הדרישה להסדרת חוק ההשתמטות לא עוצרת גם בימיה הקשים ביותר של המלחמה, וההפקרה המזלזלת בה נתונה אוכלוסייה גדולה במדינת ישראל.
ברשימת הנופלים למען ביטחון ישראל, דמויות ושמות בעלי צליל אחר, שמות של לא יהודים: דרוזים, מוסלמים, נוצרים, חסרי דת ועבריים מדימונה – אלו שהמערכת הגדירה כפחותי מעמד.
ברשימת הנופלים למען ביטחון ישראל, דמויות ושמות בעלי צליל אחר, שמות של לא יהודים: דרוזים, מוסלמים, נוצרים, חסרי דת ועבריים מדימונה – אלו שהמערכת הגדירה כפחותי מעמד
אלו מתייצבים בבקו"ם לשירותם הצבאי. חלקם מתקדמים במערכת זו לתפקידים הרואיים, כאשר לנגד עיניהם שמירה על ביטחונה ושלומה של האוכלוסייה הגרה במדינה.
לעומתם, חיה כאן קבוצה גדולה אשר אינה נושאת בנטל, בניה מצהירים שהם מוכנים למות אך לא להתגייס. הם ונציגיהם תובעים ומקבלים זכויות יתר. בחוצפתם זוקפים לזכותם קרדיט על הישגים צבאיים הרואיים בזכות תפילותיהם. ממשלת ישראל הימנית מצייתת להם בהכנעה.
בשבוע שעבר נהרג מח"ט 401, אל"מ אסחאק דקסה מדאליית אל-כרמל, והותיר אחריו אלמנה צעירה ושלושה ילדים. האקדח שיחיא סנוואר נפנף בו במשך שנים, היה של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל מחורפיש, אשר נהרג ב-2018 במסגרת תפקיד סודי בעזה. מחמת חשאיותו, שמו לא נחשף במשך כמה שנים לאחר נפילתו. הישובים הדרוזים מלאי שכול ויגון על הבנים והאבות שנפלו במערכות ישראל בכל היסטוריית קיומה.
בין חמשת חיילי גולני אשר נהרגו בפגיעת הכתב"ם בחדר האוכל ליד, היה סמל יוסף הייב ז"ל, בדואי מוסלמי מטובא זנגריה. סבו, רס"ל נאיף הייב ז"ל, נהרג בלבנון בעת שירותו הצבאי בשנת 91'. סמל אלישע יונג ז"ל, מקהילת העבריים בדימונה, נהרג בקרב בצפון רצועת עזה. על קברו הצבאי של סמ"ר דוד בוגדנובסקי בחיפה נערכת מלחמת חורמה אם להתיר את הצלב שביקשה משפחתו הנוצרית להציב, כמחווה לאמונתו.
כך הולכת ומתארכת רשימת הנופלים והחללים מהשנה האחרונה, הכוללת את הפסיפס האנושי של החברה הישראלית אך מחדדת את העוול והשערורייה של האפליה המקודמת על ידי ממשלת הימין, אשר יצרה פריווילגיה מעמדית של יהודים, לא יהודים מצד אחר, ואת החרדים בנפרד מכל היתר ומעל כולם.
רשימת הנופלים והחללים מהשנה האחרונה מתארכת, ובה הפסיפס האנושי של החברה הישראלית, ומתחדדים העוול והשערורייה של האפליה. זו שיצרה פריווילגיה מעמדית של יהודים, לא יהודים, ומעל כולם חרדים
פריווילגיה זו מוקדשת לעמודי התווך של ממשלת נתניהו, אשר בלעדיהם אין לו קיום כראש ממשלה וקואליציה שולטת. כל הזכויות שמורות לאבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ, אשר היה נחוש לקדם את המוצא היהודי למעמד על, תוך פגיעה בכל מי שאינו יהודי. בכך הוביל לסגרגציה חברתית פריווילגית לטובת מי שמדינת ישראל לא מעניינת אותם.
במלחמה הקשה וההישרדותית על עתידה של המדינה, חיילי צה"ל נלחמים בחזית עזה והצפון, והצבא משווע לכוח אדם לוחם. בה בעת, ממשיכים מאות אלפי גברים בגילאים שונים להתרווח בשלווה ובנינוחות, חיים את חייהם המתנהלים ביקום מקביל, רוקדים בכנסים ובאירועים באקסטזה, המעידה על כושר לא רע. זאת כאשר יותר ויותר משפחות אחרות מתפרקות ומאבדות את היקר להן מכל.
חוק ההשתמטות יחזק את האפליה בין סתם יהודים לאלו שתורתם אומנותם ובזה יצטרף לחוק הלאום הגזעני ההופך את הלא יהודים לסוג ב'.
חוק ההשתמטות המפלה מונף כחרב דמוקלס על ממשלת ישראל והעומד בראשה. תקציב המדינה באיום תחת הדרישה השערורייתית לפטור לעולמי עד את הגברים בחברה החרדית משירות צבאי, ובד בבד להעניק מעמד פריוויליגי בלתי נתפס למי שמדינת ישראל כמדינת לאום ממלכתית לא מעניינת אותם, מעבר להיותה הכיס העמוק של גחמותיהם וחייהם. חיים המוקדשים אך ורק לעצמם.
למציאות הקיום הקשה במדינת ישראל מגוייסים על פי חוק הגיוס יהודים ומי שאינם יהודים, והם מוסרים את נפשם עבורה. חוק ההשתמטות, ביחד עם חוק הלאום, הנחית את מעמד כל אלו ולא יעזרו כל מילות ההלל והספדי ימי הזיכרון של נציגי הממשלה הבאים לקטוף קופון יחצני.
כאשר ייחתם חוק ההשתמטות, לא תרעד ידו של בנימין נתניהו. לנגד עיניו הישרדות בלבד. הוא נהנה מתמיכה של מיטב קיצוני ומופרעי החברה הלאומנית, משיחיסטית ונצלנית בישראל, והם נהנים לקדם את תפיסתם בחסות נתניהו ונוכלותו הפוליטית המחודדת.
מאות אלפי גברים ממשיכים להתרווח בשלווה, חיים את חייהם ביקום מקביל, רוקדים בכנסים ובאירועים באקסטזה, המעידה על כושר לא רע. זאת כאשר יותר ויותר משפחות אחרות מתפרקות ומאבדות את היקר להן מכל
רבים שואלים את עצמם האם מדינת ישראל תוכל להתקיים כמדינה דמוקרטית וברוח מגילת העצמאות בהמשך. האם הבית הלאומי הופך לאומני, גזעני ופונדמנטליסטי? האם הוא מקיא בכוונה תחילה מתוכו את הכוחות שהפכו את ישראל להיות מדינה מוערכת ואף נערצת בגלל המגוון האנושי שחי בה, הכוחות היצירתיים והג'ניוס הנפלא שצמח במדינה במהלך השנים?
מי שמחפשים אכפתיות אצל נתניהו יכולים להפסיק. מה אכפת לו? הכל בסדר כל עוד הוא השולט ומכתיב את הכללים, את התגמולים הפרטיים שלו, וגם את שאלת המשך קיומה של המדינה.
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יפה כתבת אבל, וזה אבל גדול גם על ראשיהם של בני גנץ יאיר לפיד וליברמן מונח החוק הזה,למה לא הזכרת אותם,כל פוליטיקאי רוצה לשרוד,ראי מעשה בנט,שעוד יזכר לשנים רבות,ומעשה לפיד אפילו לכמה חודשים העיקר להיקרא ראש המששלה לשעבר,מה אמרו אז?זה המשחק הפוליטי.
וכל התקשורת נתנה לזה גיבוי והכשר מוסרי
אז קבלי בבקשה:
גם עכשיו זה המשחק הפוליטי!!!
כל ה"כבוד" לנתניהו!!!
באי כניסתם לממשלה הם אינם מתירים ברירה לנתניהו
והוא מאולץ על ידם בעל כרחו להסכים לזה.