באוצר מקדמים אגרת גודש שתוטל על רכבים בשעות העומס בגוש דן

משרד האוצר מקדם בימים אלה מהלך העתיד לייצר סערה ציבורית שלעומתה מהומת 'נתיב פלוס' תיראה כמו קדימון חלבי ● בתכנית: אגרת גודש אשר תוטל על כל רכב שייכנס בשעות העומס לגוש דן ● באוצר מבטיחים שהכסף שייגבה יתועל להשקעות נרחבות בתחבורה ציבורית

03/11/2019 04:58
פקק תנועה בכביש החוף, ליד נתניה, ב-22 באוקטובר 2019 (צילום: פלאש90)

במשרד האוצר נחושים לקדם את המהלך הבא במאבק נגד הפקקים במרכז הארץ: הטלת אגרת גודש על כל רכב שייכנס בשעות העומס לגוש דן.

קשת רחבה של גופים עובדת בשנה האחרונה על הכנת התוכנית – באגף התקציבים באוצר, ברשות המיסים, בבנק ישראל ובמשרד התחבורה – ורוב גורמי המקצוע משוכנעים שהטלת אגרת גודש היא צעד בלתי נמנע בדרך לדילול הפקק הלאומי.

המהלך נרקם כבר תקופה ארוכה, אבל בגלל שאין ממשלה, הוא מקודם בהססנות ומתוך חשש שהדרג הפוליטי, ששרוי בקמפיין בחירות מתמשך, לא יעמוד בלחץ הציבורי והתקשורתי ויגנוז את התוכנית. עדיין לא ברור מה תהיה עמדתו של שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שעשויה לנוע בין תמיכה תוך הצגת שורה של תנאים והסתייגויות להתנגדות בדומה לקודמו ישראל כץ.

קווי המתאר של התוכנית היו אמורים להיות מוצגים השבוע ביום עיון באוניברסיטה העברית, הזמנות רשמיות כבר יצאו לכל הגורמים הרלבנטיים, אבל האירוע בוטל ברגע האחרון בגלל המצב הפוליטי הרגיש. באוצר נשענים על כמה דוגמאות מוצלחות מהעולם: בשטוקהולם, בסינגפור ובלונדון כבר מטילים אגרות גודש ואלה צמצמו את הפקקים בשעות העומס בכ-30% (אם כי הטענה היא שבלונדון המצב חזר לקדמותו במהלך הזמן). עיריית ניו יורק הודיעה על הטלת אגרת גודש בכניסות למנהטן החל מהשנה הבאה (2020).

באוצר נשענים על הצלחות מהעולם: בשטוקהולם, בסינגפור ובלונדון כבר מטילים אגרות גודש ואלה צמצמו את הפקקים בכ-30%. עיריית ניו יורק הודיעה על הטלת אגרה בכניסות למנהטן החל מהשנה הבאה

מנגד, ניתן כמובן לטעון שבכל המדינות הללו לנהגים יש חלופה בדמות תחבורה ציבורית ראויה. באוצר מבהירים שזה בדיוק מה שהם מתכוונים לעשות בכסף שייגבה מהנהגים שימשיכו להיכנס למטרופולין ברכב פרטי: הוא יתועל להשקעות נרחבות בתיגבור שירותי האוטובוסים וההיסעים שיאפשרו כניסה מהירה לגוש דן מכל הכיוונים.

תיגבור התחבורה הציבורית ייעשה, לפי המתוכנן, עוד לפני שיתחילו לגבות את אגרת הגודש, במטרה להוריד מהפרק את טענת ה"אין אלטרנטיבה" שפופולרית בשיח הישראלי (במקרים רבים בצדק).

מודל הגבייה אמור להיות כמו בכביש 6, באמצעות מצלמות שסורקות את לוחית הרישוי, אבל עדיין לא ברור סדר הגודל של התשלום. הנהגים בישראל משלמים כבר היום מיסים מהגבוהים בעולם – על קניית הרכב ואחר כך על הדלק – אבל באוצר סבורים שצריך לתעל את המיסוי לנקודות שבהן הוא אפקטיבי.

כך, למשל, בוחנים אפשרות להשתמש בחלק מהכנסות מס הגודש לטובת הוזלת אגרת הרכב השנתית – תשלום אחיד שלא מבחין בין נהגים לפי היקף השימוש במכונית.

מה הסיכוי של התכנית לצאת לפועל? באוצר היו מעדיפים לעבוד מול ממשלה חדשה ולנצל את המומנטום של תחילת הקדנציה, אבל בהיעדר ממשלה באופק התכנית, שכאמור תוצג השבוע בכנס באוניברסיטה, תזכה להשקה רכה.

במידה לא מבוטלת, גורלה של התכנית תלוי במה שיקרה עם "נתיב פלוס", בשאלה אם הליקויים שהתגלו עד עתה יתוקנו ואם המערכת הציבורית והפוליטית תחזיק מעמד מול הלחץ והזעם של הנהגים. לא במקרה מיהרו השבוע באוצר להזרים עשרות מליוני שקלים לטובת שירותי הסעות ופתרונות מיידים במטרה לשפר את מצבו של פרויקט "נתיב פלוס".

בישראל קשה מאוד להעביר מהלכים שפוגעים בקדושת הנסיעה ברכב הפרטי, אבל מצד שני דומה שיש בשלות והבנה שבעיית הפקקים הפכה לקטסטרופה לאומית ושנדרשים צעדים רדיקליים כדי להתמודד איתה. איזה סנטימנט יגבר? תשובות בפרקים הבאים של הדוקו-ריאליטי "ישראל זוחלת".