אצלנו דנים בשאלה אם ניסיון ההתנקשות במוחמד דף צלח אם לאו. בשאלה באיזו שעה עולה בנימין נתניהו לשידור תעמולה אישי-נרקיסיסטי בנדון (אין שאלה לגבי העובדה שכל הערוצים שידרו בהכנעה את הפריק שואו). בשאלה אם אכן נקמנו ברוצח ההמונים (והרי היינו צריכים מלכתחילה למנוע ממנו ומיחיא סנוואר לממש את הפשע נגד האנושות שביצעו ב-7 באוקטובר ושום נקמה לא תשיב את המתים). ובמידה פחותה דנים בשאלה (הקריטית כמובן) בדבר השפעת ניסיון ההתנקשות על גורל חטופינו.
אז כדי שלא תופתעו בעתיד הקרוב, נספר, שבמדינות רבות משודרות דווקא תמונות של ילדים פלסטינים מתים שמוסתרות בכוונה מעינינו בתקשורת ישראלית. בעולם מתמקדים בכך שהפצצת מתחם פליטים ברצועה שהיה אמור להיות אזור שהייה בטוח, המיתה עשרות פלסטינים (המספר המדווח הוא 90) שמחציתם נשים וילדים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.
חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.
בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
דעיכת סקרי הבחירות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרג ילדים וחפים מפשע הוא מצער וקורע את הלב. אין, ולא יהיה לו צידוק. אבל האחריות להרג, למי היא שייכת?
ללוחץ על כפתור שחרור הטיל? למתכנן המטרה? למפקד המסגרת? הצבא? לשר הביטחון? רוה"מ? או שמא למחולל האירוע? למי שיזם את שרשרת האירועים שהובילה להפצצה?
כמה אחורה צריך לקחת את זה? לכיבוש? למלחמת העצמאות? נכבה? שואה? לרומא? בבל? או אולי צריך לקחת את זה קדימה ולשאול מה ימנע אותו ההרג? האם ינצלו חייהם של אחרים כתוצאה מסיכול, או שמא נצא לעוד סיבוב במעגל שבו הנזק האגבי לחפים מפשע יוצר עוד שנאה שמולידה עוד אלימות?
ומתבקשת השאלה – כמה מזה בכלל חשוב? והתשובה, לדעתי הקטנה, היא ההבדל בין מלחמה זו לבין קודמותיה: "לא עוד תהרגו בילדינו בזמן שאתם מסתתרים מאחורי ילדיכם".
מבאס.