בסוף אוגוסט פרסמה מערכת אתר צה"ל הודעה על גיוס הלוחמה של גברים ונשים לצה"ל, בהם הוצגו נתונים מרשימים לגבי מוטיבציית הצעירים. "בגיוס לוחמות, שיעור העמידה ביעד עמד על 123% ביחס לתוכניות – עלייה של 6% בהשוואה למחזור גיוס יולי–אוגוסט 2023", נכתב באתר. גם בגיוסי הגברים, מחולקים לפי יחידות וכוחות, נרשמו שיעורי עמידה ביעד של מעל 100%.
אך מה לגבי גיוס בני הישיבות, שמחויבים לפי חוק להתגייס לצה"ל מאז יוני 2023? מצה"ל נמסר כי עד כה התגייסו מאות חרדים למסלולי שירות כלליים וכן למסלולים ייעודים. בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה מיוני 2024, צה"ל היה אמור לפעול לגיוס מיידי של 3,000 חרדים – מספר שאינו כולל את המתגייסים החרדים מתחילת השנה.
ההנחיות האלה הועברו ליועצים המשפטיים של משרד הביטחון, האוצר והחינוך זמן קצר לאחר פסיקת בג"ץ בתיק 6198/23, שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד שר הביטחון.
כבר בתחילת אוגוסט הודה טייב בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי מתוך 900 הצווים הראשונים שנשלחו, רק 48 גברים התייצבו
בראשית אוגוסט אגף כוח אדם בצה"ל שלח את תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, לדיונים בוועדת החוץ והביטחון במטרה להסביר את מהלך הגיוס לחרדים. במסגרת המהלך, נקבעו ימי גיוס ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, הוקצו מתחמים ייעודיים ברחבי הארץ, "מנוקים" מנוכחות נשית כדי להקל על הגיוס, ונפתחו מקצועות ומסלולים התואמים לצורכי החרדים.
לפי הדיווחים, צה"ל חילק את הזימונים למספר קבוצות, כשבכל אחת נשלחו כ־900 עד 1,000 צווים. עם זאת, כבר בתחילת אוגוסט הודה טייב בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי מתוך 900 הצווים הראשונים שנשלחו, רק 48 גברים התייצבו. "ציפינו ל־200", הוא אמר.
בהמשך נודע כי צה"ל שלח צווי גיוס לחרדים שאותם זיהה כמי שאינם לומדי תורה, תוך שימוש בתבחינים כגון דיווחים על עבודה בביטוח הלאומי או החזקת רישיון נהיגה. תבחינים אלו, שלא הופיעו בהנחיות בג"ץ או בהוראות היועצת המשפטית לממשלה, מעלים חשש לגישה בלתי שוויונית מצד צה"ל כלפי ציבור המתגייסים.
מעבר לתגובות הפורמליות של דובר צה"ל, ולמרות הקשיים הכבדים המוטלים על חיילי הסדיר והמילואים, נדמה כי צה"ל פועל באיטיות בולטת בנושא גיוס החרדים
לפני מספר ימים חשף כתב החרדים של גלי צה"ל יואל ברים כי ראש אכ"א, האלוף דוד בר כליפא, קיבל פנייה מהפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר־ירושלמי, להימנע מהשימוש בהבחנות הללו בעת משלוח צווי הגיוס.
זמן ישראל פנה לדובר צה"ל עם השאלות הבאות: האם צפויים להתקיים בקרוב ימי גיוס מרוכזים לחרדים, בדומה לאותם ימים מעטים שהתקיימו באוגוסט ובספטמבר? האם צה"ל מתכנן הערכה מחודשת של המהלך בעקבות כישלונות הגיוס עד כה? האם נוצרו הסכמות כלשהן מול חסידויות מסוימות, ומהו מספר החרדים שצה"ל הצליח לגייס עד עתה?
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל הוציא צווים על פי התוכנית שהותוותה. צה"ל מקיים הערכות מצב שוטפות בנושא ונערך למשלוח זימונים נוספים בהתאם ללקחים שיופקו. בעקבות הפקת הלקחים, עודכנו שיטת הזימון הראשון ואופן ביצוע הגיוס בפועל על מנת להתאימם לציבור.
