האיחוד האירופי הטיל ביום שני סנקציות על ארגון "צו 9", על המאחזים הלא חוקיים "חוות משה" ו"החווה של צבי" בגדה המערבית ועל חמישה פעילי ימין. פורסם כי האיחוד שוקל להטיל סנקציות גם על תנועת "רגבים". בשבוע שעבר הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על ארגון להב"ה, המאחזים "חוות מיתרים", "החווה של נריה" ו"חוות מן" – ועל שלושה פעילים.

הסנקציות האלה מצטרפות לעיצומים נוספים שארה"ב, האיחוד האירופי, מדינות אירופיות וקנדה הטילו מאז פברואר על עשרות פעילי וארגוני ימין קיצוני ישראלים. ארה"ב אף הצהירה על כוונתה להטיל סנקציות על יחידות בצה"ל, אף כי אלה טרם הופעלו בפועל. בממשל האמריקאי דנו גם בסנקציות נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הסנקציות כוללות הקפאה של כל הנכסים בבעלות הפעילים והארגונים שנמצאים במדינות שהטילו אותן; איסור על אזרחים, חברות וארגונים במדינות הללו לסחור עם הפעילים והארגונים ולתרום להם; ואיסור על הפעילים להיכנס לשטחן.

החוק הישראלי לא מחייב ציות לסנקציות, אבל הבנקים הישראליים משתפים פעולה איתן ומגבילים את חשבונות הבנק ואמצעי התשלום של הארגונים והפעילים. באופן טכני, הסנקציות פועלות, אפוא, אפילו במקום שבו אינן מחייבות. השאלה היא האם הן משיגות את מטרתן המהותית?

"חוות משה" בעמק תרצה (צילום: צילום מסך מתוך סרטון של "הראל שרביט – ממשיכים בדרכו")

הנימוק לסנקציות הוא שאותם ארגונים ופעילים פוגעים בפלסטינים. בהצהרת האיחוד האירופי שלשום נכתב:

"הפרטים והישויות המופיעים ברשימה אחראים להפרות חמורות ושיטתיות של זכויות אדם (של) פלסטינים בגדה המערבית, לרבות […] פגיעה בזכויות לשלמות פיזית ונפשית, קניין, פרטיות, חיי משפחה, חופש דת וחינוך".

אבל משיחות עם פעילי ימין עולה כי הסנקציות פוגעות רק בפעילים המנהלים חיים חוקיים ונורמטיביים (לעתים במקביל לפעילות פלילית), בבני משפחתם ובעסקים ועמותות חוקיים שהם מנהלים.

משיחות עם פעילי ימין עולה כי הסנקציות פוגעות רק בפעילים המנהלים חיים חוקיים ונורמטיביים (לעתים במקביל לפעילות פלילית), בבני משפחתם ובעסקים ועמותות חוקיים שהם מנהלים

הסנקציות אינן פוגעות בהתיישבות במאחזים ואינן מפסיקות את ההתעמרות באזרחים פלסטינים, מהסיבה הפשוטה שהפעילות הזאת ממילא לא חוקית, גם לפי החוק הישראלי, ולכן גם המימון שלה לא כזה ומתבצע בדרכים אחרות.

אלישע ירד לאחר שחרורו ממעצר, 9 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האיחוד האירופי הטיל באפריל סנקציות על אלישע ירד, ממובילי ההתיישבות במאחזים. ירד בן ה־24 נחשד בתקיפות של אזרחים פלסטינים, כולל במעורבות בהריגת נער פלסטיני בכפר בורקה. הוגשו נגדו שישה כתבי אישום, שמארבעה מהם זוכה. אלוף פיקוד מרכז היוצא יהודה פוקס הוציא נגדו צו הרחקה מהשטחים, אך בית המשפט הצבאי הקפיא אותו.

עם הטלת הסנקציות ירד הצהיר: "זכיתי להיכנס לרשימת הכבוד". כיום הוא אומר: "הסנקציות מקשות. במיוחד על מי שחשוף לסנקציות אמריקאיות, אבל גם על מי שחשוף כמוני לסנקציות אירופיות". לדבריו, ביטלו לו את כרטיס האשראי וגם אמצעי תשלום וקבלת כספים דיגיטליים, כמו ביט ופייפאל.

"הבנק מתיר לי שימוש בסכומים ממש קטנים, אבל יש לי מקורות אחרים, עַם ישראל עוזר. אני לא מכיר גבעה שהסנקציות מנעו ממנה לעלות על הקרקע ולהתפרנס. מאז שיש סנקציות קמות עוד ועוד נקודות יישוב, וימשיכו לקום"

בהתחלה הוא לא יכול היה למשוך כסף במזומן, אבל לדבריו: "הבנק אישר לי משיכות והעברות בנקאיות בהיקף מוגבל מאוד אחרי שטחנו לי את הצורה בבירוקרטיה".

אתה יכול להתקיים מהסכומים שמתירים לך למשוך?
"לא ממש. הם קטנים. אבל יש לי מקורות אחרים. עַם ישראל עוזר".

אלישע ירד מגיע לשימוע בבית המשפט בירושלים. 9 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אתה פעיל בהקמת והרחבת מאחזים. זה כרוך בנסיעות, רכישת ציוד ומזון.
"נכון".

אז איך אתה מתנהל כדי להמשיך בפעילותך?
"אני ממשיך בכל הפעילות כמתוכנן וגם מרחיב אותה".

איך אתה עושה את זה?
"לא אכנס לזה".

יש מתיישבים במאחזים שהסנקציות פוגעות בהם?
"אני לא מכיר – ואני מכיר הרבה מאוד מתיישבים. לא מכיר גבעה שהסנקציות מנעו ממנה לעלות על הקרקע ולהתפרנס. מאז הסנקציות קמות עוד ועוד נקודות יישוב, יותר מאשר בעבר – וימשיכו לקום".

מייסדת תנועת נחלה, דניאלה וייס (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

קנדה הטילה ביוני סנקציות על דניאלה וייס, מנהיגת תנועת "נחלה", המובילה התיישבות במאחזים, וכן על "אמנה", ארגון ההתיישבות המרכזי של מועצת יש"ע. במערכת הפיננסית מעריכים שלסנקציות קנדיות אין השפעה מעשית, אך אם ארה"ב או האיחוד האירופי יטילו סנקציות על "אמנה", תהיה לכך השפעה רבה.

וייס לא נשמעת מודאגת. לדבריה: "אני ובעלי כבר הרבה שנים מנועי כניסה לארה"ב. זה מקשה, כי יש לנו קרובים שם ופוגע בעסק שלנו, יקב גבעות, אבל אנחנו מסתדרים. יש מתיישבים שנפגעים מהסנקציות החדשות, אבל ההתיישבות עצמה לא נפגעת ולא תיפגע. לכל דבר יש פתרון.

"היו כאלה שסגרו להם את החשבונות וכבר פתחו מאז. אנחנו יודעים להסתדר בלי הרבה כסף ועוזרים אחד לשני. לחלק מהמתיישבים אין כרטיס אשראי, ואני מכירה כאלה שאפילו אין להם חשבונות בנק. אפשר בלי"

"היו כאלה שסגרו להם את החשבונות וכבר פתחו מאז. דבר שני, אנחנו אנשים לא עשירים, די עניים, לא חומרניים, יודעים להסתדר בלי הרבה כסף ועוזרים אחד לשני. לחלק מהמתיישבים אין כרטיס אשראי ואני מכירה כאלה שאפילו אין להם חשבונות בנק. אפשר בלי".

הקמת ותחזוקת מאחזים עולה כסף, וגם אם כולו מתרומות, צריך דרך להעביר אותן. איך עושים את זה עם חשבונות מוגבלים?
"קרה בעבר שגייסנו תרומות במימון המונים ו'שלום עכשיו' הצליחו לעצור לנו את זה באמצע. אבל הסתדרנו. עוצרים פה, מעבירים שם. אם אנשים מוכנים לתרום, הם יתרמו גם במזומן – ואפילו ברכוש וחפצים.

"הרבה פעמים, כשהרסו לנו בתים (במאחזים, ת"ג), עמדנו בסופר, במקומות שאוהדים את המטרות שלנו, וביקשנו יפה שיתרמו לנו אפילו שימורים, כלי אוכל, אוכל יבש – ותרמו!

"בסוף הסנקציות הן ניסיון לשבור את רוחנו, ואי אפשר לשבור רוח. זה אידיוטי, ומי שהטילו סנקציות ימצאו את עצמם מחלישים את עצמם ומחזקים אותנו".

בצלאל סמוטריץ' מקבל את תעודת יקיר אביתר אחרי הכשרת המאחז, 30 ביוני 2024. מימין: ח"כ צבי סוכות, דניאלה וייס, הרב שמואל אליהו, בצלאל סמוטריץ', ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן.

ההקלות בסנקציות בגלל מהלכי סמטוריץ' נגד הרש"פ?

הבנקים הישראליים משתפים פעולה עם הסנקציות, אף שהחוק לא מחייב אותם לכך. זאת מחשש שאם הם לא ישתפו איתן פעולה – הם יחולו גם עליהם.

לפי החוק האמריקאי, מוסדות פיננסיים ואנשים המעורבים בעסקים עם מושאי הסנקציות עלולים להיחשף בעצמם לסנקציות, גם אם הם שייכים למדינות שהן אינן חלות בהן. בחוק האירופי אין סעיף כזה, אך לאיחוד האירופי יש שיתופי פעולה כלכליים רבים עם ישראל, במעורבות של הבנקים בארץ, והאיחוד עלול לפגוע בהם אם לא יצייתו לסנקציות.

ארה"ב כבר פעלה נגד מוסדות במדינות זרות, למשל באיחוד האמירויות, שסחרו עם רוסיה, איראן וסוריה אחרי שהוטלו עליהן סנקציות בינלאומיות, אף שאיחוד האמירויות לא שותפה בסנקציות

ארה"ב כבר פעלה נגד מוסדות במדינות זרות, למשל באיחוד האמירויות, שסחרו עם רוסיה, איראן וסוריה אחרי שהוטלו עליהן סנקציות בינלאומיות, אף שאיחוד האמירויות לא שותפה בסנקציות.

ישראל לא הצטרפה לסנקציות על רוסיה, אבל עם הטלתן בנק ישראל הוציא הנחיה שבה הזהיר את הבנקים המקומיים מ"סיכונים בהתקשרות עם גורמים מוכרזים ברשימות סנקציות בינלאומיות וסנקציות לאומיות של מדינות זרות". לכן מעריכים במערכת הפיננסית, הבנקים בישראל מקיימים בפועל את הסנקציות על רוסיה, וכעת גם את הסנקציות על אנשי הימין הישראלי.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עם זאת, הבנקים המקומיים משתדלים לתת הקלות ללקוחות המוחרמים שלהם. הם מתירים להם למשוך כסף לצרכים חיוניים כמו קניית מוצרי יסוד, תשלום משכנתה ושכר דירה. אבל הם לא יכולים לקנות דירות, מכוניות או מוצרי יוקרה ולתפקד כבעלי עסק.

משרד האוצר האמריקאי אישר את ההקלות הללו במסמך שהעביר לבנק ישראל בסוף מרץ. כמה ימים קודם לכן סמוטריץ' ניסה להוביל מהלך שיחייב את הבנקים הישראליים לנתק את כל קשריהם הפיננסיים עם הבנקים ברשות הפלסטינית – מהלך שהיה עלול להביא לקריסה מיידית של הרשות.

הבנקים מקלים על הלקוחות שעליהם הוטלו סנקציות ומתירים משיכות לצרכים חיוניים. ארה"ב אישרה את ההקלות במרץ. כמה ימים קודם, סמוטריץ' ניסה לנתק את הקשר בין הבנקים הישראליים והפלסטיניים – וחזר בו

הקשר בין הבנקים הישראליים והפלסטיניים מתנהל בחסות שיפוי של האוצר לבנקים הישראליים, שמבטיח להם חסינות מתביעות נגד הבנקים הפלסטיניים על מעורבות אפשרית שלהם במימון טרור ופשיעה. תוקפו של השיפוי עמד לפוג ב־31 במרץ וסמוטריץ' הודיע שלא יאריך אותו.

בסופו של דבר האוצר האריך את השיפוי בלחץ של שב"כ והמל"ל. באוצר הודיעו על כך ב־29 במרץ – היום שבו האמריקאים פרסמו את ההיתר להקלות בסנקציות נגד פעילי וארגוני הימין הישראלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סמוטריץ' מתנגד לסנקציות נגד פעילי הימין וקרא לבנקים לא לשתף איתן פעולה. בכלי תקשורת ישראליים פורסם כי סמוטריץ' איים בביטול שיתוף הפעולה עם הבנקים הפלסטיניים כדי ללחוץ על האמריקאים לבטל את הסנקציות, וכי הארכת שיתוף הפעולה וההקלות בסנקציות נעשו במסגרת הסכם חשאי בין ישראל לארה"ב בנושא.

גורם במערכת הפיננסית אומר על כך: "שטויות. אין הסכם כזה. סמוטריץ' ירד מהבנקים הפלסטינים בגלל לחץ של שב"כ. הסנקציות מאפשרות למשוך כסף לצרכים בסיסיים כי המטרה שלהן היא לא להרעיב אנשים. אבל אולי האמריקאים הודיעו על ההקלות בפומבי בלחץ ישראלי שנועד לתת לסמוטריץ' הישג מדומה".

"ממשלות זרות מותקפות על התמיכה בישראל והפגיעה באזרחים בעזה ומכסות את עצמן בסנקציות. הבנקים הישראליים מכסים את עצמם מול האמריקאים. לא ברור מה כל זה יעזור לרעבים בעזה, אבל ככה כולם מכוסים"

לדברי גורם במערכת הפיננסית: "הסנקציות הן כסת"ח אחד גדול. הממשלות הזרות מותקפות על כך שהן תומכות בישראל ולא עושות מספיק למנוע פגיעה שלה באזרחים בעזה, אז הן מכסות את עצמן בסנקציות נגד קיצונים ביו"ש. הבנקים הישראליים מכסים את עצמם מול האמריקאים בהשתתפות בסנקציות. לא ברור מה כל זה יעזור לרעבים בעזה, אבל ככה כולם מכוסים".

בנצ'י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני החשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: פלאש90)

סנקציות נגד "צו 9" שכבר הפסיק לפעול

בין הארגונים שנחשפו לסנקציות נמנה "להב"ה", שלא רשום כעמותה בשל פעילותו העבריינית שיש אישים בכירים המגדירים כטרור. הסנקציות הוטלו גם על מובילי הארגון בנצי גופשטיין וברוך מרזל, אך גם סנקציות אישיות לא פוגעות בפעילות כזאת, שבאופן רשמי לא קיימת. בעבר נחשף כי להב"ה קיבל תרומות ואף סיוע ממשלתי דרך עמותות חוקיות כמו "חמלה" ו"הקרן להצלת ישראל".

מצד שני, הסנקציות פוגעות דווקא בארגונים שמנסים (או, לפחות, מתיימרים) לפעול בתוך מסגרת נורמטיבית וחוקית. ארה"ב והאיחוד הטילו השבוע סנקציות נגד ארגון "צו 9" שהיה מעורב בהפגנות נגד העברת הסיוע ההומניטרי לעזה, שבהן פעילים חסמו את מעבר משאיות הסיוע בישראל, ונגד מייסדי הארגון רעות בן חיים ושלמה שריד.

בין הארגונים שנחשפו לסנקציות נמנה "להב"ה" שלא רשום כעמותה בשל פעילותו העבריינית. גם הסנקציות האישיות נגד ראשי הארגון לא פוגעות בפעילות כזאת. להב"ה קיבל תרומות וסיוע ממשלתי דרך עמותות אחרות

בהפגנות האלה אירעו אירועים אלימים, בהם פעילים בזזו והשחיתו סיוע, אך בארגון טענו שאלה לא היו פעילים שלהם וכי הם מתנגדים לכך. בארגון אומרים כי הוא נמצא בתהליך רישום כעמותה, שהופסק בשל הסנקציות וכי הסנקציות יפסיקו את גיוס התרומות מחו"ל לארגון. פעילים בארגון הביעו חשש כי הארגון ייסגר. מהארגון נמסר: "הסנקציות הן פגיעה קשה".

אבל למעשה הארגון לא פעיל מזה כחודשיים. בהפגנות נגד הסיוע ההומניטרי במאי, פעילים הציתו משאיות, היכו ופצעו נהגים, שחלקם כלל לא הובילו סיוע, והתעמתו עם שוטרים וחיילים. האירועים עוררו תגובות קשות בעולם. הארגון התנער מהמעשים הללו והודיע כי הוא מפסיק את פעילותו. מהארגון נמסר כי הפעילות לא חודשה מאז, וככל הידוע ההתנכלות למשאיות הסיוע הופסקה.

רעות בן חיים, אם לשמונה מנתיבות, נמצאת בחל"ת מעבודתה כגננת ומנהלת עם בן זוגה – הנמצא במילואים ארוכים – עסק לטיולי אופניים וסדנאות רכיבה.

הארגון שלח מכתב לשר החוץ ישראל כ"ץ, בו ביקש ממנו להתערב בפרשה. במכתב נכתב: "חשבון הבנק של בן חיים, שהובילה מחאה לגיטימית נגד כניסת משאיות האספקה כל עוד חמאס חוטף את הסיוע, הוקפא, והיא לא יכולה אפילו לקנות לחם וחלב לילדיה. הסנקציות לא מוסריות ואנטי דמוקרטיות".

"השגרירויות לא דיברו איתי, לא נתנו לי הזדמנות להגיב לטענות המופרכות, להגיד את הצד שלי. לא נעשתה בדיקה, לא שימוע, כלום. פניתי לשגרירות האמריקאית ולא ענו לי"

לדברי בן חיים: "נחסמו לנו כרטיסי האשראי ואמצעי התשלום, חוץ מכרטיס אחד חוץ בנקאי, ונאסר עלינו לעשות פעולות און ליין. בהתחלה ביטלו לי את כל מסגרת האשראי, אבל אחרי שדיברתי עם הבנק, נתנו לי מסגרת של 5,000 שקל לפעילות חיונית בלבד.

רעות בן חיים, מייסדת ארגון "צו 9" (צילום: באדיבות המצולמת)

"גיליתי על הסנקציות מהתקשורת ורק אחר כך התקשרו ועדכנו אותי מהבנק. השגרירויות לא דיברו איתי, לא נתנו לי הזדמנות להגיב לטענות המופרכות שלהם, להציג את הצד שלי, להעיד. לא נעשתה בדיקה, לא שימוע, כלום. פניתי לשגרירות האמריקאית לערער ולא ענו לי.

"זה פוגע בילדים שלי. אני לא יכולה לקנות להם שום דבר. ובעיקר, זה פוגע לנו בעסק, ממש. יש בעיה לשלם לספקים ואנחנו מחזיקים אותם בשיניים".

"זה פוגע בילדים. אני לא יכולה לקנות להם שום דבר. ובעיקר, פוגע בעסק, ממש. יש בעיה לשלם לספקים ואנחנו מחזיקים אותם בשיניים. בעלי במילואים ולא יכול לגבות אותי"

הסנקציות חלות עלייך, לא על בן זוגך, גם הוא נפגע מהן?
"יש לנו חשבון משותף, אז גם הוא נפגע. הבנק אפשר לנו להפריד את החשבונות האישיים, אבל לא של העסק. הבעיה גם שהוא במילואים אז הוא לא יכול לגבות אותי".

הסנקציות הוטלו בגלל שבהפגנות בהובלת הארגון שלך נעצר סיוע לאזרחים בעזה. זאת עבירה על החוק הישראלי והבינלאומי שפוגעת באזרחים רעבים. אם תוכלי לערער על הסנקציות, איך תצדיקי את מעשייך?
"אנחנו רוצים שהאזרחים בעזה יקבלו סיוע ויאכלו! אבל הסיוע לא מגיע אליהם אלא לחמאס, ועל זה אנחנו מוחים".

ילדים נושאים מים בחאן יונס, דרום רצועת עזה, 16 באפריל 2024 (צילום: AFP)

מהבנק הבינלאומי הראשון, שבו מתנהל החשבון של בן חיים, נמסר בתגובה: "הבנק פועל לפי מדיניות ניהול סיכונים בנושא. מבלי להתייחס לנסיבות המקרה מפאת סודיות בנקאי–לקוח, נבהיר כי הבנק מטפל במקרים כאלה ברגישות גבוהה ובמידתיות, בודק כל מקרה לגופו ומאפשר פעילות שוטפת.

"הגבלת ביצוע פעולות בשירותים ישירים אינה מחייבת הגעה לסניף, וניתן להשתמש באמצעי קשר מגוונים כמו טלפון, התכתבות עם בנקאי ועוד".

ארגוני ימין ואתרים המזוהים עם הימין פרסמו בהבלטה את הפגיעה ב"צו 9" ובבן חיים, וכן את הטעות של הממשל האמריקאי, שהטיל את הסנקציות על שלמה אביעד שריד, אדם שאין לו כל קשר ל"צו 9", במקום על פעיל הארגון שלמה שריד (לפי דיווחים הטעות תוקנה). גם סיעת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' הביעה הזדהות עם "צו 9" והזמינה את פעיליה להשתתף בישיבתה שלשום.

"אין לי טענות לבנקים אלא לממשלה שמאפשרת את הסנקציות. היא יכולה לעקר אותן. השרים כנראה לא מבינים את ההשלכות. סמוטריץ' לא מבין שהסנקציות יגיעו גם אליו"

הסנקציות מעמידות את סמוטריץ' בעמדה לא נוחה. הפעילים ציפו ממנו להפעיל את כוחו כדי למנוע אותן, ומאשימים אותו בכך שנכשל. לדברי ירד: "אין לי טענות לבנקים אלא לממשלה שמאפשרת את הסנקציות. היא יכלה לעקר אותן. הרשות הפלסטינית מלבינה כספי טרור והבנקים שלנו משתפים איתה פעולה, הממשלה יכלה להזהיר אותם שתשים לזה סוף".

למה הממשלה לא עושה את זה, לדעתך?
"אני לא יודע. השרים כנראה לא מבינים את ההשלכות. במיוחד סמוטריץ'. הוא לא מבין שהסנקציות מהר מאוד יגיעו גם אליו".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 5 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"עשינו הרבה צעדים משמעותיים והפעלנו מנופים"

מלשכת השר סמוטריץ' נמסר בתגובה: "הסנקציות האלה לא לגיטימיות לחלוטין. ארה"ב וישראל חולקות אינטרסים וערכים משותפים ויודעות גם להתווכח. מטרות הסנקציות לכפות עלינו הקמת מדינה פלסטינית ולהתערב בחופש הביטוי ובדמוקרטיה. זה חמור מאוד. אפשר להתווכח אם צריך או לא להכניס הומניטרי, (אבל) בוודאי שאין מקום לאסור מחאות והפגנות לגיטימיות, זה לא קביל".

"אנחנו מטפלים בסנקציות בכמה רבדים. ברובד המדיני, ביחסים מול האמריקאים, אנחנו פועלים ולוחצים לנסות לבטל אותן. ברובד השני, הבנקים הישראליים מנסים לרכך אותן. עשינו הרבה צעדים משמעותיים והפעלנו מנופים".

משגרירות ארה"ב בישראל נמסר בתגובה: "הוראות משרד האוצר (האמריקאי) אוסרות על כל פעולה פיננסית בתוך או דרך ארה"ב הנוגעת לרכוש ואינטרסים של מי שנחסמו. גופים פיננסיים ואנשים שמעורבים בפעולות כאלה עשויים להיחשף לסנקציות בעצמם. לשם כך, ניתן להסתייע בפעולות אכיפה של הממשל האמריקאי וממשלות אחרות".

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נושא דברים בבית הלבן, 8 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Evan Vucci, File)

משגרירות האיחוד האירופי בישראל נמסר בתגובה: "הסנקציות אפקטיביות. החוק מחייב כל בנק, חברה, ארגון ואזרח אירופיים לשתף פעולה איתן ולהימנע מעסקים ואספקת שירותים עם מי שהוטלו עליהם, אחרת יהיו חשופים בעצמם לצעדים משפטיים.

"נוסף על ההשפעה הישירה (איסור כניסה לאיחוד, הקפאת נכסים והפסקת עסקים עם האיחוד), מדינות שהן שותפות של האיחוד (כמו נורווגיה, שווייץ והשותפות המזרחיות) לרוב מיישרות קו עם הסנקציות, ויש לכך השפעה תדמיתית. יש לסנקציות גם השפעה פוליטית חזקה".

בתגובה לטענת בן חיים, ירד, ופעילים נוספים כי לא ניתנה להם אפשרות להגיב לסנקציות, נמסר מהאיחוד: "כך הסנקציות עובדות. הן מבוססות על הסכמה של כל המדינות החברות על בסיס המידע הזמין. עם זאת, מנגנון הסנקציות מאפשר למי שנפגעו לערער עליהן בבית המשפט האירופי, שם הם יכולים להציג ראיות שלדעתם עשויות לנכות אותם". משגרירות ארה"ב לא נמסרה תגובה לטענה זו.