חיילים מניפים דגל סורי בכובאני, אוקטובר 2019 (צילום: SANA via AP)

עלייתה ונפילתה של העיר כובאני

מאבק הכורדים

לפני פחות משנה וחצי חגגו תושביה הכורדים של העיר הסורית כובאני את השחרור מהמצור הרצחני של דאע"ש ● המארחים שם הביעו עניין נלהב בישראל, ושאלו על אפליה של מזרחיים ועל נישואים בין יהודים לערבים ● יותר מכל, הם היו נחושים לשקם את חייהם ● אבל עם נטישת הכוחות האמריקאים, העיר חזרה החודש להיות קלף מיקוח במשחק האלים בין טורקיה, סוריה ורוסיה

בשנה שעברה, כשפגשתי אותו במסגד בכובאני, עיר בעלת רוב כורדי בצפון סוריה, השייח' עומאר הביע אופטימיות שמצבם של בני עמו ישתפר.

"ארצות הברית ואירופה עזרו לנו להיפטר מדאע"ש", הוא אמר אז. "עכשיו אנחנו מקווים לחזור לחיים נורמליים, שבהם מוסלמים ולא-מוסלמים יוכלו לשבת יחד ולחלוק אוכל, מים ואפילו אדמה".

כשהשייח' ביטא את מילות התקווה האלה, הוא ודאי לא יכול היה לתאר לעצמו שכעבור כשנה תושביה של כובאני יהיו נתונים שוב לאיום של טבח המוני.

שייח' עומאר, כובאני, 2018 (צילום: זיו ג'ניסוב)
שייח' עומאר, כובאני, 2018 (צילום: זיו ג'ניסוב)

2014: תחת מצור של דאע"ש

כדי להבין את מצבה הנוכחי של כובאני, הידועה גם כעין אל-ערב, צריך לחזור חמש שנים אחורה, למחצית השנייה של 2014. באותו זמן, דאע"ש השלים את השתלטותו הנרחבת על אדמות בצפון סוריה והתקדם לעבר פרוורי כובאני.

ארגון הטרור כבר השתלט קודם לכן על רוב הכפרים הסובבים, וכיתר את העיר משלושה כיוונים. נתיב הבריחה היחיד של התושבים היה בכיוון הגבול הטורקי מצפון, שם ציפו להם חיילים טורקים שלא גילו אהדה רבה כלפי האוכלוסייה הכורדית, בלשון המעטה.

במשך כמה חודשים תושביה של כובאני היו נתונים במצור, לעתים הם סבלו מרעב, בעוד כוחות כורדיים חמושים מנסים להדוף את פלישת דאע"ש בכל מחיר, בסיוע הפגזות אוויריות של כוחות בעלות הברית.

הקרב על כובאני הפך לאחת החזיתות המדוברות ביותר בכיסוי התקשורתי של המלחמה בדאע"ש, שבו שני הצדדים ניסו להצטייר כמנצחים. הכורדים טענו כי דאע"ש כבש רק את פרוורי העיר, וכי מרכז העיר עדיין בידיהם; אנשי דאע"ש התעקשו כי הם שולטים בעיר כולה. ארגון הטרור אפילו פרסם סרטון וידאו של העיתונאי הבריטי החטוף ג'ון קנטיל, שצולם במרכז העיר.

כובאני, סוריה, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)
כובאני, סוריה, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

רק אחרי ארבעה חודשים של מצור, מאות אזרחים הרוגים ועשרות אלפי עקורים, הצליחו לבסוף הכורדים לסלק את דאע"ש מהעיר בדצמבר 2014 ולשחרר בתוך כך את הכפרים הסובבים.

עם הזמן שבו לכובאני רגיעה יחסית ותחושה של ביטחון. תושבים שנמלטו מהעיר החלו לטפטף חזרה אל בתיהם. סוחרים פתחו שוב את חנויותיהם, בעוד מתנדבים מסייעים בעבודה הקשה של פינוי הגופות המוטלות ברחובות.

המערכה בכובאני הפכה לסמל למאבק בדאע"ש. הייתה זו הפעם הראשונה שבה מאמץ משותף של כוחות קרקעיים מקומיים וסיוע אווירי של בעלות הברית המערביות הביא לשחרור שטח רחב מאחיזת ארגון הטרור

המערכה המרשימה בכובאני הפכה לסמל למאבק בדאע"ש – לא רק בגלל המשך הארוך שלה, אלא גם מפני שהייתה זו הפעם הראשונה שבה מאמץ משותף של כוחות קרקעיים מקומיים וסיוע אווירי של בעלות הברית המערביות הביא לשחרור שטחים רחבים מאחיזתו של ארגון הטרור.

זו הייתה אבן דרך בתצוגה של עבודה קשה ונחישות מצד הכוחות הכורדיים, שזכתה לתהודה מסביב לעולם.

מחאה כורדית בכובאני, סוריה, 2015 (צילום: AP Photo)
מחאה כורדית בכובאני, סוריה, 2015 (צילום: AP Photo)

"כמה עולה חפיסת סיגריות בישראל?"

הגעתי לכובאני הודות ליוזמתו של עיתונאי כורדי מקומי שנולד וגדל שם. אחרי שבילינו כמה ימים יחד בקמישלי, וערכנו ביקור בבירת החליפות לשעבר של דאע"ש, ראקה, ניזאר (שם בדוי) הציע לי הזדמנות נדירה לבקר בעיר הולדתו.

המסע מראקה לכובאני ארך כמה שעות. הנוף הפסטורלי מחוץ לחלון המכונית פיצה על הנסיעה המתישה בדרכים משובשות ולעתים לא סלולות. כשהלילה החל לרדת, הגענו אל בית המלון הפעיל היחיד בעיר.

כובאני, 2018 (צילום: זיו ג'ניסוב)
כובאני, 2018 (צילום: זיו ג'ניסוב)

לאחר שחפציי האישיים אוחסנו בחדר בית המלון – שהיה עלינו לחלוק עם שני עיתונאים צרפתים – ניזאר, אחיו סוהייב וקרוב משפחה נוסף לקחו אותנו למסעדה מקומית שהגישה קבאבים מצוינים.

המארחים הכורדים הביעו עניין נלהב בישראל, ושאלו שאלה אחר שאלה על ההיסטוריה שלה ועל החיים בה כיום. הם הפגינו ידע מרשים על מלחמותיה הרבות של המדינה, בעיקר מלחמת העצמאות, ששת הימים ויום כיפור.

אבל הם גם היו סקרנים לגבי עניינים יומיומיים יותר, כמו מחירה של חפיסת סיגריות בישראל, אפליה בין יהודים אשכנזים וספרדים ושכיחותם של נישואי תערובת בין יהודים לערבים, בין שאר הדברים.

פליטים מכובני שנמלטו לטורקיה בדרך חזרה לבתיהם, 2015 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
פליטים מכובני שנמלטו לטורקיה בדרך חזרה לבתיהם, 2015 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

"גם היהודים הם אחים שלנו"

למחרת בבוקר ניזאר ערך לי סיור קצר בכובאני. חלקים גדולים מהכבישים עדיין הרוסים, וכמעט בכל רחוב היו בתים שהופצצו על ידי מטוסים אמריקאים במהלך המלחמה נגד דאע"ש.

למרות האירועים הטראומתיים וההרס שנחתו על הכורדים, הם נראו נחושים להתמקד בעתיד. צוותי בנייה עבדו במרץ על חידוש המבנים, סוחרים השכימו קום להציג את סחורתם בחנויות, וילדים שיחקו תופסת בין ההריסות – כולם תרמו לתחושה של שפיות מחודשת.

באחד המסגדים המקומיים פגשנו את המנהיג הרוחני עומאר, שסיפר לנו על התקופה הקשה שעברה העיר תחת המצור של דאע"ש.

"חווינו הרבה קשיים בזמן המצור – התמודדנו עם רעב וצמא, הבנים שלנו נהרגו, היו מקרים שאנשי דאע"ש הכריחו ילדים לצפות בעריפת הראשים של ההורים שלהם", הוא סיפר.

המנהיג הרוחני עומאר סיפר לנו על התקופה הקשה שעברה העיר תחת המצור של דאע"ש: "התמודדנו עם רעב וצמא, הבנים שלנו נהרגו, היו מקרים שאנשי דאע"ש הכריחו ילדים לצפות בעריפת הראשים של ההורים שלהם"

עומאר האשים את דאע"ש ברצח אלפי אנשים מסיבות פוליטיות בתואנה של מלחמת דת, וגינה את השקפותיו הקיצוניות של הארגון.

"נוצרים, מוסלמים, הכול אותו הדבר", הוא אמר. "אפילו היהודים הם אחים שלנו – רק הקיצונים מחפשים הבדלים".

כובאני, 2018 (צילום: זיו ג'ניסוב)
כובאני, 2018 (צילום: זיו ג'ניסוב)

עומאר לא הסתיר את העוינות שלו כלפי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהכורדים מאשימים אותו כבר שנים בשיתוף פעולה עם דאע"ש.

בדלנים כורדים בטורקיה נלחמו בממשלה במשך עשורים לקבלת עצמאות, פעמים רבות באלימות, כך שכוחות כורדיים חמושים על גבולה של המדינה הם בעיני ארדואן איום שיש לחסל.

"ארגונים קיצוניים משרתים את האינטרסים של 'הסולטן'", אומר עומאר, כשהוא מתכוון לארדואן. "דאע"ש הוקם בשם הדת, אבל כל המטרות שלהם הן פוליטיות, לא קשורות לדת בכלל".

אבל בסיום השיחה, בנימה של אמונה ואופטימיות, עומאר הביע תקווה ש"המצב של כובאני ישוב לקדמותו, ואפילו ישתפר, ונהיה אומה מאוחדת כמו אמריקה או אירופה".

"אנחנו מקווים להמשיך לקבל תמיכה ממדינות המערב. אם הן ימשיכו בסיוע שלהן, תהיה הקלה גדולה לתושבים שלנו, והחיים בכובאני יחזרו להיות נורמליים", הוא אמר.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה

פחות מ-15 חודשים אחרי הריאיון הזה, החלום על קיום נורמלי לתושביה של כובאני מעולם לא נראה רחוק כל כך. הכוחות האמריקאיים והצרפתיים נטשו את האזור, ונתנו בכך אור ירוק לפלישה טורקית הרת אסון עבור המתנגדים הכורדים.

העיר הייתה עלולה ליפול בידי הכוחות הטורקיים שהתקדמו לעברה מצפון, או להימסר לידי חייליו של הרודן הסורי בשאר אל-אסד שבאו מדרום.

עם המיליציות הטורקיות נמנו קיצונים אסלאמיים – חלקם אפילו לחמו בעבר לצד דאע"ש – אשר הודיעו בגלוי על כוונתם לשסף את גרונותיהם של הכורדים ה"כופרים".

צבא סוריה הגיע לאזור בתואנה של הגנה על הכורדים. בפועל הוא נמצא שם כדי לכבוש מחדש שטחים שאיבד במהלך מלחמת האזרחים, ובכך לנפץ את החלום הכורדי על "רוז'אבה" – האוטונומיה שהכורדים קיוו להקים סוף סוף בצפון סוריה.

צבא סוריה הגיע לאזור בתואנה של הגנה על הכורדים. בפועל הוא נמצא שם כדי לכבוש מחדש שטחים שאיבד, ובכך לנפץ את החלום הכורדי על "רוז'אבה" – האוטונומיה שהכורדים קיוו להקים סוף סוף בצפון סוריה

"כרגע המצב בכובאני עדיין שקט, אבל הוא יכול להשתנות בכל רגע", אמר לנו לאחרונה תושב מקומי. "הטורקים הפגיזו את הכפרים השכנים, והם לא עושים הבחנה בין חיילים לאזרחים", הוא אמר. "העיר עדיין בשליטה כורדית, אז כרגע הכול אותו הדבר, אבל החיילים של אסד נמצאים ממש על הגבול".

מאז, המשטרה הצבאית של רוסיה נכנסה לכובאני, ויש עדויות לכך שבמקרים מסוימים אפילו הכוחות הסוריים הסובבים את העיר מנופפים בדגלי רוסיה – אולי כאמצעי הגנה מפני הפגזות טורקיות.

ההסכם שנחתם ב-22 באוקטובר בין ארדואן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבטיח שלפחות באופן זמני, הטורקים לא יפלשו לכובאני. אבל ההסכם נושא עמו מחיר עבור הכורדים: עליהם לוותר על ריבונותם, ולמסור שוב לידיים זרות את השליטה על העיר שהפכה לסמל השחרור הכורדי.

עוד 1,090 מילים
כל הזמן // שבת, 25 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ נענה להזמנת טראמפ, ייפגש איתו ביום שני

מפקד חיל האוויר לשעבר, אמיר אשל, מייעץ לגנץ ● נתניהו ייפגש עם טראמפ בשני ובשלישי ● גנץ: בתום הפגישה אשוב לישראל לדיוני החסינות ● נתניהו: עסקת המאה, הזדמנות שלא תחזור ● עמיר פרץ: טראמפ מתערב בבחירות ● טיבי מאשים את עיריית ירושלים במות הילד שנמצא מת בבור מים ● ליברמן: עיתוי פרסום העסקה קצת חשוד

21:28 עריכה

ש"ס מחדשים את קמפיין התמיכה בנתניהו גם בבחירות מועד ג', ומנסים למצב את עצמם כאוהדיו הנאמנים ביותר, אפילו יותר מבכירים בליכוד ומנהיגי ימינה, כמו גדעון סער, יולי אדלשטיין, יואב קיש, נפתלי בנט ואיילת שקד. "רק ש"ס מנעה ממשלת שמאל עם הערבים … רק פתק ש"ס זו שותפות אמת עם נתניהו … שומרים על ביבי, מצביעים ש"ס".

21:10 עריכה

עמיר פרץ (עבודה-גשר-מרצ) אומר שלא ברור לו ההבדל בין כחול-לבן לליכוד ושישראל צריכה לחזור למגעים ישירים מול הפלסטינים.

יועז הנדל (כחול-לבן) מזכיר שלישראל יש חוב מוסרי להחזיר את הנעדרים אורון שאול והדר גולדין, ששרידי גופותיהם עדיין בעזה.

20:56 עריכה

גנץ ימריא מחר ב-5:20 בבוקר לפגישה עם טראמפ בבית הלבן, ויצטרף אליו האלוף במיל' אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר וראש אגף תכנון במטכ"ל. אשל מייעץ ליו"ר כחול-לבן בעניין תכנית המאה ומשמש כשליח מטעמו לאמריקאים.

עוד יתלוו אליו גם יורם טורבוביץ', החבר בצוות המו"מ של כחול-לבן, וכן מעיין כהן ישראלי, ראש המטה שלו. הפגישה בין גנץ לטראמפ תתקיים כאמור ביום שני.

20:37 עריכה

ליברמן החליט שלא לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, בניגוד לבחירות האחרונות בהן היה הסכם כזה בין ישראל ביתנו לכחול-לבן.

20:35 עריכה

אהוד ברק משבח את החלטה של גנץ לנסוע לפגוש את טראמפ ביום שני, ואומר כי זה הישג דיפלומטי, הבעת עמדה מהותית, ותוכן מעורר השראה.

בערוץ 12, הדעות חלוקות, כאשר דפנה ליאל חושבת שגנץ יצא מהמלכודת וברגע שקיבל אישור לפגישה נפרדת החליט "ללכת על זה ולנסות אפילו להיבנות מזה". לעומתה, עמית סגל טוען שגנץ פועל בדומה לתגובתו למתווה נשיא המדינה ריבלין, ו"לא מחווה עמדה בפומבי".

20:04 עריכה

נתניהו הוציא הודעה שגם הוא ייפגש עם טראמפ ביום שני, ולמעשה גם ביום שלישי, לפי התכנית המקורית.

19:49 עריכה

בני גנץ החליט להיענות להזמנת טראמפ ולנסוע להיפגש עמו ביום שני, בנפרד מנתניהו, ולחזור כבר ביום שלישי לדיוני החסינות. כך אמר יו"ר כחול-לבן הערב בהצהרה לתקשורת בכפר המכבייה.

"ארה"ב ידידת אמת של מדינת ישראל ושל אזרחי ישראל, הברית ארוכת השנים בנויה על ערכים זהים ואינטרסים משותפים, הנשיא טראמפ הוא ידיד אמת של אזרחי ישראל ויהודי ארה"ב".

"תחת הנהגתו הפכה הברית לעמוקה וחזקה מאי פעם. בחודשים האחרונים ניהלתי עם אנשי הנשיא הבכירים ביותר … שורת מפגשים ושיחות הנוגעים לתכנית המאה. אני מוקיר את נכונותם לעמוד לצד ישראל ולהתחשב באינטרסים ארוכי הטווח שלה מתוך ידידות ומחויבות עמוקה".

"תוכן שיחותינו ופרטי התכנית יישמרו בסודיות גמורה כפי שהתחייבתי, עם זאת אני יכול לומר שהתכנית שהגה טראמפ תירשם בדברי הימים כאבן דרך המגדירה את הדרך בה יכולים הצדדים לצעוד להסכם אזורי והיסטורי, המתווה עוד עתיד לחולל בקרבנו מחלוקות".

"אני מתחייב לפעול לכך שהמתווה יהיה בסיס מוסכם להסכם, תוך שותפות עם ירדן, מצרים ומדינות נוספות. נעניתי להזמנתו המכובדת של הנשיא טראמפ, ולהיפגש עמו ביום שני כראש המפלגה הגדולה בישראל. בתום פגישתנו החשובה אשוב לישראל כדי להוביל מקרוב את הדיונים להסרת החסינות של נתניהו".

19:41 עריכה

חברי הכנסת עומר בר לב (עבודה) ומתן כהנא (ימינה) מביעים את עמדתם באשר לעסקת המאה של טראמפ.

כהנא אומר ש"יש פה עת רצון להחיל חוק ישראלי בבקעת הירדן וזו שטות גדולה לא לעשות את זה… נתניהו מזהה את ההזדמנות והולך על זה ונדחוף אותו לשם".

בר-לב: "היה ראש ממשלה שדיבר על החיים עצמם, בבקעת הירדן לא הושקעו תשתיות, יש שם בעיות מים קשות, אין רופא ילדים בכל הבקעה, הנקודה היא לא פומפוזיות … האם לנתניהו אכפת מתושבי הבקעה? וודאי שאני מתנגד לזה, אין ספק שמדובר בהתערבות של נשיא ארה"ב במערכת הבחירות אני מתנגד למהלכים חד צדדיים של סיפוח כזה או אחר". בר לב הוסיף שאם ישראל תספח את הבקעה ירדן עלולה למנוע ממנה להטיס מטוסים בשטחה.

19:31 עריכה

איימן עודה אומר "לפגוש את העיתונות" בהקשר לעסקת המאה, שיש פה אדם אחד שעומד בפני הדחה ומצד שני אדם שעומד בפני משפט ושניהם רוצים לעזור אחד לשני.

בהקשר לפסילת היבא יזבק, עודה אמר כי "בואי נגש לעיקר, מה העמדה שלה ושלי: כולנו נגד פגיעה באזרחים חפים מפשע והיא תגיד את זה כל השבוע הבא … אתם בתקשורת עושים דה-לגיטימציה נגדנו".

19:29 עריכה

נתניהו פירסם בדקות האחרונות סרטון שבו הוא קורא לא להחמיץ את אחת ההזדמנויות הגדולות שהיו לישראל אי פעם, כלומר עסקת המאה של טראמפ.

19:26 עריכה

עמיר פרץ יצא היום במכתב פומבי לטראמפ שבו הוא טוען כי פרסום עסקת המאה כעת עשויה להיתפס כהתערבות בבחירות. יו"ר עבודה-גשר-מרצ הודיע הערב ששלח איגרת לטראמפ שבו כתב כי הממשלה שתוקם אחרי הבחירות "תקבל לגיטימציה מהציבור הישראלי לחדש התהליך המדיני לשלום עם הרשות הפלסטינית, תוך מאמץ להשלים תכנית היפרדות מהפלסטינים כצורך ישראלי".

19:21 עריכה

תכנית המאה של טראמפ עומדת במרכז תחילתה של "פגוש את העיתונות" בערוץ 12 הערב. אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, טוען שהכל הצגה עבור נתניהו, בועז ביסמוט, עורך ישראל היום, אומר שהטענה הזו מופרכת והאמריקאים רצו לפרסם את העסקה מזמן, הפרשנית שמרית מאיר אומרת שכלל לא מדובר בתכנית שלום, ואשרף ע'גמי, לשעבר שר האסירים הפלסטיני, אומר שהצד שלו כלל לא קיבל את פרטי העסקה וממילא עדיין לא יכול לשלול אותה.

פנקס: "זה נוח למר נתניהו וזה נכפה על מר טראמפ שמבחינתו זה אותו דבר, אני לא יודע את הפרטים אבל זו עסקת חסינות … נוח לו כרגע ביום של הדיון בכנסת, אני חושב שטראמפ הוא חף מפשע, הכל תרגילים של נתניהו".

ביסמוט: "אני שמח שטראמפ יצא בזול הפעם, אתה באמת חושב שמעצמה כמו ארה"ב נמצאת כאן בשביל לשרת את ראש ממשלת ישראל? יש פה גם אינטרס אמריקאי. כאילו אין אינטרס אמריקאי? כאילו נשיא ארה"ב בקיא בכל פרטי החסינות. האיש הזה עוד לפני שהיה מועמד דיבר על תכנית המאה, אז למה עכשיו ולא קודם? כי הוא צריך להוציא את זה, אנחנו עושים כאן סחבת".

מאיר: "הרבה חושבים שמדובר בעסקת שלום או בתכנית שלום, זה לא העניין … הסירוב של הפלסטינים מתחיל לעלות להם".

עג'מי: "שמענו הדלפות ומחכים לראות את התכנית הרשמית ותהיה ישיבה של ההנהגה הפלסטינית, לא דוחים מה שפורסם אבל זה לא רשמי. אנחנו מסתפקים בשטח של 22% מפלסטין ההיסטורית זה ויתור כואב … סרבנו ונסרב".

18:50 עריכה

הג'ודוקא הישראלי פיטר פלצ'ק זכה היום במדליית זהב למשקל עד 100 ק"ג בתחרות בינלאומית שהתקיימה בתל אביב, חודשים ספורים לפני האוליפיאדה. נתניהו מיהר לברך את התקווה האולימפית לטוקיו.

18:07 עריכה

אחמד טיבי מפנה אצבע מאשימה לעיריית ירושלים שלא גידרה את מאגר המים שבו נמצא היום ילד בן שמונה.

17:54 עריכה

מליאת הכנסת תתכנס בשלישי הקרוב כדי להצביע על הקמת ועדת החסינות, (ועדת כנסת בשמה הרשמי). אם הוועדה תוקם, יתחילו דיוני החסינות כבר ברביעי הקרוב.

לפי פרשנות של מוטי גילת שניתנה בכאן ב' היום אחר הצהריים, "אנשי הליכוד שוקלים לא להגיע לדיוני הוועדה בכלל, ועדיין החלטותיה יהיו תקפות. יכול להיות שזו הדרך שהם בוחנים בשלב הזה, והליך נוסף שהם שוקלים זו עתירה לבית המשפט העליון נגד ישראל ביתנו וליברמן, שהודיעו לפני חודשיים-שלושה שכל חברי הסיעה יתנגדו לחסינות לנתניהו. הוועדה היא מעין שיפוטית, כך שלכאורה אסור לומר את הדעה מראש. אלא שגם בליכוד היו חברי כנסת שהודיעו מראש את דעתם בעד מתן חסינות. בשלישי הקרוב תתקיים ההצבעה ואנשי כחול-לבן לא מתכוונים לסגת מהתאריך הזה. אין להם כוונה להסיר מסדר היום הציבורי את פרשיות השחיתות הציבורית".

17:41 עריכה

כמו ליברמן והורביץ, גם עמיר פרץ תקף היום עסקת המאה של טראמפ. וטען ש"אין דבר רציני בהצעה מדינית שמוגשת מספר שבועות לפני הבחירות".

פרץ התראיין לאטילה שומפלבי בשבתרבות בחדרה, ואמר כי אין טעם בעיסוק של בני גנץ אם לנסוע או לא. הוא חזר על עמדת העבודה-גשר לפתרון הסכסוך, לפיה  המו"מ יהיה על בסיס שתי מדינות לשני עמים עם עקרון של חילופי שטחים, כשהכל בהסכם ולא כפתרון חד צדדי. פרץ מבטיח להסיר את החסינות של נתניהו כאשר הדיונים יתחילו ביום רביעי השבוע.

עמיר פרץ ואטילה שומפלבי בשבת תרבות בחדרה (צילום: דוברות עבודה-גשר-מרצ)
עמיר פרץ ואטילה שומפלבי בשבת תרבות בחדרה (צילום: דוברות עבודה-גשר-מרצ)
17:15 עריכה

שבוע טוב! 37 יום לבחירות, והיום המערכת הפוליטית מצפה להצהרה שיתן בני גנץ, ובה הוא צפוי לתת התייחסות להזמנה הגלויה של טראמפ לו ולנתניהו להגיע לארה"ב כדי לדון ב"עסקת המאה" לפתרון הסכסוך.

גנץ ימסור את הצהרתו הערב בכפר המכביה ואילו נתניהו צפוי להגיע לוושינגטון ביום שלישי הקרוב.

ניצן הורביץ התייחס בשעה האחרונה לעסקת המאה של טראמפ והגדיר אותה "תעלול בחירות", תוך שהוא מפציר בגנץ לומר את דעתו באופן רציני על פתרון הסכסוך.

מוקדם יותר היום אביגדור ליברמן אמר שעיתוי הפרסום של העסקה, שלושה שבועות לפני הבחירות, "קצת חשוד בלשון המעטה". יו"ר ישראל ביתנו דיבר בשבת תרבות ברעננה, והאשים את נתניהו שהוא בורח לארה"ב "כדי לא לעמוד בהתחייבות שלו להחיל ריבונות על בקעת הירדן … במקום לנסוע 2.4 ק"מ לכנסת כדי להעביר ריבונות ישראלית על הבקעה בשלוש קריאות ביום אחד, כמו שבזמנו בגין העביר את חוק רמת הגולן, הוא מעדיף לטוב 9,476 ק"מ לוושינגטון".

גם ח"כ אלי אבידר ממפלגתו של ליברמן דיבר היום על אותו עניין בשבת תרבות בבאר שבע. אבידר אמר כי נתניהו לא צריך לטוס לארה"ב שכן הוא ממילא מכיר את התכנית ומעכב אותה מזה שנה בגלל כתבי האישום שיש כנגדו. "הוא צריך להישאר לדיוני החסינות, לא נעצור או נעכב את הדיונים, אפילו לא לשעה".

עוד 17 עדכונים

השמאל חייב להציע חלופה לפתרון שתי המדינות כדי לחזור לשלטון

השמאל כבר עשרות שנים לא מקדם תהליך מדיני כי הוא לא בעמדת כוח. הוא השאיר את המלאכה בידי החברה האזרחית. זו עוסקת בפועל רק בקידום המימוש של פיתרון 2 המדינות ואיך לארגן ולנהל את הנסיגה/ההיפרדות/החלוקה – ולא בדרכים לגיבוש ולהשגת הרוב הפוליטי הנדרש למימוש פיתרון מדיני כלשהו.

במקביל לכך, הפיתרון התורן (והבודד) של השמאל לסכסוך, חלוקת הארץ ל-2 מדינות, נפרם מכמה סיבות: יישוב הגדה המערבית שנמשך עשרות שנים; עקשנות פלסטינית שמונעת התקדמות לעבר הסכם; מאמצים בינלאומיים לא יעילים לגרום לסיום הכיבוש; וחוסר החלטיות של ארה"ב לקדם הסכם באופן נחרץ. כל אלה הובילו לכך שפיתרון שתי המדינות כבר לא רלוונטי.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%. בנוסף, רוב של 2/3 בשתי האוכלוסיות מסכים כי לא ניתן ליישם את פיתרון שתי המדינות בעתיד הנראה לעין.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%

במצב זה, להמר על היפרדות ופתרון 2 המדינות בלבד מבלי לשקול חלופות זו גישה לא ראויה, אך זה בדיוק מה שהשמאל בכנסת עושה.

השמאל צריך לשאול את עצמו ביושר, איך הפכה הפרדת העמים על בסיס אתני/דתי – המרכיב המרכזי בפתרון שתי המדינות – למטרה העיקרית של השמאל הפרלמנטרי בישראל?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

איך זה שהשמאל לא מהסס לדרוש השקעת סכומי עתק על מנת להפריד בין שתי אוכלוסיות, שבפועל השתלבו פיזית וכלכלית במהלך 52 השנים האחרונות ואף יותר? איפה עוד יש שמאל כזה?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

היום אנחנו לכודים בין שמאל מוחלש שדבק בדוגמה של שתי מדינות/הפרדה שאינה ניתנת ליישום, ללא חזון לטווח הרחוק – לבין ימין, שיש לו את כל האנרגיה שמגיעה עם תנועת המתנחלים המשיחית שהיא חלק ממנו, ונציגיו הפוליטיים בכנסת יודעים להשיג את מבוקשם, אך גם לו אין כל חזון ארוך טווח אמיתי.

המשותף לשניהם הוא התביעה לשליטה בטחונית על כל האזור שבין נהר הירדן לים התיכון, ללא קשר להסדר הקבע הפוליטי שיושג, אם יושג.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית. הוא בהחלט לא רוצה לחזור על הטראומה של נסיגה כפויה, שבמסגרתה יוחזרו מאות אלפי מתנחלים מהשטחים. נסיגה כזאת תהיה חלק מכל תרחיש מציאותי של פיתרון שתי המדינות.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית

הימין, לעת עתה, אינו מוכן או אינו מסוגל לעצב חזון פוליטי שאינו אתנוצנטרי ומדיר, חזון שיכול להכיל את כל תושבי האזור ולספק להם זכויות אזרח והזדמנות כלכלית שווה.

השמאל, לו רק היה מגלה עניין בכך, בהחלט יכול. נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה יחד עם חזרה להצעות מדיניות היסטוריות שנדונו ברצינות על ידי התנועה הציונית בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, כולל גישות פדרטיביות המכילות את השטח בין הים לירדן במדינה פדרלית אחת.

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי. זאת בניגוד להנהגה הפוליטית הנוכחית שרק לאחרונה עמדה על חקיקת חוק מדינת הלאום .

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי

המשמעות היא להחזיר את ערכי השמאל ואת האידיאולוגיה שהיא חלק מהחשיבה הציונית שהובילה להקמת המדינה וקראה בהכרזת העצמאות, לפתח את המדינה לטובת כל תושביה; לבסס אותה על חירות, צדק ושלום כפי שנחשבו על ידי נביאי ישראל; להבטיח שוויון מוחלט של זכויות חברתיות ופוליטיות לכל תושביה ללא קשר לדת, גזע ומין; להבטיח חופש דת, מצפון, שפה, חינוך ותרבות; לשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ולהיות נאמן לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.

למה הציבור לא יתחבר להצעה שמסיימת את הכיבוש, קובעת את גבול הביטחון לאורך הירדן, מונעת היפרדות/הפרדה, שומרת על רוב יהודי של 2/3, נותנת אזרחות שווה לכל אזרח ותוביל לכך שישראל תחזיר לעצמה את צדקת דרכה?

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 714 מילים
ששה מהמועמדים הדמוקרטיים המובילים בעימות האחרון ביניהם בחודש ינואר. מימין: איימי קלובישר, פיט בוטיג׳ג׳, ברני סנדרס, ג׳ו ביידן, אליזבט וורן, טום סטייר

היום שאחרי טראמפ? מה חושבים המועמדים הדמוקרטים על איראן

שבעת המועמדים המובילים של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב מסכימים על דבר אחד: יש לעשות הכול כדי להימנע מעימות צבאי עם איראן ● אבל בנוגע להסכם הגרעין וללחץ שיש להפעיל על הרפובליקה האסלאמית, יש ביניהם הרבה חילוקי דעות ● מצאו את ההבדלים

עוד 885 מילים

הקצין הנאצי ששלף אותי מהטרנספורט והציל את חיי

40 שנה לאחר מותו, הלמוט קלייניקה, ששמר בסוד את העובדה שנתן מחסה לעובדי כפייה יהודים וסייע להם להימלט מגירוש למחנות המוות, קיבל את אות חסיד אומות העולם ● כתב זמן ישראל נכח בטקס המרגש

עוד 575 מילים

בשביל זה יש "חברים": המשמר האזרחי החרדי במונסי, ניו יורק, התמחה עד כה בתיקון פנצ'רים ובהשבת תשמישי קדושה אבודים ● אחרי הפיגוע הרצחני בבית הרב שם, הם מתמקדים בניסיונות להציל חיים של יהודים

עוד 982 מילים

למקרה שפיספסת

"אדם הוא תבנית נוף מולדתו"

בכל פעם שאני מטייל בארצנו הקטנטונת, אני נדהם מהגיוון הגאוגרפי הבלתי יאמן. אמנם היא לא גדולה בכלל, אבל הארץ שלנו מהווה גשר בין שתי יבשות וגבולותינו משתרעים מהמדבר הצחיח בדרום עד להרים המושלגים בצפון.

אך כמה שגיוון השטח מרתק, הגיוון היפה ביותר שלנו נמצא בין הגבולות. בין ההרים ומישורים ישנו גיוון של חיים יהודיים כפי שלא היה בהיסטוריה. כל עיר וכל כפר מציעים דרך אחר להיות יהודי.

כשאני הגעתי עם חבריי לארץ הזאת כעולה חדש לפני שנתיים וחצי, התברכנו למצוא בית בקיבוץ אורים שבעוטף עזה. אורים, אשר הוקם ב-1946 כאחת מאחת עשרה נקודות הנגב, נברא, ככל קיבוץ, על מנת להחזיר את עמנו לאדמה.

על פי חזון מנהיגי הזרם הסוציאליסטי של הציונות, אשר שנאו את החולשה וחוסר ההגנה של יהודי הגטו, הקיבוצים נועדו להפוך את תושביהם ליהודים חדשים, חזקים, ובריאים דרך חיים של צניעות ועבודה חקלאית.

אף כי רוב הזמן שביליתי בקיבוץ אורים היה בשבתות בין זמן השירות הצבאי שלי בבסיס, אורח החיים היפה שם מצא חן רב בעיניי.

הקיבוץ העיר בתוכי, בן אדם אשר נולד וגדל בפרוור חומרני בטקסס, אהבה עמוקה לפשטות. כשהלכתי הביתה כל שבוע, עם השמש השוקעת על השדות בנוף, ראיתי ילדים יהודיים רצים על הדשא הרחב ללא דאגה בעולם, ראיתי תיכוניסטים מתאספים במועדון שלהם, ומבוגרים חוזרים אל משפחותיהם מעבודה. לקיבוץ יש את היכולת לקשר בין ילדיו ופועליו לטבע אשר סביבם ולאיכרים היהודיים אשר עמלו גם הם על אותה אדמה לפני דורות רבים.

אחרי שנה וחצי בקיבוץ האהוב שלי, עברתי לתל אביב, הפריז המזרח תיכוני שלנו. בשעות צהריים האביכות אשר אפיינו את זמני בעיר הזאת עד עכשיו, ראיתי את התושבים הצעירים והשזופים של תל אביב נוהרים אל השדרות הרחבות ומתהלכים בין האוסף העצום של הבניינים הטמפלריים, האקלקטיים, הבאוהאוסיים, והברוטליסטיים בעיר.

תל אביב, עם מגדליה הגבוהים, החיי לילה הבלתי פוסקים, ומצעדי הגאווה הראוותנים, הביאה את המדינה כולה לתוך המאה ה-21. במדינה של היסטוריה ואידאולוגיה, אמונה ומאבק, תל אביב מתריסה בנהנתנות שלה.

כי העיר הזאת, החלון שלנו למערב, מציעה למדינה היהודית אורח חיים אוניברסלי, קוסמופוליטי, וליברלי. היא מקשרת אותנו לעולם אשר מעבר לגבולותינו ומחיה אותנו עם תקווה לעתיד שלפנינו. זה מה שתל אביב מציעה לתושביה, חיים אשר מוגדרים פחות על פי העבר היהודי, מאשר העתיד היהודי.

אך עם כל האהבה שלי לקיבוץ ולתל אביב, רק עיר אחת חרוטה לנצח בלבבי. כשאני הולך בסמטאותיה הצרות, בין ההריסות ואתרי בנייה, בין ארמונות עות'מאניים לשכונות חצר, נשמתי עפה לשמיים.

בעיר הזאת, הכל כך מבוקשת והכל כך אהובה, שלושים מאות של היסטוריה מוטלות על כל אחד מאתנו, ודורשות כבוד. כל נשימה בירושלים היא קרב וברכה.

כל שבוע כאשר אני עולה ברכבת דרך הגבעות המיוערות של יהודה אל עירנו הזהובה, הדאגות היומיומיות שלי נעלמות ואני מכושף מהסיפור של המקום הזה, סיפור של ארץ ועם משוחרר וכבוש ומשוחרר שוב פעם. לחיות בירושלים, בעדות החיה לקשר הקדוש בין עם, ארץ, ואלוקים, זה לחוות את הציביליזציה היהודית בכל תפארתה.

הגיוון הזה של אורחות החיים היהודיים, בין אלה של הקיבוצים, תל אביב, וירושלים בין היתר, הוא לא רק תוצר של התפתחות אקראית של מדינתנו. כל חלק של ישראל הוא פרי של תנועה אידאולוגית שונה: ציונות סוציאליסטית, תרבותית, דתית, ועוד רבות המציעות דרכים שונות להיות יהודים במולדתנו, חזונות אשר משקפים את כל חלקי הנשמה היהודית אשר הומיה בנו.

העבודה נותרה לנו, לבנות ולהיבנות, לעצב ולהתעצב על ידי הארץ אשר אליה שבנו.

מתן הוא עולה חדש מטקסס ומשרת כחייל בודד. הוא ציוני, מסורתי, ואוהב קרמבו בכל ליבו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 508 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

העולם הערבי מתחיל להכיר בהתרחשות השואה ● בישראל מדברים על סיפוח - בירדן מאיימים בביטול השלום ● שש שרות חדשות מככבות בממשלת לבנון, כולל שרת ביטחון ● ובלוב מצאו דרך מקורית להילחם בהטרדות המיניות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 828 מילים

סודות האפיפיור שלא פצה פה בשואה נחשפים

רגע לפני שהוותיקן יחשוף 17 מיליון מסמכים הנוגעים להתנהגותו בתקופת השואה, סרט תיעודי חדש שופך אור על האפיפיור פיוס ה-12, שלא עשה דבר כדי למנוע את השמדת יהודי אירופה ● לדברי המומחים, לאפיפיור לא הייתה השפעה על מנהיגי הנאצים - אך הוא בהחלט יכול היה לנסות לפנות ללבם של אזרחי אירופה הקתולית ● במקום זאת, הוא דאג יותר לגורלן של יצירות האמנות

עוד 1,354 מילים

כמה זה עולה לנו כינוס פורום השואה בירושלים עלה לציבור 20 מיליון ש״ח

בדיקת זמן ישראל: אירוע 75 שנה לשחרור אושוויץ ביד ושם מומן מכספי ציבור בעלות של כ-20 מיליון שקלים ● ממשלת ישראל לא מימנה את אירוח המנהיגים הזרים ● התרומה של משה קנטור לא עברה דרך גופים ציבוריים ישראליים, אך גורם המעורה בפרטים טוען כי היא סייעה באירוח המנהיגים הזרים

אירוע 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שהתקיים אתמול (חמישי) ביד ושם בירושלים, מומן כולו מכספים של גופים ציבוריים ישראליים בעלות כוללת של 20 מיליון שקלים. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

מדובר בעלות צנועה יחסית להפקת ענק מושקעת, בהשתתפות עשרות אישים בכירים מישראל והעולם – כולל מספר חסר תקדים של ראשי מדינות בישראל.

בבית הנשיא מבהירים כי המימון לאירוע התקבל מבית הנשיא, משרד החוץ, השב"כ, רשות שדות התעופה, המשטרה ועיריית ירושלים.

עוד עולה מבדיקת זמן ישראל כי קרן פורום השואה הבינלאומי, בראשותו של יוזם האירוע, איש העסקים היהודי-רוסי משה קנטור, לא השתתפה במימון האירוע. גורם בבית הנשיא מבהיר כי "לא ניתנה תרומה או מעורבות של כסף שלא קשור להוצאות תקינות ממשרד האוצר".

אירוח המנהיגים הזרים בבית הנשיא, לעומת זאת, לא נעשה, ברובו הגדול, על חשבון ממשלת ישראל, מאחר שלא מדובר בביקורים ממלכתיים. משרד החוץ והשב"כ השתתפו בחלק קטן מהעלויות, בעיקר עלויות האבטחה, כמקובל בביקורים בלתי-ממלכתיים של מנהיגים זרים. הנוהל בביקורים כאלה הוא שממשלות המדינות המתארחות מממנות את הביקור של עצמן.

גורם המעורה בפרטים טוען כי התרומה של קרן פורום השואה הבינלאומי בראשות קנטור "סייעה בחלק ממימון האירוח של המנהיגים הזרים". אותו גורם לא ידע, או לא רצה למסור, איזה מנהיגים זרים התארחו במימונו של קנטור ובאיזו עלות.

מקרן פורום השואה הבינלאומי לא נמסרה תגובה ובקרן סירבו למסור פרטים ולענות לשאלות בנושא.

מיד ושם נמסר כי נושא המימון לא נמצא באחריות המוזיאון.

מבית הנשיא נמסר כי האירוע ביד ושם מומן כולו על ידי ממשלת ישראל בהתאם להקצאות תקינות ושקופות של משרד האוצר, וכי אירוח המנהיגים הזרים לא התבצע במימון ממשלת ישראל.

עוד 242 מילים

מפעלי ים המלח משנים את הטבע

הדיווח המדובר על ״הנהר הסודי״ בים המלח חידד: ספק אם יש עוד מקום בעולם שבו הטבע נכנע כה מהר להתנהלות אנושית ברוטלית ● לפנטזיות על תיירות בולענים הצטרף עכשיו הגרנד קניון החדש שלנו, שהוא בעצם תעלה תפעולית של מפעלי ים המלח ● הגאולוגים כבר נתנו לזה שם: עידן ה״אנתרופוקן״, שבו האדם משנה את פני הפלנטה

עוד 744 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חֲסִינוּת

אל מול מנהיגי אומות העולם אשר הגיעו לירושלים, בירת הנצח של ישראל, על מנת לציין את זכר השואה, לשחרר את נעמה ולחשוף את עסקת המאה, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין

ברחוב בלפור קמה משפחת נתניהו, שם עוצבה דמותה הרוחנית, הכוחנית והמלוכנית, שם חיה חיי נוחות מרבית, יצרה סרטוני רשת ויראליים והורישה לעולם כולו את דף המסרים הנצחי.

לאחר שהוגלתה המשפחה מביתה בכוח הזרוע, שמרה לו אמונים גם מן הווילה שבקיסריה, ולא חדלה מתפילה ומתקווה לשוב אל בית ראש הממשלה ולחדש שם ימיה כקדם.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרה המשפחה לשוב ולהיאחז בביתה העתיק, ובעשור האחרון שבה אל מעון ראש הממשלה עם פטרונים, טייקונים, מממנים ובני דודים, שהביאו את ברכת הקידמה לכל יושבי הבית שנושאים נפשם לעצמאות כלכלית.

השואה המשפטית שנתחוללה על המשפחה בזמן האחרון, במהלכה הוגשו כנגדה כתבי אישום מזעזעים, הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית המשפחה המלכותית, על ידי חידוש מוסד החסינות בארץ ישראל, אשר תעניק לאבי המשפחה מעמד של מנהיג נשגב בתוך משפחת העמים.

בכ"א בנובמבר 2019 קיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ימ"ש, החלטה המחייבת הגשת כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הכרזה זו של היועץ המשפטי לממשלה כנגד המשפחה המלכותית – אינה ניתנת לביצוע.

זוהי זכותה הטבעית של משפחת נתניהו להיות מורמת מעם ופטורה מהטרדות משפטיות במולדתה.

לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת הביביסטים, נציגי הליכוד והימין, בדיון מליאת הכנסת על בקשת החסינות, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית על השלטון בישראל ועל יסוד הבוז שלנו לשמאל, לכחול לבן, לערבים, לפרקליטות, לתקשורת, לג'ורג' סורוס, לקרן לישראל חדשה, למערכת המשפט ולכל מי שביבי אומר לנו, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין.

אנו קובעים שהחל מרגע זה ועד להקמת הממשלה בתום הבחירות שייערכו ב-2 במרץ 2020 ועד בכלל – ינהיג בנימין נתניהו את עם ישראל כראש ממשלה קבוע ונצחי, ויהיה פטור מכל ניג'וס, הטרדה, הצקה, ביקורת וחקירה כראש מדינת בנימין.

מדינת בנימין תהיה סגורה לחקירה משטרתית ולבדיקה משפטית.

מדינת בנימין תשקוד על פיתוח ההון המשפחתי לטובת כל ילדיה.

מדינת בנימין תהא מושתתת על יסודות התיחמון, הספין והמניפולציה, לאור חזונם של מלכי ישראל. תנהיג שיטת הפרד ומשול בין אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש שימוש ברגשות דת, העדר מצפון, לשון פוגענית וחינוך קלוקל; תשמור על הנכסים הקדושים לכל בני המשפחה; ותהיה נאמנה לזלזול בעקרונות האומות המאוחדות.

מדינת בנימין לא תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של הפרקליטות, המשטרה, העיתונות והחברה האזרחית ותפעל להרחבת השפעתה החברתית והכלכלית על ארץ ישראל בשלמותה.

מתוך ביטחון בנתניהו בנימין הננו חותמים בחתימת ידנו על הכרזה זו, במושב מועצת החסינות הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר הקודש ירושלים, ערב שבת,
כ"ז בטבת תש"פ, 24 בינואר 2020.

רגב מירי / ביטן דוד / אמסלם דודו / אוחנה אמיר / זוהר מיקי / ריקלין שמעון / סג"ל אראל / מגל ינון / ציפר בני / טאוב גדי, ד"ר / ברדוגו יעקב / ביסמוט בועז / הביביסטית רונית / נתניהו יאיר / נתניהו אבנר / נתניהו שרה

עוד 452 מילים

דיווח: גנץ נוטה שלא להיענות להזמנת טראמפ להגיע לבית הלבן בשבוע הבא

היועמ"ש מנדלבליט צפוי להודיע על העמדה לדין של ח"כ ביטן ● יושב ראש כחול לבן ימסור מחר בערב הצהרה לתקשורת ● הקרמלין: שחרור נעמה יששכר מתעכב כי טרם הוגשה בקשת חנינה רשמית ● הפרקליטות ערערה על ההחלטה שלא לאפשר חיפוש בטלפונים של שלושה מיועצי נתניהו

עוד 21 עדכונים

עוד לא ירד המסך על אירועי פורום השואה הבינלאומי ופרשת נעמה יששכר, וכבר עולה מסך חדש, על תכנית מדינית דרמטית שתהפוך לנושא מרכזי בבחירות הקרבות ● זו לכאורה ההצגה של נתניהו, אך ראש הממשלה יצטרך לגייס את כל הכוחות השיווקיים שלו כדי למכור את תוכנית טראמפ למחנה הימין, בעוד שראשי כחול-לבן, שעבדו בתיאום עם הבית הלבן בחודשים האחרונים, יתמכו בה כאיש אחד ● פרשנות

עוד 895 מילים

צינור הגז לא יסופח

סיבוב התעמולה שעשה ראש הממשלה על הפיכת ישראל למעצמת אנרגיה צפוי להסתיים כמו מסעות תעמולה שערך בעבר: בכלום ● ישראל מחזיקה בפחות מחצי אחוז מעתודות הגז הטבעי בעולם, וסיכויי ההקמה של צינור הגז לאירופה קלושים ● היה עדיף בהרבה אם נתניהו היה יכול להתגאות בהישגים בתחום האנרגיה המתחדשת

עוד 943 מילים

ישראל יודעת כיצד להתמודד עם ההצפות, אך לא עושה דבר

ד"ר סיניה נתניהו הובילה דוח בין-משרדי לממשלה על היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים, ובו המלצות לתכנית פעולה אסטרטגית לאומית ● הדוח אושר על ידי השרים כבר ב-2018, אך ההחלטות האופרטיביות לא יושמו עד היום ● החודש היא הביטה בכאב בתוצאות השיטפונות, וידעה שניתן היה למנוע חלק ניכר מהנזקים ● טור מיוחד

עוד 721 מילים

העירייה קונסת בעלי כלבים שכבר חוסנו או עזבו את העיר

עיריית רחובות שיגרה יותר מ-3,000 דוחות, בטענה כי כלבים לא חוסנו ● בין מקבלי הקנסות: בעלי כלבים שחוסנו, וגם תושבים שעזבו את העיר ושינו את כתובתם בתעודת הזהות ● בשירות הווטרינרי מסבירים שמערכת רישום הכלבים "ישנה ולוקה בחסר" ולא מעדכנת שינויי כתובת מהארנונה ● אבל בעירייה מטילים את האחריות דווקא על המתלוננים: "לא מדובר ב'תקלה׳, אלא בחוסר עדכון של בעלי הכלב״

עוד 1,141 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה