המחויבות האדוקה לעניין הפלסטיני היא מעמודי התווך של מדיניות החוץ האינדונזית, לרבות העמדה העקבית הגורסת כי לא ייכונו יחסים דיפלומטיים עם ישראל טרם הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.
מדיניות זו מתכתבת עם הזדהות רגשית חזקה בקרב הרוב המוסלמי באינדונזיה עם "המאבק הפלסטיני" וראייתו דרך פריזמה של סולידריות אסלאמית. כך גם רווחות נימות אנטי-ישראליות בציבור, שכמו מתעצמות מהיעדר הכרות עם החברה הישראלית, לרבות עם הנרטיב הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מחויבות אינדונזיה לעניין הפלסטיני מתכתבת עם הזדהות רגשית חזקה של הרוב המוסלמי שם עם "המאבק הפלסטיני" ופריזמת הסולידריות האסלאמית. כך גם רווחות נימות אנטי-ישראליות בציבור
התוצאה: רטוריקה המוטה באופן מוחלט לצד הפלסטיני ומציירת תמונה לפיה ישראל היא הצד האלים, המדכא ורומס החוק הבינלאומי. מנגד, הצד הפלסטיני נתפס כנרדף וזה שזכויותיו נרמסות.
התגובה האינדונזית הרשמית נוכח המלחמה בעזה ממחישה זאת היטב; התעלמות מוחלטת ממעשי טבח שביצע חמאס ב-7 אוקטובר, ובה בעת ביקורת בוטה כלפי הפעילות הצבאית של ישראל ברצועת עזה, עד כדי האשמתה בביצוע פשעים נגד האנושות. ובצד אלה, דרישה להפסקת אש מיידית וטיפול בשורשי הסכסוך על בסיס עקרון שתי המדינות.
ומה באשר ללחימה בין ישראל לחזבאללה? במקרה זה קיים גם "הקשר אינדונזי"; מבין המדינות התורמות חיילים ליוניפי"ל מתבלטת אינדונזיה כמי שתרמה את מספר החיילים הגדול ביותר. כך הדאגה באינדונזיה גוברת מאז תחילה הפעילות הקרקעית של צה"ל בדרום לבנון, מה גם ששלושה מחייליה בכוח נפצעו, כמדווח, כתוצאה מירי של כוחות צה"ל.
שרת החוץ האינדונזית גינתה את הירי כפעולת טרור נגד כוחות שמירת השלום וכהפרת החוק הבינלאומי. בכלל, בדומה ללחימה ברצועת עזה, ישראל מוצגת כצד התוקפן, האלים, המסב אבדות כבדות בקרב אזרחים. כלומר, גם בזירת לחימה זו אינדונזיה מתעלמת מהקשר סיבתי ישיר לפעילותה הצבאית הנוכחית של ישראל.
כך, הכוונות העוינות של חזבאללה, התבססותו הצבאית העמוקה בדרום לבנון, האיום המתמיד של ארגון טרור זה על יישובי הצפון, הירי המאסיבי לעבר ישראל, וודאי סבלם של תושבי הצפון – כמו נעלמים מהמבט האינדונזי.
התוצאה: רטוריקה המוטה באופן מוחלט לצד הפלסטיני ומציירת תמונה לפיה ישראל היא הצד האלים, המדכא ורומס החוק הבינלאומי. מנגד, הצד הפלסטיני נתפס כנרדף וזה שזכויותיו נרמסות
לדוגמה, תוך הפנייה למעשה של אצבע מאשימה מול ישראל, התבטאה שרת החוץ האינדונזית כי אין לאפשר למתרחש בלבנון, בגדה המערבית ובעזה להפוך לנורמלי החדש, והביעה ציפייה להחלטות במועצת הביטחון שתעצורנה את "מעשי הזוועה" שמבצעת לטענתה ישראל.
אולם כאשר בוחנים את המבט האינדונזי לעבר העימות הישיר המתפתח בין איראן לישראל – דומה שניתן להבחין בניואנסים שונים בחלקם. בעקבות הלילה באפריל בו תקפה איראן את ישראל בטילים וכטב"מים, הביעה אינדונזיה דאגה עמוקה מהסלמת העימות במזרח התיכון וקראה לאיראן ולישראל לגלות איפוק.
כמו כן קראה אינדונזיה למועצת הביטחון לפעול מיידית להפגת המתיחות ולמען שלום קבע במזרח התיכון. עד אז, הטעימה אינדונזיה, יש להביא לסיום "הכיבוש הלא חוקי של פלסטין" והפרות החוק הבינלאומי על ידי ישראל.
גם לאחר מתקפת הטילים האיראנית בפתח אוקטובר, הביעה אינדונזיה דאגה רבה נוכח ההתפתחויות במזרח התיכון וקראה לכול הצדדים לגלות איפוק, ולמועצת הביטחון לפעול להפגת המתיחות.
בהמשך הטעים הנשיא האינדונזי, ג'וקווי (ג'וקו וידודו) – בינתיים התיישב על כסאו הנשיא הנבחר החדש, פרבואו סוביאנטו – כי אם כול הצדדים המעורבים בעימות במזרח התיכון יאמצו "גישות רכות", באמצעות דיאלוג, מפגשים ותקשורת ראויה, ניתן יהיה למנוע הסלמה נוספת. כן פרט כי דיאלוג הוא הדרך היחידה לפתרון העימות בין ישראל ל"פלשתינה", בין חזבאללה לישראל ובין איראן וישראל, שכן הכול חייב להיפתר סביב שולחן המשא ומתן.
אולם כשנבחן המבט האינדונזי לעימות הישיר המתפתח בין איראן לישראל – ניתן להבחין בניואנסים שונים בחלקם. בעקבות ליל התקיפה האיראנית באפריל הביעה אינדונזיה דאגה עמוקה מהסלמת העימות במזה"ת
מה פשר טון ההתבטאויות האינדונזיות השונות נוכח עימות ישיר בין איראן לישראל בהשוואה למלחמה בין ישראל לחמאס ובינה לחזבאללה? ניתן להציע מגוון תובנות.
ברמה הקונקרטית מאוד נראה כי הסלמה בציר ישראל-איראן, עד כדי מלחמה אזורית, נתפסת כנראה באינדונזיה בדאגה מיוחדת וכבעלת פוטנציאל הקרנה שלילית על אינטרסיה, לרבות אולי הכלכליים.
ויתכן כי "מסתתר" גם מרכיב דתי, המתח הסוני-שיעי. חרף היותה מדינה שרוב אוכלוסייתה מוסלמית סונית, משתדלת אינדונזיה לא לקחת צד בסכסוך האיראני-סעודי, וכנראה גם לאזן ביחסיה עם השתיים. אך בצד העמדה הרשמית הניטרלית, נראה כי בקרב הזרם המרכזי הגדול בציבור האינדונזי, ובשונה מקבוצות אסלאמיסטיות רדיקליות שם, רבים מתבוננים באיראן דרך הפריזמה של ההבדלים התיאולוגיים בין השיעה לסונה. כנראה מהטעם הזה קיים בציבור קושי למסגר הפעולה האיראנית נגד ישראל כביטוי לסולידריות אסלאמית למען העניין הפלסטיני.
ואולי אינדונזיה חוששת גם שהסלמה בעימות הישראלי-איראני עשויה להתפתח למלחמה אזורית, בה תהיינה מדינות המחנה הסוני הפרגמטי, עמן היא חולקת מכנה משותף רחב, לרבות עניין במאבק בקיצוניות דתית, יעד לתקיפה איראנית.
ברמה הקונקרטית מאוד נראה, כי הסלמה בציר ישראל-איראן, עד כדי מלחמה אזורית, נתפסת כנראה באינדונזיה בדאגה מיוחדת וכבעלת פוטנציאל הקרנה שלילית על אינטרסיה, לרבות אולי הכלכליים
ויתכן גם כי אינדונזיה מבקשת, נוכח העימות הישיר כין ישראל לאיראן, להמחיש אמירותיה מזה כשני עשורים בדבר פוטנציאל הטמון בהרחבת מעורבותה כשחקנית במזרח התיכון, התורמת להשגת יציבות ויישוב סכסוכים. זאת גם כחלק משאיפה לפרופיל גבוה יותר בזירה הגלובלית, שהתבטא כבר במאמצים לתרום לתהליכי פיוס.
