אובססיית האיומים

נתניהו נואם בבסיס חיל אויר בפלמחים (צילום: Abir-Sultan-Pool-Photo-via-AP)
Abir-Sultan-Pool-Photo-via-AP
נתניהו נואם בבסיס חיל אויר בפלמחים

בסוף השבוע האחרון שב נתניהו ואיים שוב על איראן. בטקס סיום קורס קצינות וקצינים הוא הכריז:

"ישראל לא תגיש את הלחי השנייה".

כלומר, אם האמריקאים לא מגיבים על הפצצת מתקני הנפט בסעודיה והפלת מזל"ט שלהם בשמי המפרץ הפרסי… ישראל תגיב אם יפגעו בה.

האיום הזה הוא רק אחד בשרשרת של מאות(!) נאומים הכרזות ודיבורים מתלהמים של נתניהו נגד איראן

האיום הזה הוא רק אחד בשרשרת של מאות(!) נאומים הכרזות ודיבורים מתלהמים של נתניהו נגד איראן.

11.2.19

"אם איראן תעשה טעות איומה ותפציץ את תל אביב זה יהיה יום המהפיכה האחרון שהם יחגגו"

27.8.19

בטקס הנחת אבן פינה למרכז פיתוח של מובילאיי בירושלים:

"אני אומר לקאסם סולימני היזהרו בדבריכם ומעשיכם…ישראל יודעת להשיב לאויביה כגמולם".

אל תשאלו מה הקשר בין אבן הפינה במקום הזה לנאום נגד קאסם סולימני מפקד משמרות המהפיכה האיראני.

30.8.19

שלשה ימים אח"כ עמד נתניהו בכור בדימונה ואיים:

"מי שמאיים עלינו בכליה מעמיד עצמו בסכנה דומה".

על כך כבר השיב לו שר החוץ האיראני:

"מאיים עלינו בהשמדה כשהוא ניצב ליד מתקן גרעיני. זה כבר מעבר לבושה".

וכך נמשך מחול האיומים. נסראללה מלבנון. קאסם סולימני או מוחמד זריף מאיראן ובנימין נתניהו מישראל.
הדיבורים הללו כמובן מרגיזים את האיראנים.
שר החוץ האיראני תקף באותו יום בחריפות את ראש הממשלה נתניהו, והזדעק כי:

"הוא מאיים להשמיד את איראן – ולא ייתכן שהוא יאיים על עמנו מבלי שנגיב על כך".

10.10.19

נתניהו כבר מדבר בגלוי על מכה מקדימה.
בטקס בהר הרצל לציון יום השנה למלחמת יוה"כ הוא שוב מאיים:

"איראן חותרת להדק את אחיזתה בלבנון, סוריה, תימן, ורצועת עזה. היא מתחמשת ללא הרף ומאיימת למחוק אותנו מהמפה". ומיד הוסיף: "אינני מתעלם ולו לרגע מכובד ההחלטה על מהלומת מנע, זו דילמה קשה, אבל ישנם אתגריים קיומיים וכבירים, כמו ב-73', שבהם אסור לשלול מכה מקדימה ואפילו מחייבים מכה מקדימה".

בכל שבוע, לעיתים פעמיים בשבוע ויותר, מזכיר נתניהו לאזרחי ישראל את האיום האיראני. מפטם ומנפח אותו, מגלגל אותו בגרונו ועל לשונו בהנאה, עוטה את הבעת הצ'רצ'יל שלו ועיניו נעוצות בחלל האיומים המרחף לדעתו מעל ישראל, כמו סופת טורנדו שמיד תגיע לחופינו ותשמיד את כל העומד בדרכה.

בכל שבוע, לעיתים פעמיים בשבוע ויותר, מזכיר נתניהו לאזרחי ישראל את האיום האיראני. מפטם ומנפח אותו, מגלגל אותו בגרונו ועל לשונו בהנאה, עוטה את הבעת הצ'רצ'יל שלו

לעיתים זה פשוט מכמיר לב לשמוע את קול הבריטון המאיים שב ומודיע לאיראן כי הוא פשוט מבוהל עד אימה, ולעיתים זה סתם מעצבן ומעליב את האינטלגנציה ואת כבודם של מפקדי צהל ואזרחיה.

לשם מה האיומים הללו נחוצים? למי? האיראנים לא יודעים שלישראל יש יכולת גרעינית וטילית וחיל אוויר מתקדם ומודיעין מצוין ומוסד שהגיע עד מתחת לאפם לחסל מדעני גרעין ולגנוב להם את ארכיון הגרעין? הם לא ראו את מטוסי חיל האוויר מפציצים את מתקניהם בסוריה ועיראק?

ברור הרי שלא מדובר בשיח מדיני או פוליטי בין מנהיגים המעבירים מסרים באמצעות איום בצעדים צבאיים. מדובר באובססיה פסיכולוגית. עניין שמצריך טיפול ובחינה של אנשי מקצוע.

לעיתים זה פשוט מכמיר לב לשמוע את קול הבריטון המאיים שב ומודיע לאיראן כי הוא פשוט מבוהל עד אימה, ולעיתים זה סתם מעצבן ומעליב את האינטלגנציה ואת כבודם של מפקדי צהל ואזרחיה

נתניהו סובל כנראה ממחשבות פולשניות – (דימויים, מחשבות או רגשות לא-רצויים העשויים להתקבע במחשבה). הן מוגדרות היטב במילון כמחשבות טורדניות או כפייתיות – המלוות בחרדה ומופיעות בניגוד לרצון האדם, והמאפיינות, לצד הטקסים הכפייתיים, את ההפרעה הטורדנית-כפייתית.

הבעיה היא שבטקסים הכפייתיים הללו נוכחים כל אזרחי ישראל. הוא לא רוחץ ידיים בסבון עשר פעמים ביום בשירותים של רחוב בלפור, אלא מאיים על איראן עשר פעמים בשבוע, כל שבוע, בפומבי ומטריף את האיראנים להגיב.

האם הוא מעוניין כעת במלחמה ממש עם איראן? האם צהל בנוי למלחמת גוג ומגוג מול מעצמה אזורית כמו איראן שמבחינתה יכולה ומוכנה להקריב מאות אלפי חיילים למען יעד אידאולוגי?

הבעיה היא שבטקסים הכפייתיים הללו נוכחים כל אזרחי ישראל. הוא לא רוחץ ידיים בסבון עשר פעמים ביום בשירותים של רחוב בלפור, אלא מאיים על איראן עשר פעמים בשבוע, כל שבוע, בפומבי ומטריף את האיראנים להגיב

נתניהו בכלל לוקח בחשבון את האפשרות שאיראן תפתח במלחמה ארוכת זמן עשירה בטילים ומרובת קרבנות מול ישראל, רק בשל אובססיית נאומי ההפחדה והאיום שלו?

לעיתים נראה שגם ראש ממשלת ישראל צריך פיקוח צמוד מעליו. לכל ראש מערכת בישראל יש מישהו מעליו. למפקד ח"א יש את הרמטכ"ל, ולו יש את שר הביטחון, ולו יש את ראש הממשלה.

אבל בכאוס הפוליטי שבו נמצאת כיום ישראל, כשאין ממשלה חוקית וקבינט רציני ואחראי, אין אף אחד שיפקח על ראש הממשלה. לא על מעשיו והחלטותיו ואפילו לא על הבל פיו.

אובססיית האיומים על איראן עלולה להוביל לעימות אזורי ומחיר כבד וזו אולי עוד סיבה למהר ולהקים ממשלה בלי המחשבות הכפייתיות של נתניהו. כלומר בלעדיו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 698 מילים
סגירה