים לא הציג תוכנית רצינית להתמודדות עם ההתמוטטות הכלכלית, ונראה שלאיש מהם אין תוכנית מגובשת. לא ברור גם מה תכנית הנשיא מקרי לתקופת המעבר, ואיזו ארגנטינה הוא מתכוון להשאיר ליורשו

אף אחד משני המועמדים לא הציג תוכנית רצינית להתמודדות עם ההתמוטטות הכלכלית, וההרגשה היא שלאף אחד מהם אין תוכנית מגובשת. לא ברור גם מה התוכנית של הנשיא מקרי לתקופת המעבר, ואיזו ארגנטינה הוא מתכוון להשאיר ליורשו.

אם הבנק המרכזי ימשיך למכור דולרים בקצב של השבוע שלפני הבחירות, אלברטו פרננדז יקבל לידיו מדינה ללא יתרות מטבע חוץ, עם חוב חיצוני בלתי ניתן לתשלום ועל סף היפראינפלציה.

אם לעומת זאת הבנק יפסיק למכור דולרים, הדולר צפוי לזנק ולהכפיל את ערכו תוך ימים ספורים, מה שכמובן עלול גם כן להוביל להיפראינפלציה בטווח המידי, ולהיסטריה המונית בציבור שמבחינתו שער הדולר הוא המדד העיקרי לבריאות הכלכלה.

ההגיון אומר שתהיה החמרה ניכרת בהגבלות על הסחר במט״ח, לפחות עד החלפת השלטון, על מנת לנסות ולשמור על שער הדולר יציב ככל שניתן, מבלי לרוקן את יתרות מטבע החוץ לחלוטין. כל הצעדים האלה הינם בגדר כוסות רוח למת, לדעת רוב הכלכלנים. ארגנטינה דוהרת לעבר קיר בטון במשאית שאיבדה מזמן את הבלמים.

מה שההיסטוריה לימדה אותנו הוא שכשארגנטינה מתמוטטת, ליד ההגה של המשאית, חייב לשבת נהג מהמפלגה הפרוניסטית. אין אף אחד אחר שמסוגל להנהיג את המדינה הכאוטית הזאת בשעות משבר מהסוג הזה.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,532 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 28 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סקר בלעדי רק 1 מכל 5 ישראלים תומך בסיפוח ובאזרוח הפלסטינים

סקר חדש בדק את היחס של הציבור להקמת "פדרציה ישראלית", שתספח את יהודה ושומרון, תעניק זכויות לפלסטינים ותחולק ל"סטייטס" כמו בארצות הברית ● 49% מתנגדים לרעיון, ובמגזר הערבי מתלהבים יותר ● הפתרון הפופולרי ביותר הוא עדיין שתי מדינות לשני עמים ● רפי סמית: "שני הדברים שהכי מאיימים על הציבור היהודי הם אבדן הריבונות היהודית ואבדן הרוב היהודי, והתשובות משקפות זאת"

עוד 725 מילים

מדוע היום הזה הוא יום היסטורי?

6 סיבות לכך שמדובר ביום היסטורי אשר אין לזלזל בו:

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד.

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד

לראשונה, מודה ראש הממשלה נתניהו שטעה בכך שביקש חסינות ומושך את בקשתו.

לראשונה, מקדמים הסדר בין צד אחד לבין…לא ברור מי בדיוק, כי הצד השני לא היה מעורב בפרטי ההסדר, לא הופיע לשולחן הדיונים, לא סומך על המתווך בהסדר (קרא לו "כלב בן כלב"), מתכחש לגמרי להסדר הזה, וקורא לפסגת טראמפ ונתניהו "חוצפה שאין כדוגמתה".

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם.

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם

לראשונה, טראמפ מנסה לקדם מהלך משמעותי שאינו קשור לארצו וחושב גם על עתידן של ארצות אחרות, כשהוא מבין שזה מה שיעזור לו בבחירות הקרובות (ולחברו נתניהו).

לראשונה מאז נאום בר אילן לפני 11 שנים, נתניהו מקדם את נושא 2 המדינות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, נושא שבגללו תקף את השמאל לאורך שנים רבות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים

אחרי שמשך את בקשת החסינות, הוגש לבית המשפט כתב האישום נגד נתניהו

יחד עם נתניהו מואשמים בעלי "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובעלי בזק לשעבר, שאול ואיריס אלוביץ' ● בימין זועמים על עיתוי הגשת כתב האישום ● מחר ימריא ראש הממשלה למוסקבה; ייתכן שישוב ארצה עם נעמה יששכר ● הערב יציג טראמפ בוושינגטון את תוכניתו לאזור ● ג'ייסון גרינבלט, ממנסחי התוכנית: זהו יום היסטורי

עוד 43 עדכונים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים

העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת

ראיון בלעדי מצד אחד: נתניהו יכול להמשיך לכהן גם כשיעמוד לדין, אהרון ברק הרס את מערכת המשפט וחייבים להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי הפרקליטות ● מצד שני: אנחנו חיים במשטר אפרטהייד ורק אסון בקנה מידה היסטורי יגרום לנו לעשות מה שנחוץ: להוסיף בית בערבית להמנון וסמלים מוסלמיים לדגל ● פרופ׳ מנחם מאוטנר, מבכירי המשפטנים במדינה, לא משחק לפי הכללים

עוד 5,304 מילים

למקרה שפיספסת

בפי השופר הנכון, גם כישלון הוא ניצחון

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו.

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו

נראה כי נתניהו מיצה את 'מרחב-החסינות' שלו, והברית הקוניונקטורלית בין כחולבן לליברמן השכילה לאלץ אותו למשוך את בקשת החסינות ולהתמודד עם 'התמונות הקשות' של קביעת מועד למשפט ואולי אף פתיחתו. הנסיון להיאחז בתוכנית טראמפ ולרוממה למעלת רגע היסטורי הוא אמנם בבחינת מגה-פעלול, אולם השפעתו על החלטות ההצבעה של הישראלים מוטלת בספק.

השעות שאחרי משיכת בקשת החסינות מספקות המחשה כואבת למידת העיוות וההשחתה של השיח התקשורתי והציבורי בישראל של פוסט 13 שנות שלטון נתניהו.

אקט משיכת הבקשה שעות ספורות לפני תחילת הדיון במליאת הכנסת, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך מיד בפיהם של תומכי נתניהו לעוד צעד 'גאוני' של 'קוסם'.

הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, שאם לשפוט לפי רמת הפיזור הרחבה שלו הושתל ע"י נתניהו במסורת 'דף-המסרים', ממש במקביל להעברת המכתב של עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד.

אקט משיכת הבקשה לפני תחילת הדיון, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך בפי תומכיו לצעד 'גאוני' של 'קוסם'. הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, במקביל להעברת מכתב עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד

כך, עמית סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראתו של גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות".

סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, האם מישהו מהצייצנים והמהדהדים לא טורח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות של אמינות והיתכנות? באיזה עולם גנץ היה משנה את תוכניותיו ומצטרף לטקס בבית הלבן שכל כולו מיועד להעצמת נתניהו? הוא הרי הוזמן לטקס הזה ועשה שמיניות באוויר כדי לדחות את ההזמנה.

ואותם שופרות הרי לחשו באוזני הציבור בגאווה כי הסיבה היחידה להזמנת גנץ היא… בקשה אישית של נתניהו מטראמפ… כלומר בתוך ימים ספורים נוכחותו של גנץ בטקס הפכה מ-Win ל-Lose עבור נתניהו? בפי אותם דוברים ממש? ללא שום הסבר? מה קורה כאן?

סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראת גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות". סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, באיזה עולם גנץ היה מצטרף לטקס להעצמת נתניהו?

האם נתניהו מפעיל באופן ישיר ועקיף מערך דיסאינפורמציה, יחסי ציבור ומניפולציה על דעת הקהל, בקנה מידה כמעט פוטיני? תיקי 2000 ו-4000 מציגים חלק מהתמונה, 'פרוייקט הבוטים הגדול' האיר פינה נוספת, והסחבת שנוקטת חברת פייסבוק למול תביעותיו של עו"ד איתי לשם עשויה לכאורה להעיד על מימד נוסף, חמישי לפחות, של הפעילות הזו.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן.

ביום שאחרי נתניהו יהיה צורך לבצע רפורמה כוללת באופני פעולת התקשורת בישראל. בסוגיית הרשתות החברתיות יידרש כמובן טיפול ברמה הגלובלית, והוא כבר החל, הן באירופה והן בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארה"ב.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן

אין מדובר בצנזורה פוליטית של צד כזה או אחר, אלא בפיתוח ויישום סטנדרטים מינימליים של עובדתיות, מהימנות ושקיפות. כך, מייסד טוויטר הודיע כי הפלטפורמה שלו לא תאפשר יותר פרסום מודעות פוליטיות בתשלום, אולם למרבה הצער חזר בו במידת מה.

מארק צוקרברג מסרב בעקשנות אפילו להתחיל לצעוד בכיוון דומה, בטענה מזויפת של "נייטרליות", משום ש"פייסבוק היא רק פלטפורמה", אבל הוא עומד תחת לחצים הולכים וגוברים מצד ממשלות, פרלמנטים ורגולטורים באירופה, וגם בארה"ב.

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור – אדם אינו רשאי לקיים יחסי 'תן וקח' חשאיים עם גורם פוליטי, עסקי או בעל עניין אחר, ולהציג עצמו כעיתונאי/פרשן/שדרן/מוביל דיעה נטול פניות. אחת משתיים – עליו לחדול מיחסי התן וקח, או לחשוף אותם בשקיפות בפני הציבור ("גילוי נאות").

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור

יתירה מכך, מי שיעסוק בהפצת 'דפי מסרים' של בעלי עניין, מבלי הבהרה בזמן אמת כי מדובר במסרים-מטעם, צריך לתת על כך את הדין. את החקיקה והתקנות בנושא זה יש לבצע ברגישות רבה, ולמנוע כל פגיעה בחופש הביטוי או העיסוק של מאן דהוא. אבל זכות הציבור לדעת היא זו שצריכה לתת את הטון, במסגרת של 'דמוקרטיה מתגוננת'.

הטיית והשחתת השיח הציבורי היא חבלה אנושה בדמוקרטיה, שאת תוצאותיה אנו רואים כיום בארה"ב, בהונגריה, בטורקיה ובדמוקרטיות רבות אחרות. החלפת שלטונו של נתניהו היא הזדמנות הסטורית לביצור הדמוקרטיה הישראלית וחיסונה מפני השחתה, וזירת התקשורת והשיח הציבורי היא המקום להתנעת המערכה.   

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן וושינגטון גנץ קיבל מתנה, אבל נתניהו בונה על כל הקופה

בני גנץ שיעשע את טראמפ וקיבל בתמורה תמונה של יו״ר כחול לבן יושב מחויך עם נשיא ארצות הברית ● בנימין נתניהו לקח פיקוד בבית הלבן ויקבל היום עסקה שיכולה לשנות את עתידו הפוליטי ● מי צריך חסינות כשעל הפרק אפשרות לסיפוח חד צדדי ● פרשנות

עוד 774 מילים

יוצר הסרטים דיוויד שולמן ניגש בחיל וברעדה לפרויקט המדובר של צביעת צילומים ממחנות ההשמדה הנאציים, כדי להנגיש אותם לדור הצעיר ● אבל אחרי שהתגבר על החששות שלו, הוא משוכנע כי יצר פרויקט רלוונטי מתמיד ● "עליית הלאומנות סביב העולם והמורכבות של האנטישמיות בימינו הפכה את הסדרה שלי לאקטואלית" ● ראיון

עוד 950 מילים

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

עוד 1,700 מילים

גנץ ונתניהו נפגשו עם טראמפ בנפרד לקראת פרסום עסקת המאה מחר

גנץ: "אפעל ליישום תכנית טראמפ לאחר הבחירות" ● נתניהו: "הזדמנות גדולה" ● היועמ"ש דחה עתירה לפסילת היבא יזבק ● בליכוד תוקפים את נוכחות רונן צור במשלחת של גנץ ● יו"ר בל"ד מעריך שהמשותפת לא תמליץ לנשיא על גנץ ● אבו מאזן סירב לקיים שיחת טלפון עם טראמפ ● המליאה תצביע מחר על הקמת ועדת הכנסת; חברי הבלוק של נתניהו צפויים להיעדר

עוד 33 עדכונים

יומן וושינגטון נתניהו מבטיח לעשות היסטוריה, אבל בימין לא יקבלו פחות מסיפוח

נוכחותם של ראשי הרשויות ממועצת יש״ע בשדה התעופה הבהירה לראש הממשלה כי בלי לפחות ריבונות על הבקעה או על מעלה אדומים, אין מה לדבר ● ״ביום שלישי נעשה היסטוריה״, הבטיח להם נתניהו ● היום הוא יקבל מטראמפ שעה וחצי של טקסי קבלת פנים ופגישות רשמיות, לפני שנשיא ארה״ב יקדיש לבני גנץ 45 דקות אישיות ● פרשנות

עוד 758 מילים

כל תכנית שלום שמציג גורם בעל השפעה היא חדשות טובות ● זה נכון אפילו כאשר ברור שהתכנית בעייתית מאוד, ושהיא חלק מתרגיל פוליטי שנועד לסייע לשני מנהיגים פופוליסטים המסכנים את הדמוקרטיות בארצותיהם ● החלופה היא לחכות לאסון או סתם לחכות עשרות שנים, בזמן שהכיבוש מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

עוד 1,053 מילים

יממה לפני פגישתו עם טראמפ מבהיר גנץ: מימוש תוכנית הנשיא ייעשה אחרי הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את חבר הכנסת דוד ביטן באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון ● מסתמן שהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה יחרימו את דיון החסינות שיתקיים במליאת הכנסת מחרתיים ● נתניהו חייב לעורכי דין שייצגו אותו כמיליון שקלים וחצי; ראש הממשלה מסר שישלם את חובותיו

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה