ביום שני, 6 במאי 2024, הכריזה הנציבות האירופית על כוונותיה לסגור את "הליך שלטון החוק" נגד פולין, שכן לפי נוסח ההכרזה: "כבר אין סיכון ברור להפרה חמורה של שלטון החוק בפולין".

הליך זה, הידוע כסעיף 7, הופעל נגד פולין בשנת 2017 על רקע החששות לגבי רפורמות במערכת המשפט של הממשלה הקודמת, ממשלת החוק והצדק, והוא מאפשר השעיית זכויות של מדינות החברות באיחוד אם מדינה מפרה את העקרונות עליהם מבוסס האיחוד האירופי. כעת, עם הממשלה החדשה, הליך זה צפוי להיסגר.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.

חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם  נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.

בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.