אימרה ישנה טוענת, שבצה"ל כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. יתכן שהאימרה נכונה יתכן שלא, אבל מה שבטוח הוא שממשלת ישראל אכן מתחלקת לשלושה חלקים. למעשה למדינת ישראל יש היום שלוש ממשלות שונות, שרק מפגש אינטרסים ביניהן מחזיק אותן ביחד.
הקשר בין שלושת חלקי הממשלה רופף עד רופף מאוד, כאשר רב בהם השונה על המשותף. זאת למעט עובדה אחת – לכולם יש אינטרס לשמור על ממשלת האימה, כיוון שמדינת ישראל לא ממש מעניינת אותם.
בואו תראו איך זה מתחלק, ואיך עובד הגוף הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל, הגוף שאמור להוביל אותנו במלחמה המסובכת בתולדותינו. יש שיגידו, ולא תשמעו ממני ביקורת על כך – הגוף שהוביל אותנו לשם.
ממשלת ישראל התחלקה ל-3 חלקים. איך עובד הגוף הכושל ביותר בתולדות המדינה, שאמור להוביל אותנו במלחמה המסובכת בתולדותינו? יש שיגידו, ולא תשמעו ממני ביקורת על כך – הגוף שהוביל אותנו לשם
בואו נלך דווקא מהקל אל הכבד. ונזכיר מיד, הסיבה שהחלקים האלה מרכיבים את ממשלת ישראל, או את הקואליציה של מדינת ישראל, נעוצה רק באדם אחד – בנימין נתניהו. איש זולת נתניהו לא היה מעז להקים ממשלה כזו, איש לא היה אפילו חולם על כך בחלומותיו ההזויים ביותר. זוהי ממשלה שנולדה בחטא, הביאה לאסון, ועשויה עוד להביא לסופה של מדינת ישראל.
1
אז מהקל אמרנו, בואו נתחיל מהחלק של הממשלה שאין לו שום עניין אידיאולוגי. החברים היקרים מש"ס ומאגודת ישראל. כן, יש איזה ניסיון להפוך את ש"ס לחלק השפוי יותר בממשלה. אחרי הכל, השר משה ארבל הוא אולי השר הטוב והמתון בממשלה (לא תחרות קשה) ויש איזה סנטימנט מוזר שהפך את העבריין הסדרתי אריה דרעי, אחד האנשים הנאלחים בתולדות הציבוריות הישראלית, למומחה ביטחון ומר פשרות.
בפועל את הש"סניקים והחברים מאגודת ישראל מעניינים שלושה דברים, הנה שוב שלושה:
- הכסף שלכם וכמה שיותר ממנו.
- אי שירות קהל הבוחרים שלהם בצבא.
- במידה משתנה עצירת כל יוזמה או התקדמות ליברלית במדינת ישראל.
האלמנט השלישי אגב, הוא פונקציה של הכוח שבידיהם. כשהוא מוגבל, הם צנועים בדרישותיהם. כשהכוח בידיהם רב יותר, הם הולכים הכי רחוק שאפשר עם כפיית הדת על המדינה.
איש זולת נתניהו לא היה מעז להקים ממשלה כזו, איש לא היה אפילו חולם על כך בחלומותיו ההזויים ביותר. זוהי ממשלה שנולדה בחטא, הביאה לאסון, ועשויה עוד להביא לסופה של מדינת ישראל
החברים מש"ס ואגודה נמצאים בממשלה אך ורק בשביל הנושאים האלה. הם לא באמת מתעניינים בעסקת החטופים, הם לא מעורבים בניהול המלחמה, אין להם עניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל או בהישגיו של המדען הראשי. הם לא בעד קידום עולם התרבות, הספורט, המדע או ההייטק. להיפך, הם בעד ליצור מדינה שבה ארבעת האלמנטים האלה לא קיימים.
הם בממשלה על מנת לייצג שלושה רצונות פשוטים וכל השאר מבחינתם הוא פחות משולי. אז כן, בש"ס עושים פה ושם קולות של מתינות, באגודת ישראל נזכרים פעם בחודשיים שהם לא באמת איתמר בן גביר, הם הרי לא ממש ציונים ונגד עלייה להר הבית, אבל בפועל, הדבק שמחזיק אותם הוא אותם שלושה עקרונות. כל השאר בטל בשישים ומטה.
2
החלק השני של הממשלה הוא החלק המסוכן ביותר. כי בעוד אצל החרדים מדובר בעיקר בכסף, וגם קצת בערכים ובפני המדינה, אצל הכהניסטים זה משהו אחר לגמרי. מפלגת עוצמה יהודית – הציונות הדתית, שהיא שם אחר לאותו הדבר, היא שילוב מוזר בין מורשע בסיוע לטרור, חשודים בעבירות נגד המדינה, משתמטים, תושבי מאחזים לא חוקיים, תומכי טרוריסטים יהודים, חילונים/מסורתיים קיצוניים ויהודים משיחיים ברמות הכי אלימות שיש.
לאנשים האלה יש אידיאולוגיה ברורה וחד משמעית. עליונות יהודית, גזענות נגד כל מה שלא יהודי, אנטי-ליברליזם כעמדת בסיס, שנאת זרים, נשים, להט"בים, חיפוש פתרונות רק בצורה של כוח, ואם לא עובד אז עוד יותר כוח, ולבסוף החלום הגדול, ארץ ישראל השלמה, מהים עד הירדן, ובה אך ורק יהודים ומיעוט קטן של ערבים ממושמעים, צבא עבדים.
החלק השני של הממשלה הוא המסוכן ביותר. בעוד שאצל החרדים מדובר בעיקר בכסף, לכהניסטים יש אידיאולוגיה ברורה. עליונות יהודית, גזענות נגד כל מה שלא יהודי, אנטי-ליברליזם, שנאה וכוח
כן, קחו את החלק הזה של הממשלה ותחליפו באידיאולוגיה שלו את המילה יהודים במוסלמים, וקיבלתם דעות שדומות לחמאס. אהבת האדם בשני המקרים זהה. אידיאולוגית אין הבדל גדול בין דעות החמאס לדעות החלק הזה של הממשלה, רק שאלה חושבים שישראל צריכה להיות כולה מוסלמית קיצונית ואלה יהודית קיצונית. הכוח, בשני המקרים, הוא הפתרון המוביל.
לחלק הזה של הממשלה אין שום עניין בהפסקת המלחמה, אפס אכפתיות לגבי גורל החטופים וחוסר עניין מוחלט לגבי שלטון החוק ככל שהוא לא משרת את היהודים במדינה כפי שהם תופסים אותה.
רובם המכריע גדל בערוגות השוליים, נעים ממאחז לא חוקי אחד לאחר, מפרובוקציה לפרובוקציה, שלעיתים גלשה למעשי טרור של ממש או לתמיכה בארגוני טרור. כל זאת בשיתוף עם ישיבות ורבנים שמאמינים בעליונות הגזע היהודי, עליונות שצריכה לקבל ביטוי מוחלט בשטח, כשכמעט כל האמצעים למימושה כשרים.
את החבורה הזאת נתניהו מעניין כקליפת השום, הוא מהווה עבורם אמצעי. מאפשר. הוא ראש ממשלה נבחר, בעל בסיס ציבורי איתן, שמוכן לשים אותם בעמדות מפתח ולתת להם לנהל מדיניות משלהם. בהתחלה בשטחים, אחרי זה במדינת ישראל, וכיום הוא נותן להם לנהל גם את מדיניות החוץ והביטחון מול האמריקאים.
חלום חייהם מתגשם, והחמור שלוקח אותם לשם, חמורו של משיח, הוא נתניהו. כל עוד הוא יאפשר להם לחגוג, והוא מאפשר מכל הלב, הם בפנים על הסירה ואין להם שום עניין לרדת ממנה.
נתניהו מהווה עבורם אמצעי. רה"מ בעל בסיס ציבורי איתן, שמוכן לשים אותם בעמדות מפתח ולתת להם לנהל מדיניות משלהם. תחילה בשטחים, אח"כ במדינה, וכיום גם את מדיניות החוץ והביטחון מול האמריקאים
3
ואחרונים חביבים, החלק השלישי, הסמרטוטים. 30 חברי הכנסת של הליכוד שאין להם שום עניין במדינת ישראל, בשלטון החוק או בעתידה. הם שם בשביל להבטיח שנתניהו יהיה ראש ממשלה לנצח, לתמיד.
אין שום דבר שנתניהו יעשה שיגרום להם לבקר אותו או לצאת נגדו. אין להם שום עניין בהצלחת מדינת ישראל, ככל שזה לא משרת את נתניהו. עבורם המדינה קיימת בשביל לשרת את נתניהו ומשפחתו ובשביל להוות כס מלכות נצחי עבורם.
גם במשרדים עליהם הם מופקדים אין להם עניין מיוחד. המשרדים עבורם הם כלי לג'ובים, פינוקים, כיבודים, נסיעות לחו"ל וכבוד. אין להם שום עניין בשיפור תנאי המחיה של תושבי ישראל, אין להם דעה אישית מקורית או עמדה מעניינת על נושאים שברומו של עולם. דעתם היא אחידה, ביבי הוא המלך, רק הוא ראוי להיות ראש ממשלה.
כל מי שמבקר את נתניהו הוא מבחינתם עוכר ישראל, ולא משנה אם זה היועצת המשפטית לממשלה, נשיא בית המשפט העליון, נשיא ארצות הברית ומנהיגי העולם, בכירי המדינה או כוחות הביטחון לשעבר או סתם אנשים. הם כולם עוכרי ישראל שמפריעים למלך ביבי לחיות את חייו המפוארים בשקט ודינם אחד – כלא בעוון בגידה.
איש מהם לא יצא נגד נתניהו. לא בהפיכה המשפטית, אפילו לא לאחר 7.10, איש מהם גם לא ייצא. הם בכיס של ביבי מלא מלא, עד שימאס בהם ויחליף אותם בסמרטוטים אחרים, טריים יותר. גם אז הם לא יצאו נגדו. איך אמר פעם נתניהו בשנת 1999, כשעוד היה מתחיל בהסתה? הם מפחדים.
* * *
וכך נעים להם שלושת חלקיה של ממשלת ישראל בתיאום מופלא. כל חלק עוסק במה שמעניין אותו וכולם ביחד וכל אחד לחוד לא מתעניינים בדבר אחד: מדינת ישראל. זה פשוט לא אכפת להם. הם עסוקים בלהיות בשלטון, לארגן לעצמם כספים ושליטה. מה יהיה בסוף עם מדינת ישראל? זה לא מטריד אותם. קודם תנו להם למשוך עוד שנה, עוד שנתיים, עד לבחירות 26', או עד שיקרה משהו אחר. בינתיים הם בשלהם, משרתים את עצמם, ומשתינים בקשת משולחן הממשלה על עם ישראל.
איש מהסמרטוטים לא יצא נגד נתניהו. לא בהפיכה המשפטית, אפילו לא לאחר 7.10. איש מהם גם לא ייצא. הם בכיס של ביבי מלא מלא, עד שימאס בהם ויחליף אותם בסמרטוטים אחרים, טריים יותר
וכל עוד הממשלה הזאת שולטת, מדינת ישראל תמשיך להתדרדר ולהתכווץ, חלק חלק, שלב שלב, פיסה אחר פיסה, עד לסופה המוחלט כשכל מה שיישאר ממנה זה כיסא מלכות מרופט, עליו ישב בנימין נתניהו ומסביבו ישירו הסמרטוטים שירי הלל למלך הנצחי.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יומיים לפני פרסום המאמר הזה, ב-11 באוגוסט, ד"ר רינה ענתי (שכתבות מפרי עטה מתפרסמות גם כאן מעת לעת) פרסמה בפייסבוק בו הופיעה הפסקה הבאה:
"14 ח"כים של הימין הלאומני הרדיקלי הם אומנם רק כחמישית מחברי הקואליציה (32 ח"כים לליכוד, 18 ח"כים של המפלגות החרדיות), אבל אין לטעות, מדיניות הקואליציה היא מדיניות הימין הלאומני הרדיקלי והאלים, זה שמתאפשר באמצעות קואליציה בה כל גורם מקבל את מלוא תאוותו בידו: הליכוד קיבל שליטה מלאה על המנגנון הציבורי – ג'ובים לכל עבריין ובני משפחתו המורחבת, החרדים מקבלים כסף כמעט ללא הגבלה ושליטה מלאה על הציבור שלהם ולכן, אפקטיבית מי ששולט בממשלה אלה 14 הח"כים של הימין הלאומני הרדיקלי והאג'נדה שלהם הפכה להיות האג'נדה הרשמית של מדינת ישראל. הם קיבלו לידיהם לא רק כוח רב מדי, שאינו פרופורציונלי לחלקם באוכלוסיה, אלא הם קיבלו לידם אפשרות לבצע מדיניות שרוב הציבור מתנגד לה – ואין מדובר רק בהפקרת החטופים אלא במדיניות אפרטהייד דה פקטו."
משום מה נראה לי שהכותב הנכבד קרא את הפוסט הזה והרחיב אותו למאמר, לכשעצמו מנומק כראוי וכתוב היטב, אבל קשה להתעלם מהזהות בין הכתובים, כשהמאמר שבכאן למעשה מבטא בדיוק את הכתוב בפוסט המצוטט לעיל, שקדם לו בזמן.
מן הראוי היה לכתב הנכבד לתת לרינה ענתי את הקרדיט הראוי לה עבור אבחנתה החריפה של שלשת מערכות השלטון הנפרדות במדינה והנהגתה בידי הפלג המשיחי ההזוי מבין השלשה. אין כל רע בהסתמכות על כתביהם ורעיונותיהם של אחרים, ענקי תרבות רבים רואים לעצמם זכות לעמוד על כתפי ענקים שקדמו להם, בכל תחום. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרשן בעיתונות המקומית.
כלכך מדויק.
ההתנהגויות חסרות האחריות הללו מסכנות את כל המזרח היכון והעולם.
יש מאמצים לחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ. להגעה לנורמליזציה, לקידום האינטרסים הכלכליים של המדינה.
ובלי קשר זה מנוגד לערכיי היהדות אשר קוראת להיות "אור לגויים!
מה המטרה האמיתית של כל זה?