קלישאת "המטרה היא להשיב את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם"‎

שלט המכריז על שטח צבאי סגור ליד גבול לבנון בסמוך לכפר ערב אל-עראמשה, מרץ 2023 (צילום: JALAA MAREY / AFP)
JALAA MAREY / AFP
שלט המכריז על שטח צבאי סגור ליד גבול לבנון בסמוך לכפר ערב אל-עראמשה, מרץ 2023

"המטרה היא להחזיר את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם", חוזר ואומר בנימין נתניהו במופעי הזחיחות התעמולתיים שלו מאז שצה"ל החל את הפעולה בצפון. וזאת לאחר 11 חודשי הפקרות שבהם לא הייתה שום מטרה בצפון. רק לספוג רקטות, כנראה.

תושבי הצפון פונו והתפנו, וצה"ל ניהל מגננה התקפית ללא שום מטרה. לא צבאית ולא מדינית. כלומר ממשלת ישראל לא ניהלה את המתרחש בצפון ופשוט הפקירה אותו לידי חזבאללה.

תושבי הצפון פונו והתפנו, וצה"ל ניהל מגננה התקפית ללא שום מטרה. לא צבאית ולא מדינית. כלומר ממשלת ישראל לא ניהלה את המתרחש בצפון ופשוט הפקירה אותו לידי חזבאללה

ובכן, באיחור ניכר צריך לשאול: מהי המטרה הצבאית בלבנון ומהי המטרה המדינית?

בכל מקרה "השבת התושבים לבתיהם", אינה מטרה, לא צבאית ולא מדינית.
היא אמורה להיות תוצאה של השגת המטרות הצבאיות והמדיניות. צה"ל הרי לא מעמיס את תושבי קריית שמונה על אוטובוסים ומכניס אותם לבתיהם (בניגוד לרצונם ולתחושתם), כשהוא מפזר שומרים סביב כל בית.

ובכן מהי המטרה?
הסבר? בבקשה.

הצבא יכול לכבוש שטח, להפציץ משגרי רקטות, לחסל מנהיג טרור, לפוצץ ביפרים, להשמיד מנהרות ואמל"ח בכל דרום לבנון, או להמטיר אש תופת על מחסנים בסוריה, עזה או איראן.

המטרות של הצבא הן מטרות צבאיות. השמדת האיומים הצבאיים אמורה לאפשר לממשלה להשיג מטרה מדינית. אמורה לאפשר לאזרחים חיים ללא איום ביטחוני. אבל זה לא מאפשר עדיין את השבתם לבתיהם בביטחון.

מהסיבה הפשוטה שאת מקומם של איומים צבאיים שהושמדו, עלולים לתפוס במהירות איומים חדשים. כלי נשק חלופיים, רקטות טריות, מטענים ולוחמי רדואן נוספים שירדו מהצפון חזרה לגבול.

השמדת איומים צבאיים לא תאפשר חזרה לבתים בביטחון. את מקום האיומים שהושמדו עלולים לתפוס איומים חדשים. כלי נשק חלופיים, רקטות טריות, מטענים ולוחמי רדואן נוספים שירדו לגבול

הדרג המדיני אמור לדאוג למטרות המדיניות, שיהפכו את הסרת האיום המיידי בהווה, להישג בעתיד. להשגת הסרת האיום בעתיד.

זו אמורה להיות מטרה מדינית – העברת האחריות בשטח שנכבש לידי כוח אחראי, או ידידותי שלא יאפשר לכוחות שאיימו על תושבי הצפון, לחזור ולאיים עליהם.

האם ממשלת ישראל דואגת לממש את המטרות המדיניות? פשוט לא. ממשלת ישראל מסרבת לדון כבר שנה שלמה במה שמכונה "היום שאחרי" – שם קוד לבניית מציאות ביטחונית שונה מזו שהייתה באזור בטרם הופעל הצבא נגד אותן מטרות צבאיות.

מה יכולה וצריכה להיות מטרה מדינית שתאפשר את "החזרת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה"? למשל, שינוי הגורם האחראי על צדו השני של הגבול, הסכם עם מדינות שישלחו כוחות ביטחון ללבנון או עזה וישמרו על הטריטוריה שנכבשה מפני הגורם שאיים משם על תושבי ישראל. או הסכם מדיני עם הממשלה האחראית על השטח המאיים, בו היא תתחייב להפעיל כוחות לשמירת השקט והביטחון. או קואליציה אזורית שתפעל נגד ארגוני הטרור שמאיימים על תושבי הצפון ועוד.

האם ממשלת ישראל פועלת להשגת המטרות הללו, שרק השגתן תאפשר להשיב את תושבי הצפון לבתיהם?
לא.

ממשלת ישראל מפזרת סיסמאות. מתחבאת מאחורי תעמולה פוליטית, הצהרות שחצניות שנועדו להפחיד לכאורה את אויבינו, ונדמה לה שאיומים ישיגו את הרחקת האויב מהגבול גם בעתיד.

האם לא כך הגענו ל 7.10? – קונספציה שמבוססת על נאומים, הבטחות, רכישת שקט תמורת מימון האויב, וציפייה שלא יממש את יכולותיו והאידאולוגיה שלו?

הממשלה מפזרת הצהרות שחצניות שנועדו להפחדת אויבינו. האם לא כך הגענו ל 7.10? – קונספציה שמבוססת על נאומים, הבטחות, רכישת שקט תמורת מימון האויב, וציפייה שלא יממש את יכולותיו והאידאולוגיה שלו?

כל בר דעת בארץ ובעולם מבין שכל זמן שממשלת ישראל לא תציב מטרות מדיניות ותחליט איזו מציאות היא שואפת ליצור ביום שאחרי, שום מטרה לא תושג. לא צבאית, לא מדינית ובוודאי לא מטרה אמורפית מעורפלת קלישאתית כמו "להשיב את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם".

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 534 מילים
סגירה