ההחלטה של סוכנות הדירוג פיץ' להוריד את דירוג האשראי של ישראל תפסה את ממשלת בנימין נתניהו מופתעת. ביחס לסוכנות מודי'ס, שאפשר לטעון שהיא מובילה קו קיצוני נגד הממשלה; ו־S&P, שנחשבת ליותר מאוזנת, פיץ' היא כבר על תקן הרחמנית בת רחמנית כלפי ממשלת נתניהו.
בעבר הממשלה אף התגאתה בדוחות של פיץ' כהוכחה להצדקת המדיניות הכלכלית שלה – והינה גם המבצר ההוני הזה נפל בשבוע שעבר.
אם הבורסה המשיכה לעלות, אז מה הבעיה?
עם עלות השחר כבר ניתן האות לאנשי נתניהו ברשת להגחיך את משמעות ההחלטה. הם השתמשו בבורסה שעלתה באותו היום כהוכחה שהכול בסדר. ואכן, מבחינת הישראלי הממוצע שום דבר באמת לא השתנה – האדמה לא רעדה, השמיים לא נפלו, לא היה גל פיטורים והחסכונות עדיין שוכבים בחשבונם בשלום.
מה שלא סופר לציבור זה שהורדת דירוג האשראי לא טלטלה את השווקים כי השוק מתמחר כבר כמה חודשים את רמת הסיכון של כלכלת ישראל כגבוהה בהרבה מזה שמעריכות אותו סוכנויות דירוג
מה שלא סופר לציבור זה שהורדת דירוג האשראי לא טלטלה את השווקים מהסיבה הממש לא נכונה. השוק מתמחר כבר כמה חודשים את רמת הסיכון של כלכלת ישראל כגבוהה בהרבה מזה שמעריכות אותו סוכנויות דירוג האשראי הגדולות – גם אחרי ההורדות.
כל זה בא לידי ביטוי בזינוק בתשואות המבוקשות על האג"ח של ממשלת ישראל בחודשים האחרונים. תשואות גבוהות יותר על אג"ח מעידות כי השוק חושש יותר ליכולת ההחזר עליהן ולכן דורש גם ריביות גבוהות יותר על כספו.
נוסף על כך גם רמת ה־CDS – תעודות הביטוח המונפקות בגין חדלות פירעון על אותם אג"חים – זינקה בצורה דרמטית השנה.
שני הכלים האלו משקפים כיום את דירוג האשראי ישראלי באזור ה־BBB, שניתן למצוא באזורים כמו הונגריה ומקסיקו. כלומר, גם אם סוכנויות הדירוג יורידו עוד פעמיים את דירוג האשראי של ישראל בקרוב, הן עדיין לא יגיעו לרמת הסיכון המתומחרת בשוק.
גם אם סוכנויות הדירוג יורידו עוד פעמיים את דירוג האשראי של ישראל בקרוב, הן עדיין לא יגיעו לרמת הסיכון המתומחרת בשוק
אז מתי נרגיש את ירידות דירוג האשראי?
אז מתי באמת נרגיש את זה בכיס? ההערכה היא שהממשלה תוציא השנה בין שלושה לארבעה מיליארד שקל יותר למימון חובותיה ביחס לשנה שעברה. סכום גדול אבל עדיין לא שובר שיווין. החשש הוא מתרחיש אחר – גדול ועצום בהרבה.
ינון היקר
אני עובד בצינג'
שבוע שעבר הדולר הגיע ל 3.84, היום פחות משבוע ל 3.72 כזה דבר לא ראיתי כל שנותי..
לארץ ישראל (ולביבי) יש סיעתא דשמיא מיוחדת,
אין הסבר אחר— ינון מגל (@YinonMagal) August 14, 2024
כשאנשי נתניהו מרגיעים את הבייס שהכול בסדר ומבטיחים שהשקל מתחזק והקרקע יציבה הם לא מגלים להם שכל רעידת אדמה מגיעה רק בסופו של תהליך ארוך ולא מורגש של תנועת הלוחות הטקטוניים זה לקראת זה.
בשוק ההון זה יקרה אם וכאשר רמת הסיכון תגיע לנקודה שבה לבתי ההשקעות ולקרנות הפנסיה כבר יהיה אסור להשקיע בחובות של ממשלת ישראל. ברמות הסיכון הקיימות שלנו – אנחנו ממש מגרדים את הנקודה הזאת.
ספק אם הוצאות המלחמה היו גורמות להורדת דירוג האשראי אם מנגד הייתה ממשלה אחראית שגם עושה את ההתאמות הנדרשות כדי לטפל בכלכלה, מה שכמובן לא קרה, ואף גרוע מכך – קרה ההפך
כשזה יקרה, אם זה יקרה, אז נרגיש את הרעידה היטב ובעוצמה. במצב כזה הממשלה תתקשה לגייס כסף ממשקיעים ותהיה חייבת כתחליף לבצע העלאה חדה במיסים וקיצוצים בהוצאות, נוסף על אלה שהיא כבר מתכננת.
בגלל המלחמה או בגלל הממשלה?
כל סוכנויות דירוג האשראי נתנו תחזית שלילית לדירוג האשראי של ישראל. הייתה להם סיבה טובה לעשות את זה. הוצאות המלחמה הבלתי נגמרות שכבר הגיעו ל־250 מיליארד שקל, הנזקים הכלכליים הנלווים והעלייה בעלויות מימון החובות – כולם משפיעים על הגירעון. בסוף יולי הוא הגיע כבר ל־8.1%.
אבל ספק אם כל זה היה גורם להורדת דירוג האשראי אם מנגד הייתה ממשלה אחראית שגם עושה את ההתאמות הנדרשות כדי לטפל בכלכלה, מה שכמובן לא קרה, ואף גרוע מכך – קרה ההפך.
כדי להתמודד עם הגירעון העצום צריך למשל להעלות מיסים. אבל נתניהו הפעיל את כל כובד משקלו בחודשים האחרונים כדי למנוע העלאה כזו. הסיבה היא ככל הנראה החשש שלו שהשנה תהיה שנת בחירות – והרי איזה פוליטיקאי ירצה להעלות מיסים בשנה כזו?
שר האוצר בתקופה כמו זו אמור להיות אישיות חזקה על תקן המבוגר האחראי, שיושב על השיבר ועוצר את פרץ הבזבוזים. במקום זה מונה אדם המשתתף בביזת הקופה הציבורית
הממשלה הייתה גם צריכה לקצץ בהוצאות המיותרות שלה עצמה, אבל המפלגות בקואליציה נלחמו ביניהן מי תצליח לנגוס בנתח גדול יותר משאריות התקציב שעוד נותר לצרכיהן – הכול בצל החשש שממשלת החלומות חלילה תתפרק.
שר האוצר בתקופה כמו זו אמור להיות אישיות חזקה על תקן המבוגר האחראי, שיושב על השיבר ועוצר את פרץ הבזבוזים. במקום זה מונה אדם המשתתף בביזת הקופה הציבורית יחד עם שאר חברי מפלגתו. רק לפני מספר חודשים בצלאל סמוטריץ' אישר העברה של 300 מיליון שקל למשרד המיותר של חברת מפלגתו, השרה אורית סטרוק.
ואם לא די בכך, חוסר היכולת של הממשלה לגבש תקציב מותאם או להתוות אסטרטגיה ברורה לאן כל העסק המלחמתי הזה הולך, מרתיעים משקיעים. איזו סיבה יש למשקיע אמריקאי לשים כאן כסף, כשלא ברור אם מחר המשק יעמוד תחת מתקפה איראנית או לבנונית או שתהיה הפסקת אש – הכול בזמן שיש לו שלל חברות במקומות בטוחים ויציבים יותר בעולם שרק ממתינות לכסף שלו?
בשנה האחרונה, בלי קשר למלחמה אפילו, כמות ההשקעות בהייטק הישראלי – שהוא תחום הייצוא העיקרי בישראל – התרסק. במהלך המלחמה סכום ההשקעות אומנם התאושש אבל כמות המשקיעים ירדה במספר דו־ספרתי של אחוזים.
בשנה האחרונה כמות ההשקעות בהייטק הישראלי – שהוא תחום הייצוא העיקרי בישראל – התרסק. במהלך המלחמה סכום ההשקעות אומנם התאושש אבל כמות המשקיעים ירדה במספר דו־ספרתי
אחרי המלחמה הדירוג באמת יעלה?
כשזה המצב, הדיבורים כאילו אחרי המלחמה דירוג האשראי יעלה חזרה נשמעים מופרכים מתמיד. האיומים על הורדת הדירוג של ישראל הגיעו אגב הרבה לפני 7 באוקטובר. לא מן הנמנע שהדירוג היה יורד בסוף גם ללא מלחמה.
הכול כמובן בשל התנהלות הממשלה, שהפכה את ישראל מכלכלה איתנה ללא גירעון למדינה עם גירעון גבוה עוד לפני שנורה כדור אחד בעזה. כבר במהלך 2023 הזהירו סוכנויות הדירוג מפני הקרע בעם וההשלכות החמורות של מדיניות הממשלה וההפיכה המשפטית על הכלכלה.
גם בדוחות של סוכנויות הדירוג אחרי פרוץ המלחמה הן הבהירו שהסיבה להורדת הדירוג היא לא רק המלחמה. מודי'ס למשל ציינה כי היא חוזה שאי היציבות הפוליטית תימשך בעתיד הנראה לעין גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה. היא הביעה חשש שהממשלה הנוכחית לא בהכרח תצליח להתמודד עם האתגרים הצפויים לה בתום המלחמה.
לישראל לקח בערך 28 שנה לרכוש את אמון המשקיעים – ופחות משנה לאבד אותו. אז לא בטוח שנצטרך עוד 28 שנה כדי להחזיר את האמון אבל סביר להניח שזה לא יהיה מייד אחרי המלחמה. במיוחד תחת הממשלה הנוכחית.
תירוץ המלחמה הארוכה נועד להפוך בין הסיבה והתוצאה. היעדר אסטרטגיה ותוכניות מסודרות של הממשלה ליום שאחרי הם אלה שגוררים את ישראל למלחמה הרסנית במספר חזיתות ללא צפי לסיומה – ומכאן גם להרס הכלכלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סקירה מעולה.
אבל יש בכל"ז נקודת אור שלא מופיעה פה.
אם אחרי כל המהומה העצומה פה – המלחמה ומה שהממשלה הזו בכלל עושה ועשתה – תקום ממשלה אחרת ויפתח דף חגש בישראל, אז יכולה להיות התאוששות מהירה. וזאת כי היכולות של אנשים והצשתיות שנבנו פה – כמו בעיקר בתחום ההי-טק – לא הולכים לאיבוד.
ועצם הכאוס עתה הוא ביבה לנפילת. הממשלה הזו.
כך שיש איזשהו תרחיש חיובי פוטנציאלי.