שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציע אמש (שלישי) לממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס "להניח את המפתחות" אם הוא לא מוכן לקבל את "מדיניותו הכלכלית" של השר.
לפני כן ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט כמי שמציע לצוות המשא והמתן המנהל את המגעים לעסקה להחזרת החטופים "להניח את המפתחות" אם הם לא מרוצים מהאופן שבו הוא מנהל את המשא והמתן העקיף עם חמאס.
בינתיים, זה שבועות רבים מתנהלת משטרת ישראל ללא מפכ"ל קבוע. ממלא מקום המפכ"ל, ניצב אבשלום פלד, הסיר את מועמדותו לתפקיד המפכ"ל לאחר שהבין שהוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, אינה ממהרת לאשר אותו.
בית המשפט העליון מתנהל ללא נשיא במינוי קבע מאז פרישתה של הנשיאה הקודמת אסתר חיות בחודש אוקטובר 2023, ימים אחדים לאחר קטסטרופת 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה עם חמאס.
שר המשפטים יריב לוין סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית עד שהרכבה ישתנה בחסות חוקי ההפיכה המשטרית, ובסופו של דבר נאלץ להניע את עבודת הוועדה נוכח צו על תנאי שהוצא בעתירות נגדו לבג"ץ, שאותת לו כי אם לא יפעל לכנס את הוועדה מיוזמתו, הוא ייאלץ לעשות כן שלא מיוזמתו.
בינתיים העליון פועל עם 13 שופטים, נוכח המבוי הסתום השורר בוועדה לבחירת שופטים ביחס לזהותם של המועמדים שיתמנו לשני המקומות הפנויים, ולכיסא השלישי שיתפנה בעוד כחודשיים, עם פרישתו של ממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן.
הנציבות, שאינה מוסמכת לפעול ללא נציב, משותקת מכל פעילות ולא ניתן לברר תלונות נגד שופטים. נוכח המחלוקת בין לוין לפוגלמן בסוגיית זהות הנציב הבא, פועל יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשנות את הכללים
במשרד המשפטים, המחלקה לייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) פועלת ללא ראש מאז פרישתה של עו"ד עמית מררי מתפקיד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (פלילי) לפני 15 חודשים. עוד במשרד המשפטים: תפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים אינו מאויש מאז פרישתו של השופט אורי שהם מהתפקיד, לפני כשלושה חודשים.
הנציבות, שאינה מוסמכת לפעול ללא נציב, משותקת מכל פעילות ולא ניתן לברר תלונות נגד שופטים. נוכח המחלוקת בין לוין לפוגלמן בסוגיית זהות הנציב הבא, פועל יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשנות את הכללים למינוי נציב תלונות על שופטים ולהפוך אותו למינוי פוליטי הלכה למעשה.
במשטרת ישראל, כך פורסם, מעכב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את מינוים של כ־200 קצינים לתפקידים בכירים, והתפקידים נותרים בלתי מאוישים, תוך שהמבנה ההיררכי המשטרתי הופך יותר ויותר רעוע.
וכמובן, נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, עתיד לסיים את תפקידו בעוד פחות מחודש ימים. בניגוד מוחלט לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הממשלה החליטה בשבוע שעבר כי הנציב הבא ייבחר באופן אישי על ידי ראש הממשלה נתניהו עצמו.
כל החלקים האלה מתחברים יחד, כמו פאזל, לתמונה רחבה יותר – שממנה עולה מסקנה מפחידה על כוונותיה של הממשלה הנוכחית
הנימוק הרשמי: הממשלה נקלעה למצוקת זמן, אנחנו ברגע האחרון ממש ואין מספיק זמן למינוי ועדת איתור בלתי תלויה. אין ברירה, הממשלה גררה רגליים וכתוצאה מכך נתניהו יזכה מן ההפקר באפשרות למנות נציב כמעין משרת אמון.
כל החלקים האלה מתחברים יחד, כמו פאזל, לתמונה רחבה יותר – שממנה עולה מסקנה מפחידה על כוונותיה של הממשלה הנוכחית. הממשלה יודעת היטב שמנגנונים ציבוריים אינם יכולים לתפקד בלי גורם שיעמוד בראשם וינהל אותם. הממשלה עצמה טוענת זאת – ולכן היא מתעקשת למנות כעת נציב שירות מדינה, כדי שלא יהיה ולו יום אחד שבו הנציבות פועלת ללא נציב.
אך באותה נשימה הממשלה מוכנה להותיר גופים שלטוניים מרכזיים ללא גורם שיעמוד בראשם: בית המשפט העליון, משטרת ישראל, נציבות התלונות על שופטים, אולי גם אגף התקציבים באוצר. האם זה מכיוון שלדעת ממשלת ישראל הגופים הללו יתפקדו באופן מיטבי גם ללא מי שיעמוד בראשם? או שמא המוטיבציה היא אחרת והמטרה היא להחליש את אותם גופים או להפוך אותם לחשופים יותר להשתלטות פוליטית?
נתניהו אמר את הדברים באופן מפורש, באותה ישיבת ממשלה שדנה בעניין הנציב: "לא יעלה על הדעת שהפקידות תכתיב לממשלה במשטר דמוקרטי את אופן מינויו של נציב שירות המדינה", הוא אמר. "אין כאן שלטון פקידים מורמים מעם שיודעים יותר טוב מהממשלה".
המוטיבציה לצמצם ולהחליש את שומרי הסף בממשלה, באופן שירחיב את מרחב הפעולה של הפוליטיקאים, היא מוטיבציה שלא נולדה בימיה של הממשלה הנוכחית
השר דודי אמסלם הוסיף בדיון הקודם שניהלה הממשלה בעניין זה: "תפקיד נציב שירות המדינה הוא תפקיד ליבתי, ולממשלה צריכה להיות שליטה מלאה במינוי זה".
המוטיבציה לצמצם ולהחליש את שומרי הסף בממשלה, באופן שירחיב את מרחב הפעולה של הפוליטיקאים, היא מוטיבציה שלא נולדה בימיה של הממשלה הנוכחית. פוליטיקאים הם מטבעם תאבי כוח ומבקשים לספח לעצמם עוד ועוד סמכויות – ולצמצם את מנגנוני הבקרה עליהם.
זה אולי אינטרס פוליטי שלהם, אך הוא בוודאי לא אינטרס של הציבור, שדווקא יפיק תועלת מפעילות נחושה של שומרי סף, שימנעו ממקבלי ההחלטות לפעול באופן לא חוקי.
הפתרון שנוקטת הממשלה הנוכחית, כך נראה, הוא בדרך של דלדול השורות. במקום שבו אפשר למנות מינויים לפי רצונם של הפוליטיקאים – עושים זאת. וכשאי אפשר, הממשלה פשוט אינה ממנה. התפקידים נותרים מיותמים, וכך הולכת ומידלדלת שדרת הניהול המרכזית של המדינה.
אם אי פעם תקום ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר והרפיסות הביצועית והביטחונית לפני ואחרי האסון, היא בוודאי תגלה שמהלכי הדרג הפוליטי לפורר את מנגנוני המדינה בוודאי לא סייעו לחוסן הארגוני ולאיכות הביצוע שלהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה ממש לא חדש ולא מאפיין דווקא את הממשלה הזו. נתניהו עשה את זה גם בממשלות הקודמות שלו – המשטרה הייתה בלי מפכ"ל שנתיים שלמות, פערים של חודשים במינוי נגיד לבנק ישראל (פעמיים), ועוד ועוד. לפירוט:
https://www.themarker.com/blogs/dror-feitelson/2020-08-27/ty-article/0000017f-f8b4-d2d5-a9ff-f8bc02870000