כל המתמקד בכותרות העיתונאים וערוצי התקשורת יכול לרגע לחשוב שאוטוטו הבחירות בשער.
תקציב המדינה לשנת הבאה אמור היה, על פי חוק התקציב, להיות מונח על שולחן הכנסת 60 יום לפני סוף דצמבר – עד כה עדיין לא הונח. ניתן להאריך את משך הזמן להנחתו עד מרץ בשנה הבאה, אך אם לא יונח עד אז – הכנסת מתפזרת אוטומטית.
אבל אין מה ללכת להכין ולעדכן את הפתקים לבוחר.
תקציב המדינה, שאמור להיות מונח על שולחן הכנסת 60 יום לפני סוף דצמבר – עדיין לא הונח. אם לא יונח עד מרץ הבא – הכנסת תתפזר אוטומטית. אבל אין מה ללכת לעדכן את הפתקים לבוחר
בממשלת הימין מלא מלא כבר רגילים לדחיות האמורות, כי בראשות הממשלה הזו עומד דחיין אולטימטיבי. ואנחנו רואים את התופעה הזו חוזרת על עצמה.
הפעם, בשל הקושי הגדול יותר מאשר בעבר שעומד בפני הממשלה, על רקע חוסר ההסכמה בדבר חוק ההשתמטות המכונה בטעות חוק הגיוס, כשהמפלגות החרדיות מתנות את אישור חוק ההשתמטות בתמיכה בתקציב – הקואליציה הזו תהיה חייבת להביא לדחייה באישור התקציב.
וזה אפשרי על פי חוק התקציב.
צריך להבין, כמו שכתבתי פה לא אחת, כי זו ממשלה שתעשה הכל, אבל הכל, כדי להמשיך לשלוט. ולכן כל ההערכות על אפשרות להקדמת הבחירות הן על דעת המעריכים בלבד.
זאת ועוד, אם לא יגיעו להסכמה על התקציב עד סוף מרץ – גם אז ממשלת החידלון, שמביאה גם כך לפגיעה חסרת תקדים בכלכלת ישראל, תוכל להודיע כי החליטה להביא לאישור תקציב דו שנתי, וכי על מנת לגבש את התקציב הזה היא זקוקה לארכה נוספת.
גם זה אפשרי, על פי החוק הקיים שתוקן ב-2020. גם אז נקלעה ממשלתו של בנימין נתניהו לקושי בהעברת התקציב. בממשלת השותפות עם בני גנץ.
אם לא יגיעו להסכמה על התקציב עד סוף מרץ – גם אז ממשלת החידלון, שפוגעת באופן חסר תקדים בכלכלת ישראל, תוכל להודיע כי החליטה להביא לאישור תקציב דו שנתי, וכדי לגבשו היא זקוקה לארכה נוספת
צריך להבין: התקציב הקרוב, אם היה תקציב שנעשה מתוך ראייה של האינטרס הלאומי, אמור לכלול גזירות קשות שמטרתן לחלץ את ישראל מהבור התקציבי בגובה 40 מיליארד שקל. וזאת על רקע ההוצאות התקציביות האדירות במלחמת חרבות ברזל.
הדרישה לקיצוצים בתקציבי המשרדים תלווה בוויכוחים קשים בין השרים. והוויכוחים, נזכיר, אינם מתמקדים רק בהיבטים הכלכליים אלא גם בחילוקי הדעות הנוקבים בשאלת חוק הגיוס.
וכשאנחנו אומרים היבטים כלכליים – אנחנו נותנים קרדיט גדול מדי למפלגות המרכיבות את הקואליציה. המפלגות שנוסחת היסוד שלהן היא "סחוט ככל יכולתך". ועד שאלה יגיעו להסכמות על גזילת עוד ועוד כספי ציבור למען אינטרסים מגזריים צרים, הן נדרשות למצוא פתרון מסריח כזה או אחר.
אם אפשר לדחות עוד ועוד את אישור התקציב שעדיין לא גובש, וכל חודש לפעול על פי תקציב השנה החולפת, מבחינת נקודת הראות של ממשלת החידלון זה יתרון.
ניתן תמיד לטעון שמדובר בהחלטה שמטרתה לתרום ליציבות כלכלית. צמד מילים שאמור להקרין גם על תחזיותיהן של חברות דירוג האשראי, שכבר מכרסמות מזה זמן ברמת דרוג האשראי של ישראל.
אם אפשר לדחות עוד ועוד את אישור התקציב שעדיין לא גובש, וכל חודש לפעול לפי תקציב השנה החולפת, מבחינת ממשלת החידלון זה יתרון. ניתן תמיד לטעון שמדובר בהחלטה שתורמת ליציבות כלכלית
כך או כך, תקציב שנתי או דו שנתי, כל הדרכים כשרות לדחיית אישור התקציב ולהתפוגגות התחזיות לגבי הקדמת הבחירות. ממשלת מלכוד לאומי כבר אמרנו?
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם