אימרה ישנה טוענת, שבצה"ל כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. יתכן שהאימרה נכונה יתכן שלא, אבל מה שבטוח הוא שממשלת ישראל אכן מתחלקת לשלושה חלקים. למעשה למדינת ישראל יש היום שלוש ממשלות שונות, שרק מפגש אינטרסים ביניהן מחזיק אותן ביחד.
הקשר בין שלושת חלקי הממשלה רופף עד רופף מאוד, כאשר רב בהם השונה על המשותף. זאת למעט עובדה אחת – לכולם יש אינטרס לשמור על ממשלת האימה, כיוון שמדינת ישראל לא ממש מעניינת אותם.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
ההישג המודיעיני יוצא הדופן של ישראל בחיסול של חסן נסראללה ועמו השדרה הפיקודית של חזבאללה, פותח הזדמנות פז למדינת ישראל לחשב מסלול חדש להמשך ניהול המלחמה בחזבאללה.
לראשונה במלחמה זו נוצרה אפשרות ריאלית להפעיל מהלך בינלאומי מתואם מול לבנון, שיביא לסיום העימות בגבולנו הצפוני ויאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם ולהתחיל בשיקום חייהם. והזדמנות כזו צריך לנצל.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
פרופסור (אמריטוס) אבי משולח הוא דיקן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חודשים ספורים לפני 7.10, רכשה השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, באמצעות חבריה בשוויץ ובקנדה, שני סוסים המיועדים לרכיבה טיפולית לחוות קיבוץ אורים.
איש לא חשב לעצמו שמרגע שהסוסים אנדי ודיאנה יגיעו לישראל, הם ישמשו ככלי טיפולי למטרה אחת: טיפול בילדים תושבי העוטף הסובלים ממצוקה ופוסט טראומה בעקבות הטבח, ירי הרקטות והמציאות הביטחונית הקשה באזור ובמדינה כולה.
מרלינקה ואן דר ריט היא אזרחית נמיביה המתגוררת בישראל מזה שלוש שנים, ומשמשת ככתבת מטעם השגרירות הנוצרית הבינלאומית.
אמון הציבור במערכת הביטחון הוא מרכיב חשוב ביותר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שאחת התוצאות של ה-7 באוקטובר היא אובדן האמון הזה, ואין צורך להסביר.
אבל יש גם רכיבים שהצביעו על איבוד האמון הזה עוד לפני השבת השחורה. במשך שנים, תושבים שגרים סמוך מאוד לגבול עם לבנון התלוננו שהם שומעים חפירות תת קרקעיות סמוך לבתיהם. צה"ל בא, בדק, וטען שאין כל סיבה לחשש.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
"הנושא הוא לא ימין ושמאל, דתי וחילוני, אלא: האם אנחנו מבינים את מגבלת הכוח? היהודים אף פעם לא הבינו את מגבלת הכוח"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יומיים לפני פרסום המאמר הזה, ב-11 באוגוסט, ד"ר רינה ענתי (שכתבות מפרי עטה מתפרסמות גם כאן מעת לעת) פרסמה בפייסבוק בו הופיעה הפסקה הבאה:
"14 ח"כים של הימין הלאומני הרדיקלי הם אומנם רק כחמישית מחברי הקואליציה (32 ח"כים לליכוד, 18 ח"כים של המפלגות החרדיות), אבל אין לטעות, מדיניות הקואליציה היא מדיניות הימין הלאומני הרדיקלי והאלים, זה שמתאפשר באמצעות קואליציה בה כל גורם מקבל את מלוא תאוותו בידו: הליכוד קיבל שליטה מלאה על המנגנון הציבורי – ג'ובים לכל עבריין ובני משפחתו המורחבת, החרדים מקבלים כסף כמעט ללא הגבלה ושליטה מלאה על הציבור שלהם ולכן, אפקטיבית מי ששולט בממשלה אלה 14 הח"כים של הימין הלאומני הרדיקלי והאג'נדה שלהם הפכה להיות האג'נדה הרשמית של מדינת ישראל. הם קיבלו לידיהם לא רק כוח רב מדי, שאינו פרופורציונלי לחלקם באוכלוסיה, אלא הם קיבלו לידם אפשרות לבצע מדיניות שרוב הציבור מתנגד לה – ואין מדובר רק בהפקרת החטופים אלא במדיניות אפרטהייד דה פקטו."
משום מה נראה לי שהכותב הנכבד קרא את הפוסט הזה והרחיב אותו למאמר, לכשעצמו מנומק כראוי וכתוב היטב, אבל קשה להתעלם מהזהות בין הכתובים, כשהמאמר שבכאן למעשה מבטא בדיוק את הכתוב בפוסט המצוטט לעיל, שקדם לו בזמן.
מן הראוי היה לכתב הנכבד לתת לרינה ענתי את הקרדיט הראוי לה עבור אבחנתה החריפה של שלשת מערכות השלטון הנפרדות במדינה והנהגתה בידי הפלג המשיחי ההזוי מבין השלשה. אין כל רע בהסתמכות על כתביהם ורעיונותיהם של אחרים, ענקי תרבות רבים רואים לעצמם זכות לעמוד על כתפי ענקים שקדמו להם, בכל תחום. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרשן בעיתונות המקומית.
כלכך מדויק.
ההתנהגויות חסרות האחריות הללו מסכנות את כל המזרח היכון והעולם.
יש מאמצים לחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ. להגעה לנורמליזציה, לקידום האינטרסים הכלכליים של המדינה.
ובלי קשר זה מנוגד לערכיי היהדות אשר קוראת להיות "אור לגויים!
מה המטרה האמיתית של כל זה?