"עד כה התגייסו מאות חרדים למסלולי שירות כלליים וכן למסלולים ייעודים ומותאמים, ומספר המתגייסים מסתמן כגדול יותר מבשנים קודמות. נתוני הגיוס וספירה מדוייקת מתאפשרים רק במועד אוחר לגיוס, כך שהנתונים עוד נבחנים. אין הסכמה עם אף קבוצה על פטור מגיוס שלא בהתאם לחוק".
בהיעדר הצהרה פומבית מצד הרב אלבז שהוא שינה את דעתו ותומך בגיוס כלל בני הישיבות לצה"ל, הופעתו של בר כליפא שם עשויה להתפרש כלגיטימציה להשתמטות
מעבר לתגובות הפורמליות של דובר צה"ל, ולמרות הקשיים הכבדים המוטלים על חיילי הסדיר והמילואים, נדמה כי צה"ל פועל באיטיות בולטת בנושא גיוס החרדים. יתרה מכך, גורמים בכירים בצה"ל אף מגלים אדישות ומשתפים פעולה עם רבנים בכירים המבקרים את גיוס החרדים לצה"ל.
כך, למשל, ראש אגף כוח אדם בר כליפא, שנכנס לאחרונה לתפקידו החדש לאחר העלאה בדרגה, השתתף בטקס סליחות בבית הכנסת של הרב ראובן אלבז. אלבז, שמוכר כמתנגד לגיוס חרדים לצה"ל, קרא מספר פעמים להשתמטות. בר כליפא השתתף באירוע בעת שהיה עדיין בדרגת תת־אלוף, ממש רגע לפני מינויו הרשמי לתפקידו הנוכחי כראש אכ"א.
הרב אלבז, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס וראש ישיבת אור החיים המזוהה עם המפלגה, היה אחד מהחותמים על מכתב ההתנגדות ל"גזירת הגיוס". המכתב נשלח במהלך המלחמה, בעת שבה צה"ל זקוק לסיוע בכוח אדם בכל זרועותיו לנוכח האתגרים הגדולים העומדים בפניו.
בר כליפא לא נכח בישיבה כאדם פרטי, אלא על מדים וכנציג צה"ל. לאחר שפיקד על אוגדת "געש" בעזה, הוביל קרבות מאתגרים ונאבק לצד חיילים רבים, ברור כי הוא מודע לצורך המיידי בהגדלת כוח האדם בצה"ל ובחשיבות של גיוס שוויוני מכל חלקי החברה הישראלית.
מכל בתי הכנסת והרבנים בישראל בחר ראש אכ"א החדש דווקא להתארח אצל הרב אלבז, רגע לפני כניסתו לתפקיד המחייב לפעול למען גיוס בחורי ישיבות. איזה מסר זה מעביר?
יש שיאמרו כי בר כליפא הגיע לישיבת הרב אלבז במסגרת מהלך של "קירוב לבבות". "הינה", הם יגידו, "ישיבה חרדית ספרדית מתגאה בקשריה עם לוחם בכיר, ראש אכ"א הנכנס וחבר פורום מטכ"ל". מזה עשרות שנים נשמעים אותם הפזמונים על שינוי בחברה החרדית, על הערכתה לכוחות הלוחמים, ועל השתתפות בתפילות והזדהות עם צה"ל.
עם זאת, בהיעדר הצהרה פומבית מצד הרב אלבז שהוא שינה את דעתו ותומך בגיוס כלל בני הישיבות לצה"ל, הופעתו של בר כליפא שם עשויה להתפרש כלגיטימציה להשתמטות.
הרב אלבז, שמעולם לא שירת בצה"ל, הורשע בשנת 2006 בתיווך לשוחד ובקשירת קשר לביצוע פשע – ונידון לשמונה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 120 אלף שקל. מכל בתי הכנסת והרבנים בישראל, בחר ראש אכ"א החדש דווקא להתארח אצל הרב אלבז כשהוא לבוש במדי צה"ל, רגע לפני כניסתו לתפקיד המחייב לפעול למען גיוס בחורי ישיבות. איזה מסר זה מעביר לשאר חיילי צה"ל?
אם זו הגישה של צה"ל לגיוס החרדים, נראה כי הציבור החילוני והדתי־לאומי ימשיך לשאת בעול, בעוד החרדים ימצאו דרכם להשתמטות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם