האופוזיציה בארה"ב עשתה לאחרונה, ולמעשה – במשך עשרות שנים, את מה שהאופוזיציה בישראל נמנעת ממנו כבר שנים. הם הציעו אלטרנטיבה. מכון חשיבה שמרני אמריקאי הוציא, לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות, ספר ארוך ומעמיק בו הצעות לשינוי מדיניות מקיף בארה"ב.
הספר מבוסס על תפיסותיה של המפלגה הרפובליקאית כפי שהיא היום – כלומר של שמרנות קיצונית המגבילה זכויות נשים, מהגרים ומיעוטים, מבטלת הזכות להפלה, מגבילה את ההשקעות ברווחה, בריאות וחינוך – בקצרה, הצעות נוראיות – אבל הן הצעות מדיניות מקיפות, ואם הרפובליקאים ייבחרו – לפחות חלקן ייושמו.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
ההישג המודיעיני יוצא הדופן של ישראל בחיסול של חסן נסראללה ועמו השדרה הפיקודית של חזבאללה, פותח הזדמנות פז למדינת ישראל לחשב מסלול חדש להמשך ניהול המלחמה בחזבאללה.
לראשונה במלחמה זו נוצרה אפשרות ריאלית להפעיל מהלך בינלאומי מתואם מול לבנון, שיביא לסיום העימות בגבולנו הצפוני ויאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם ולהתחיל בשיקום חייהם. והזדמנות כזו צריך לנצל.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
פרופסור (אמריטוס) אבי משולח הוא דיקן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חודשים ספורים לפני 7.10, רכשה השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, באמצעות חבריה בשוויץ ובקנדה, שני סוסים המיועדים לרכיבה טיפולית לחוות קיבוץ אורים.
איש לא חשב לעצמו שמרגע שהסוסים אנדי ודיאנה יגיעו לישראל, הם ישמשו ככלי טיפולי למטרה אחת: טיפול בילדים תושבי העוטף הסובלים ממצוקה ופוסט טראומה בעקבות הטבח, ירי הרקטות והמציאות הביטחונית הקשה באזור ובמדינה כולה.
מרלינקה ואן דר ריט היא אזרחית נמיביה המתגוררת בישראל מזה שלוש שנים, ומשמשת ככתבת מטעם השגרירות הנוצרית הבינלאומית.
אמון הציבור במערכת הביטחון הוא מרכיב חשוב ביותר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שאחת התוצאות של ה-7 באוקטובר היא אובדן האמון הזה, ואין צורך להסביר.
אבל יש גם רכיבים שהצביעו על איבוד האמון הזה עוד לפני השבת השחורה. במשך שנים, תושבים שגרים סמוך מאוד לגבול עם לבנון התלוננו שהם שומעים חפירות תת קרקעיות סמוך לבתיהם. צה"ל בא, בדק, וטען שאין כל סיבה לחשש.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
"הנושא הוא לא ימין ושמאל, דתי וחילוני, אלא: האם אנחנו מבינים את מגבלת הכוח? היהודים אף פעם לא הבינו את מגבלת הכוח"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השמאל הישראלי חי בבועה שהוא רלוונטי ומהווה אלטרנטיבה. מאז אוסלו העם הבין שבמציאות, בפועל, בשטח, הכלל הוא ש'השמאלנות הורגת'.
גם טבח 7-10 אינו נתפס ככשלון של הימין לעומת השמאל שצדק, אלא ככשלון של הימין דווקא בכך שאימץ את קונספציית הדו-קיום של השמאל במקום ליזום הכרעה צבאית מול האויב בהתקפה מקדימה ומונעת, כלומר הימין לא היה מספיק ימין. משמעות הדברים היא שהממשלה הבאה תהיה עוד הרבה יותר ימנית מהנוכחית.
השמאל צריך להתפכח מהזיותיו המשיחיות, של שלום ודו קיום עם אויבים החפצים בהשמדתנו. כל עוד עדר השמאל מנרמל את חוליי החברה הערבית ותרבותה הברברית וחותר להקים להם מדינה 'פלסטינית', הרי שהעם הבריא, שכבר נכווה מהתוצאות העגומות והמדממות של אוסלו והבריחה מלבנון וההתנתקות, יסלוד ממנו כמפני אש.
תמשיכו לחרף ולגדף את כל מי שמתנגד לדרככם ההתאבדותית, ולכנותם בשמות גנאי מצוצים מהאצבע כגון 'משיחיים' 'קנאיים' 'קיצוניים' 'פונדמנטליסטים' 'אנשי גוג ומגוג' וכו', זה לא יעזור לכם, כי אתם ההזויים שמובילים אותנו כל פעם לנסיגות שמביאות אסונות ונהרות של דם.
אני מציע לאנשי השמאל להקשיב ולהפנים את מה שכותבים ואומרים ח"כית לשעבר עינת ווילף, פרופ' דן שיפטן, ד"ר גדי טאוב, מר חיים רמון, והמזרחן ד"ר מרדכי קידר, כולם אנשי שמאל ו'שלום עכשיו' לשעבר, שחקרו היטב את הנושא ומסקנתם ברורה: אין ולא תהיה בטווח הקרוב, תנועה לאומית פלסטינית שרוצה להקים מדינה לצד ישראל, אלא רק תנועה פלסטינית השואפת להשמיד את ישראל.
זו עובדה מציאותית שאי אפשר להתכחש לה, וטוב תעשה האופוזיציה אם תציע לעם ישראל אלטרנטיבה שלטונית שאיננה מתכחשת לעובדה זו. לצערנו בשלב זה מנהיגי השמאל עדיין דוגלים בקונספצית השלום והם תומכים בהקמת מדינת טרור שחפצה בהשמדת ישראל בצמוד למדינת ישראל. לאור זאת אין כאן התחלה של אלטרנטיבה שלטונית אלא רק בועה אינטלקטואלית אקדמית תלושה שמציעה הצעות מנותקות מהמציאות.
ההצעה הזו ראוייה מאוד, ד"ר סגל – אבל היא איננה ישימה. ממשלת השינוי היתה מורכבת ממפלגות ימין-שמרניות (מפלגותיהם של גדעון סער ושל נפתלי בנט-רעלת שקד) מפלגות מרכז ליברליות (מפלגותיהם של יאיר לפיד ובני גנץ) מפלגות שמאל (העבודה ומרצ) ומפלגה ערבית-מוסלמית (של מנסור עבאס). גם היום האופוזיציה מורכבת מאותן מפלגות בדיוק. אין למפלגות הללו שום מצע משותף שאפשר להסכים עליו, לא אז ולא היום. לעומת זאת קואליציית ארגוני המחבלים השמרנית-ימנית-גזענית היא אחידה לגמרי אין שום הבדלים בין מפלגת ביבים שקרניהו, למפלגות החרדיות, ולארגוני המחבלים של בן גביר וסמוטריץ'. לדוגמא – שלמה קרעי, עמית הלוי, אריאל קלנר, דודי אמסלם, חנוך מילביצקי וזו רק רשימה חלקית יכולים להשתלב במאת האחוזים במפלגות של סמוטריץ' ובן גביר. קרעי שהוא חרדי יכול להשתלב גם בש"ס, כממשיך דרכו של אלי ישי הכהניסט. קרעי לא בש"ס כי ש"ס הקיאה את ישי, שהיה מועמדו של מאזוז מבני ברק, שכתגובה מריץ את קרעי במפלגת ביבים שקרניהו.