הפריימריז בליכוד מתחילים עכשיו

המתקפה של אמיר אוחנה על הפרקליטות אולי זכתה במטחי ביקורת מכל הכיוונים, אבל היא רשמה הישג בשתי הזירות שהכי חשובות כרגע לשר המשפטים ● בימים האחרונים אפשר לראות את בכירי הליכוד מתחילים לצחצח את הלשונות, לשנות עמדות ולהכין את מועמדותם בפריימריז לרשימת הליכוד ● ועבור חלקם, החלו ההכנות גם להתמודדות על ראשות הליכוד ● פרשנות

04/11/2019 04:30
. (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

המתקפה המדוברת של אמיר אוחנה על הפרקליטות זכתה במטחים של ביקורת מכל הכיוונים, אבל בשתי גזרות החשובות לו, שר המשפטים רושם לעצמו שני סימני וי.

ראשית, אוחנה חיזק את המעמד שלו בקרב ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו, אלה שמכונים בליכוד "לה פמיליה". אוחנה נחשב כמי שחירף את נפשו למען נתניהו וסייע לו להרוס את הלגיטימציה של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לקראת מועד החלטתו של אביחי מנדלבליט אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.

שנית – וזה האירוע הפוליטי שצריכים לשים אליו לב – אוחנה מכוון לפריימריז הבאים לרשימת הליכוד בכנסת.

אם אכן יתקיימו בחירות שלישיות, במרץ 2020, הרשימה הנוכחית של הליכוד לא תישאר על כנה. 130 אלף חברי הליכוד יבחרו שוב את יו"ר הליכוד ואת הרשימה לכנסת. כך קובעת חוקת הליכוד. המתקפה הבוטה על הפרקליטות אולי הורסת את המסד הדמוקרטי במדינה, אבל היא בונה את אוחנה בחמישייה הפותחת של הליכוד. ברגע זה מתפקדי הליכוד הם קבוצת ההתייחסות המיידית של אוחנה, ולא רק שלו.

המתקפה הבוטה על הפרקליטות אולי הורסת את המסד הדמוקרטי במדינה, אבל היא בונה את אוחנה בחמישייה הפותחת של הליכוד. ברגע זה מתפקדי הליכוד הם קבוצת ההתייחסות המיידית של אוחנה

גדעון סער צייץ שלשום כי המתקפה על עזה הייתה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית. גם מירי רגב אמרה דברים דומים. זה הקו הפופולרי היום בליכוד.

גדעון סער עומד בפני שתי מערכות פריימריז – על ראשות הליכוד מול נתניהו, ועל המקום ברשימה לכנסת. הוא חייב להיות מיליטנטי, גם אם אין לו מושג מהי מערכת השיקולים של המערכות הביטחוניות או תמונת מצב אמינה על האיומים מסביב. שני מקורבים של ראש הממשלה, השרים יואב גלנט ודוד אמסלם, לגלגו על סער. אמסלם טען כי הציוץ שסער העלה על עזה הוא "מגוחך".

לקראת הפריימריז האפשריים, כולם צריכים להתיישר עם הקו של נתניהו ואוחנה, שנועד גם לטרפד את ממשלת האחדות. גלעד ארדן, השר לביטחון פנים שלא תוקף בדרך כלל את מערכות החוק, שינה לפתע קו.

ארדן הרי העיד נגד נתניהו בתיק 4000 ויו"ר בזק שאול אלוביץ׳ תבע לסלק אותו ממשרד התקשורת. נתניהו ורעייתו זעמו עליו בימי פרשת מני נפתלי, ועדיין כועסים עליו. יש לארדן כל הסיבות שבעולם לבוא חשבון עם נתניהו, אבל הוא מתייצב לצדו ותוקף את השיטה. כך, אולי, שומרים על המקום הרביעי ברשימה ואף מזנקים קדימה.

זוהי תופעה מדהימה. אפילו השר יובל שטייניץ, שתמיד תפס מרחק מכל התבטאות נגד המערכת המשפטית בתואנה שאשתו מכהנת בדין (השופטת גילה כנפי-שטייניץ, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים), החליף את עורו. היום הוא מגן על אוחנה ומדבר בבוטות לא אופיינית על "אכיפה בררנית".

כמו שטייניץ, גם אמסלם טוען כי כל התיקים נתפרו על פי מידותיו של נתניהו, וכך גם השר אופיר אקוניס מצטרף לחגיגה. הבכיר היחיד שמחריש לפי שעה הוא יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין, שמבקש לשמור על ארשת ממלכתית לקראת ההתמודדות הצפויה על נשיאות המדינה בקיץ הבא.

גדעון סער, גלעד ארדן, מירי רגב ואופיר אקוניס ביום שלמחרת הבחירות. ה-18 בספטמבר 2910 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

גדעון סער, גלעד ארדן, מירי רגב ואופיר אקוניס ביום שלמחרת הבחירות. ה-18 בספטמבר 2910 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

השרים הללו לא יפסיקו לתקוף את המערכות גם אם יוגש כתב אישום – וכך הם מרחיקים מהשטח את כחול-לבן, אולי בכוונה, והורסים כל סיכוי לממשלת אחדות משותפת.

לבכירים בליכוד אסור לעשות טעויות. נוסחת ההצלחה בליכוד מורכבת מנאמנות לנתניהו, התנגדות למערכת המשפטית ועמדה ימנית מובהקת. מי שפעם העז לומר משהו על מדינה פלסטינית, מתכחש עכשיו לדברים ותומך בריבונות על השטחים.

שרים וחברי כנסת לא עולים לשידור בלי תיאום עם לשכת ראש הממשלה. נתניהו משגיח על כל מילה. יש לו עדיין את היכולת והכישרון להציג את עצמו כנרדף, וכך הוא שומר על גוש הימין ומונע כל התפרצות של מרד בליכוד.