צה"ל מתפתל. בג"ץ פסק שיש לגייס את החרדים. את כולם. ללא הבדל בין ישיבות, מצב משפחתי או תעסוקה. בג"ץ קבע כי ערך השוויון הוא ערך דמוקרטי בסיסי מרכזי. לא יתכן לפטור אוכלוסייה שלמה, כשהצורך המבצעי במלחמה כה קריטי.

ובכל זאת, צה"ל מתלבט. מחפש חרדים עובדים, כאלה שכבר נפלו מהישיבות,  שיהיה קל לגייס אותם. כדי שצה"ל לא יצטרך לשלוח מ.צ. לבני ברק ולמאה שערים. כדי שהרבנים לא יכעסו יותר מדי (אולי יפסקו פולסא דנורא על הרמטכ"ל). כדי שהפוליטיקאים לא ימצאו שוב איזה חוק עקום כדי לפטור את החרדים ויפגעו במוטיבציה של החילונים. אז בצה"ל מתפתלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

מעמדה המיוחד של ירושלים כאחד ממרכזי התרבות העולמיים וכיעד אטרקטיבי לתיירות, נובע מהיותה הערש של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומכך שציבור משמעותי מאזרחי העולם מרגישים כלפיה קשר דתי, תרבותי או היסטורי.

חוסנה וייחודה של ירושלים וגם הפוטנציאל הכלכלי לתושביה, תלוי ביכולת מנהיגי העיר והמדינה לשמור על היותה מרקם בין-דתי ובין-תרבותי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

למה נועדו ימי הזיכרון? ימי זיכרון הם חלק מהאתוס והזהות הקולקטיבית של עמים, לציון אירועים משמעותיים בהיסטוריה שלהם. הם  נועדו לגבש את תחושת הסולידריות החברתית, לעצב את ערכי החברה, לגבש את זהותה ולהשפיע על עתידה.

בשבעה באוקטובר אנו צפויים לשני ימי זיכרון. יום הזיכרון הרשמי של ממשלת ישראל ויום הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות החטופים. זהו מאבק על הזיכרון. זהו מאבק על שני נרטיבים סותרים. סולידריות לא תהיה כאן.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.