נראה כי בפרספקטיבה היסטורית רחבה ניתן למשוך קו המוביל משאיפות אלה לעיקרון ליבה במדיניות החוץ האינדונזית, "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif), המבטא הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה, כמו גם נטייה לנקוט עמדה עצמאית וניטרלית בזירה הגלובלית, המשרתת גם העניין במעורבות ביישוב סכסוכים.
ומספר תובנות העולות ממכלול זה לעניין יחסי ישראל-אינדונזיה, תוך מיקוד המבט בעובדה שליד הגה השלטון באינדונזיה נמצא עתה הנשיא חדש, פרבואו.
יוטעם, כבר מזה מספר שנים עולים סימנים, גם אם חלקיים וראשוניים, כי פרבואו אינו אזוק במדיניות דוקטרינרית קשוחה בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בעוד אינדונזיה ממשיכה להכחיש קיום מגעים רשמיים כלשהם עם ישראל, פורסם כי הוא נפגש בשולי כנס בבחריין, בשלהי 2021, עם ראש המל"ל הישראלי ואף צולם משוחח שם עם דיפלומט ישראלי.
פרבואו לא הכחיש, ובהודעה שהוציא נאמר כי לא נאסר לדבר עם פקידים ישראלים כאשר הדבר משרת אינטרסים לאומיים.
ליד הגה השלטון באינדונזיה נמצא עתה הנשיא חדש, פרבואו, ומזה מספר שנים עולים סימנים, גם אם חלקיים וראשוניים, כי פרבואו אינו אזוק במדיניות דוקטרינרית קשוחה בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני
ניתן גם להתרשם כי בשונה מרטוריקה ציבורית אנטי-ישראלית גוברת מאז הלחימה ברצועת עזה, הציג פרבואו, כשר ההגנה, את העמדה הממלכתית, אך לא בסגנון מתלהם כלפי ישראל.
ביוני האחרון, בדברים שנשא בסינגפור בפורום יוקרתי לנושאי בטחון, פרבואו יצא בין היתר באמירה חריגה ונדירה לאישיות צמרת באינדונזיה. בהתייחסו לבעיה הפלסטינית, אמר בין היתר:
"אנו מודעים לעובדה כי לשני הצדדים יש דאגות לגיטימיות באשר לביטחונם, זכותם להתקיים ובאשר לרווחתם. אנו גם מודעים לעובדה כי הפתרון למשבר זה חייב לכלול כיבוד הדדי באשר לזכויות והדאגות של כול הצדדים".
כך קרא לפתרון צודק לבעיה, והכיר בזכותה של ישראל להתקיים ובזכות העם הפלסטיני למולדתו.
ניתן להעריך כי גם תחת נשיאותו של פרבואו יקשה על אינדונזיה, משיקולי פנים בעיקר, לשנות באופן בסיסי את מדיניותה מול ישראל, עד כדי כינון יחסים דיפלומטיים עמה. זאת כול עוד לא חלה תזוזה משמעותית, בראייתה, לקראת פתרון מדיני מוסכם של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
עם זאת, האמביציה לחיזוק מעמד בזירה הגלובלית, לרבות ציפיות למעורבות גוברת בסוגיות מזרח תיכוניות, עשויה אולי להגמיש את עמדתה בעניין, גם מתוך הבנה בשלה יותר כי מימוש ציפיות שכאלה מחייב מתכונת כלשהי של קשרים רשמיים עם ישראל.
ייאמר, כי בנאומו הנזכר בסינגפור, הטעים פרבואו, אז עדיין שר ההגנה, כי ארצו מוכנה לתרום כוחות שמירת שלום משמעותיים למען כינון הפסקת האש ופיקוח עלייה וכן למען הגנה ובטחון לכול הצדדים.
האמביציה לחיזוק מעמדה בזירה הגלובלית, לרבות ציפיות למעורבות גוברת בסוגיות מזרח תיכוניות, עשויה אולי להגמיש את עמדת אינדונזיה בעניין הפלסטיני, ולהוביל להבנה שיתחייבו קשרים רשמיים עם ישראל
אכן, רצון להשתלב ביום שאחרי ברצועת עזה, כמו גם בהסדרים עתידיים בדרום לבנון, ואולי גם עניין במעורבת במניעת הסלמה אזורית או מיתונה, עשויים לשמש כזרז להגמשה אינדונזית באשר למדיניותה כלפי ישראל.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם