המלחמה בעזה מעמידה את ישראל בפני דילמות קשות ונוקבות. אחת הדילמות החריפות ביותר נוגעת לאלפי העזתים שנעצרו על ידי ישראל החל ב-7 באוקטובר, בחשד למעורבות בלחימה ולהשתייכות לחמאס.
סוגיה זו התפוצצה בקול רעש גדול בסוף יולי כאשר נחשפה התעללות של חיילי מילואים בעצור חמאס במתקן הכליאה "שדה תימן" – והחיילים המתעללים זכו למפגני תמיכה, אשר כללו פריצה לבסיסי צה"ל.
סוגיית העצורים העזתים התפוצצה ברעש גדול בסוף יולי, כשנחשפה התעללות של חיילי מילואים בעצור חמאס במתקן הכליאה "שדה תימן" – והחיילים המתעללים זכו למפגני תמיכה, אשר כללו פריצה לבסיסי צה"ל
אך תנאי הכליאה הקשים של העצורים ב"שדה תימן" נחשפו באופן רחב יותר בעיתונות הישראלית והבינלאומית. על פי הפרסומים, העצורים נתונים בתנאים קשים ביותר: הם מוחזקים במכלאות גדולות וצפופות, אזוקים ומכוסי עיניים; סופגים אלימות ועונשים פיזיים, לרבות מכות, קשירה לגדר במשך שעות ושלילת מזון ושינה; ואינם זוכים לטיפול רפואי הולם. מספר לא ידוע של עצירים מתו בעת החזקתם בידי צה"ל.
האם צריך להפגין יחס הומניטרי לעצורי חמאס כאשר טראומת הטבח שחולל הארגון ב-7 באוקטובר עדיין רודפת אותנו? האם ראוי להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של העצורים כאשר זכויות החטופים שבשבי חמאס מופרות בכל רגע ורגע? יש שישיבו לשאלות אלה בחיוב. לדעת אלה, גם מי שנחשד בגרועים שבמעשי הטרור זכאי ליחס אנושי מינימלי, לרבות תנאי מעצר הולמים והזכות שלא לסבול פגיעה פיזית ועינויים. הבטחת זכויות היסוד של העצורים, בראייה זו, היא חובה מוסרית וגם חובה משפטית תחת הדין הישראלי והבינלאומי.
מנגד, יש הטוענים כי הבטחת זכויותיהם של עצורי חמאס היא עניין ליפי נפש: מי שפגע בצורה כה חמורה במדינת ישראל אינו זכאי ליחס אנושי, וניתן לפגוע בו כנקמה.
ומה חושב הציבור הרחב על היחס לעצורי חמאס? המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן את עמדות הישראלים בסקר שנערך על-ידי iPanel ב-14-19 באוגוסט בקרב מדגם מייצג של 1512 משיבים.
האם צריך להפגין יחס הומניטרי לעצורי חמאס כשטראומת הטבח שחולל הארגון עדיין רודפת אותנו? האם ראוי להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות כאשר זכויות החטופים בשבי חמאס מופרות בכל רגע?
בהתבוננות על כלל הציבור, נראה כי מרבית הישראלים אינם תומכים בהגנה על זכויותיהם היסודיות של עצורי חמאס. רק 30% מהישראלים סבורים כי יש להבטיח לעצורים תנאים הולמים של מגורים ומזון. רק 47% מהישראלים סבורים כי אסור לפגוע בכוונה בגופם או בבריאותם של העצורים. ומה דינם של חיילים אשר פגעו במתכוון בעצורי חמאס? רק 38% מהציבור סבורים כי יש להעמיד לדין חיילים בשל פגיעה מכוונת בעצורים.
האיסור על השימוש בעינויים הוא אחת הנורמות היסודיות והמקודשות של המשפט הבינלאומי. אולם לדעת מרבית הישראלים, נורמה זו אינה חלה על עצורי חמאס: 66% מהציבור סבורים כי ניתן לענות עצורי חמאס לצורך חקירה.
העמדתם לדין של עצורי חמאס, ובראשם המחבלים אשר השתתפו בטבח 7 באוקטובר, צפויה לעורר קשיים עצומים. רשויות החוק בישראל עודן מתחבטות כיצד ניתן לנהל הליך פלילי הוגן להמוני נאשמים ולהוכיח את אשמתו של כל אחד מהם מעבר לספק סביר.
על פי מרבית הישראלים, אין כאן דילמה: מחבלי החמאס אינם זכאים למשפט הוגן. רק 29% מהציבור סבורים כי יש להבטיח להם משפט הוגן בו יוכלו להתגונן מפני האישומים נגדם.
ממצאינו חושפים גם פער ניכר בין עמדות מצביעי הימין ומצביעי מרכז-שמאל, כאשר האחרונים תומכים יותר בשמירת זכויותיהם של עצורי חמאס. 46% ממצביעי מרכז-שמאל סבורים כי עצורי חמאס זכאים לתנאי מזון ומגורים הולמים, לעומת 9% ממצביעי הימין. 67% ממצביעי מרכז-שמאל סבורים כי אסור לפגוע בכוונה בעצורי חמאס, לעומת 29% ממצביעי הימין שחושבים כך. 43% ממצביעי מרכז-שמאל מצדדים במשפט הוגן למחבלי חמאס, לעומת 11% בלבד בימין. מצביעי מרכז-שמאל מראים מחויבות רבה יותר לזכויות אדם, אך מחויבותם היא חלקית ומסויגת.
האיסור על שימוש בעינויים הוא אחת הנורמות היסודיות והמקודשות של המשפט הבינל'. אולם לדעת רוב הישראלים, נורמה זו אינה חלה על עצורי חמאס: 66% מהציבור סבורים כי ניתן לענות עצורי חמאס לצורך חקירה
בסיכומו של דבר, נראה כי הציבור הישראלי ברובו דוחה את העמדה שמחייבת הגנה על זכויות היסוד של כולם – גם של הגרועים שבאויבים. העמדה המחייבת שמירה על זכויות נתמכת בשורה של הצדקות: החובה לנהוג באנושיות ובהתאם לחוק, לצד הרצון לשמור על מעמדה הבינלאומי של ישראל. אולם מרבית הישראלים – בימין אך גם במרכז-בשמאל – מעדיפים את הנקמה.
בדילמה הקשה הזו, זוהי הבחירה האמוציונלית והקלה, אך זו בחירה המנוגדת לערכיה הדמוקרטיים והליברליים של ישראל. על חברה דמוקרטית חלה החובה להעניק לכל אדם יחס הולם בעת מעצרו ולברר את אשמתו במשפט הוגן. גם אם הדם רותח, גם אם מילוי חובות אלה מטיל עול ומעמיד קשיים – כך נוהגת דמוקרטיה אמיתית.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מצער מאוד שזו תגובת רוב הציבור.
תגובה חלשה שמעידה על עם שגדל בתוך חינוך נקמני, קורבני ורווי גזענות.
עם שבוחר לנהוג בצורה אכזרית ולא אנושית.
הבריונית הציונית מאפשרת לטרור הפנים ישראלי לגיטמציה ונירמול
עצוב מאוד