ראש ארגון חמאס יחיא סנוואר חוסל במקרה כאשר יחידה של צה"ל, שהייתה במשימת חיסול מחבלים באזור תל א-סולטן, נתקלה במחבלים שאחד מהם התגלה בדיעבד כסנוואר.

כל הפרשנים מיהרו להצביע על החיסול כ"מקרי", אך היה ברור שבקהיליית המודיעין וגם בדרג המדיני יתקשו לחיות עם אירוע שכזה כ"מקרה" ויעשו כל מאמץ לשנות את הנרטיב ולהצביע על כך שהדבר היה מתוכנן.

כל הפרשנים מיהרו להצביע על חיסול סנוואר כ"מקרי", אך היה ברור שבקהיליית המודיעין ובדרג המדיני יתקשו לחיות עם אירוע שכזה כ"מקרה" ויעשו כל מאמץ לשנות את הנרטיב ולהצביע על כך שהיה מתוכנן

היה ברור שלא ירצו כי אירוע שכזה ירשם בדפי ההיסטוריה כ"מקרה", אלא כקרוב ככל האפשר ל"סיכול ממוקד". זאת כדי שגופי המודיעין והדרג המדיני יוכלו לרשום לזכותם את הקרדיט על החיסול. כצפוי, קצינים ובכירים ביטחוניים אחרים מיהרו להגיע לזירת החיסול ולהצטלם בקרבת המקום שבו חוסל סנוואר.

מאז ה-7 לאוקטובר וכמובן עוד לפני כן, שב"כ, בסיוע המודיעין האמריקאי, ניהלו מצוד אחרי סנוואר, אך תמיד היו צעד אחד אחריו. בעוד עוזריו הקרובים של סנוואר חוסלו במבצעי מודיעין ממוקד – במקרה שלו לא הצליחו בכך.

סנוואר הצליח לחמוק עד אשר עשה טעות שהביאה לחיסולו. יצוין שהייתה הזדמנות פז ללכוד אותו בחיים באותו מקום שבו חוסל, אך הדבר לא צלח כי הכוחות בשטח, שאיתם היה רכז של שב"כ, לא ידעו שמדובר בו.

מאז ה-7 לאוקטובר היה קושי משמעותי לאתר את החטופים, למעט מקרים בודדים שבהם הצליחו לחלץ כמה מהם. ישראל הופתעה לגמרי ממערכת המנהרות – מגודלה, מאיכותה ומהתחכום שלה. באיחור גדול הבינו בישראל שלחמאס יש מנהרות באורך כולל של כ-700 ק"מ, ולא 150 כפי שסברו תחילה. מכאן גם הקושי לאתר את סנוואר. אבל את מחדל זה הס מלהזכיר. 

ואכן, לא עברו מספר שעות וכצפוי, מידע שקודם לכן היה רגיש ולא פורסם מטעמי ביטחון מידע החל לזלוג באופן מכוון למדיה (איפה הצנזורה?), בניסיון ליצר את הנרטיב חדש: "ידענו, והחיסול לא היה במקרה".

סנוואר הצליח לחמוק עד שעשה טעות שהביאה לחיסולו. יצוין שהייתה הזדמנות פז ללכוד אותו בחיים במקום בו חוסל, אך הדבר לא צלח כי הכוחות בשטח, שאיתם היה רכז של שב"כ, לא ידעו שמדובר בו

1

בשלב הראשון היה ניסיון להראות שהמודיעין ידע ושלאמיתו של דבר החיסול לא היה "מקרה" וזאת על פי  פרשנים צבאיים (מתודרכים על ידי דובר צה"ל) ואנשי מודיעין לשעבר, בד"כ משב"כ (מתודרכים על ידו) שהופיעו באולפנים. הם הדגישו כי ידעו הרבה על סנוואר, ולאמיתו של דבר היו מאד קרובים אליו, אך למרבה חוסר המזל, כל פעם הוא הצליח לחמוק ברגע האחרון וזו הייתה רק שאלה של זמן עד שיגיעו אליו.

2

בשלב השני של הניסיון להראות כי מדובר בהצלחה מודיעינית ולא "מקרה", באמצעות הדלפות מכיוון קהיליית המודיעין ככל הנראה בד"כ משב"כ. לפי גורמים אלה, עלו על עקבותיו בחאן יונס והרגישו שקרובים אליו שעות או מספר ימים לפני שהצליח להימלט.

לפי הדלפות אלה המיקוד היה בתנועה של סנוואר בין רפיח לחאן יונס, ואפילו דובר על כך שינסה לעבור למצרים (שטות מוחלטת). לכן מדובר על כך שהוא "עשה טעות ונפל במלכודת". קרי – חיכו לו.

3

בשלב השלישי היו הדלפות לפיהן לא היה סיכוי להגיע אליו ללא התעקשות שב"כ, שציינו בפני הצבא כי סנוואר מנסה להגיע לתל א-סולטן, וכך הודלף:

"הדרישה של שב"כ מפיקוד דרום הייתה כיתור של תל א-סולטאן, ועבודה במנהרות עם אורך רוח. ממפים מנהרה-מנהרה והפעילים מתחילים לברוח".

העובדה כי בשלב מסוים, לפני כחודש ימים, פורסם כי סנוואר מנותק קשר לאחר שבידי קהיליית המודיעין לא היה מידע על מקום הימצאו, עד שסברו כי נהרג  באחת התקפות בתל א-סולטן – לא הופיעה בהדלפות ותדרוכים שאחרי חיסולו. כנראה שהדבר לא התאים לנרטיב לפיו "ידעו עליו כל הזמן".

4

בשלב הרביעי הגיעו תדרוכים שמקורם כנראה בדרג המדיני הבכיר, בסביבת ראש הממשלה. הפעם הדגש הוא כי ללא התעקשות ראש הממשלה על כניסה לרפיח, ללא תפיסת ציר פילדלפי ומסדרון נצרים, לא היה ניתן להגיע לסנוואר.

בשלב הרביעי של שינוי הנרטיב הגיעו תדרוכים שמקורם כנראה בדרג המדיני הבכיר, בסביבת רה"מ. הפעם הודגש כי ללא התעקשות רה"מ על כניסה לרפיח, תפיסת ציר פילדלפי ומסדרון נצרים, לא היה ניתן להגיע לסנוואר

העובדה שניתן להגיע לתל א-סולטן שלא דרך רפיח ואין לכך קשר לציר פילדלפי – לא עניינה את המדליפים. העיקר ליצר נרטיב שההצלחה בחיסול סנוואר הגיעה מלמעלה.

לסיכום – הניסיון המכוון להפוך את חיסולו המקרי של סנוואר לממוקד, כמעט הצליח.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב