ככל שהמלחמה נמשכת, מתחזקים הקולות במרוקו הדורשים ניתוק יחסים עם ישראל. ישנו חשש כי בשל הלחץ הציבורי, הנהגת מרוקו, ובראשה המלך מוחמד השישי, יחליטו על ניתוק היחסים. למרות שניתוק היחסים הוא תרחיש סביר, והחשש מפניו מוצדק, אינטרסים אחרים של מרוקו עשויים לשמר ואולי אף לחזק את היחסים עם ישראל.
תמיכת המרוקאים בנורמליזציה בין ישראל ובין מדינות ערב צנחה מ-31% ב-2020, ל13% ב-2024. יתרה מזאת, רק 24% מהמשיבים המרוקאים מגדירים את המלחמה בעזה בתור "מלחמה", בעוד ש-54% רואים בה "טבח", "רצח עם", או "הרג המוני", זאת מתוך דוח של מכון "ערב ברומטר".
תמיכת המרוקאים בנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב צנחה מ-31% ב-2020, ל13% ב-2024. יתרה מזאת, רק 24% מהמשיבים מגדירים את המלחמה בעזה כ"מלחמה", בעוד ש-54% רואים בה "טבח", "רצח עם" וכו'
הנתונים הללו אכן מדאיגים, אך התמונה הכוללת רחבה הרבה יותר, ומכילה גורמים ואינטרסים אחרים, שבגינם מרוקו עשויה שלא לנתק את היחסים, ויותר מכך – אף לחזק אותם.
האינטרס הכלכלי
ראשית, ישנו האינטרס הכלכלי. שיתוף הפעולה הכלכלי בין מרוקו לישראל התרחב בשנים האחרונות, במיוחד לאור הסכמי אברהם. הדוח שפילח את הסחר הביטחוני בעולם בין השנים 2023-20219 מציין, כי ישראל היא היבואנית השלישית בגודלה במרוקו, עם 11% מתוך כלל היבוא.
נתונים מ-2022 הצביעו על היקף סחר בין ישראל למרוקו העולה על 90 מיליון דולר. כלכלת מרוקו, שנמצאת בתהליך התאוששות לאחר שספגה רצף מאורעות כמו קורונה, רעידת האדמה ובצורות, לא יכולה להסתכן בהשלכות הכלכליות השליליות שבניתוק היחסים עם ישראל.
האינטרס הביטחוני
שנית, קיים האינטרס הביטחוני. מרוקו, בדומה לישראל, מתמודדת עם איומים ביטחוניים, כגון טרור אסלאמיסטי וחוסר יציבות אזורית. אחד האיומים הביטחוניים המרכזיים הוא איום גרורות השלטון האיראני באזור.
נתוני ירידת התמיכה של מרוקאים בנורמליזציה אכן מדאיגים, אך התמונה הכוללת רחבה בהרבה, ומכילה גורמים ואינטרסים אחרים, שבגינם מרוקו עשויה לא לנתק את היחסים, ואף לחזקם
ב-2018 הודיע שר החוץ, נאסר בוריטה, כי מרוקו מנתקת את הקשרים הדיפלומטיים עם איראן. זאת בשל תמיכתה הצבאית והכלכלית בארגון "חזית פלויסריו", תנועה פרו-עצמאית המאיימת על הריבונות המרוקאית באזור סהרה המערבית וכן על אינטרסים של מדינות המערב, ובפרט ארה"ב וישראל.
לנוכח "שותפות הגורל" במציאות הביטחונית המאתגרת, חתמה מרוקו עם ישראל על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני רשמי ב-2021, ובפרט על רכישת ציוד צבאי ישראלי. דוגמה בולטת לכך היא העסקה עם התעשייה האווירית לרכישת מערכת ההגנה האווירית "ברק MX" בשווי 500 מיליון דולר.
ניתוק הקשר עם ישראל עשוי לפגוע ביכולות ההגנה של מרוקו מול חזית פלויסריו, ולהעמיד אותה בחזית עצמאית ונפרדת מול איראן.
הסוגיה הגיאופוליטית
שלישית, ישנה הסוגיה הגיאופוליטית. בתמורה להסכם הנורמליזציה עם מרוקו ב-2020, ארה"ב וישראל הכירו בריבונות הממלכה על סהרה המערבית. הכרה זו, מחזקת את מאמציה הגיאופוליטיים של מרוקו להכרה בינלאומית בריבונותה על השטח.
לפיכך, במקרה של ניתוק היחסים, ישראל עשויה לחזור בה מההכרה, ואף ארה"ב עשויה לחזור בה בעקבותיה. מצב זה, עלול למוסס את הליך ההכרה הריבונית הבינלאומית שמרוקו עומלת עליו. יתרה מזאת, עצם ניתוק הקשרים עם ישראל עשוי להוביל לערעור היחסים עם ארה"ב, גם אם היא לא תחזור בה באופן רשמי.
במקרה של ניתוק היחסים, ישראל, ובעקבותיה ארה"ב, עשויה לחזור בה מההכרה בריבונות הממלכה על סהרה המערבית, מה שעלול למוסס את הליך ההכרה הריבונית הבינל' שמרוקו עומלת עליו
למעשה, הנתון המשמעותי ביותר, המצביע על כך שמרוקו לא תנתק את היחסים, הוא הווטו שהיא עצמה הטילה בפסגת הליגה הערבית בריאד. לצד מדינות בולטות כגון סעודיה ואיחוד האמירויות היא חסמה מהלך שמטרתו ניתוק הקשרים עם ישראל.
נכון כי אין להתעלם מדעת הציבור במרוקו אשר חלוקה לגבי היחסים עם ישראל. האוכלוסייה המרוקאית, שתומכת מבחינה היסטורית בזכויות הפלסטינים, מביעה דאגה ממדיניותה של ישראל במלחמה. עם זאת, למרות שהקולות כנגד ישראל מתגברים, ואנו עדים לעוד ועוד הפגנות ברבאט, יש לבחון מי עומד מאחורי אותן הפגנות והאם הן אכן מייצגות את רוב רובו של העם המרוקאי.
מובילי הקו האנטי ישראלי הם בעיקר מנהיגים ואליטות אסלאמיסטיות ושמאלניות כדוגמת עבדלילה בנקיראן, ראש הממשלה לשעבר או ארגון אל-עדל ואל-אחסאן האסלאמסטי, שהוצא מחוץ לחוק.
ניתן לחשוד, שלא רק היחסים עם ישראל הם אלו שמניעים אותם. כמונרכיה, המשחק הפוליטי במרוקו בנוי מאליטות שונות המנסות לתפוס את השלטון, שלרוב משתמשות בציבור כחלק ממאבקן הפוליטי.
מוחמד השישי, מלך מרוקו, ידוע כאהוד מאוד בקרב הציבור המרוקאי. הוא תלוי מאוד בתמיכה הציבורית להמשך שלטונו, תמיכה המאפשרת לו לא להיכנע לאליטות המתחרות. התססת הציבור סביב היחסים עם ישראל, עשויה לשרת את אותן אליטות במשחק הפוליטי ולהחליש את שלטונו של מוחמד.
הנתון המשמעותי ביותר, המצביע על כך שמרוקו לא תנתק את היחסים, הוא הווטו שהטילה בפסגת הליגה הערבית בריאד. לצד מדינות בולטות כסעודיה והאמירויות היא חסמה מהלך לניתוק הקשרים עם ישראל
בעוד שקיימים אתגרים, היסודות הפרגמטיים של אינטרסים כלכליים, ביטחוניים וגיאופוליטיים מצביעים על כך שמרוקו תמשיך ככל הנראה את יחסיה עם ישראל, על אף המלחמה בעזה.
יתכן כי בשל הקולות הציבוריים המתנגדים לישראל, הממלכה תצמצם את שיתוף הפעולה הפומבי שלה ותביע בגלוי תמיכה פומבית בפלסטינים. למרות זאת, נראה שלא נשקפת סכנה ממשית ליחסים עם ישראל, ובייחוד לא מהבחינה הביטחונית והכלכלית.
על כן, המדיניות שישראל צריכה לאמץ היא דווקא חיזוק והעמקת הסחר ושיתוף הפעולה הביטחוני עם מרוקו, גם אם כלפי חוץ הממלכה עלולה להביע את התנגדותה לישראל.
אלה גלון היא סטודנטית לתואר ראשון במדעי המדינה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. עסקה הרבה בחינוך, ניהלה סניף בתנועת נוער, הייתה שליחה בעיר פרת׳ שבאוסטרליה ועבדה כמדריכת סדנאות חינוכיות ומדריכה חברתית. ביקורתית, סקרנית, ושואפת לחיות חיים משמעותיים ומשפיעים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם