בתום 4 שנים להסכמי אברהם שנחתמו ב-15 בספטמבר 2020 בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, סודאן ומרוקו – מאזן ההישגים מול הכישלונות של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית נוטה להיות שלילי.
ניתוח של המצב הנוכחי והתהליכים אשר הובילו אליו מראה כי הדרך לשפר מאזן זה ולחזק את מעמדה של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית עוברת דרך הרחבת והעמקת תהליך הנורמליזציה עם מדינות ערב והעולם המוסלמי, כאשר התמודדות אפקטיבית עם האיום מצד איראן ושלוחותיה מחייבת קידום פתרון מדיני עם הפלסטינים.
הדרך לחזק את מעמד ישראל בזירה האזורית והבינלאומית עוברת דרך העמקת הנורמליזציה עם מדינות ערב והעולם המוסלמי. התמודדות עם האיום האיראני מחייבת פתרון מדיני עם הפלסטינים
במשך השנתיים הראשונות להסכמים זכתה ישראל, בסיוע ארה"ב, אשר יזמה את ההסכמים, בהישגים אסטרטגיים משמעותיים: דיפלומטים, כלכליים ותרבותיים. מלבד השיפור במעמדה הבינלאומי, קידמה ישראל את קשריה עם מדינות ערביות ומוסלמיות לא-מעטות.
אולם חלק ממדינות אלו לא הצטרפו להסכמי אברהם למרות מאמצי ישראל להרחיבם מ"סעודיה עד אינדונזיה" ולהשיג כך את היעדים הבאים:
- הקמת מערך אסטרטגי-צבאי עם מדינות המפרץ הערבי-פרסי הסוניות לשם בלימת האיום האיראני-שיעי.
- חתימת הסכמי שלום בין מדינות ערביות ומוסלמיות ובין ישראל ללא פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.
לאכזבתה של ישראל, יעדים אלה לא מומשו במלואם. מחד, נמשכו שיתופי הפעולה הצבאיים בין ישראל ומדינות המפרץ – איחוד האמירויות, בחריין ואף סעודיה, באופן שבא לידי ביטוי בולט ביירוט 300 טילים בליסטים וכטבמ"ים אשר שוגרו מאיראן לישראל ב-14 באפריל 2024. אולם מאידך, מדינות ערביות אלה המשיכו לחשוש מעימותים צבאיים ישירים עם איראן, ועשו מאמצים להתפייס עמה, למשל, בהסכם הפיוס בין ריאד וטהרן במרץ 2023.
טהרן ניצלה מגמות אלו לשם גיבוש "ציר התנגדות" נגד ישראל, התומך בפלסטינים, וזאת בשיתוף פעולה בין כוחות שיעים וסונים כאחד: חזבאללה, חמאס, ג'יהאד אסלאמי, החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות נוספות בעיראק ובסוריה.
בשנתיים הראשונות להסכמים זכתה ישראל, בסיוע ארה"ב בהישגים אסטרטגיים משמעותיים. אולם חלק ממדינות אלו לא הצטרפו להסכמי אברהם למרות מאמצי ישראל להרחיבם מ"סעודיה עד אינדונזיה"
במקביל לכך, במדינות הסוניות שחתמו על הסכמי אברהם, וגם בסעודיה, גברו הקריאות לפתרון הסוגיה הפלסטינית באמצעות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל על פי יוזמת השלום הסעודית-ערבית אשר הוצגה ב-2002, נתמכה על ידי כל מדינות ערב והאסלאם (פרט לאיראן), ולא זכתה למענה מצדה של ישראל.
הציבורים הלאומנים-אידיאולוגים במדינות ערב והאסלאם צידדו במתקפת הטרור האכזרית של חמאס נגד ישראל ב-7 אוקטובר 2023, אשר נועדה לפגוע בישראל, לחבל בהסכמי אברהם, וכן להעלות את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום הערבי, המוסלמי והבינלאומי. כך אמנם התרחש, במידה משמעותית לאסונה של ישראל.
מדינות ערב החתומות על הסכמי אברהם הגדירו את תגובת ישראל למתקפת חמאס כביצוע ג'נוסייד (רצח עם) בתושבי רצועת עזה, וצמצמו מאוד את היחסים עם ישראל.
