בעיר בני ברק ישנו בית כנסת בשם (תפארת צבי) איצקוביץ'. זהו בית כנסת הפועל 24 שעות ביממה וידוע כאחד מבתי הכנסת הפעילים בעולם. לא משנה מתי תזדמנו לשם, תמיד תוכלו למצוא שם מניין לתפילות שחרית, מנחה וערבית. בכל השבוע, בכל החגים.
מקומיים יודעים לספר על איצקוביץ', שיש המכנים אותו גם "איצקומט", כי אם תבוא בצהריים לתפילת מנחה, יהיו שם כאלה שקורי השינה עדיין על עיניהם. כשמחשיך, תמיד יהיה מי שימצא זמן גם לתפילת ערבית. זהו בית חרושת לתפילות, שלפי בדיקה משנת 2010 מתפללים בו בממוצע כ-17 אלף איש בשבוע – אבל כל מי שבא להתפלל עושה זאת מבלי לשלם אגורה. לא חשוב מי אתם – חרדים, חילוניים, חסידים או ליטאים. כולם מתקבלים שם.
מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.
מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.
חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.
בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
דעיכת סקרי הבחירות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הבעיה היא שאלוהים בגלל מצב אי הקיימות שלו בד"כ לא משלם על תחזוקת בתי הכנסת, לכן אנשים צריכים לממן אותם.
הפתרון הפשוט הוא לא להתפלל, זה חוסך הרבה גם לאנשים וגם לאלוהים. אם אבקר שם אני מוכן לשלם עבור שימור אתר היסטורי.
הזעקה על "מס תפילה" – קשקוש בכייני
כל יהודי דתי אמור לדעת שהוא יכול להתפלל כמעט בכל מקום, וצורך תפילתו, אינו נזקק לכניסה למבנה זה או אחר. ולכן אין זה "מס תפילה" אלא "דמי כניסה". ולפיכך פתחתי ואמרתי שה"זעקה" על מס התפילה היא קשקוש גמור.
דמי כניסה למבנים ציבוריים ואו עתיקים, היא פרקטיקה מקובלת בהרבה מקומות: בתי כנסת, כנסיות וכל מבנה אחר שנדרשים עבורו דמי תחזוקה. והכותב מעיד בעצמו, שבית הכנסת הוא בעיקר אתר תיירות.
אני מודה שאינני בקיא בנבכי הפוליטיקה של נכסי הקהילה היהודית בקרקוב, ועד כמה היא רקובה ואו מושחתת. בכל מקרה, בין אם "דמי הכניסה" משמשים לתחזוקת המקום, ובין אם להתעשרות אותה משפחה ספק יהודית – אין שום צורך להגיע אל אותם בתי כנסת בשביל להתפלל בהם, תרגיש חופשי להתפלל בכל מקום אחר.