עוד לפני השתלטותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על משטרת ישראל והכפפתה לאינטרסים הפוליטיים שלו, אחת הרעות החולות במשטרה הייתה נטייתה החוזרת ונשנית להתנכל למפגינים ולהצר את חופש המחאה.

על אף מאמציהם של כמה וכמה קצינים בדרגות השטח, ככלל המשטרה אינה מקיימת את הוראות הדין ואת פסיקות בג"ץ באשר לחובתה לאפשר לציבור להפגין בחופשית – והיא מערימה קשיים בנימוק של צרכים ביטחוניים, תחבורתיים ולוגיסטיים.

זה לא נגמר כאן: היחס העוין של כוחות המשטרה כלפי ציבור המפגינים, ברוב רובן של ההפגנות מכל צדי המפה, מתבטא גם ברגישות יתר של שוטרים כלפי ביקורת מצד אזרחים. לשוטרים ולקצינים, מתברר, יש עור דק במיוחד: כל ביקורת מעליבה אותם. בשנים האחרונות התפשט בקרב שוטרים טרנד חדש – הגשת תביעות לשון הרע אישיות נגד אזרחים.

לשוטרים ולקצינים, מתברר, יש עור דק במיוחד: כל ביקורת מעליבה אותם. האזרח מעליב את השוטר הממלא תפקיד שלטוני, והשוטר מגיש נגדו תביעת לשון הרע אישית, לרפד קצת את הכיס

יש משהו מעוות באופן יסודי בהתנהלות הזו: המשטרה היא גוף ממלכתי שתפקידו לספק שירות לאזרח – ביטחון, סדר ציבורי, אכיפת חוק, פענוח פשעים. השוטרים הם זרועה הארוכה של המדינה בעת שהם מבצעים את תפקידם, אף שלפעמים ניכר שהם שוכחים את העיקרון הזה.

לאזרחים מותר שתהיה ביקורת כלפי השלטון, ובאופן ספציפי כלפי הזרוע הזו של השלטון – המשטרה והשוטרים הנמצאים מולם בנקודת הקצה. אבל אז בא שוטר רגיש והופך את העניין הזה לעסק אישי בינו ובין אזרח. האזרח מעליב את השוטר הממלא תפקיד שלטוני, והשוטר מגיש נגדו תביעת לשון הרע אישית, לרפד קצת את הכיס.

שוטרים מפנים בכוח מפגין בעד עסקת חטופים בתל אביב, 8 ביוני 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

האירוע האחרון במגמה ההולכת ומתרחבת הזו נוגע למפקד תחנת חדרה במשטרה, סגן־ניצב עמית פולק. בשבוע שעבר זומן פולק ללשכת השר ללחיצת יד חמה ומתן גיבוי פומבי מצד בן גביר לאחר שחוקרי מח"ש התייצבו בביתו של פולק כדי להחרים את מכשיר הטלפון הנייד שלו. התברר שהמכשיר שלם ותקין, אף שפולק טען בפני אנשי מח"ש כי המכשיר נשבר ולפיכך לא ניתן לשלוף ממנו מידע.

חקירת מח"ש נגד פולק נפתחה בחשד לביצוע מעצרים אלימים של מפגינים בקיסריה, בקרבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. משטרת חדרה, בפיקודו של פולק, ידועה ביחסה האגרסיבי והאלים כלפי המפגינים שם, שבוע אחרי שבוע.

עורך דין פרטי מטעמו של פולק שיגר מכתבים למפגינים שונים שפרסמו דברים בעניינו ברשתות החברתיות ואיים להגיש נגדם תביעות לשון הרע

לאחר שנתפס הטלפון הנייד שלו והתברר שפולק שיקר לחוקרים, הוא זומן לחקירה נוספת, ולחשדות המקוריים בדבר שימוש לרעה בכוח המשרה ותקיפה נוסף גם חשד לשיבוש מהלכי חקירה.

אתמול (שלישי) פורסם כי עורך דין פרטי מטעמו של פולק שיגר מכתבים למפגינים שונים שפרסמו דברים בעניינו ברשתות החברתיות. במכתבים אלה איים פולק להגיש נגד אותם אזרחים תביעות לשון הרע, ודרש שיתנצלו בפניו וישלמו לו פיצוי של 20 אלף שקל כל אחד כתנאי לסגירת העניין ללא תביעה.

מיום כניסתי לתפקיד השר לביטחון לאומי הצבתי לעצמי מטרה עליונה: להעניק גיבוי מלא לשוטרים שלנו כאשר פוגעים בהם. זה נכון ודאי כאשר מדובר בקצין מצטיין כמו מפקד תחנת חדרה, סנ"צ עמית פולק, שכל חטאו היה שאכף את החוק והסדר באופן נחוש.

נפגשתי היום איתו ועם רעייתו שלומית והדגשתי בפניהם כי… pic.twitter.com/m1KOiyzhzt

— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) August 8, 2024

אחד המפגינים כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "מסתבר שמפקד תחנת חדרה עמית פולק הוא לא רק שוטר אלים הפועל בניגוד לפקודות אלא גם עבריין". מפגינה אחרת כתבה: "עמית הוא קצין אלים מאוד, קידומו יהפוך את המשטרה ליותר ויותר אלימה. אבל מה אני בכלל אומרת? אין עם מי לדבר".

הפרקטיקה של הגשת תביעות לשון הרע של שוטרים נגד אזרחים בגין ביקורת שאותם אזרחים כתבו ברשתות החברתיות על תפקודם המקצועי נדמית כמעין פעולה פרטית של השוטרים, אך למעשה מדובר כמעט במדיניות ממוסדת. משטרת ישראל פרסמה נוהל מיוחד בנושא "הטיפול בפרסום פוגעני נגד שוטרים ברשת".

הפרקטיקה של הגשת תביעות לשון הרע של שוטרים נגד אזרחים בגין ביקורת ברשתות החברתיות על תפקודם המקצועי נדמית כמעין פעולה פרטית של השוטרים, אך למעשה מדובר כמעט במדיניות ממוסדת

הנוהל משלב שורה של אמצעים – לרבות אמצעים פליליים של פתיחת חקירות נגד אזרחים בגין פרסומים נגד שוטרים, וכן אמצעים מינהליים של פנייה למפעילי הרשתות החברתיות בדרישה להסרת תכנים.

בהמשך רשאי השוטר לעשות שימוש בחומרים שנאספו במסגרת החקירה הפלילית – לרבות בתמלילי חקירתו באזהרה של האזרח ה"חשוד" – לצורך הגשת התביעה האזרחית. נוסף על כך מונו קצינים לשמש רפרנטים מחוזיים לטפל במקרים של פרסומי "שיימינג" נגד שוטרים. במקביל פרסמה גם פרקליטות המדינה הנחיה המסדירה הגשת תביעות לשון הרע בשם עובדי מדינה.

שוטרים מתעמתים בכביש 4 עם מפגינים המוחים נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, 20 ביוני 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

הפרקטיקה הזו של הגשת תביעות לשון הרע על ידי שוטרים אכן מקוממת, אך אולי בכל זאת יש נקודת אור אחת. קצין במשטרת פתח תקווה הגיש בזמנו תביעה נגד ארבעה מפגינים שפרסמו ברשתות החברתיות את התרשמותם מהתנהלותו האגרסיבית בימים העליזים של המחאות נגד היועץ המפשטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט.

בית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה ועל הדרך יצר הגנה חדשה בדיני לשון הרע – "הגנת המחאה המתגוננת" (גילוי נאות: הכותב ייצג את הנתבעים באותה תביעה).

"הפרסומים שהועלו על ידי הנתבעים, שתכליתם דיווח המבוסס על התרשמות אישית כנה", כתב השופט יאיר חסדיאל בשנת 2018, "ייהנו מחזקת תום הלב בשל חשיבותה של זכות המחאה המתגוננת"

"הפרסומים שהועלו על ידי הנתבעים, שתכליתם דיווח המבוסס על התרשמות אישית כנה ביחס להתנהגות גורמי אכיפת החוק כלפי ההפגנה", כתב השופט יאיר חסדיאל בשנת 2018, "ייהנו מחזקת תום הלב בשל חשיבותה של זכות המחאה המתגוננת, דהיינו זכותה של המחאה למחות כנגד מה שהיא רואה בכנות כהשתקתה.

"יש לתת בעולם המשפט הישראלי מקום להגנת 'המחאה המתגוננת'. הגנה והתגוננות אלו יד ביד יצעדו עם תום הלב".