הי אבנר,
אנחנו לא מכירים וכנראה גם לא נכיר לעולם. האמת היא שאין לי עניין בך או בחייך הפרטיים. כן קיימת בי סוג של הערכה על בחירתך להתרחק ככל הניתן מאור הזרקורים. אני מקווה שגם בחדרי חדרים אתה מקפיד להתרחק מענייני ניהול המדינה, אשר נוכחים באופן חריג בתוך בית משפחתך.
כן קיימת בי סוג של הערכה על בחירתך להתרחק ככל הניתן מאור הזרקורים. אני מקווה שגם בחדרי חדרים אתה מקפיד להתרחק מענייני ניהול המדינה, אשר נוכחים באופן חריג בתוך בית משפחתך
בחרת להתחתן וזו כמובן זכותך המלאה. אני שולח לך ולבחירת ליבך, ברכת נישואין מאושרים.
בימים האחרונים כולנו סוערים סביב אירוע החתונה שלך ועסוקים בדיון האם ראוי ומוסרי להפגין ולהפריע למהלך, בזמן שאביך ואמך נמצאים באולם לידך.
"אבות אכלו בוסר", מצטטים התומכים בדעה כי זכותך להתחתן באופן פרטי, והמהדרין מוסיפים את הציטוט של אביך מ-2010 על האש שיש לכוון עליו.
מאחר שאמך ואחיך מעורבים עד צוואר בניהול המדינה, מניח שגם לך ברור שהצדק בבקשה הזו הוא כלפיך בלבד (כמובן שאת נועה הס מלהזכיר, אגב היא מוזמנת לחתונה או שאמא הטילה וטו?).
אז האם יש להניח לך ולתת לך לחגוג בשקט?
הברירה הטבעית היא – כן. אתה אדם פרטי שלא בחר להיות בנו של ראש הממשלה, נקלעת למקום הזה. כמוך, גם החטופים נקלעו למקום שהוא קצת פחות נוצץ מחוות רונית המפוארת. אתה מבין, לך ולחטופים יש מכנה משותף, שניכם תולדה של מעשי אביך.
ואכן רוב הדיונים עוסקים באביך ואמך. אתה מוצג בהם כפסיבי לחלוטין. סטטיסט. אני דווקא רוצה לעסוק בך ובבחירות שעשית, כמו כל זוג שעומד להתחתן, על האופן שבו תחגוג את נישואיך.
ואכן רוב הדיונים עוסקים באביך ואמך. אתה מוצג בהם כפסיבי לחלוטין. סטטיסט. אני דווקא רוצה לעסוק בך ובבחירות שעשית, כמו כל זוג שעומד להתחתן, על האופן שבו תחגוג את נישואיך
בחרת להתחתן באירוע מנקר עיניים, בזמן שכל בית ישראל נחנק מחוסר האוויר במנהרות חמאס, בזמן שדם החטופים שהוצאו להורג, בין היתר בגלל החלטות אביך, זועק מתוך אדמת המנהרה.
כן, מציאות היא דבר מורכב שלא תמיד נמצא בשליטתנו. אבל הבחירה מה לעשות עם המציאות הזאת, נמצאת תמיד בידינו.
אתה, למשל, יכול לבחור לקיים חתונה צנועה יותר, במקום צנוע יותר. אני בטוח שאחת הווילות המפוארות של הוריך, או של אחד המיליארדרים שהוריך נמצאים איתם בקשר (חברי, או נצלני) יכולות להוות אלטרנטיבה ראויה. רחוק מהעין (את עניין הלב נשאיר בצד, אצלנו הוא מרוסק לרסיסים מאז ה- 7.10, אצל חלק מבני משפחתך ספק אם הוא בכלל קיים).
אומרים עליך שאתה אדם חכם, שקול, שרק מדי פעם יוצא לך הביבי מהפוסט, אז תשקול שוב אבנר. אם תבחר להיות רגיש יותר ותקבל החלטה לשנות את מקום האירוע ואת הפומביות שלו, אתמוך לחלוטין בדעה כי יש לאפשר לך לחגוג בשקט כאדם פרטי.
אך אם תבחר להתעלם מרחשי הציבור ולחגוג באופן רהבתני ומנותק מהמציאות הקשה בה כולנו נמצאים, הדבר יעיד שגם אתה נוגס בפרי הבוסר, יחד עם הוריך. ועל כן, תהיה הצדקה מוחלטת ללוות אותך לחופה בצלילי זמבורות ומגפונים רועשים.
אבנר, אנחנו לא מכירים וספק אם יש בינינו הסכמה על משהו, אבל אני בטוח שגם אתה וגם אני שותפים לדעה שמגיע לך לחגוג את חתונתך ללא נוכחותי.
אתה, למשל, יכול לבחור לקיים חתונה צנועה יותר, במקום צנוע יותר. אני בטוח שאחת הווילות המפוארות של הוריך, או של אחד המיליארדרים שהוריך נמצאים איתם בקשר יכולות להוות אלטרנטיבה ראויה
אני מקווה שתוכיח בגרות וחוכמה ותעשה את הבחירה הנכונה.
אנא, אל תאלץ אותי להרוס לעצמי ערב שקט בבית.
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לירז יקר,
אני לא יודע מה סיפור הפרטי שלך עם החתונה שלך, אני מקווה שקבלת חירות מוחלטת מהמשפחה שלך ושל זוגתך. גם אני קיבלתי חירות יחסית כזאת, אם כי היו כמה קווים אדומים מצד המשפחה של זוגתי שאליהם היינו חייבים להתיישר (הם הסכימו לחתונה ביער אבל בשום פנים לא הסכימו שהאורחים יביאו את האוכל לחתונה החברתית שרצינו להפיק. בסוף רק החברים הביאו את אוכל).
אבל, יש לי הרבה חברים.ות שלא קבלו כזאת חירות מהמשפחה שלהם. חתונה היא לא אירוע רק של בני הזוג אלא גם של ההורים שלהם והמשפחות. וכשההורים שלך הם אנשים כמו ביבי ושרה, חירות לא תהיה שם. אני לא מכיר את אבנר ובטח שלא את זוגתו, אבל יש לי תחושה, שאם זה היה תלוי בו, אכן היה שם אירוע צנוע רחוק מאור הזרקורים. אם אני מנחש נכון, זאת ממש לא הבחירה שלו.
לכן, בעיני זה זאת תהיה טעות אסטרטגית למחאה וגם מוסרית לעשות הפגנה שם.