כך, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו הפחיתו במידה ניכרת את הפרופיל הציבורי של היחסים שלהן עם ישראל והשהו שיתופי פעולה עם ישראל שאינם חיוניים מבחינתן. סודאן, שלא אישרה סופית את הסכמי אברהם, חידשה את יחסיה עם איראן עוד לפני מלחמת חמאס-ישראל. מצרים וירדן, החתומות על הסכמי שלום עם ישראל – העבירו ביקורת חריפה על ישראל. וטורקיה, החברה בנאט"ו, נקטה בצעד מעשי משמעותי מאוד של הכרזה על חרם כלכלי על ישראל ואיסור ייצוא סחורות לישראל. יש להדגיש שצעד מעין זה לא ננקט קודם לכן מעולם, כאשר עד כה נמנעו הצדדים מפגיעה ביחסים הכלכליים גם כאשר התרחשו ביניהם משברים פוליטיים.
מתקפת 7/10 נועדה לחבל בהסכמי אברהם ולהעלות את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום. ואכן, מדינות ערב שחתמו על הסכמי אברהם הגדירו את תגובת ישראל כג'נוסייד ברצועה וצמצמו יחסים עם ישראל
חשוב לציין בהקשר זה, כי עוד לפני מלחמת חמאס בישראל, ממשלות ישראל לא הבינו את החשיבות המכרעת של פתרון הבעיה הפלסטינית כתנאי לשימור וקידום הסכמי אברהם.
ממשלת נתניהו אשר הוקמה בדצמבר 2022 קבעה בקווי היסוד שלה, כי לישראל זכות בלעדית על כל חלקי ארץ ישראל. ובפברואר 2024 הצביעו 99 חברי כנסת נגד הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. זאת, בניגוד לעמדת מדינות ערב והאסלאם ורוב חברי הקהילה הבינלאומית.
יש להדגיש כאן כי ערב ההתקפה של חמאס, ולאורך כל הדרך, הציבה סעודיה את ההתקדמות במישור הפלסטיני כתנאי לקידום היחסים עם ישראל. אך נראה כי הציבור הישראלי מסרב להקשיב ולקחת זאת בחשבון. היעדר ההבנה של הציבור הישראלי לגבי חשיבות פתרון הסוגיה הפלסטינית משתקפת באופן ברור בממצאי סקר דעת קהל עדכני שנערך עבור מכון מתווים בסוף אוגוסט 2024.
ממצאי הסקר מעלים כי רק 32% מהמשיבים סברו, שקידום הסכם עם פלסטינים יסייע לישראל להתמודד ביעילות עם האיום האיראני, בעוד ש-68% מהמשיבים לא הסכימו עם טענה זאת או לא חיוו דעה בנושא.
על מנת לשפר את מצבה של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית, יש לשקם ולהרחיב את הסכמי אברהם. כדי לאפשר זאת, חובה על ישראל לבחון עתה את האפשרות להגעה לפתרון מדיני עם הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. זאת למרות המלחמה הקשה עם חמאס, אשר אין לה פתרון צבאי סביר.
מהלך זה של שיקום והרחבת הסכמי אברהם צריך להיעשות באמצעות משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ומפורזת, עם בירה במזרח ירושלים והסדר מוסכם לגבי המקומות הקדושים בהתאם לתכנית קלינטון (2000), יוזמת השלום הסעודית (2002) והצעת אהוד אולמרט (2008).
מלבד התמיכה הבינלאומית הרחבה, תזכה ישראל לשפר את יחסיה עם רוב מדינות ערב והאסלאם הסוניות וכן תוכל לעצב עמן ברית אסטרטגית מול האיום האיראני-שיעי.
חשוב לציין, כי עוד לפני מלחמת חמאס בישראל, ממשלות ישראל לא הבינו את החשיבות המכרעת של פתרון הבעיה הפלסטינית כתנאי לשימור וקידום הסכמי אברהם
כמובן שהפתרון של הקמת מדינה פלסטינית לא יוכל להתרחש בטווח המידי, זאת נוכח המלחמה המתמשכת והאתגרים הנוספים הנובעים מהמצב הנוכחי. אולם בחירה בנתיב המדיני, תאפשר אסטרטגיית יציאה מהמלחמה בשיתוף כוחות בינלאומיים אשר תוכל לסייע לדחוק ולהחליש את חמאס ואת השחקנים הקיצוניים באזור ולאפשר בסיס איתן יותר לקידומו של תהליך השלום.
משה מעוז הוא פרופסור אמריטוס בלימודי האסלאם והמז"הת וחוקר בכיר במכון טרומן, האוניברסיטה העברית. פרופ׳ משה מעוז פרסם 25 ספרים ו-80 מאמרים בנושאי המזה"ת ואסלאם ומשלים עתה כתב יד על "ישראל, הסכמי אברהם והמלחמה עם חמאס".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם