בספר השיחות האוטוביוגרפי, "ג'ומס" (הקיבוץ המאוחד, 2023), מודה חיים אורון, יו"ר מרצ, הח"כ והשר לשעבר, באזני בן-שיחו רוביק רוזנטל, בכישלונה של מרצ להגיע למזרחים:

"אני מודה באי-יכולת שלנו, באי-יכולת שלי, להגיע לציבור המזרחי, למרות כל מה שעשינו… אין לי מפתח שיפצח את העניין הזה".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בימים אלה חיוני ודחוף מאי פעם "לפצח את העניין הזה". יש מפתח.

לפני שנה, בימי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, רגע לפני אסון 7 באוקטובר, התפרסם מסמך רחב-יריעה, שכותרתו "מניפסט מזרחי היפר-דמוקרטי" ("תלם", 27.8.23; שב ופורסם בספר "אחרון הציונים", רפאל זגורי-אורלי, רסלינג, 2024). המחברים, רונית פלג, יצחק בנימיני וזגורי-אורלי, קוראים בו לשחרור המזרחים מה"ליהוק" שנכפה עליהם במערך הפוליטי בישראל.

בימי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, רגע לפני אסון 7/10, התפרסם מסמך רחב-יריעה, שכותרתו "מניפסט מזרחי היפר-דמוקרטי", בו קוראים מחבריו לשחרור המזרחים מה"ליהוק" שנכפה עליהם במערך הפוליטי בישראל

"…אנחנו דוחים בשאט נפש את הפוליטיקה הזהותנית האלימה, הלאומנית והחד-ממדית, שנעשית בשמנו, בשם המזרחים, על חשבונם, ובשיתוף פעולה של חלקם. אנחנו דוחים זאת לא רק בשמנו ובשמם של אנשי רוח מזרחים נוספים שעמם שוחחנו, אלא בשמם של מזרחים רבים מספור שחווים בימים אלה מועקה הולכת ומכבידה מהשימוש המעוות והמעוות בזהותם, במורשות שלהם ואפילו בפצעים שלהם, כדי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית.

."..אנחנו מאמינים שכל סירוב להמשיך ולהתמודד עם רוחות הרפאים של העבר מוביל לכך שהן שבות ומגיחות בהווה, ואף ישובו להגיח בעתיד. אך אנחנו מתעקשים להרחיב את תפיסת האחריות כלפי ההיסטוריה שלנו, ולקרוא את ההווה הישראלי לא רק דרך שאלת הדיכוי ההיסטורי של מפא"י של המזרחים, אלא גם, וביתר דחיפות, דרך ההחלשה הסוציו-כלכלית המתמשכת של ציבורים מזרחיים רבים תחת שלטון הימין ותחת שלטונה המוניציפלי של ש"ס כבר 40 שנים, ודרך האינסטרומנטליזציה הפוליטית המסוכנת וההרסנית של הציבורים המזרחיים" ("מניפסט מזרחי היפר-דמוקרטי").

הכותבים קוראים שם למזרחים "להיות סובייקטים פוליטיים" המעורבים בעיצוב סדר היום הישראלי, ולעשות לכינונה של "היפר-דמוקרטיה", והם מסבירים:

"במונח 'היפר-דמוקרטיה' אנו מכוונים לישראל שאינה נאבקת רק על שימורה של הדמוקרטיה החסרה והפגומה שהתקיימה בה ערב ההפיכה המשטרית בד בבד עם כיבוש של עם אחר – אלא על משטר הנושא את הדמוקרטיה הלאה מעבר להיסטוריה הקרובה שלו ומעבר למחויבויות היהודו-צנטריות שלו".

הכותבים ב"מניפסט מזרחי היפר-דמוקרטי" קוראים למזרחים "להיות סובייקטים פוליטיים" המעורבים בעיצוב סדר היום הישראלי, ולעשות לכינונה של "היפר-דמוקרטיה"

האם יוצא מרצ, יאיר גולן, אשר בראיונות עמו ובהתבטאויותיו בעקבות אסון אוקטובר, קורא באופן עקבי ל"חיבורים", ומדגיש את חשיבות הפניית המבט לפריפריה, מכיר את המניפסט הזה?

הדיאלוג של גולן עם הציבור, בימי תעתועים אלה, הוא כמים לצמא במדבר. הוא מקשיב ומשיב. ניכרים דברי אמת. לגולן חזון לתיקון החברה הישראלית ולריפויה, והוא תולה את יהבו במחאת ענק אזרחית, שתוביל להחלפת השלטון.

זה לא יקרה.

כי בפועל, היו"ר הטרי של "הדמוקרטים", כמייצג של מחנהו, לא חורג במסעו הפוליטי מאזורי הנוחות שלו: הוא שוקד, בהצלחה לא מבוטלת, על חיבורים בתוך המחנה (העבודה, מרצ, תנועות המחאה). הוא משמיע את קולו – הצלול – בנושאי מדיניות וביטחון, חוק וממשל.

למעשה, גם כאשר הוא פועל בפריפריה, או נדרש למצוקותיה, הוא עושה זאת בהקשר של נזקי המלחמה, הקשר קריטי אך לא בלעדי. ברחבי ישראל מופקרות, זה שנים רבות, פריפריות חברתיות.

אבי דבוש, יוצא מרצ גם הוא, הפנה עלי-ספר את הזרקור לפריפריות אלו ("מרד הפריפריות", פרדס, 2021), וקורא עתה לפעילי מחאת הדמוקרטיה, שהוא נמנה עליהם ומודה בכישלונה, לצאת אליהן ("הארץ", 8.8.24).

גם כאשר יאיר גולן פועל בפריפריה, או נדרש למצוקותיה, הוא עושה זאת בהקשר של נזקי המלחמה, הקשר קריטי אך לא בלעדי. ברחבי ישראל מופקרות, זה שנים רבות, פריפריות חברתיות

יו"ר "הדמוקרטים", ככל שמשקפים ערוצי המידע, לא מדבר אל הפריפריות החברתיות ועליהן. פעילותם המגוונת, המרשימה, של שותפיו למפלגה, אינה מפצה על כך.

"תזה שקרית לחלוטין", חורץ גולן, בתגובה לשאלה על תחושת רבים שבית המשפט העליון מורכב, שנים רבות, מקרב אותם אנשים מאותם מקומות; "אין בה [בתחושה זו] שום אותנטיות" ("אנשים", מאקו, 27.7.23). קוצר הרוח הזה, הרווח במחנה הדמוקרטי, הוא קוצר ראות, שניכר גם כחוסר ענין.

ג'ומס תר אחר הסבר לכישלונה של מרצ להגיע למזרחים, ובספרו מובלעת תובנת-מפתח שמאפיינת את פעלו:

"אם יש קבוצות שמבטאות ומשדרות בעייתיות כלשהי, אני לא מורח אותן".

מבלי הכרה כנה בעוולות העבר כלפי העולים מארצות ערב והאסלאם, בחוויות ההשפלה וההדרה שעברו, נרטיב שנתקל לא אחת בפנקסנות בשם סבלם של העולים ככלל, וללא קשב לפריפריות החברתיות, אין תוחלת למהלכי מחאת הדמוקרטיה.

ללא הכרה כנה בעוולות העבר כלפי עולי ארצות ערב והאסלאם, בחוויות ההשפלה וההדרה שעברו, נרטיב שנתקל בפנקסנות בשם סבל העולים ככלל, וללא קשב לפריפריות החברתיות, אין תוחלת למחאת הדמוקרטיה

אני קוראת את המניפסט המזרחי ההיפר-דמוקרטי כהושטת יד לכל מי שרואה עצמו/ה דמוקרט/ית הומניסט/ית, כהזמנה לחיבור שהוא הדרך היחידה לשבירת השוויון (המדומה) במערכת הפוליטית ולהצלת הבית.

בעלת דוקטורט בספרות עברית, בתחום השירה המזרחית, ותואר מוסמך במשפטים. בעבר כיהנה במגוון תפקידים בתחום קידום השוויון של אנשים עם מוגבלות.