השבוע עצרה ממשלת ישראל מעיסוקיה והקדישה שעתיים תמימות לדיון משמעותי והרה גורל; לא בעניין שיקום הצפון או ערי הדרום החרבות, לא בעניין עסקה לשחרור חטופים וגם לא בעניין פיצוי לחיילים שקיבלו הודעה על הארכת משך שירותם. מה שעמד לנגד עיני חברי הממשלה היה דווקא "האיומים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו".

נלעגות הישיבה מתבררת לא רק על רקע המלחמה וצרכיה הבוערים, אלא דווקא לנוכח העובדה שבחינת תופעת האלימות וההסתה הפוליטית, החל מתקופת היישוב ועד ימינו, תגלה כי אלו באו, רובם ככולם, מהצד הימני של המפה הפוליטית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.

חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם  נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.

בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.