בחדר האוכל של אוניית הסיור הכבדה של משמר החופים הנורווגי, מלח רב־ניסיון מסביר את התוכנית לחצי תריסר מבקרים אמריקאים.
האורחים – פקידים של ממשלת ארה"ב, עובדי קונגרס, חברי צוות החשיבה וכותב שורות אלה – עומדים לצאת לשיט בן ארבע שעות על ה"ביזון" מנמל הבית של המשמר בסורטלנד על פני כ־320 קילומטרים בתוך החוג הארקטי. לאחר מכן האורחים יורדו לסירות חילוץ קטנות ויועברו לנמל באנדויה.
אם רוסיה תחליט לקרוא תיגר על נורווגיה, היא עשויה לעשות זאת במקום כזה, שבו אוניות בנות 6,000 טונות כמו "הביזון" גדולות מכדי להיכנס לנמל. בעבר הצבא הנורווגי חשב שאם המלחמה הקרה תתחמם הוא יצטרך להילחם כאן לבדו במשך ימים עד שתגיע עזרה מארה"ב או מבעלות ברית אירופיות.
מאז שפינלנד ושוודיה זנחו את הניטרליות והצטרפו לעמיתותיהן הנורדיות – דנמרק, נורווגיה ואיסלנד – בנאט"ו, הן רוצות שוב להילחם יחד, כאילו היו כולן צבא אחד
במהלך חלק מההיסטוריה שלהן שלוש מדינות נורדיות – פינלנד, שוודיה ונורווגיה – היו מדינה אחת, מאוחדת תחת הכתר השוודי. מאז שפינלנד ושוודיה זנחו את הניטרליות והצטרפו לעמיתותיהן הנורדיות – דנמרק, נורווגיה ואיסלנד – בנאט"ו, הן רוצות שוב להילחם יחד, כאילו היו כולן צבא אחד.
מדינות נאט"ו צריכות עתה לשרטט מחדש את המפה שלהן כדי להפוך את לשונות הים, המפרצים, המים והשטחים הטריטוריאליים לאזור אחד תחת סעיף 5 של אמנת הברית, המבטיח הגנה הדדית.
"הים הבלטי והאזור שמצפון לחוג הארקטי כל כך קשורים זה בזה שזו למעשה זירה מבצעית אסטרטגית אחת, אבל עם כיוונים שונים", אומר גנרל אייריק כריסטופרסן, הרמטכ"ל הנורווגי. "הצפון הגבוה בצפון והים הבלטי במזרח".
אבל איך מכווצים את כל הגאוגרפיה הזאת לכדי אסטרטגיה אחת? איך מפטרלים באזור עצום שכזה – מהבסיסים של רוסיה בקלינינגרד לפיורדים, לסוואלברד המכוסה קרח, לכבלי האינטרנט התת־ימיים החוצים את האוקיינוס האטלנטי? היכן מותחים את הגבול בים הבלטי בין המדינות הנורדיות ליבשת אירופה?
הפיקוד החדש של הברית בנורפולק, וירג'יניה, שמוטלת עליו המשימה להילחם מעבר לאוקיינוס האטלנטי, צריך להכפיל את הצוות שלו כדי להכניס את בעלות הברית החדשות תחת כובע אחד
במפה החדשה של נאט"ו הכול צריך להתחבר. הפיקוד החדש של הברית בנורפולק, וירג'יניה, שמוטלת עליו המשימה להילחם מעבר לאוקיינוס האטלנטי, צריך להכפיל את הצוות שלו כדי להכניס את בעלות הברית החדשות תחת כובע אחד.
הפיקוד גם צריך להבין עד כמה הוא יכול לשלב את הצבאות הנורדיים לכדי כוח לוחם אחד. נורווגיה, פינלנד ושוודיה אף צריכות לבצע שינויים בדרכי התעבורה שלהן, שעוברות בכיוונים שונים, כדי שיוכלו להוביל אלפי חיילים לקרב בעת הצורך.
"הסוגיה של הצטרפות שוודיה ופינלנד לנאט"ו פירושה, מנקודת מבט גאו־אסטרטגית, שצפון האוקיינוס האטלנטי, הצפון הגבוה והים הבלטי, כרוכים כעת זה בזה לראשונה", אומר טוביאס בילסטרום, שר החוץ של שוודיה. "זה שינוי גדול שמתרחש ביחסים הגאופוליטיים".
ה"ביזון" משרה תחושת גודל – גובהה כשלוש קומות ואורכה כ־90 מטרים. היא גדולה מספיק כדי לגרור מכלית נפט נטושה אל חוף מבטחים או אפילו לפנות מהחוף פגר לווייתן לפני שיתפוצץ.
הרעיון של שילוב כוחות החל כבר במלחמת העולם הראשונה, כאשר צבא ארה"ב שלח את כוחותיו להילחם ישירות בתוך יחידות בריטיות וצרפתיות שהיו מבוססות טוב יותר
אבל השוו זאת לאזור שהיא אמורה לעזור לכסות: אורך קו החוף של נורווגיה מגיע לכ־101 אלף קילומטרים, תלוי איך מודדים אותו. נורווגיה אינה רוצה שסין ורוסיה ישבו לבדן באזור הארקטי, שכן הדגים, הנפט והגז שלה מגיעים משם – בכמויות גדולות. למשמר החופים הנורווגי יש רק ארבע פריגטות כדי לפטרל בכל הצפון הגבוה – והן מושכרות רק עד 2030.
הדרך היחידה להתמודד עם הגודל של האזור הארקטי, הים הצפוני והאזור הבלטי היא לקבל עזרה. "אנחנו צריכים לשלב את הכוחות שלנו באזור", אומר כריסטופרסן. "זה אומר לשלב אותם בתחום היבשתי, בתחום האווירי, בתחום הימי, בסייבר ובחלל".
הרעיון של שילוב כוחות החל כבר במלחמת העולם הראשונה, כאשר צבא ארה"ב שלח את כוחותיו להילחם ישירות בתוך יחידות בריטיות וצרפתיות שהיו מבוססות טוב יותר – גם אם שחוקות. "לא צריכים להיות לנו תחומי אחריות נפרדים", מוסיף כריסטופרסן. "צריכים להיות לכולנו כוחות מאוזנים, אבל אנחנו צריכים לשלב אותם".
ראשי הצבאות הנורדים כבר מתכננים למקם את פיקוד היבשה של האזור בפינלנד, את פיקוד האוויר בנורווגיה ואת פיקוד הלוגיסטיקה בשוודיה. הם טרם החליטו היכן למקם את הפיקוד הימי היות שהם מתלבטים כיצד לחלק את האוניות שלהם בין הים הצפוני, הים הבלטי והאוקיינוס האטלנטי. אולם הם יודעים שהם מעוניינים בכוח משימה ימי משולב עם הציים הבלטיים בים הבלטי.
ביבשה, שוודיה החלה בתהליך של שליחת יחידות בגודל חטיבה אל פינלנד לתרגילים באש חיה. יש רק ארבע כאלה בכל צבא שוודיה. השאלה היא עד לאן יכול להגיע השילוב
דנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה בוחנות שילובי כוחות במורד כל השרשרת עד ליחידות הטנקים ומחלקות החי"ר (לאיסלנד יש בסיס למטוסי P-8 פוסידון אמריקאיים, שיכולים לצוד צוללות, אבל אין לה צבא קבע).
חילות האוויר של האזור מתאמנים יחד כבר שנים. "אנחנו יכולים ליזום פעילות יום לפני, ואנחנו חוצים את הגבולות ומתאמנים ומתרגלים במרחב האווירי של כל מדינה", אומר גנרל מיקאל בידן, הרמטכ"ל השוודי. נורווגיה כבר מנחיתה את מטוסי הקרב שלה על מסלולים בפינלנד.
ביבשה, שוודיה החלה בתהליך של שליחת יחידות בגודל חטיבה אל פינלנד לתרגילים באש חיה. יש רק ארבע כאלה בכל צבא שוודיה. השאלה היא עד לאן יכול להגיע השילוב. המדינות מתאמות ביניהן את סוגי הנשק, אבל הן עדיין יזדקקו לתמיכה אמריקאית.
כ־70% מהיכולות של צבא נאט"ו עדיין מגיעים מארה"ב, אומר קטיל אולסן, הנציג הצבאי לשעבר של נורווגיה בנאט"ו, שמנהל כיום את "מרחב אנדויה" (Andøya Space), אתר שיגור טילים בצפון נורווגיה.
פינלנד יכולה לגייס למלחמה כ־280 אלף חיילים משורות האזרחים – ולהכניס לשירות פעיל מספר גדול פי יותר משלושה של אנשי מילואים – אבל נורווגיה ושוודיה יכולות לגייס רק חלקיק מזה
המדינות הנורדיות הקימו גוש הגנה ב־2009 אבל התווכחו על פרטים קטנוניים במשך יותר מעשור. הן התווכחו על ייצור משותף של נגמ"ש – רק 25% מכלי הרכב נבנו במשותף. הן אפילו התווכחו בנוגע לצבע המדים שלהן.
"לא הצלחנו להסכים על הכול, אם להיות כנים", אומר אולסן. המגעים הביטחוניים הרגישים ביותר של נורווגיה אינם מתנהלים עם מדינות נורדיות אחרות אלא עם האמריקאים והבריטים בענייני מודיעין, חלל ומבצעים מיוחדים.
המדינות יצטרכו להקים מפקדה ברמת החיִל לאזור שאינו גדול מספיק כדי להכיל עד 45 אלף חיילים בזמן מלחמה. אבל הבעיה הגדולה ביותר היא לחימה בקנה מידה גדול.
פינלנד יכולה לגייס למלחמה כ־280 אלף חיילים משורות האזרחים – ולהכניס לשירות פעיל מספר גדול פי יותר משלושה של אנשי מילואים – אבל נורווגיה ושוודיה יכולות לגייס רק חלקיק מזה. והן יזדקקו אף ליותר מזה כדי להתמודד עם הרוסים.
"אנחנו נשחה ביחד או נטבע ביחד", אמר שר ההגנה השוודי פאל יונסון בריאיון. "יש גם קשר חזק בין מה שיקרה בים הבלטי למה שיקרה בצפון הגבוה".
המדינות הבלטיות – ליטא, לטביה ואסטוניה – ופולין חושבות שאף אחד לא צריך לשרטט גבולות בים הבלטי. "העמדה שלנו ברורה מאוד: הים הבלטי צריך להיות אזור מבצעי אחד"
המפה החדשה של נאט"ו אולי צריכה לחבר בין חלקיה, אבל שרטוט הקווים הוא פוליטי. פינלנד ושוודיה רוצות להיות יחד עם נורווגיה במבנה הצבאי של הברית לצורך לחימה מעבר לאוקיינוס האטלנטי ופטרול בצפון הגבוה.
"אם מסתכלים על המפה, ברור בעיניי שהמדינות הנורדיות צריכות ללכת ביחד", אומר בידן. "וכשמסתכלים על המדינות הבלטיות, הן דבוקות לאירופה היבשתית". פירוש הדבר לשרטט קו לרוחב הים הבלטי – בין פינלנד ושוודיה בצפון למדינות הבלטיות בדרום.
"אין לנו שלוש נאט"ו", אומר האנו פווקור, שר ההגנה של אסטוניה, כשכוונתו לפיקודים המבצעיים של הברית בנאפולי, איטליה; נורפולק, וירג'יניה; וברונסום, הולנד. "יש רק נאט"ו אחת".
נאט"ו בנתה מרכז פיקוד לים הבלטי ברוסטוק, גרמניה, שבו בעלות הברית יצפו בצוללות רוסיות נעות הלוך ושוב בין קלינינגרד לסנט פטרסבורג. אבל היכן יעצרו הפטרולים הימיים הנורדיים ומאיפה אירופה תיקח את המושכות? בעלות הברית עדיין לא יודעות.
ועדת המומחים הצבאית של נאט"ו תקבל החלטה היכן למתוח את הגבול עד סוף השנה, אמר שר ההגנה השוודי יונסון בריאיון. אבל בינתיים המדינות הנורדיות יצטרכו גם להתרגל לרעיון של הגנה לא רק על החזית הביתית
"האם מותחים את הגבול בצד המזרחי של הים הבלטי, בצד המערבי שלו או באמצע?" אומר גורם בנאט"ו שדיבר בעילום שם על תוכניות המלחמה התלויות ועומדות. "זה בהחלט ניתן לביצוע, אבל זה די רגיש מבחינה פוליטית".
המדינות הבלטיות – ליטא, לטביה ואסטוניה – ופולין חושבות שאף אחד לא צריך לשרטט גבולות בים הבלטי. "העמדה שלנו ברורה מאוד: הים הבלטי צריך להיות אזור מבצעי אחד", אומר בכיר ליטאי שביקש להישאר בעילום שם כדי לדבר גלויות על המדיניות הנתונה בוויכוח. "אנחנו נילחם נגד חלוקת הים הבלטי לשניים".
ועדת המומחים הצבאית של נאט"ו תקבל החלטה היכן למתוח את הגבול עד סוף השנה, אמר שר ההגנה השוודי יונסון בריאיון. אבל בינתיים המדינות הנורדיות יצטרכו גם להתרגל לרעיון של הגנה לא רק על החזית הביתית אלא גם על אירופה היבשתית.
והמתקפה יכולה להגיע מכל מקום. "המתקפה הרוסית יכולה להגיע גם מכיוון האוקיינוס האטלנטי", אומר הגורם מנאט"ו. "יש אזורים ברורים של מתיחות פוטנציאלית בקלינינגרד ובמדינות הבלטיות. זה ממש מסוכן להסיק: 'זה הולך לקרות כאן'".
נורווגיה אולי תצליח לזהות פלישה רוסית קרבה מבעוד מועד, אבל ייתכן שעדיין תצטרך לנסות להדוף מתקפה כזאת בכוחות עצמה במשך 30 ימים
עדיין אפשר לראות מחפורות ואנטנות מכ"מים על גבעות כפר הדייגים הארקטי בלייק בנורווגיה. הן ממלחמת העולם השנייה, אז הן מוקמו שם על ידי כוחות הכיבוש הנאציים בניסיון לאתר כוחות סובייטיים שנעים לעבר מורמנסק.
האזורים הארקטיים האלה מיושבים במשך מאות שנים. כמה מתושבי בלייק מצאו שלדי ויקינגים קבורים תחת בתיהם, עדיין עטויים בשריון מלא. כאשר חברות הנפט הגיעו להניח צינורות באזור, הן היו צריכות לשכור בני נוער כדי להזיז את העצמות.
כעת נורווגיה רוצה שהמקומות האלה יאוכלסו גם במכ"מים שיוכלו לספק התרעה מוקדמת מפני תקיפה רוסית. אולם האנטנות הקיימות גדולות מכדי להעלות אותן אל צלע הר. צבא נורווגיה זקוק לאנטנות קטנות יותר שאותן יוכל לשאת למעלה כדי לקבל קווי ראייה ברורים.
כששני שלישים מהמדינה מכוסים ברכסי הרים – וההרים האלה יכוסו בסופו של דבר בתחנות מכ"ם זעירות – נורווגיה אולי תצליח לזהות פלישה רוסית קרבה מבעוד מועד, אבל ייתכן שעדיין תצטרך לנסות להדוף מתקפה כזאת בכוחות עצמה במשך 30 ימים. זה סטנדרט התכנון של הצבא למשך הזמן שנורווגיה תוכל להדוף פלישה רוסית לפני הגעת תגבורת מנאט"ו.
נאט"ו ובעלות ברית אחרות שוקלות למקם בסיס כטב"מים לריגול ארוך טווח בצפון נורווגיה, היכן שצבא ארה"ב החזיק פעם מטוסי ריגול טורבו־פרופ
אבל עד שכוחות נאט"ו יגיעו, הרוסים עלולים להיות כבר מעבר לגבול – ונורווגיה, או אפילו כל סקנדינביה, שתלויה לחלוטין באספקה אמריקאית, עלולה להיות מנותקת.
"אם תסתכלו על המפה, סקנדינביה היא למעשה אי, תלויה לחלוטין בנתיבי התקשורת בים הפתוח, לא רק לרוחב האוקיינוס האטלנטי ומאירופה אלא עם כל העולם", אומר אודון הלבורסן, מנהל הביטחון ותכנון הגיבוי של איגוד בעלי האוניות הנורווגי ולשעבר סגן שר החוץ של נורווגיה.
הברית נוקטת צעדים כדי להגיב מהר יותר. נאט"ו ובעלות ברית אחרות שוקלות למקם בסיס כטב"מים לריגול ארוך טווח בצפון נורווגיה, היכן שצבא ארה"ב החזיק פעם מטוסי ריגול טורבו־פרופ, אומר אולסן, הנציג הצבאי לשעבר של נורווגיה בנאט"ו.
נאט"ו משתמשת בבסיס האווירי בבודו. הנחתים האמריקאים מאחסנים נשק, כלי רכב ותחמושת בצלעות ההרים של טרונדהיים מאז שנות ה־80 – וארה"ב מנהלת מגעים עם ממשלת נורווגיה לחידוש השימוש שלה באולווסוורן, בסיס ימי סודי מימי המלחמה הקרה עם מבדוקים יבשים גדולים מספיק כדי להכיל שש צוללות, שנחפרו אל תוך צלע ההר.
מה שגורמים אירופאים כן רואים הוא מצב ביטחוני המתדרדר במהירות. ידה של רוסיה על העליונה בשדה הקרב באוקראינה. המתכננים הצבאיים של הקרמלין כבר מביטים לעבר עימות ארוך טווח עם נאט"ו מורחבת
נאט"ו בוחנת גם עמדה אגרסיבית יותר, שבמסגרתה כוחות אמריקאיים יגיעו לבסיסים בפינלנד ובשוודיה. אבל גורמים נורדיים אומרים שהם כבר ראו את צבא רוסיה נערך מחדש לאחר שפינלנד ושוודיה הצטרפו לברית. הקרמלין פינה כוחות יבשה ממורמנסק ומקלינינגרד. ועדיין, האיום נתפס כשייך לטווח הבינוני ולא המיידי.
"אנחנו לא רואים יחידות רוסיות חוצות את הגבול הפיני או השוודי נכון לעכשיו", אומר בידן, שר ההגנה השוודי. גם נורווגיה לא.
מה שגורמים אירופאים כן רואים הוא מצב ביטחוני המתדרדר במהירות. ידה של רוסיה על העליונה בשדה הקרב באוקראינה. המתכננים הצבאיים של הקרמלין כבר מביטים לעבר עימות ארוך טווח עם נאט"ו מורחבת. בידן מזהיר כי רוסיה יכולה לחדש את כוחותיה במחוז הצבאי המערבי שגובל בנאט"ו בתוך שלוש עד חמש שנים.
"זאת רק ההתחלה של השינויים הצבאיים הגדולים האלה", אומרת קטרזינה זיסק, פרופסור ליחסים בינלאומיים והיסטוריה בת־זמננו במכון הנורווגי למחקרי הגנה. "במהלך העשור הבא נאט"ו עשויה להתמודד עם צבא המוני בסגנון סובייטי מעבר לגבול".
"התגבורת שהם נהגו לשלוח לחצי האי קולה הגיעה מסיביר. חלק גדול ממנה מגיע ברכבות וזה לוקח הרבה זמן. יש לנו מודיעין טוב באזור. אני חושב שנזהה את זה בשלב די מוקדם"
נכון לעכשיו רוסיה עדיין מתמקדת בהכשרת מתגייסים חדשים למלחמה באוקראינה, אומר כריסטופרסן, הרמטכ"ל הנורווגי. היקף כוחות היבשה הרוסיים הפרוסים על הגבולות הנורדיים כעת הוא רק כחמישית מכפי שהיה לפני הפלישה לאוקראינה.
גורמים נורווגיים מאמינים כי רוסיה תשתמש בכוחותיה בחצי האי קולה בכל עימות. אולם כשעיניה של נאט"ו מופנות לרוסיה לאורך גבול ארוך הרבה יותר, בעלות הברית גם יוכלו לראות את הקרמלין מכנס כוחות מהר מאוד.
"קווי האספקה עוברים לאורך הגבול הפיני, שעכשיו הוא שטח נאט"ו", אומר סוון אפייסטד, לשעבר בכיר במשרד ההגנה הנורווגי וכעת יועץ בכיר במכון הנורווגי לעניינים בינלאומיים. "התגבורת שהם נהגו לשלוח לחצי האי קולה הגיעה מסיביר. חלק גדול ממנה מגיע ברכבות וזה לוקח הרבה זמן. יש לנו מודיעין טוב מאוד באזור. אני חושב שנזהה את זה בשלב די מוקדם".
בזמן שנאט"ו הייתה עסוקה בוויכוחים היכן למתוח את הגבול בים הבלטי, הרוסים התקדמו ושרטטו את המפה מחדש. במאי הקרמלין הדהים גורמים נורדים ובלטים כשפרסם טיוטת צו ממשלתי המשרטטת מחדש את גבולות הים הרדוד היכן שעברו בעידן הסובייטי, מה שמעניק לרוסיה יותר אדמה עשבונית במפרץ הפיני, איים ליד החוף הפיני ויותר שטח ליד חצי האי קלינינגרד המפריד בין פולין לליטא.
האסטרטגיה להרחקת רוסיה היא לפקוח עליה עין באמצעות רשת של ספינות וחיישנים שיכולים לאתר את כלי השיט של הקרמלין כל הדרך ממורמנסק בצפון ועד קלינינגרד וסנקט פטרבורג במזרח
זהו סימן נוסף ליכולתה של רוסיה להשתמש בגבולות כנשק, בין אם על ידי שרטוטם – כפי שהקרמלין ניסה לעשות בגאורגיה, באוקראינה וכעת בים הבלטי; על ידי הסרת מצופי סימון גבול באסטוניה; או על ידי שליחת אנשים אל מעבר להם, כפי שהוא עושה בפינלנד.
לקרמלין יש עבר של ניסיון לשרטט גבולות בכוח. שוודיה ניהלה לא מעט מלחמות עם רוסיה לאורך ההיסטוריה. פינלנד הדפה את הרוסים בכוחות עצמה במלחמת העולם השנייה. גורמים נורווגים אומרים כי הם אינם יכולים לעשות זאת לבדם. יש להם נשק מדויק ארוך טווח על הגבול, אבל אלה משגרי טילים אמריקאיים רב־קניים לטווח קצר יותר, לא חימושים ארוכי טווח כמו אלה שנשלחו לאוקראינה.
"המוכנות של הכוחות הנורווגיים, השוודיים, הגרמניים והדניים כמעט לא הייתה קיימת", אומר אפייסטד. "אבל היא משתפרת עכשיו – סוף סוף".
במהלך המלחמה הקרה נורווגיה הגבילה את מטוסי נאט"ו מלטוס מעבר לקו 24 ממזרח לגריניץ'. ההגבלות הללו הוקלו לא מעט, אבל באוסלו מסתייגים מהצבת כוח אש התקפי על הגבול מפני שרוסיה מחזיקה באחד מריכוזי הנשק הגרעיני הגדולים ביותר מעבר לגבול עם נורווגיה.
המטרה היא לבנות צבא שיוכל להרתיע את הרוסים, אבל גם לבנות צבא שיהיה חזק מספיק כדי להמם את הרוסים עד להגעתן של תגבורות נורדיות ואמריקאית
האסטרטגיה להרחקת רוסיה היא לפקוח עליה עין באמצעות רשת של ספינות וחיישנים שיכולים לאתר את כלי השיט של הקרמלין כל הדרך ממורמנסק בצפון ועד קלינינגרד וסנקט פטרבורג במזרח, שמוקפת כעת בברית בת 32 המדינות.
רוסיה אולי מאוגפת על ידי נאט"ו בים הבלטי לאחר הצטרפותן של פינלנד ושוודיה לברית, אבל גורמים אמריקאים ואירופאים צופים שרוסיה תמשיך לשבש נתיבי ים מערביים על ידי הנעת הצי הצפוני שלה לאורך החוף הארקטי הנורווגי, כל הדרך לאורך האוקיינוס האטלנטי.
כוח הצוללות של הקרמלין "מציב איום על קווי התקשורת הטרנס־אטלנטיים, אבל הוא גם מציב איום ישיר על ארה"ב", אומרת אינה אריקסן סוריידה, שרת החוץ לשעבר של נורווגיה, שעומדת כעת בראשות ועדת החוץ וההגנה בפרלמנט החד־ביתי של המדינה. לדבריה, לצוללות סוורודווינסק יש טווח מספיק כדי להגיע לחוף המזרחי של ארה"ב.
נורווגיה מפעילה ספינת מודיעין בים ברנץ עד 280 יום בשנה, אבל לא בהיקף מלא. הצוללות השוודיות לא היו באוקיינוס האטלנטי כבר שמונה שנים.
המטרה היא לבנות צבא שיוכל להרתיע את הרוסים באמצעות האפשרות לגרום להם מספיק כאב כדי למנוע פלישה, אבל גם לבנות צבא שיהיה חזק מספיק כדי להמם את הרוסים עד להגעתן של תגבורות נורדיות – ואמריקאית – נרחבות.
לא מדובר רק בבניית כבישים, גשרים, בסיסים – או בשרטוט מחדש של המפה. המדינות הנורדיות, שכעת כולן בנאט"ו, צריכות לשנות את דרך החשיבה שלהן: "כל הים הבלטי יהיה מקושר לנורווגיה"
אבל הן לא יוכלו לנוע בכבישים שלא נפגשים. רוחבה של נורווגיה מגיע לכשמונה קילומטרים בלבד בנקודות הכי צרות שלה. הכבישים שלה עוברים מצפון לדרום. בשוודיה ובפינלנד הכבישים עוברים ממזרח למערב. הכוחות הנורווגיים ממוקמים בעיקר בצפון. הכוחות של שוודיה ופינלנד יושבים בדרום.
נורווגיה, שוודיה ופינלנד צריכות לצקת בטון. הרבה בטון. נורווגיה מתכננת לבנות עוד תשתיות ממזרח למערב. יש לה תוכנית ארבע־שנתית לבניית גשרים, מסילות רכבת ונמלים – ותוכנית ארוכת טווח לתגבור נאט"ו.
אבל העניין מורכב יותר מאשר תמרון לאחור של מערבל בטון: 70% מהמדינה ממוקמים מעל החוג הארקטי ומכוסים בכפור־עד – קרח שאינו נמס.
לא מדובר רק בבניית כבישים, גשרים, בסיסים – או בשרטוט מחדש של המפה. המדינות הנורדיות, שכעת כולן בנאט"ו, צריכות לשנות את דרך החשיבה שלהן. "החשיבה הצבאית שלנו הייתה רק צפון ודרום", אומר גורם צבאי נורדי. "עכשיו כל הים הבלטי יהיה מקושר לנורווגיה".
ג'ק דטש הוא כתב לענייני הפנטגון וביטחון לאומי ב"פוריין פוליסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם