ביום השנה לטבח 7 באוקטובר, נחנכה אתמול (שני) בשדרות אנדרטה להנצחת האירועים הקשים בעיר ולזכרם של התושבים והשוטרים שנרצחו. האנדרטה ממוקמת בשטח שבו ניצבה תחנת המשטרה, שנכבשה על ידי מחבלי חמאס ואחרי קרב קשה הוקרסה על ראשם באמצעות טנק ושופל, באקט שהפך לאחד הסמלים המטלטלים של תחילת המלחמה.
בעוד מתחם ההנצחה החדש זוכה לשבחים על העיצוב, שימור הזיכרון והכבוד שהוא עושה לשוטרים שנלחמו בגבורה, באורח כמעט בלתי נתפס שרידי תחנת המשטרה שפונו בתום הקרבות עדיין מושלכים בשטחי הטבע שבין שדרות לקיבוץ אור הנר. שנה שלמה חלפה ובמשטרה – על אף הבטחות חוזרות – עדיין לא מצאו זמן לפנות אותם ולהעבירם לאתר פסולת מוסדר.
העובדה שהריסות תחנת המשטרה מושלכות בחיק הטבע פורסמה כאן לראשונה בתחילת פברואר. בעיריית שדרות ובמשטרת ישראל נדהמו לראות את התמונות מהאתר, שכללו גם מסמכים משטרתיים כמו תעודת סיום קורס של מפקד התחנה סגן ניצב דביר ארובס, שהשתתף בקרב על התחנה.
"זה מזעזע", אמר אז גורם בתחום שמירת הטבע לזמן ישראל, "גם בגלל שאתה יודע מה הבניין הזה היה ומה הסיפור שלו, וגם בגלל הפגיעה הסביבתית"
לאחר בירור מסר דובר עיריית שדרות לזמן ישראל שהקבלן שפינה את הריסות התחנה קיבל הנחייה להמתין עם העברתן לאתר מוסדר עד שחבלן משטרתי יוודא שבהריסות לא טמונים חומרים מסוכנים ו"יזכה" אותן.
זה קרה בימים הראשונים למלחמה, תחת מטחי רקטות כבדים וכשבגזרה עדיין יש היתקלויות עם מחבלים, מה שיכול להסביר למה הקבלן מיהר להשליך את גושי הבטון והברזלים בשטח פתוח בפאתי העיר. זה כמובן לא מצדיק את העובדה שהם נשארו שם שנה שלמה.
"זה מזעזע", אמר אז גורם בתחום שמירת הטבע לזמן ישראל, "גם בגלל שאתה יודע מה הבניין הזה היה ומה הסיפור שלו, וגם בגלל הפגיעה הסביבתית. מדובר במסדרון אקולוגי ובאזור מוגן ממש ליד משטחי הכלניות של אור הנר שהמון מבקרים מגיעים אליהם מדי שנה בזמן הפריחה".
בתחילה העירייה והמשטרה הטילו את האחריות זו על זו, אבל בסופו של דבר המשטרה הודיעה שהיא לוקחת אחריות ותדאג לפינוי ההריסות בהקדם
בתחילה העירייה והמשטרה הטילו את האחריות זו על זו, אבל בסופו של דבר המשטרה הודיעה שהיא לוקחת אחריות ותדאג לפינוי ההריסות בהקדם.
כמעט חודשיים לאחר מכן, בסוף מרץ, חזרנו לבדוק האם ההבטחה קוימה, רק כדי לגלות שדבר לא השתנה. החידוש היחיד היה צמד שוטרים שהגיעו במהירות עם ניידת כשצילמתי את תל ההריסות, אבל אחרי תחקור קצר ובדיקת פרטים הם שחררו אותי לדרכי וביקשו שלא אגע בהריסות כי זה עלול להיות מסוכן.
מהמשטרה נמסרה אז תגובה אופטימית: "היום מתכנסת ועדת המכרזים לדון בהצעות שהגישו כמה קבלנים. כבר בימים הקרובים ייצאו הזמנות עבודה, ובשבוע–שבועיים הקרובים יתחילו עבודות הפינוי".
אלא שמאז חלפו יותר משישה חודשים, ובין ההבטחות של המשטרה למציאות יש פער בלתי ניתן לגישור. בביקור במקום אתמול, יום השנה לפרוץ המלחמה, התברר ששרידי התחנה עדיין שם. עושה רושם שכמות ההריסות במקום פחתה ושהתל נמוך יותר משהיה, מה שתואם את הדיווחים על כך שחלק מהריסות הבניין שולבו באופן סמלי בהקמת האנדרטה.
במשב הרוח הבא מתגלגל לעברי מקבץ ניירות. הם מדיפים ניחוח של עשן ועפר. מדובר בטפסים משטרתיים שכוללים מידע אישי של שוטרים ששירתו במשטרת שדרות
אך עדיין מדובר במפגע פסולת רחב היקף, שלו היה מושלך ונזנח בחיק הטבע על ידי קבלן או אזרח מהשורה, המשטרה לא הייתה מהססת למצות איתו את הדין.
השיטוט בסביבת גל ההריסות הוא חוויה מדכדכת. הטבע הולך ומתכרסם בגלל עבודות התשתית המתבצעות באזור לסלילת כביש חדש שיתחום את שדרות מצפון ויחבר בין כביש 34 (יד מרדכי–שדרות) לצומת איבים.
העצים הסמוכים מלאים אבק, שעולה מהמשאיות הנעות על דרכי העפר וגם בגלל הסמיכות להריסות. מדי פעם נשמעות חריקות של לוחות פח שנעים ברוח הסתווית. בין ההריסות מתגלים פריטים כמו פיסות דשא סינתטי וסרט סימון משטרתי.
במשב הרוח הבא מתגלגל לעברי מקבץ ניירות. הם מדיפים ניחוח של עשן ועפר. מדובר בטפסים משטרתיים שכוללים מידע אישי של שוטרים ששירתו במשטרת שדרות: סיכום ריאיון עם שוטרת על העברת תפקיד, בדיקה רפואית של שוטרת אחרת. לא משהו שאמור להתגלגל ברשות הרבים, בטח לא שנה שלמה אחרי שהתרחש האסון והבניין הוחרב.
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם