הרצח במג'דל שמס יאיץ את תהליך הישראליזציה של הדרוזים

תמונות הילדים שנהרגו מפגיעת רקטת חזבאללה במגרש כדורגל במג'דל שמס, 28 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Leo Correa)
AP Photo/Leo Correa
תמונות הילדים שנהרגו מפגיעת רקטת חזבאללה במגרש כדורגל במג'דל שמס, 28 ביולי 2024

זה היה מזמן וכבר שכחנו. הטבח במג'דל שמס הוביל לגילויי אהדה עצומים כלפי העדה הדרוזית והציף מחדש את הצורך בשילובה בחברה ובמדינה. "עם ישראל הוא עם אחד", אומרים הדרוזים ברמת הגולן, שחשים שייכות עמוקה למדינת ישראל.

הרג הילדים החפים מפשע מעמיק את תהליך הישראליזציה של הדרוזים ברמת הגולן. הוא חושף את הרצון ההולך וגובר שלהם להיות ישראלים ומחזק את רצון רבים מהם לקבל אזרחות ישראלית מלאה.

הרג הילדים החפים מפשע מעמיק את תהליך הישראליזציה של הדרוזים ברמת הגולן. הוא חושף את רצונם הגובר להיות ישראלים, ומחזק את רצון רבים מהם לקבל אזרחות ישראלית מלאה

כיום, בפועל, רק כרבע מתושבי רמת הגולן הם בעלי אזרחות ישראלית, ואולם הפיגוע הבהיר שחזבאללה הוא אויב מר. בנוסף, רבים מהדרוזים ברמת הגולן, שראו עצמם כחלק מהעם הסורי ונאמנים למשטרו – הולכים ומתרחקים מזהותם הישנה, בעיקר הצעירים שנולדו להוויה ישראלית, והם מבקשים להיות ישראלים ולהזדהות עם ערכיה של ישראל. ביום העצמאות הסורי האחרון, למשל, הדרוזים ברמת הגולן לא הניפו את הדגל הסורי, דבר שנהגו לעשות במשך עשרות שנים.

לצד גילויי הכעס והרצון לנקמה, הרוב הברור אינו רוצה הסלמה ואינו מבקש לגרור את ישראל להרפתקה צבאית בלתי אחראית וכזו המנוגדת לאינטרס הישראלי.

רבים מאישי הציבור הדרוזים קראו להידברות ולהסדר שימנע הידרדרות למלחמה אזורית, וגילו מתינות וקור רוח בתגובותיהם. הם לא מחפשים נקמה ומבינים שישראל נמצאת במציאות מורכבת ותחת לחץ אמריקאי לא להחמיר את המציאות.

אישי הציבור הדרוזים מבינים גם שמלחמה נפתחת וקשה לחזות כיצד היא תסתיים. הם סילקו את השר בצלאל סמוטריץ וגורמי ימין אחרים שהגיעו להזדהות עם כאבם וביקשו לנצל את המצב כדי להסית את הרחוב ולדחוף להסלמה.

57 שנים של שלטון ישראלי עשו את שלהן. הדרוזים נמצאים היום במקום אחר. ניכרת השפעת החיים בישראל, שמאז החלת החוק הישראלי ברמת הגולן הלכה והעמיקה.

הפיגוע הבהיר לדרוזים ברמת הגולן שחזבאללה הוא אויב מר. בנוסף, רבים מהם, שראו עצמם כחלק מהעם הסורי ונאמנים למשטרו – הולכים מתרחקים מזהותם הישנה ומבקשים להיות ישראלים

רמת החיים שלהם עלתה והפתיחות גברה, החברה הדרוזית משכילה יותר, ודי להזכיר כי יש מאות רופאים דרוזים ומקצועות כלכליים אחרים ביישובים, ומאות מהנדסים ואדריכלים.

מעמד האישה הדרוזית השתפר מאוד, המתירנות מורגשת בכל שטחי החיים כמעט – אישה נוהגת ברכב, יוצאת לעבודה ומשכילה יותר. הנשים הצעירות מתלבשות במיטב האופנה המערבית ואינן חוששות ללכת עם חצאיות.

השיפור ברמת החיים מורגש בכל פינה ואי אפשר להשוות אותה לרמת החיים של האוכלוסייה בהרי הדרוזים. הם ישראלים, חשים ישראלים ורוצים לחיות תחת הדמוקרטיה הישראלית. הם עדין לא הדרוזים של דלית אל כרמל ועוספיה, אבל הם בתהליך אימוץ מואץ של דפוסי החיים הישראלים, אפילו מעבר לחלקים מסויימים של היישובים הדרוזים בגליל.

הדרוזים, כמו רבים מאזרחי ישראל, חשים גם עצב עמוק ותחושה של אובדן וחוסר אונים. הטבח הציף מחדש את הזעם על חוק הלאום המשפיל שנולד בחטא וצריך לעבור מהר מן העולם.

חריגות הבניה הגדולות הובילו לחוק קמיניץ, המקשה על הצעירים הדרוזים לבנות את בתיהם על אדמתם הפרטית בהעדר תוכנית מתאר וזה מקומם אותם. בנוסף, הם מדברים בכאב על כך שהרשויות המקומיות הדרוזיות לא זוכות לקבל את תקציבי הפיתוח שהממשלה הייתה צריכה להעביר להם, והזעם הולך וגובר.

השיפור ברמת החיים מורגש בכל פינה ואי אפשר להשוות אותה לרמת החיים של האוכלוסייה בהרי הדרוזים. הם ישראלים, חשים ישראלים ורוצים לחיות תחת הדמוקרטיה הישראלית

זו ממשלת חידלון בכל התחומים, שכשלה בכל תחום שנגעה בו, ובכלל זה ביחס אל החברה הדרוזית. פעילים רבים ברמת הגולן טוענים שניתן לפתור את בעיית האזרחות בכך שניתן לקבוע שכל מי שנולד ברמת הגולן הוא אזרח ישראלי באופן אוטומטי. נקודה. מי שאינו מעוניין באזרחות יכול לבטל אותה במשרד הפנים.

מדינת ישראל צריכה לעשות שינוי יחס כלפינו ולא ההיפך, אומר לי סלים ספדי, אחד מהפעילים המרכזיים המתגוררים במסעדה, שחש ישראלי ומגדיר עצמו ציוני לכל דבר.

דעת הקהל והחברה האזרחית, שכל כך אוהבת ומעריכה את החברה הדרוזית ואת תרומתה למדינה לאורך שנים, צריכה לפעול כשדולה כדי להיטיב את מצבם של הדרוזים. לטפל במשפחות החללים והפצועים, להזרים סיוע ליישובים ולבנות קיום משותף, כדי שהאוכלוסייה ברמת הגולן תחוש שווה ובטוחה.

זה מסע ארוך, שכל אזרח ישראלי שאכפת לו צריך להשקיע בו מאמץ. צריך לחבק את הדרוזים ולתת להם, ובעיקר לצעירים בקרבם, תחושה שהמדינה על כל מערכותיה עושה הכול לרווחתם ולשוויונם.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כתבה מענינת וחשובה הדודים הם חלק מאיתנו ומעם ישראל . נאמנותם ועשיתם לאורך שנות מדינת ישראל באה לידי ביטוי ! יהי זכר הנופים בני העדה הדרוזית ברוך ומנוחתה עדן! יגאל גרינשטיין , רמת גן
עוד 637 מילים ו-2 תגובות
סגירה