אבי ההפיכה המשטרית, שר המשפטים יריב לוין, יצר מצב שבו משתלם לממשלה לפעול בניגוד להוראות הדין ובניגוד לעמדתה המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
בכל פעם שהממשלה מקבלת החלטה שאינה כדין היא זוכה להדיר את היועצת המשפטית ואנשי הפרקליטות מלייצג את המדינה בבג"ץ – ומקבלת את האפשרות לבחור לה עורך דין פרטי כלבבה. בדיוק כמו שתכנן שותפו להפיכה ח"כ שמחה רוטמן, בשעה שקידם את "חוק היועמ"שים".
על מקבץ המקרים החריג שבהם מיוצגת הממשלה על ידי עורך דין פרטי בבג"ץ – ולא על ידי פרקליטות המדינה כמקובל – מבקש לוין להוסיף עוד שלושה תיקים: העתירה נגד החלטת הממשלה למנות את ד"ר אודליה מינס ליו"ר זמנית של הרשות השנייה; העתירה נגד החלטת הממשלה לאפשר לראש הממשלה לבחור בעצמו את נציב שירות המדינה הבא; והעתירה נגד החלטת הממשלה למנות את האלוף במילואים אליעזר (צ'ייני) מרום לפרויקטור לשיקום הצפון.
מספר המקרים החריג שבהם היועצת מצדדת בעמדת העותרים ולא בעמדת הממשלה בבג"ץ, נובע ממתכונת פעולתה של הממשלה – המתעקשת פעם אחר פעם לפעול בניגוד לדין
אתמול (ראשון) פנה שר המשפטים ליועצת המשפטית וביקש ממנה להתיר לממשלה ייצוג עצמאי בכל שלוש העתירות. לדבריו בשלושת הנושאים "יש מחלוקת ופער גדול בין עמדת הממשלה לבין עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. נוכח חשיבות הנושאים והיקף הפער", כתב לוין, "אין מנוס מכך שהממשלה תהיה מיוצגת בהליכים אלה בייצוג נפרד.
"אדגיש", הוא הוסיף, "כי טוב היה לו לא היינו נקלעים למצב זה פעם אחר פעם". הטרוניה שמשמיעים שרי הממשלה כלפי היועצת המשפטית נוגעת לשיעור חריג של מקרים שבהם היועצת מודיעה לממשלה כי קיימת מניעה משפטית מקבלת החלטה מסוימת; ולאחר שהממשלה פועלת בניגוד לחוות הדעת המשפטית של היועצת דורשת הממשלה ייצוג נפרד נוכח אותו הפער.
מספרם הגדול של האירועים האלה בממשלה הנוכחית מלמד לטענת השרים על "ייעוץ משפטי לעומתי" – כביכול בהרב־מיארה נקטה גישה פייסנית עם הממשלה הקודמת, וגישה לעומתית עם הממשלה הנוכחית.
אך זו אינה המסקנה הנכונה. מספר המקרים החריג שבהם היועצת מצדדת בעמדת העותרים ולא בעמדת הממשלה בבג"ץ, נובע ממתכונת פעולתה של הממשלה הנוכחית – המתעקשת פעם אחר פעם לפעול בניגוד לדין.
לא היועצת היא הלעומתית לממשלה, אלא הממשלה היא לעומתית לכללי מינהל תקין ולהוראות המתחייבות מהמצב המשפטי. היועצת היא השליחה, זו המפרשת עבור הממשלה את המצב המשפטי המחייב
לא היועצת היא הלעומתית לממשלה, אלא הממשלה היא לעומתית לכללי מינהל תקין ולהוראות המתחייבות מהמצב המשפטי. היועצת היא השליחה, זו המפרשת עבור הממשלה את המצב המשפטי המחייב. ולכן היא כליא הברקים של הפוליטיקאים.
שתי עתירות עומדות בעניין הליך מינויו של נציב שירות המדינה הבא, לאחר שהחלטת הממשלה בנושא התקבלה בתחילת השבוע שעבר. בשתיהן קבע השופט יצחק עמית כי על המדינה להגיב לעתירה – וכן לבקשה למתן צו ביניים שיקפיא את תוקף החלטת הממשלה עד ליום חמישי הקרוב.
בעתירה בעניין מינויה של אודליה מינס התבקשה המדינה להשיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום רביעי הקרוב. לעתירה בעניין מינויו של מרום לפרויקטור הצפון ניתנה למדינה שהות להגיש את תגובתה עד 10 בספטמבר.
בעניין נציב שירות המדינה ובעניין מינוי מינס הודיעה היועצת המשפטית מבעוד מועד כי קיימת מניעה משפטית לקבל את ההחלטות שהונחו על שולחן הממשלה. להחלטה בעניין מינוי מרום לא צורפה חוות דעת משפטית, אך השרים ניצלו את הישיבה כדי לתקוף את הייעוץ המשפטי על כך שהוא "תוקע מינויים" ומעכב מתן חוות דעת משפטיות.
בין היועמ"שית לבין הממשלה אכן קיים פער עמוק בכל הנושאים שבהם הוגשו עתירות לבג"ץ, אך אין פירושו של דבר שבאופן אוטומטי היועצת חייבת להתיר לממשלה ייצוג נפרד
הסיבה לעיכוב במקרה של מרום – בדיקה משפטית בשאלה האם ממצאי חקירת המשטרה בעניינו במסגרת תיק הצוללות, אף שלא הובילו להכללתו בכתב האישום שהוגש בפרשה, מחייבים הימנעות ממינויו לתפקיד ציבורי בכיר.
בין היועצת המשפטית לבין הממשלה אכן קיים פער עמוק בכל שלושת הנושאים שבהם הוגשו עתירות לבג"ץ, אך אין פירושו של דבר שבאופן אוטומטי היועצת חייבת להתיר לממשלה ייצוג נפרד.
לוין הזהיר את בהרב־מיארה ממצב שבו היא תסרב להתיר לממשלה ייצוג נפרד באחת או יותר מהעתירות האלה, ובכך יתקיים "דיון במעמד צד אחד, תוך שמהממשלה נשללת אפילו הזכות הבסיסית והיסודית ביותר להיות מיוצגת, ושדברה יישמע בפני בית המשפט".
אך למעשה, הדין אינו מחייב ייצוג נפרד לממשלה כל אימת שהיא פועלת שלא כדין, כלומר, בניגוד לעמדתה המחייבת של היועצת. ועדת שמגר, שדנה בתפקידו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה והגישה את מסקנותיה בשנת 1998, קבעה כי רק "במקרים שבהם אין מדובר באי־חוקיות ברורה וגלויה, מן הנכון שהיועץ המשפטי יחליט על התרת ייצוגה של הרשות הממלכתית החולקת על דעתו, על ידי משפטן משירות הציבור או מן המגזר הפרטי".
כאשר הממשלה פועלת תוך אי־חוקיות גלויה וברורה, ואגב כך גם נמנעת מלציית להנחיותיה המחייבות של היועצת המשפטית לממשלה, היא אינה זכאית לכך שעמדתה הבלתי חוקית תזכה לייצוג עצמאי בבג"ץ
ובמילים אחרות, כאשר הממשלה פועלת תוך אי־חוקיות גלויה וברורה, ואגב כך גם נמנעת מלציית להנחיותיה המחייבות של היועצת המשפטית לממשלה, היא אינה זכאית לכך שעמדתה הבלתי חוקית תזכה לייצוג עצמאי בבג"ץ.
במקרה כזה הפרקליטות נוהגת להציג בבית המשפט את עמדתה המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה, ולצרף כנספח מכתב מטעם הממשלה המציג את עמדתה הנוגדת של הממשלה.
בהרב־מיארה אינה חייבת להתקפל בפני איומיו של לוין. הסמכות לקבוע אימתי תזכה הממשלה לייצוג נפרד מצויה כל כולה בידיה, לא בידי הממשלה, כך קבע בג"ץ במפורש לפני פחות מחודשיים, בפסק הדין בעניין גיוס תלמידי הישיבות.
על היועצת מוטל ליישם את הרציונל שטבעה ועדת שמגר, שביקש למנוע מצב שבו ככל שפעולת הממשלה נגועה באי־חוקיות גדולה יותר, כך דרכה לעבר הייצוג העצמאי בידי בובה משפטית תהיה סלולה יותר. הממשלה אינה זכאית לבחור לה עורך דין כלבבה כל אימת שהיא פועלת שלא כדין.
כפי שהיועצת המשפטית לממשלה מוצאת לנכון להציג עמדה קשוחה ולא להתכופף בפני גחמותיה של הממשלה בנושאים אחרים, כך עליה להציג עמדה בלתי מתפשרת גם בעניין זה. במאבק על השלטת שלטון החוק אל לה ליועצת לאפשר לממשלה עצמה לשחק מול שער ריק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מכיוון שהיועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק היא צריכה לייצג את עמדת המדינה !!! והאינטרס הציבורי בבג"ץ. אם עמדתה נוגדת את מעשיו/מעשיה הלא !!! חוקיים של השר או כלל הממשלה על היועמ"שית לייצג את המדינה והשר/הממשלה שייצגו את עצמם ללא ייצוג משפטי מקצועי. מצב זה יפחית !!! את מספר החלטותיהם ומעשיהם הלא-חוקיים.
זאת בדיוק הנקודה. היועמ"שית לא קובעת החוק – בשביל לפרשן את החוק הולכים לבית המשפט. צריכים לחזור לקביעת ועדת אגרנט 1962 בנושא תפקיד היועמ"ש, שם נקבע שהיועמ"ש הוא יועץ ולא סמכות על שקובע הכל. צריכים את הרפורמה המשפטית כדי לתקן את הנזק שהסבת ההפיכה החוקתית של אהרן ברק.