מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נושא דברים בוועידת המשפט. 3 בספטמבר 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

למרות המניעים של אנגלמן, בג"ץ לא יסכים למנוע ממנו לבצע את מה שמתיר לו החוק

מבחינה משפטית נטו, עמדת היועמ"שית ומערכת הביטחון מדוע לא לאפשר למבקר לבצע בדיקה נרחבת של מהלכי מלחמת עזה אינה מחזיקה מים ● החשד שאנגלמן משרת את נתניהו משותף לרבים, אך כל פסיקה של בית המשפט אשר תקצץ את כנפיו של המבקר ויכולתו לערוך ביקורת של גופי הביטחון, תהיה בעלת השפעה שלילית על מוסד מבקר המדינה גם בגלגולים הבאים ● פרשנות

בית המשפט העליון עושה כל שביכולתו כדי לחמוק מלפסוק במחלוקת שבין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לבין צה"ל והממשלה, בשאלה האם לאפשר למבקר לקיים בדיקה נרחבת של מהלכי מלחמת עזה.

השופטים הדנים בעתירה – נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר – מנסים לייתר את המחלוקת בין הצדדים, כך שלא יהיה צורך בפסק דין, שבוודאות יכניס את בית המשפט למצב בעייתי, מול צד זה או אחר.

בתום הדיון שהתקיים בעתירה לפני כחודשיים, הורו השופטים לנציגי המבקר ונציגי צה"ל "לבוא בדברים בנוגע לאפשרויות מימוש שלב א', או חלק ממנו, של ביקורת מבקר המדינה".

השבוע, נוכח דיווחים עגומים שמסרו הצדדים לבית המשפט על המגעים ביניהם, נשמע השופט סולברג רגוז: "ההידברות עד כה, שעליה דובר בדיון בדלתיים סגורות ובהחלטה, אינה משביעת רצון", הוא כתב בהחלטתו, שבה הורה לקבוע דיון נוסף בהקדם האפשרי.

השופט סולברג נשמע רגוז: "ההידברות עד כה, שעליה דובר בדיון בדלתיים סגורות ובהחלטה, אינה משביעת רצון", הוא כתב בהחלטתו, שבה הורה לקבוע דיון נוסף בהקדם האפשרי

השופטים יודעים שמבחינת סמכויות המבקר – אין חולק שהוא מוסמך לקיים את הבדיקה. הם גם מכירים את הטענות, שבדיקה כזו עלולה לסכל את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בעתיד, לחקר המלחמה והגורמים שהובילו אליה. בין אם בדרך של פגיעה ביכולת לשמור ראיות, ובין אם מבחינת התפיסה הציבורית של הצורך בהקמת ועדת חקירה.

השופטים יעל וילנר, נעם סולברג ודוד מינץ בדיון בעתירה נגד בדיקת מבקר המדינה במהלך מלחמת עזה, 17 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
השופטים יעל וילנר, נעם סולברג ודוד מינץ בדיון בעתירה נגד בדיקת מבקר המדינה במהלך מלחמת עזה, 17 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הטענות בדבר ועדת חקירה אינן נשמעות בדיון המשפטי, אלא מוחבאות בין השורות. כך גם החשד של היועצת המשפטית לממשלה ושל צה"ל, בכך שהמבקר פועל בהתאם לאינטרסים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בינתיים, מזה כשלושה חודשים מנוע המבקר מלקדם את הליכי הביקורת, מעבר למה שמוסכם בתיאום עם הגוף המבוקר – צה"ל. זאת לאור צו הביניים שהוציאה השופטת גילה כנפי-שטייניץ בחודש יוני, שהורה "להשהות את הליכי הביקורת בכל המתייחס לצה"ל ולשב"כ".

לפני כשבועיים פנה אנגלמן לבג"ץ בבקשה להסיר את צו הביניים ולשחרר את החסימה. "למרבה הצער, המגעים בין המבקר לבין הרמטכ"ל וראש שב"כ לא צלחו", כתב המבקר לבית המשפט, "הטענות בדבר פגיעה בקשב של המפקדים לא יכולות לעמוד, בין השאר מאחר שהן אינן מתיישבות עם דרישת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה להקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית, בעת לחימה".

"הטענות בדבר פגיעה בקשב של המפקדים לא יכולות לעמוד, בין השאר מאחר שהן אינן מתיישבות עם דרישת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה להקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית, בעת לחימה"

המבקר ציין כי ביקורת שלב א' בצה"ל נעשתה בהצלחה, מבלי לפגוע במאמץ הלחימה אף שצה"ל "גרר רגליים", וכן כי לאחרונה שב"כ הקשיח את עמדתו, והוא מסרב באופן גורף לשתף פעולה עם אנשי מבקר המדינה, בשום נושא הרלוונטי לשב"כ.

היועצת, בשם צה"ל ושב"כ, הודיעה בשבוע שעבר לבית המשפט כי "נציגי צה"ל עשו כל שביכולתם להגיע למתווה מוסכם בנוגע לעריכת ביקורות במציאות ביטחונית מורכבת וחסרת תקדים, אך ניסיונות אלה לא הביאו להסכמת המבקר למתווה".

מבקר המדינה מתניה אנגלמן בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מבקר המדינה מתניה אנגלמן בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מבחינה משפטית נטו, עמדת הגורמים הממשלתיים אינה מחזיקה מים. מוסד ביקורת המדינה תוכנן, ועוגן בחוק ובחוק יסוד, כך שלגופים המבוקרים לא יהיו כוח או אפשרות לסכל את מהלכי הביקורת. המצב הביטחוני החמור הוא אמנם נסיבה חשובה, אך ככל שהמלחמה מתמשכת, כך כוחו של הטיעון הזה פוחת, שכן מובן שלא ניתן בדרך הזו למנוע לנצח ביקורת של מבקר המדינה.

מובן שבג"ץ לא יהיה קשוב לשום טיעון אחר, המתכתב יותר עם החששות המציאותיים, בדבר מידת האמון במניעיו של המבקר הנוכחי. כל פסיקה של בית המשפט שתקצץ את כנפיו של המבקר ויכולתו לערוך ביקורת של גופי הביטחון, תהיה בעלת השפעה שלילית על מוסד מבקר המדינה גם בגלגולים הבאים.

כל פסיקה של בית המשפט שתקצץ את כנפיו של המבקר ויכולתו לערוך ביקורת של גופי הביטחון, תהיה בעלת השפעה שלילית על מוסד מבקר המדינה גם בגלגולים הבאים

על רקע המצב הזה, יש לקרוא את המהלך הכפול של אנגלמן: מצד אחד, פנייתו לבג"ץ בבקשה לבטל את צו הביניים המקפיא את רוב מהלכי הביקורת שהוא להוט לבצע; ומצד שני, הדברים שאמר השבוע בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין בתל אביב, ומהם עולה כי המבקר מנסה לקבע מציאות שלפיה ביקורת של מהלכי המלחמה על ידי משרדו היא בלתי נמנעת.

ואולם גם בדברים הפומביים של המבקר, נראה שהוא אינו יכול להשתחרר מלהדהד מסרים התואמים את האינטרסים של נתניהו. זה נעשה בצורה מתוחכמת, אך הנרטיב ניכר – למרות הניסיון לטשטשו.

מצד אחד, המבקר קובל על "אחת התוצאות הקשות והחמורות ביותר שקרו במהלך החודשים שחלפו מאז האסון: שחיקה חמורה וחסרת תקדים של אחד הערכים היסודיים במדינה דמוקרטית – ערך הנשיאה באחריות".

ומצד שני, המבקר מבהיר למי בדיוק הוא מכוון את הביקורת, וגוזר גזירה שווה בין קציני צה"ל, שחלקם הודיעו מייד שהם נוטלים אחריות לחלקם במחדל, לבין ראש הממשלה, שבורח כמו מאש מהצהרה מפורשת בדבר אחריותו לאסון הביטחוני: "אין נשיאה באחריות אישית עם פעולה לצידה – לא בדרג המדיני, לא בדרג הביטחוני והצבאי ולא בדרג האזרחי".

ובמילים אחרות – כולם אשמים. "לא היה מבין נבחרי הציבור, נושאי המשרות הציבוריות, אנשי הצבא ומערכת הביטחון ולו אחד שעמד בסטנדרט הראוי ובמועד המצופה בכל הנוגע לקיום ערך הנשיאה באחריות".

"לא היה מבין נבחרי הציבור, נושאי המשרות הציבוריות, אנשי הצבא ומערכת הביטחון ולו אחד שעמד בסטנדרט הראוי ובמועד המצופה בכל הנוגע לקיום ערך הנשיאה באחריות"

קשה לומר שיש בדבריו של מבקר המדינה כדי לפוגג את החשדנות כלפיו. אין פלא, אם כך, שיו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שנפגש אתמול (חמישי) עם צוות ממשרדו של המבקר, בחר להטיח בהם את חוסר אמונו במבקר באופן מפורש.

"אני לא מאמין בניקיון הכפיים של החקירה הזו", אמר לפיד, "אני מניח ומקווה שהנוכחים פה הם אנשים הגונים, אבל לצערי זה לא מה שאני חושב על המניעים של המבקר לפתוח בחקירה הזו, בעיתוי הזה. אני חושב שהוא מבקר מטעם, ומאמין שהחקירה הזו היא הצגה שתכנן המבקר בשירותו של נתניהו".

עוד 855 מילים ו-1 תגובות
סגירה