למרות המצב הנורא והקריטי בו המדינה נמצאת – מלחמה מתמשכת מעל 11 חודשים, למעלה ממאה אלף תושבים עקורים בצפון ובדרום, החטופים בשבי הולכים ודועכים, מלחמה אזורית איומה בפתח, הצבא והאזרחים שחוקים עד דק, והכלכלה בתהליך התרסקות – הממשלה חזרה בחסות המלחמה לקדם את המהפכה המשפטית על סטרואידים. זאת כאשר שריה וחברי הכנסת שלה מצפצפים על החוק בריש גלי, ואין פוצה פה.

אנחנו דוהרים לדיקטטורה דתית-משיחית שתחריב את המדינה, ואין נביא ומתריע בשער שיעמוד ויזעק את זעקת העם, דבר שהיינו מצפים לו מנשיא המדינה ונושאי משרה בכירים אחרים שיש בכוחם לעצור את התהליך ההרסני הזה.

אנחנו דוהרים לדיקטטורה דתית-משיחית שתחריב את המדינה, ואין נביא בשער שיזעק את זעקת העם, דבר שהיינו מצפים לו מנשיא המדינה ונושאי משרה בכירים אחרים שבכוחם לעצור את התהליך ההרסני

הממשלה הזו, שהמיטה על המדינה את החורבן הנורא מאז הקמתה, הייתה בטראומה והלם במשך חודשים מאז אסון ה-7 באוקטובר ולא תפקדה כלל. את מקומם של משרדי הממשלה מילאו המתנדבים הרבים בעם, שהבינו את גודל המחדל והאסון ונרתמו להציל את המדינה ואזרחיה.

לתומנו חשבנו שהנה הממשלה שהביאה עלינו את האסון הנורא הזה עם המהפכה המשפטית, הבינה את הטעות והעוולה הגדולה שהובילה לאסון ה-7 באוקטובר. חשבנו שהיא החליטה לעצור את המהפכה המשפטית, אחרי שיצאה בקריאות שוברות לב לאחדות, בסיסמאות נבובות כמו "יחד ננצח", ואנחנו הציבור הרחב האמנו ונרתמנו.

והנה בחסות המלחמה, כשהעם עייף ויגע ועצוב ודואב וכואב את השבר הנורא ביותר מאז הקמת המדינה, הממשלה חזרה לסורה ביתר שאת, ומדהירה את המדינה לדיקטטורה. להלן מעט מזעיר מתעלוליה של הממשלה רק בתקופה האחרונה:

• מאז פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות עדיין לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, שר המשפטים שמוביל את המהפכה המשפטית מתעלל בבית המשפט העליון.
• למרות המצב הקשה עקב המלחמה הדורש הגדלת הסד"כ של צה"ל והמצב הנורא בו המדינה נמצאת, הממשלה מנסה לחוקק חוק שימשיך לפתור את החרדים מגיוס, רק כדי לשמר את הקואליציה.
• שרים וחברי כנסת מתפרצים לבסיסי צה"ל – ומשטרת ישראל יוק. וצה"ל צריך להוריד גדודים מתעסוקה מבצעית להגן על בסיסיו.
• ישיבות הממשלה רצופות ניגוח מתמיד מבזה ומשפיל של היועצת המשפטית לממשלה שעומדת כחומה בצורה מול ניסיונותיה של הממשלה לפעול בניגוד לחוק.

והנה בחסות המלחמה, כשהעם עייף ויגע ועצוב ודואב וכואב את השבר הנורא ביותר מאז הקמת המדינה, הממשלה חזרה לסורה ביתר שאת, ומדהירה את המדינה לדיקטטורה. להלן מעט מזעיר מתעלוליה

• כאשר היועצת המשפטית לממשלה מבהירה לממשלה, שבהתאם לחוק לא ניתן להמשיך לתקצב את המעונות לבחורי הישיבות שאינם מתגייסים, שר האוצר אומר שהוא כן יתקצב.
• כאשר החוק מחייב את בחורי הישיבות להתגייס וצה"ל מוציא להם צווי גיוס והם לא מתייצבים בלשכות הגיוס, לממשלה אין מה לומר על כך – זה מסתדר עם האג'נדה שלה, היא צריכה את החרדים בקואליציה.
• כאשר ראש הממשלה רוצה למנות את אחד מאנשי שלומו לתפקיד נציב שירות המדינה, והיועצת המשפטית טוענת שזה בניגוד לחוק, ראש הממשלה מצפצף עליה.
• המצב הנפיץ מאוד בהר הבית ידוע לכולם, שרים עם חסידיהם עולים להר הבית והמשטרה מאפשרת שם תפילה למרות שזה בניגוד לכללים ועלול להביא להתלקחות רבתי, זה עובר בשקט. יתרה מזאת, לדברי אמנון אברמוביץ (עיתונאי בכיר ומהימן מאוד), העלייה של שרי עוצמה יהודית הייתה בידיעת משרד ראש הממשלה.
• דבריו של אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס בסיום תפקידו על אופן התנהלות המתנחלים ביהודה ושומרון ועל האנרכיה באזור. דוגמה קטנה לכך, ניתן לראות בפרעות בכפר ג'ית.
• בדיון הקבינט שעסק בפרעות בכפר ג'ית שבשומרון, ראש השב"כ אומר לרה"מ: "אין משטרה בישראל".
• למרות שהיועצת המשפטית לממשלה היא היחידה שאמורה לייעץ לממשלה בנושא המשפטי, הממשלה עוקפת ביודעין את היועצת המשפטית לממשלה ומשתמשת במזכיר הממשלה ככיסוי לגיבוי משפטי (למרות שאינו מוסמך לכך מבחינת החוק ולא ברור כלל מה הם כישוריו בתחום).
• כאשר כלכלת המדינה נהרסת, הגרעון התקציבי טופח, וחברות דירוג האשראי מורידות את דרוג האשראי של המדינה ומוסיפות תחזית שלילית, עדיין זה לא מדליק שום נורה אדומה בממשלה, ושר האוצר לא מתייחס לדיוני התקציב שהיו אמורים להתחיל מזמן.

כאשר כלכלת המדינה נהרסת, הגרעון התקציבי טופח, וחברות דירוג האשראי מורידות את דרוג האשראי של המדינה ומוסיפות תחזית שלילית, עדיין זה לא מדליק שום נורה אדומה בממשלה

ועוד כהנה וכהנה. תקצר כאן היריעה מלפרט את כל מעללי הממשלה בהחרבת שלטון החוק.

זה ברור, הממשלה מצפצפת על החוק בריש גלי ודוהרת להשלמת המהפכה המשפטית שתביא אותנו לדיקטטורה מלאה שתחריב את המדינה. במצב הנורא הזה, היינו מצפים שיקום נביא ומתריע בשער ויזעק על האסון המתקרב – אנחנו דוהרים לחורבן הבית השלישי. אבל לאסוננו כי רב הוא, כדברי הגששים: אף אחד לא קם.

היינו מצפים מנשיא המדינה, האזרח מספר אחד במדינה, התפקיד הממלכתי הרם ביותר שאמור לאחד את כל העם – שיהיה אותו נביא מתריע בשער. אבל לצערנו הרב, או שהוא עדיין לא השכיל לעמוד על חומרת המצב או שהוא ירא מזעמו של הגוש הפוליטי הימני-משיחי.

לאחרונה, כשיצא הנשיא אל המפגינים בפתח ביתו, הוא אמר להם: "אם אני אראה סכנה לדמוקרטיה הישראלית, אני אעמוד בראש המחנה". ואני שואל את כבוד נשיא המדינה – מה עוד נדרש בכדי שתבין שאנחנו רק כפסע מדיקטטורה?

אולי כדאי שניזכר, כיצד נהג הנשיא נבון ז"ל במקרה פחות חמור ממצבנו כיום, בפרעות של הנוצרים במחנות הפליטים סברא ושתילא במלחמת לבנון הראשונה, ואולי כדאי שניזכר בדבריו של הנביא ישעיהו ליבוביץ זכר צדיק אמיתי לברכה, מלפני למעלה מיובל שנים (הוא לא נזקק למאורעות כיום בכדי להבין לאן זה הולך).

ימים אלה הם קריטיים לא רק לביטחונה של המדינה מחוץ, הם הרבה יותר קריטיים מבית. עם אויבנו ושכנינו ידענו ונדע תמיד להתמודד, עם מה שקורה כעת מבית איננו יכולים להתמודד.

היינו מצפים מהנשיא, האזרח מספר אחד במדינה – שיהיה אותו נביא מתריע בשער. אבל לצערנו, או שהוא עדיין לא השכיל לעמוד על חומרת המצב או שהוא ירא מזעמו של הגוש הפוליטי הימני-משיחי

התהליך הזה של גלישה לדיקטטורה, שהממשלה הזו מתמידה בו למרות המצב הנורא במדינה, הופך להיות בלתי הפיך, ואתה אדוני הנשיא בשתיקתך נותן לו למעשה גיבוי.

אדוני הנשיא, אתה לא מהאו"ם, אתה במעמד שאמור לייצג ולתקף את ערכיה, מצפונה ודרכה הממלכתית של המדינה, ולהיאבק עליהם כאשר קם עליהם חבר מרעים להחריבם, כפי שקורה היום. אתה חייב לקום ולזעוק את זעקתה של המדינה לפני שיהיה מאוחר מדי, אנחנו כבר בקצה.

אותה זעקה שמופנית לנשיא, מופנית גם לשאר נושאי המשרה הבכירים במדינה שיש בכוחם לעשות מעשה – לראשי האוניברסיטאות והמכללות, לאגודות הסטודנטים, לארגון התעשיינים, להסתדרות המורים, לארגון המורים, לאופוזיציה שנרדמה, ועוד. איפה אתם? אתם לא רואים מה קורה כאן? אתם לא מבינים לאן זה מוליך? למה אתם מחכים?

בתחילת המהפכה המשפטית שהביאה ישירות לאסון הנורא ב-7 לאוקטובר, נשאלה השאלה – למה הטייסים ולוחמי הסיירות ולוחמים קריטיים נוספים מפסיקים להתנדב לשירות? אז הנה התשובה – כי כל אלה שהיו צריכים לזעוק ולהיאבק על המדינה, העדיפו לשתוק ולדאוג לענייניהם הפרטיים והארגוניים. הניחו שהדברים יסתדרו מאליהם ושהם לא יצטרכו "ללכלך" את ידיהם.

אז, עיניכם הרואות – הדברים הולכים ונהיים רעים מיום ליום. ועוד מעט קט, גם אם תחליטו להירתם להצלת המדינה, זה לא יעזור. שתיקתכם מאפשרת לממשלה הרעה הזאת לעשות ככל העולה על רוחה.

אדוני נשיא המדינה, אתה לא מהאו"ם, אתה במעמד שאמור לייצג ולתקף את ערכיה, מצפונה ודרכה הממלכתית של המדינה, ולהיאבק עליהם כאשר קם עליהם חבר מרעים להחריבם, כפי שקורה היום

אז כל עם ישראל בארץ ובתפוצות קורא לכם לקום ולהילחם לשרידותה של המדינה – נשיא המדינה, נשיאי האוניברסיטאות והמכללות, אגודות הסטודנטים, ארגון התעשיינים, הסתדרות המורים, ארגון המורים, האופוזיציה שטרם הבינה מה תפקידה, ועוד ארגונים בעלי כוח שיכולים להביא לשינוי המצב והחזרת המדינה לשפיות. לו יהי.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.