הבימאית ומפיקת הטלוויזיה עפרה ביקל, שהלכה לעולמה באוגוסט השנה בגיל 95, נולדה בישראל למשפחה ממייסדי אם המושבות פתח תקווה, וזכתה לתהילה בארה"ב בתחום הקולנוע הדוקומנטרי. במיוחד בתחום תיעוד המשפט הפלילי.
מלבד ההבנה של פגמי המערכת והתהליך שהולידו לתיקונם, סרטיה של ביקל הביאו גם להצלתם בפועל של נפגעים רבים על לא עוול בכפם. ההכרה בפועלה התבטאה ביותר מ-40 פרסים שקיבלה לאורך הקריירה, שבעה פרסי אמי ופרס John Chancellor היוקרתי, האוסקר של העיתונאות הדוקומנטרית.
מלבד ההבנה של פגמי המערכת והתהליך שהולידו לתיקונם, סרטיה של ביקל הביאו גם להצלתם בפועל של נפגעים רבים על לא עוול בכפם. ההכרה בפועלה התבטאה ביותר מ-40 פרסים שקיבלה לאורך הקריירה
רבות נכתב על פעילותה של עפרה בארה"ב ומעט על פעילותה בארץ בשנים האחרונות. אנסה כאן להשלים מעט פרטים הידועים לי מהיכרותי האישית עימה.
לראשונה נודע לי אודות עפרה בנובמבר 2005 מהכתבה "המשחררת", אשר סקרה את פועלה המרשים. הכתבה ציינה בין השאר את הסרט "הטיעון", אשר תיעד את הסכנה בהרשעת חפים מפשע בעסקאות טיעון, תופעה שהשתלטה גם על מערכת המשפט בישראל.
עפרה חיה בניו-יורק באותה העת, ולקח לנו בתנועה להפחתת מעמד ההודאה כשנה עד שהצלחנו לאתר אותה. סיפרנו לה על המאבק להפחתת מעמד ההודאה, שלדעתנו הוא הגורם מספר אחד לניוון מערכת המשפט ולהרשעות שווא, והזמנו אותה לישראל להקרין את הסרט. הצענו לשלם את כרטיס הטיסה, אך עפרה סירבה לקבל תשלום ובכל זאת הגיעה.
פגשנו אותה במלון הילטון ת"א בה נהגה להתארח. עפרה, לבושה במיטב האופנה, הקסימה אותנו מייד. לאחר מכן הזמנו אותה למסעדת דגים על החוף. שרנו לה את שיר הגורילה של ג'ורג' ברסנס, ויחד צחקנו בבית האחרון (תרגום דן אלמגור):
"הסוף די עליז באמת. אך
פתאום קולקלה הבדיחה.
כי דווקא ברגע המתח
פרץ השופט בצווחה.
"אמא" – לפתע צרח
בקול מפוחד ואיום.
ממש כמו האיש ששלח
אותו בוקר ישר לגרדום".
עפרה חיה בניו-יורק אז, ולקח לנו כשנה עד שהצלחנו לאתרה. סיפרנו לה על המאבק להפחתת מעמד ההודאה, שלדעתנו הוא הגורם מספר אחד לניוון מערכת המשפט ולהרשעות שווא
הייתה זו אולי הפגישה השלישית בה עפרה פנתה אלי, "חשבתי שאנחנו חברים, מדוע לא סיפרת לי שהאשימו אותך ברצח?". מסתבר שהעיתונאי גיא פלג שיתף אותה שזוכיתי חודשים ספורים לפני כן מאישום ברצח אבי, שנפטר בעקבות מחלת ניוון שרירים סופנית. הסברתי לה כמה זה משחרר כשמכירים אותך בזכות מה שאתה עושה ולא בגלל מה שעשו לך. עפרה הבינה אותי וקיבלה זאת. במרץ 2008 הקרנו את סרטה "הטיעון" בסינמטק ת"א, באירוע שערכנו לציון יום החפות הבינלאומי.
המשכתי לעמוד בקשר עם עפרה, והיא הזמינה אותי כאשר הגיעה לישראל להקרנה פרטית של סרטה "ההודאות" בבית חברתה הטובה הבימאית לייקה ביירך. מצאתי את עצמי מתפרץ מעצמת תחושת הדז'ה וו: "אתם חושבים שבישראל זה לא יכול לקרות?" וספונטנית סיפרתי לאורחים הנסערים על מה שחוויתי על בשרי.
ב-2012 ערכתי לעפרה היכרות עם ד"ר דליה צמריון-חלק, הסניגורית הציבורית של מחוז דרום ומנהלת הקליניקה הסנגוריאלית במכללת ספיר. יחד גיבשנו פרויקט בהנחיית עפרה, שנועד להכשיר תלמידי קולנוע לתעד את עולם המשפט הפלילי, והוצע לי להצטרף ולעבוד איתה כעוזר הוראה. הייתי בשלהי תפקידי האחרון כמנהל כספים והתלבטתי מה לעשות. הבנתי שלא אסלח לעצמי אם לא אעשה ככל יכולתי לעזור לעפרה ולפרויקט להצליח.
הצילומים נערכו במסדרונות בתי המשפט השלום בימי הקראות כתבי אישום. הפעם, יחד איתה ועם הסטודנטים, צפיתי לראשונה כחוקר בעבודת השופטים. צמוד לעפרה חוויתי את אנושיותה המיוחדת כאשר ניגשה לנאשמים במצוקה ובטבעיות שוחחה איתם על האישומים נגדם.
"מדוע לא סיפרת לי שהאשימו אותך ברצח?", שאלה עפרה, כששמעה שזוכיתי חודשים קודם מאישום ברצח אבי. הסברתי לה כמה משחרר כשמכירים אותך בזכות מה שאתה עושה ולא בגלל מה שעשו לך. עפרה הבינה אותי
ב-2013 ציינו את יום החפות במכללת ספיר בהצגת קריאה של טקסטים אותנטיים של אנשים שהודו בדברים של עשו. את ההצגה עפרה כמובן ביימה. תוך כדי עבודה על ההצגה, הסטודנטים הציעו שאצטרף ואספר על ההתמודדות עם כתב אישום שהתבסס על הודאת השווא של המטפל של אבי. שוב התלבטתי ונעתרתי.
אני זוכר את ההנחיה של עפרה אלי: "הטקסט שלך כה דרמטי, אז פשוט תדבר רגוע ובשקט". התקשיתי לעמוד בכך ונדמה לי שהסטודנטים היו מוצלחים ממני ובאופן פרדוקסלי נראו אותנטיים יותר. אתם מוזמנים להתרשם ישירות מהקלטת האירוע בקישור יום החפות הבינ"ל, ספיר 2013, הצגת קריאה.
עפרה המשיכה להיעתר לתת כתף לכל אירוע אליו הוזמנה, והסכימה לחלוק את סרטיה עם הסניגוריה הציבורית, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, המרכז להכשרת שופטים ועוד.
בדצמבר 2015, הזמנו את עפרה כאורחת הכבוד לאירוע "אמת משפט וצדק" שערכנו בסינמטק ת"א. את האירוע לציון עשרים שנה לפטירתו של הפילוסוף עמנואל לוינס, שערכנו יחד עם משפחתו בישראל, הקדשנו למאבק בהפחתת מעמד ההודאה. קטעים מסרטיה של עפרה הוקרנו בצד ראיונות עם עמנואל לוינס על חשיבות עשיית המשפט במשנתו, עם ואצלב האוול ועוד.
עמנואל לוינס: אמת משפט וצדק
בצד תמונות של אמנים ידועים, פרסים ופוסטרים של סרטיה, נמצאת בדירתה המיוחדת של עפרה בת"א הקדשה יקרה במיוחד לליבה מ-Roy Wayne Criner. רוי הורשע ב 1986 באונס ורצח של נערה בת 16 בטקסס, ונגזרו עליו 99 שנות מאסר. בעקבות סרטה של עפרה The Case For Innocence | FRONTLINE, ביולי 2000 שופט המחוז והתובע המליצו להעניק לו חנינה ובאוגוסט אותה שנה, המושל, ג'ורג' וו בוש אישר אותה.
בדירתה המיוחדת של עפרה בת"א נמצאת הקדשה יקרה במיוחד לליבה מרוי ויין קרינר, שהורשע ב-1986 באונס ורצח נערה בת 16 בטקסס, ונגזרו עליו 99 שנות מאסר. בעקבות אחד מסרטיה הוא זכה לחנינה ב-2000
בראיון עמה ספרה על המורכבות של עבודת העריכה ושזירת הסיפורים השונים לנרטיב משותף בסרט "הטיעון". אלא שלאחר הקרנת הסרט, כשנשלחו פניות אל ועדות השחרורים, עפרה התבקשה לתת את תיעוד המקרים בנפרד, ונאלצה לחזור לחדר העריכה. כל המורשעים שוחררו.
מדי שנה אני מתחיל את הקורס "דוקו – משפט פלילי", עם קטע הפתיחה מהסרט "הטיעון", הממחיש באופן הכי מזוקק שמערכת המשפט מבוססת על עסקאות ולא על משפטים ואת הסכנות הנובעות מכך. בסמינר "מניעת הרשעות שווא ובטיחות במשפט הפלילי", אני מציג קטעים מהסרט "מה ראתה ג'ניפר", הממחיש את הסכנה שבהסתמכות על עדויות ראיה.
לתלמידי תואר שני הלומדים "תורת המשחקים והמשפט הפלילי", אני נותן כתרגיל סיכום לנתח את הסרט "המלשין", הממחיש כיצד שינוי כללי המשחק והענקת כוח מוגבר למערכת האכיפה, עלול לפעול לרעתה ולרעת האזרחים כולם.
שאלתי אותה, עפרה, איזה מסר תרצי להעביר לסטודנטים? והיא ענתה, "תהיו טובים".
ב 2019 רחל זוגתי ואני שלחנו לה זר עצום לכבוד יום הולדתה ה-90 ובאנו לבקרה. אף שתמר אחייניתה הדואגת הזהירה אותנו שהזיכרון של עפרה כבר אינו כבעבר, עפרה הייתה צלולה ומקסימה כתמיד, ולפני שנפרדנו אמרה לי "אתה חבר טוב".
קיוויתי שהקשר עימה ישמר אצלה את הזיכרון של עשייה כה מרשימה לאורך שנים רבות. לצערי העמוק, עם התפרצות מגפת הקורונה כבר לא יכולנו לבקרה, והיא פחות ופחות זיהתה אותי בשיחות הטלפון.
מדי שנה אני מתחיל את הקורס "דוקו – משפט פלילי", עם קטע הפתיחה מהסרט "הטיעון", הממחיש באופן הכי מזוקק שמערכת המשפט מבוססת על עסקאות ולא על משפטים ואת הסכנות הנובעות מכך
בשיחה האחרונה עימה עפרה כבר לא זיהתה אותי כלל וכואב לי שלא הצלחתי להיות חבר מספיק טוב, כפי שהגיע לה.
אהבתי את עפרה, למדתי ממנה רבות על מקצוענות וענווה והיא חסרה לי מאוד.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם