"אימפריית הספורט" נלחמת בכל המגרשים

בתום הפגישה עם נשיא פיפ"א, INFANTINO, פוטין ממשיך בשגרת יומו בקרמלין, 25.11.2016 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru
בתום הפגישה עם נשיא פיפ"א, INFANTINO, פוטין ממשיך בשגרת יומו בקרמלין, 25.11.2016

הנשיא פוטין חותר למצב את רוסיה כשחקנית מובילה בעולם בתחום הספורט. הספורט הוא נדבך בסל כלי ה"השפעה הרכה" הרוסי, להפגנת דימוי מעצמתי מחוץ לגבולותיה ורכיב בזהות הלאומית שממשל פוטין מבקש להנחיל ברוסיה המודרנית.

רוסיה פעלתנית ב"פוליטיקה של הספורט", ופרסה רשת סוכני השפעה באגודות ספורט בינ"ל המנהלות את ענפי הספורט. שערוריות הסמים בספורט, שבהן הואשמו הרוסים, בייחוד לאחר אולימפיאדת Soci (סוצ'י) הפכו את תחום הספורט לזירת התגוששות רב ממדית (תודעה, דיפלומטיה ואף תקיפות סייבר) נוספת בין רוסיה לבין המערב.

רוסיה פעלתנית ב"פוליטיקה של הספורט", ופרסה רשת סוכני השפעה באגודות ספורט בינ"ל. שערוריות הסמים בספורט שבהן הואשמו הרוסים, הפכו את התחום לזירת התגוששות נוספת בין רוסיה לבין המערב

הניסיון של מוסקבה לשקם מעמדה בתחום זה, גם לקראת אולימפיאדת הקיץ בטוקיו (2020) מציב אותה בפני אתגרים משמעותיים בשנה הקרובה. ישראל יכולה לשקול להרחיב את קשריה עם רוסיה גם בממד הספורטיבי, היקר לליבו של פוטין, ולשקול מחוות בתחום במהלך ביקורו הצפוי בישראל בראשית 2020.

*  *  *

 בעשירי באוקטובר התקיים ב-Nizhniy Novgorod (ניז'ניי נובגורוד), עיר בת יותר ממיליון תושבים שלגדות נהר הוולגה, הפורום העשירי הבינלאומי בשם "רוסיה – מעצמת הספורט". הנשיא פוטין נאם, כמובן, בפני באי הכנס, פגש בבכירי ארגוני הספורט בעולם, הצטלם עם הספורטאים המצטיינים הרוסיים, לא פסח גם על הספורטאים הצעירים, וישב בראש "הועד הנשיאותי לחינוך גופני והספורט", שאורגן בשולי הכנס הגדול.

בדבריו בפורומים השונים באותו היום פוטין הדגיש את שותפותה של רוסיה במשימה  האוניברסלית הגדולה של קידום ערכי הספורט בעולם. הוא דיבר על הצורך לאמץ אסטרטגיה לאומית לקידום הספורט עד 2030; הזכיר, כי בהנחיותיו הקודמות דרש לחתור לכך, כי עד 2024 (סיום כהונתו) לא פחות מ-55% מהאוכלוסייה יעסקו בספורט בקביעות; והנחה את רשויות הממשל והשלטון המקומי לפעול בסנכרון להנחלת ערכי הספורט ומימוש היעדים שנקבעו.

פוטין הדגיש את שותפות רוסיה במשימה האוניברסלית של קידום ערכי הספורט בעולם, את הצורך לאמץ אסטרטגיה לאומית לקידום הספורט, ואת חתירתו לכך ש-55% מהאוכלוסייה יעסקו בספורט בקביעות

הוא הדגיש את נכונותה של רוסיה לארח תחרויות ספורט בינלאומיות משמעותיות, והזמין לחשוב על פורמטים חדשים לתחרויות, למשל, במסגרת ה-BRICS" (התארגנות רופפת של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), "ארגון שנגחאי" (לביטחון ושת"פ במרכז היבשת האסיאתית) והאיחוד האירו-אסיאתי (אזור סחר חופשי המאחד חלק ממדינות בריה"מ לשעבר). כל אלה – התארגנויות אזוריות ועל-אזוריות, המציגות אלטרנטיבה למוסדות הבינלאומיים הנשלטים על ידי המערב.

הנשיא פוטין חייב לספורט רבות. בזכות אימוני הג'ודו הוא נחלץ מחבורת החוליגנים של ילדותו, פיתח משמעת עצמית, התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג היוקרתית ולקג"ב.

הנשיא פוטין חייב לספורט רבות. בזכות אימוני הג'ודו הוא נחלץ מחבורת החוליגנים של ילדותו, פיתח משמעת עצמית, התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג היוקרתית ולקג"ב

 כשהיה לנשיא הפגין את חיבתו לג'ודו על ידי אימונים מתוקשרים, שהציגו לציבור מודל מעודכן של מנהיגות – נמרצת ואסרטיבית. דימוי זה טופח דרך מפגניו בענפי ספורט ופעילויות Outdoors אחרים – רכיבה על סוסים, אופנועים, צלילה, ריחוף ובשנים האחרונות – ההשתתפות ב"משחקי-גאלה" של "ליגת הלילה בהוקי-קרח".

פוטין בפגישה עם המדליסטים הרוסיים, בפורום "רוסיה – מעצמת הספורט". (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
פוטין בפגישה עם המדליסטים הרוסיים, בפורום "רוסיה – מעצמת הספורט". (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

הספורט כרכיב ב"עוצמה הרכה" הרוסית

הספורט הוא אחד המרכיבים בנוסחת "הדבק המלכד" של רוסיה תחת פוטין ובקידום דימויה כמעצמת-העל. במערכת הממשל האוטוריטרית למחצה כמו ברוסיה, לעידוד הספורט יתרונות רבים. זהו נושא קרוב לליבם של ציבורים רחבים, ובאופן בסיסי הינו ניטרלי מהבחינה הפוליטית. הספורט מפתח תחרותיות, מביא כבוד לאומה, מצופף שורות מול יריב חיצוני, ומתגבר על חומות של בידוד פוליטי ע"י הבאת דימויים חיוביים של רוסיה הישר לאזרחי מדינות זרות.

במערכת ממשל אוטוריטרית למחצה כמו ברוסיה, לעידוד הספורט יתרונות רבים. הוא קרוב ללב ציבורים רבים, ניטרלי מבחינה פוליטית, מביא כבוד לאומה, מצופף שורות מול יריב חיצוני, ומתגבר על חומות בידוד פוליטי

רוסיה איננה מעצמה כלכלית. במוסקבה מבינים זאת, ומנסים לחזק את יציבתה האסטרטגית (Strategic posture) הגלובלית בכלים א-סימטריים. כאלה, שבמעט השקעה יביאו לה הישגים משמעותיים. רוסיה מוצאת אפיקי השפעה כאלה בתחומים מוגדרים, שבהם יש לה יתרונות יחסיים טבעיים או נרכשים.

במישור המדיני-צבאי, רוסיה נעזרת בצבאה הגדול והמנוסה במלחמות באוקראינה ובסוריה וביכולתה הגרעינית להרתעת יריביה. שטחה העצום – הופך אותה לצד במרבית הסכסוכים הבוערים של העולם.

מושב הקבע במועצת הביטחון של האו"ם, זכות וטו על החלטותיה ורשת כמעט הרמטית של נציגויות מאפשרות לרוסיה תפקיד בולט בדיפלומטיה רב צדדית בארגונים הבינ"ל. רוסיה מצליחה לעתים לבנות קואליציות יחד עם מדינות העולם השלישי המותירות את ארה"ב והמערב במיעוט.

במישור המדיני-צבאי, רוסיה נעזרת בצבאה הגדול והמנוסה במלחמות באוקראינה ובסוריה וביכולתה הגרעינית להרתעת יריביה. שטחה העצום – הופך אותה לצד במרבית הסכסוכים הבוערים של העולם

במישור הכלכלי-אסטרטגי, לחברות רוסיות נוכחות בולטות בתחומי הפקה ושינוע של נפט, גז ומוצריהם (בשנים האחרונות מעמד זה חוזק ע"י שותפות עם ערב הסעודית – קרטל + "OPEC"); במתכות מסוימות (ניקל, אלומיניום) וחומרי גלם נוספים.

רוסיה מחזיקה שנים רבות במקום השני בעולם ביצוא נשק. בשנים האחרונות היא הפכה יצואנית חיטה מספר אחת בעולם ושואפת להגיע למקום דומה במוצרים חקלאיים נוספים. חברת Rosatom (רוסאטום) הרוסית הינה מובילה ביצוא כורי כוח גרעיניים.

הכלים המדיניים, הצבאיים והכלכליים האלה מועצמים בכלי "השפעה רכה". רוסיה עושה שימוש פרו-אקטיבי בכלי תודעה (תקשורת, סייבר, מודיעין ועוד); נעזרת בכנסייה הפרבוסלבית; מטפחת קהילות דוברות רוסית מחוץ לגבולות רוסיה; ומקדמת חשיפה לתרבות הרוסית.

הכלים המדיניים, הצבאיים והכלכליים מועצמים בכלי "השפעה רכה". רוסיה עושה שימוש פרו-אקטיבי בכלי תודעה (תקשורת, סייבר, מודיעין ועוד), והספורט הוא אחד מאותם כלים רכים

הספורט הוא אחד מאותם הכלים הרכים, ורוסיה מבקשת להוכיח גם דרך הספורט, כי הינה מעצמה. ענפי הספורט מספקים גיבורי תרבות רוסיים לחובבים ולמקצוענים ברחבי העולם, העומדים בניגוד, לדיווחים (השליליים לרוב) שהתקשורת הבינ"ל מספרת על רוסיה. הדבר עשוי לסייע לדלל את הסנטימנט השלילי ביחס לרוסיה במדינות המערב; אף כי תרגומו לכדי השפעה פוליטית פרו-רוסית הינו אתגר מסוג אחר.

עידוד הספורט ברוסיה מתבצע לרוב מלמעלה, ופחות כיוזמות פרטיות ספונטניות. זרוע הביצוע המרכזית היא מיניסטריון הספורט, מוסד שרובו מוקדש לניהול ולרגולציה, והוא נעזר בכל זרועות הממשל, לרבות משרד החוץ ושירותי הביטחון, ככל שהדבר נחוץ לקידום יעדיו.

מיניסטריון הספורט מציב בפני עצמו שלושה יעדים לחומש הקרוב: ליצור תנאים שיאפשרו לאזרח לעסוק בספורט באופן שיטתי; להגביר את תחרותיות הספורט הרוסי בזירה הבינלאומית (ולסייע לספורטאים הרוסיים למקסם הישגיהם); להבטיח את קיומן המוצלח של תחרויות הספורט הבינלאומיות הגדולות ביותר בשטחה של רוסיה.

אליפות העולם בכדורגל ב-2018, שנערכה ב-11 ערים ברוסיה נתפסה בעולם כמרשימה (היקרה בהיסטוריה של האליפויות), ומיליוני אוהדים שביקרו ברוסיה התרשמו לטובה מהפער, שבין דימויה התקשורתי השלילי-טוטליטרי לבין הנינוחות ברחובות, המודרניות של הערים הגדולות, היופי של הטבע והכנסת האורחים הרוסית הלבבית.

מיליוני אוהדים, שביקרו באליפות העולם ברוסיה, התרשמו לטובה מהפער, שבין דימויה השלילי-טוטליטרי לבין הנינוחות ברחובות, המודרניות של הערים הגדולות, היופי של הטבע והכנסת האורחים הלבבית

עשרות מנהיגי מדינות ביקרו את רוסיה במהלך התחרות, וניצלו אותה לפיתוח קשרים עם מוסקבה. במישור הפנימי – היה זה פסטיבל לאומי בלתי פוסק במשך חודש והתגייסות ציבורית רחבה לעודד את הנבחרת מקומית שהפתיעה מעבר לציפיות.

הנשיא פוטין פוגש את המתאבק HABIB NURMAGOMEDOV, ספטמבר 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
הנשיא פוטין פוגש את המתאבק HABIB NURMAGOMEDOV, ספטמבר 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

פוטין מאמין בתרומת תחרויות גדולות בקידום מעמדה של רוסיה. הוא משקיע מזמנו בלפגוש בכירים בארגוני הספורט בעולם, בפתיחת תחרויות בעולם ובקבלות פנים לאלופים הרוסיים. בספטמבר האחרון פוטין איחר בארבע שעות לפגישה עם ראש ממשלת ישראל נתניהו בסוצ'י, כי היה חשוב לו להיפגש עם מתאבק מצטיין בMahachkala (מח'צ'קלה), בירת מחוז דגסטאן בדרום רוסיה.

הנשיא פוטין וראש ממשלת יפן ABE צופים בתחרות ג'ודו (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
הנשיא פוטין וראש ממשלת יפן ABE צופים בתחרות ג'ודו (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

אירוח התחרויות הגדולות מסייע למוסקבה לכונן אפיקי שיתוף פעולה משלימים מול ממשלות, לחלוק ידע ארגוני עם מדינות קטנות, להכיר לתיירים הזרים באופן בלתי אמצעי את רוסיה, וגם את הספר הרוסי ובכך לעודד תיירות זרה. צפייה משותפת בתחרויות ספורט מסייעת לרקום קשרים אישיים ו"לשבור קרח" בין המנהיגים הרוסים והזרים.

הספורט הוא כר נוח לשת"פ בין המדינות. למשל, ההתקרבות הרוסית-קטרית בשנים האחרונות נשענת גם על שיתוף קטר בניסיון הרוסי בארגון אליפות העולם בכדורל, לקראת האליפות הבאה שתתקיים בנסיכות ב-2022.

צפייה משותפת בתחרויות ספורט מסייעת לרקום קשרים אישיים ו"לשבור קרח" בין המנהיגים הרוסים והזרים. הספורט הוא כר נוח לשת"פ בין המדינות. למשל, ההתקרבות הרוסית-קטרית

רוסיה הרשמית מעורבת באופן עמוק בפוליטיקה של הספורט העולמי. היא חותרת למקסם את השפעתה בארגונים הבינ"ל השונים המארגנים את התחרויות הגדולות או המנהלים את ענפי הספורט. הדבר נועד לשפר את מועמדותה של רוסיה לארח תחרויות ולהתמודד עם שערוריות.

פוטין נוהג להיפגש עם הבכירים בארגונים אלה, ובפרט עם נשיא איגוד הכדורגל הבינ"ל (פיפ"א), Infantino (אינפנטינו) או עם נשיא הועד האולימפי הבינ"ל תומאס באך. הוא אישית ביצע סדרת פגישות מרתוניות עם חברי הועד האולימפי הבינ"ל לקראת החלטתם לבחור בסוצ'י לאירוח אולימפיאדת החורף של 2014.

מוסקבה מסייעת לקדם מועמדותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רוסיים מובילים לתפקידים בכירים באגודות הספורט הבינ"ל, ומנהלת מסעות שתדלנות דיפלומטיים לשם כך.

מוסקבה מסייעת לקדם מועמדותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רוסים מובילים לתפקידים בכירים באגודות הספורט הבינ"ל, ומנהלת מסעות שתדלנות דיפלומטיים לשם השגת מטרה זו

הנשיא פוטין בעצמו הינו נשיא כבוד של איגוד הג'ודו העולמי (IJF). סגן ראה"מ לשעבר Dvorkovich (ארקדיי דבורקוביץ) נבחר אשתקד לנשיא איגוד השחמט העולמי (FIDE), שנשלט על ידי הרוסים מ-1995. המיליארדר Alisher Usmanov (אלישר אוסמנוב), מנהל מעל עשור את איגוד הסיף העולמי (FIE). מיליארדר אחר, Vladimir Lisin (ולדימיר ליסין) עומד בראש ארגון הצליפה עולמי (ISSF). ספורטאים ופוליטיקאים רוסיים בכירים לשעבר יושבים במועצות המנהלים כמעט של כל איגוד ספורט בינ"ל שמעניין את הרוסים.

USMANOV, מקבל תעודת הערכה מפוטין, אפריל 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
USMANOV, מקבל תעודת הערכה מפוטין, אפריל 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

מספר אנשי עסקים רוסים החזיקו בעשור האחרון בבעלות על מועדוני כדורגל באירופה (בעיקר בבריטניה, אך גם במונקו, שוויץ ויוון). זאת, הן כהשקעה, הן כאמצעי להפעיל לחץ על ממשלות מקומיות למען אינטרסיהם האישיים, והן כחלק מההשפעה הספורטיבית הרכה של רוסיה.

אנשי עסקים רוסים החזיקו בעשור האחרון מועדוני כדורגל באירופה (בבריטניה, מונקו, שוויץ ויוון). כהשקעה, כאמצעי לחץ על ממשלות למען אינטרסים אישיים, וגם כחלק מההשפעה הספורטיבית הרכה של רוסיה

הבעלות של המיליארדר הרוסי, ממוצא יהודי, אברמוביץ' על המועדון הבריטי צ'לסי, עטור התארים, הוא הדוגמה הבולטת ביותר לכך. בשנה החולפת, אגב, עלה אברמוביץ' לישראל.

הספורט כמכשיר גיוס משאבים פוליטיים ומוביליות חברתית

האליטה הרוסית מזהה את קריאת הקרמלין לפעול להנחלת הספורט בבית ובחו"ל, ומציגה מעורבות מופגנת בענפים השונים. זאת, כאפיק לגיוס השפעה פוליטית מבית. בכירי ממשל ועסקים גם מציגים דוגמה אישית במעורבות בפעילות ספורטיבית. שר החוץ לברוב משתתף במשחקי ראווה בכדורגל. שר ההגנה Shoygu (שויגו) מעודד פעילות ספורטיבית בצבא.

חברות רוסיות פרטיות וכן תאגידים ממלכתיים, כגון Gazprom (גזפרום) או Rosneft (רוסנפט) מעניקים תמיכה כספית למועדוני הספורט הרוסיים ולאגודות ספורט ענפיות. הדבר נתפס כסוג של "אחריות חברתית קורפורטיבית", וגם החברות, המפסידות כסף, אינן ממהרות לעצור את תקציב המועדונים מחשש להשלכות תדמית.

האליטה הרוסית מזהה את קריאת הקרמלין לפעול להנחלת הספורט בבית ובחו"ל, ומציגה מעורבות מופגנת בענפים השונים. זאת, כאפיק לגיוס השפעה פוליטית מבית. בכירי ממשל ועסקים גם מציגים דוגמה אישית

כשהמיליארדר Deripaska (דריפסקה), עליו מוטלות סנקציות אמריקניות, ניסה להפסיק בחודשים האחרונים את תמיכתו במועדון מוביל בענף הרוגבי, הלא מאד מפותח ברוסיה – הוא ניצב בפני ביקורת פומבית, ונאלץ לחזור ולתמוך במועדון.

מתמצתת את התופעה הזאת "ליגת הלילה בהוקי", שהנשיא פוטין הוא ממייסדיה. פעמיים בשנה לערך, מתקיימים במסגרתה "משחקי-גאלה", שבהם משחקים זה כנגד זה צוותים מעורבים של "סלבריטאים", שחקני עבר מעוטרים ושחקנים מקצועיים פעילים.

המשחקים מציגים את הנשיא, בן ה-67, שמשמש כאבן הראשה של המערכת הפוליטית כולה ברוסיה, כמצוי בכושר טוב, ובכך, הם בעצם מעבירים איתות של יציבות פוליטית לציבור הרוסי ולמערכת הבינ"ל. לא מפתיע, שהנשיא זוכה להבקיע כמעט את כל השערים של קבוצתו.

המשחקים מציגים את הנשיא, בן ה-67 כמצוי בכושר טוב, ובכך הם בעצם מעבירים איתות של יציבות פוליטית לציבור הרוסי ולמערכת הבינ"ל. לא מפתיע, שהנשיא זוכה להבקיע כמעט את כל השערים של קבוצתו

בקבוצתו משחקים בקביעות שר ההגנה שויגו, ומושל מחוז טולה (Tula) אלכסיי דיומין (Dyumin, בעברו המאבטח האישי של פוטין) – בתפקיד מגן. בקבוצה היריבה משחקים בקביעות 3 מיליארדרים המקורבים לנשיא: פוטנין (Potanin), טימצ'נקו (Timchenko) ובוריס רוטנברג (Rottenberg).

מושל TULA, DYUMIN (מימין) יחד עם פוטין במהלך משחק ליגת הלילה. (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
מושל TULA, DYUMIN (מימין) יחד עם פוטין במהלך משחק ליגת הלילה. (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

כולם מתערבבים בחדר ההלבשה. וכך ההשתתפות במשחק היא סמל סטטוס, ונתפסת כסימן לעוצמה פוליטית.

ניהול ענפי הספורט בתחומי רוסיה מחייב פעילות שתדלנות, ומקצועות שכושלים להעמיד לוביסט בכיר, אינם מצליחים מבחינה כלכלית. מזכיר המועצה לביטחון לאומי Patrushev (פטרושב) עומד בראש איגוד הכדורעף הרוסי. שר ההגנה לשעבר Sergey Ivanov (סרגיי איבנוב) נחשב ללוביסט ענף הכדורסל.  חלק מהענפים נשלטים על ידי דמויות המזוהות עם העולם התחתון, שמבקשות להגביר את הלגיטימיות שלהן. כך מתואר בתקשורת ראש ארגון האגרוף הרוסי Krremlyov (קרמליוב).

ניהול ענפי הספורט בתחומי רוסיה מחייב פעילות שתדלנות, ומקצועות שכושלים להעמיד לוביסט בכיר, אינם מצליחים מבחינה כלכלית. חלק מהענפים נשלטים על ידי דמויות המזוהות עם העולם התחתון, שמבקשות לגיטימציה

מועדוני אופנוענים ("בייקרים"), אומנם אינם קשורים לספורט תחרותי – אך מהווים אף הם מכשיר "להתחבר לאנשים הנכונים". מועדון "זאבי הלילה" זוכה לביקורים עיתיים של הנשיא. מועדון "ציפורי הברזל", שאחד מראשיו הוא הבן של הפרקליט הראשי של רוסיה, Chayka (צ'ייקה), כולל בין חבריו גם את בנו של נשיא בלרוס Lukashenko (לוקשנקו).

נטען, כי החברות במועדון מסייעת לחבריו לקדם את מעמדם בתחומי המשפט או העסקים. שני המועדונים מקיימים מסעות רכיבה "פטריוטיים" ברוסיה ומחוצה לה, כתמיכה ביעדי מדיניות בולטים של הקרמלין.

ברמה הפרסונלית, ההצטיינות בספורט הינה אפיק חשוב למוביליות חברתית ברוסיה. הספורטאים זוכים למענקים, קמפיינים פרסומיים, ויכולים להתמנות תפקידים ציבוריים. החסות של אנשי העסקים הגדולים על מועדוני הספורט מעניקה לספורטאים הזדמנויות עסקיות, כאשר פורשים הם מספורט תחרותי.

המתעמלת האלופה האולימפית Alina Kabayeva (אלינה קבאייבה), שילבה קריירה ספורטיבית עם חברות במוסדות ההנהגה של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" ודוגמנות. ב-2007 נבחרה לפרלמנט הפדרלי

כך, המתעמלת האלופה האולימפית Alina Kabayeva שילבה קריירה ספורטיבית עם חברות במוסדות ההנהגה של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" ודוגמנות. ב-2007 נבחרה לפרלמנט הפדרלי. הקריירה שלה לא נפגעה מהשמועות שהחלו להתפרסם בעקשנות מ-2008, כי היא מנהלת רומן עם הנשיא פוטין, ואף כי ילדה לו שני ילדים מחוץ לנישואין.

KABAYEVA מקבלת את העיטור "עבור הישגים למען המולדת", 2005 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
KABAYEVA מקבלת את העיטור "עבור הישגים למען המולדת", 2005 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

לא הכל שקט ב"אימפריית הספורט" הרוסית

אבל לצד ההישגים הספורטיביים והתודעתיים, העיסוק בספורט הבין-לאומי גרר את רוסיה, ואת הספורט העולמי למוקד של מחלוקות קשות. כשהקרמלין חותר להגיע לפריצות דרך מהירות, ומטיל לטובת העניין משאבים ממלכתיים עודפים – לרוב הדברים מסתבכים.

דרישת הקרמלין להגיע להישגים "מעצמתיים" בספורט גררה לאורך השנים "השתדלות יתר", שבמסגרתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע לניצחון. ענפי הספורט ובניית מתקני הספורט התנהלו בצל פרשיות שחיתות חמורות

הדרישה של הקרמלין להגיע להישגים "מעצמתיים" בספורט גררה לאורך השנים "השתדלות יתר", שבמסגרתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע לניצחון. ענפי הספורט ובניית מתקני הספורט התנהלו בצל פרשיות שחיתות חמורות, וניסיונות של התארגנויות פליליות להרחיב את השפעתן – על העסקים והפוליטיקה הסובבים את עניני הספורט. בנוסף, ההידרדרות ביחסי רוסיה-המערב לאורך העשור האחרון, העניק לתחרויות הספורט גוון בלתי ספורטיבי בעליל.

חלום האולימפיאדה הרוסית של פוטין התחיל כבר בראשית שנות התשעים, עת כיהן סגן ראש עריית סנקט-פטרבורג. הוא סייע לארגן בעיר את "משחקי הרצון הטוב" ב-1994 – תחרות בינלאומית גדולה שנועדה לחזק את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת 2004. רוסיה הייתה בקשיים כלכליים, הארגון היה לקוי, וחלום האולימפיאדה נגנז ל-20 שנה, עד לאולימפיאדת 2014 (סוצ'י).

אולימפיאדת סוצ'י ואחריתה היוו המחשה טובה לכל האתגרים שעמם רוסיה נדרשת להתמודד באירוח התחרויות הספורטיביות הגדולות. רוסיה ביקשה למנף את האולימפיאדה כדי להציג את עצמה לעולם באופן החיובי ביותר האפשרי, ולפתח באמצעותה אתר נופש בינ"ל בדרום המדינה.

התכנון של המשחקים היה גרנדיוזי, אך לא מדוקדק. וכך, עלותה הסופית הייתה יותר מ-50 מיליארד דולר – פי 4 מהתכנון, שיא לכל אולימפיאדה שהיא, בשל כשלים תכנוניים חמורים וגניבות מרובות ע"י הקבלנים המקורבים לשלטון

התכנון של המשחקים היה גרנדיוזי, אך לא מדוקדק. וכך, עלותה הסופית הייתה יותר מ-50 מיליארד דולר – פי ארבע מהתכנון, שיא לכל אולימפיאדה שהיא (תחרויות החורף נחשבות לזולות יותר). זאת, בשל כשלים תכנוניים חמורים וגניבות מרובות ע"י הקבלנים המקורבים לשלטון.

האירוע עצמו היה בהחלט מרשים ונוצץ, והספורטאים הרוסיים עמדו במשימה שציפו מהם – רוסיה זכתה במספר הגבוה ביותר של מדליות בתחרות.

טקס הסיום של אולימפיאדת סוצ'י, 23 בפברואר 2014 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
טקס הסיום של אולימפיאדת סוצ'י, 23 בפברואר 2014 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

עם זאת, ההישגים הללו הואפלו במהרה ע"י כותרות אחרות. במקביל לטקס הסיום של המשחקים הכוחות הרוסיים השתלטו על חצי-האי קרים (בתגובה להפיכה אנטי-רוסית באוקראינה) – אירוע שהוביל להסלמת העימות בין רוסיה למערב.

ההישגים הואפלו במהרה ע"י כותרות אחרות. במקביל לטקס הסיום של המשחקים – הכוחות הרוסים השתלטו על חצי-האי קרים – אירוע שהוביל להסלמת העימות בין רוסיה למערב

ב-2016 פורסם דו"ח מק'לרן מטעם הארגון העולמי נגד הסמים בספורט (WADA), שטען, כי מעבדת ניטור הסמים במוסקבה עסקה בשנים 2011-2015, ובפרט לאורך האולימפיאדה בסוצ'י בזיוף שיטתי של תוצאות הבדיקות של הספורטאים הרוסיים. בהמשך נשללו חלק מהמדליות הרוסיות מאולימפיאדת סוצ'י, רוסיה הודחה ממספר אגודות ספורט מובילות, חלק מהספורטאים הרוסים המובילים נפסלו מהשתתפות בתחרויות, ורוסיה לא הורשתה להשתתף כנבחרת לאומית באולימפיאדת החורף בדרום קוריאה ב-2018.

מוסדות השלטון הרוסי התגייסו לקרב בתקשורת הבינלאומית ובמדיה החברתית כדי להגן על שם הטוב של הספורטאים, ולתקוף את יריביה. כל עוצמת הדיפלומטיה הרוסית הופנתה למניעת שלילת חברות הספורטאים הרוסיים בתחרויות השונות, ולציבור הרוסי הוסבר, כי ספורטאים רוסיים הם קורבן של "שנאת הרוסים" (ה"רוסופוביה").

ב-2016 פורסם דו"ח מטעם הארגון העולמי נגד הסמים בספורט, שטען, כי מעבדת ניטור הסמים במוסקבה עסקה בשנים 2011-2015, ובפרט לאורך האולימפיאדה בסוצ'י, בזיוף שיטתי של תוצאות הבדיקות של הספורטאים הרוסים

ארגוני הספורט הבינ"ל הפכו לזירת התגוששות, בעוד הנציגים הרוסיים מנסים למנוע החלטות המטילות על רוסיה אשם בזיוף הבדיקות ומענישות אותה ואת ספורטאיה. מוסקבה הכחישה את השימוש בסמים, האשימה את המערב בניסיון לעשות פוליטיזציה של הספורט ולנהל "מלחמות מידע" כנגד רוסיה באמצעות אישומי שווא.

ב-2016 גופי ההגנה בסייבר זיהו מבצעי תקיפה קיברנטיים נרחבים במחשבי WADA ובארגוני ספורט משמעותיים נוספים. התקיפה אופיינה, כמזוהה עם שירותי המודיעין הרוסיים.

נטען, כי הרוסים ביקשו לדלות מידע מודיעיני על החקירות כדי לדעת להתמודד מולן טוב יותר. כמו כן, בהמשך הודלף לתקשורת מידע על חשדות לשימוש בסמים מצד ספורטאים מערביים, כהוכחה לכך, שהספורטאים הרוסיים סובלים מאפלייה על רקע פוליטי, בעוד המידע על עבירות של ספורטאים מערביים זוכה להעלמת עין.

מוסקבה הכחישה את השימוש בסמים, והאשימה את המערב בניסיון לעשות פוליטיזציה של הספורט ולנהל "מלחמות מידע" כנגד רוסיה באמצעות אישומי שווא

רוסיה התפשרה בנוגע למתכונת השתתפות ספורטאיה באולימפיאדה בדרום קוריאה (מי שהוכר כ"נקי" יכל להשתתף באופן עצמאי, ולא כחלק מנבחרת לאומית רוסית).

עם זאת, מתקפת סייבר נרחבת, שניסתה לשבש את טקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף ב-2018, שויכה בהמשך למודיעין הצבאי הרוסי (GRU). אפשר שהרוסים ביקשו לנקום כך על מניעת השתתפות הנבחרת הלאומית הרוסית באולימפיאדה זו.

בשנה האחרונה מנסה רוסיה לשקם את השתתפותה בארגונים מהם הודחה, ולשכנע באמינות בדיקותיה למניעת הסמים בספורט. עם זאת, מחלוקות קשות עדיין אופפות תהליך זה.

שערוריות הקשורות בספורט מזעזעות גם את הזירה הפנים-רוסית מפעם לפעם. מתבלט הניסיון שעשתה ממשלת רוסיה בקיץ 2018 לנצל לרעה את ההתלהבות הלאומית מעריכת אליפות העולם בכדורגל, כהסחת דעת.

במקביל לאליפות פורסמה רפורמה פנסיונית לא פופולרית. המהלך הציני זוהה ע"י הציבור, ועורר להידרדרות באמון בכל מוסדות השלטון, לרבות הנשיא עצמו.

ממשלת רוסיה ניסתה לנצל את ההתלהבות הלאומית מאליפות העולם בכדורגל, כהסחת דעת לפרסום רפורמה פנסיונית לא פופולרית. המהלך הוביל להידרדרות באמון במוסדות השלטון ובנשיא עצמו

אם ציפה ממשל פוטין לחזק את התמיכה הציבורית בו באמצעות אירוח מופתי של אליפות העולם – הישג זה נשחק לחלוטין לאור פרסום הרפורמה הפנסיונית. הגם שהמשחקים האלה אורגנו היטב, גם הם סבלו לשערוריות רבות – גניבות כספים ע"י גורמים שהיו מעורבים בפרוייקטי הבינוי הגדולים. כמו כן, רוסיה הואשמה בניסיון לקנות קולות של חברי ההנהלה של FIFA כדי לזכות באירוח המשחקים.

סיכום

ניתן לזהות קווי המשכיות ברורים בין הניהול של הספורט בתקופה הסובייטית לבין האופן, שבו הספורט מקודם ברוסיה כיום. גם הסובייטים ראו ערך בספורט כאפיק ל"השפעה רכה" מבית ובחו"ל. גם בבריה"מ הספורט נוהל ריכוזית, במטרה להוכיח בכל מגרש ספורט ל"קפיטליסטים הדקדנטיים" את העליונות של הספורט הסוציאליסטי. גם הסובייטים ניסו לחזק את יוקרתם באמצעות עריכת אירועי ספורט גרנדיוזיים.

בדומה לאולימפיאדת סוצ'י -אירוע הספורט הגדול בכל הזמנים של בריה"מ – המשחקים האולימפיים של 1980 במוסקבה – הביא לשיא את הפוליטיזציה של הספורט. רק 80 מדינות השתתפו, 66 מדינות החרימו. זאת, כאמצעי לחץ, שהובל ע"י ארה"ב להעניש את ברה"מ בגין פלישתה לאפגניסטאן שנה קודם לכן.

במערב נטען, כי כל ספורטאי רוסי מצליח נוטל סמי מרץ, ואף הדביקו לאולימפיאדת 1980 כינוי: "האולימפיאדה בכימיה". הסובייטים נקמו בארה"ב ע"י החרמת אולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984

במערב נטען, כי כל ספורטאי רוסי מצליח נוטל סמי מרץ, לעתים מכמה סוגים, ואף הדביקו לאולימפיאדת 1980 כינוי "האולימפיאדה בכימיה". הסובייטים נקמו בארה"ב ע"י החרמת אולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984.

רוסיה המודרנית צועדת בתלם שנסלל ע"י בריה"מ, אך בתוספת "הקפיטליזם הממלכתי", וללא העימות האידיאולוגי העמוק עם המערב. הספורט הוא מכשיר לגיוס הציבור מבית, ולהפצת הדימוי החיובי של רוסיה בעולם.

רוסיה מציבה לספורטאיה דרישות מקסימליסטיות. הניהול המרכזי של הספורט, חרף בזבוז המשאבים האינהרנטי שבו, אכן מסייע למוסקבה להגיע להישגים – הן באירוח התחרויות המובילות והן בטיפוח ספורטאים מצטיינים ברמה הבינ"ל. הספורט גם מסייע במעט לקעקע את הדימוי השבלוני העוין שהתקשורת המערבית מדביקה לחברה הרוסית.

מרוב הרצון להצליח בספורט, נציגים רוסים אינם מפספסים הזדמנות "לדרוך מחדש על אותה המגרפה" (ברוסית זה נשמע טוב יותר – כשדורכים על מגרפה שנשכחה, המוט הארוך שלה עולה במפתיע, ומכה את הדורך בראשו).

עם זאת, מרוב הרצון להצליח בספורט נציגים רוסיים אינם מפספסים הזדמנות "לדרוך מחדש על אותה המגרפה" (ברוסית זה נשמע טוב יותר – כשדורכים על מגרפה שנשכחה בין עשבים, המוט הארוך שלה עולה במפתיע, ומכה את הדורך בראשו). וכך, אפיק "ההשפעה הספורטיבית הרכה", הופך להיות מוקד נוסף של עימות בין רוסיה לבין המערב, ומכרסם בדימוי העוצמה הרוסית, במקום להעצים אותו.

2020 מזמנת לרוסיה אתגרים, ויש לקוות, כי תצלח אותם בכבוד וברוח ספורטיבית. בחודשים הקרובים תילחם רוסיה על זכותה להשתתף באולימפיאדת הקיץ ביפן – למול האשמות חוזרות לזיוף בדיקות הסמים של ספורטאיה. רוסיה משתתפת באירוח אליפות אירופה בכדורגל בקיץ 2020 (הנערכת ב12 מדינות במקביל). הממשל הרוסי – סביר שיבקש לנקז את תשומת הלב הציבורית לאירועים הספורטיביים, כדי שלא תפנה לפעילויות מחאה, בדומה לקיץ האחרון.

רוסיה משתתפת באירוח אליפות אירופה בכדורגל בקיץ 2020. הממשל הרוסי – סביר שיבקש לנקז את תשומת הלב הציבורית לאירועים הספורטיביים, כדי שלא תפנה לפעילויות מחאה, בדומה לקיץ האחרון

אשר לישראל – מי שחפץ להגיע אל לבם של מקבלי ההחלטות בקרמלין ובסביבתו, מוטב שיתעדכן בעיתונות הספורט, ויוכל להצטייד ברעיונות לקידום הקשרים עם רוסים גם בערוצים כאלה. ב-2020 מתוכנן הנשיא פוטין להגיע לישראל, ואולי כדאי לשקול אירוע ספורטיבי על סדר היום של ביקורו.

כל התמונות מאתר הנשיאות הרוסית, www.kremlin.ru

סא"ל (מיל.) דניאל ראקוב הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2019. שרת בצה"ל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. עסק במחקר מודיעיני ועבודת מטה, במיקוד על האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים הבולטים של צה"ל וממשלת ישראל, בזירות גיאוגרפיות מגוונות. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה עם ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 3,278 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 15 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למרות הפסקת האש נמשך הירי לדרום; כיפת ברזל הופעלה

הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי נכנסה לתוקף, אך "גורמים סוררים" בארגון מוסיפים לשגר רקטות לישראל ● בעזה נהרגו במבצע 34 פלסטינים, מהם 25 מחבלים ● 450 רקטות נורו מהרצועה ● בישראל מביעים סיפוק מכך שחמאס לא הצטרף למערכה ● נתניהו תובע מליברמן לומר אם יאפשר הקמת ממשלה שתישען על הרשימה המשותפת, ליברמן דורש מרה"מ שיתחייב למנוע בחירות

עוד 59 עדכונים

משחקים בארגז החול ולא במערכה האזורית

48 השעות האחרונות הם לא הצלחה מסחררת או כשלון מפואר. חיסלנו מחבל ברמה בינונית (במקרה הטוב), אח"כ התמקדנו בהגנה, במקביל להישג יפה של פגיעה בחוליות שיגור של הג'יהאד האיסלאמי. ברמה המבצעית תוצאה טובה.

לא החזרנו את ההרתעה ע"י חיסול של אדם שידע שאנחנו מנסים לחסל אותו, לכן התחבא מאז ניתן האישור לפעולה. פעולה חד פעמית לא משנה את המצב מהיסוד.

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית.

גם בנוגע להרתעה של חמאס, אני מצטער להרוס שמחות, הרי במשך שנה וחצי חמאס יורה על מדינת ישראל בלי חשבון כאשר מדובר באינטרס שלו, לכן לא בהרתעה צריך לחפש את התשובה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה, שיעבור דרכו. כדי שהוא יחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, יוכל לחזק את השפעתו בגדה ויוכל להתעצם צבאית. זאת המשוואה, בכל פעם שחמאס ירה (למעט אחרי ההיתקלות בפעולת המיוחדים), זה היה קשור לסוגיה הכלכלית של הרצועה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה דרכו, כדי לחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, לחזק את השפעתו בגדה ולהתעצם צבאית. זאת המשוואה. שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון, כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד

שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד (כתבתי על כך בבלוג שלי – הרתעה כעצלנות מחשבתית).

על הרקע הזה כדאי לבחון את האסטרטגיה האזורית של ישראל לאורך זמן ודווקא לאורה לבחון את המדיניות של ישראל מול החמאס בעזה.

בעשור החולף, הקשב של ממשלת ישראל התמקד בסוגיה מרכזית אחת – איראן. בהתחלה מאמצים למנוע את פרויקט הגרעין האיראני, וכעבור זמן זה התרחב למאמצים לסיכול התפשטות ההשפעה האיראנית במזרח התיכון.

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית.
הסוגיה הפלסטינית היתה בקפאון בגלל כמה סיבות – ההתפרקות האזורית הביאה את משטרי ערב לעסוק בשרידות עצמית; ההתעצמות האיראנית ולאחריה מדיניות אובמה ללכת להסכם עם איראן קירבה בין מדינות ערב לישראל; הרשות הפלסטינית בשיתוק פנימי (בזכות ישראל אבו מאזן נהנה ממנעמי השלטון, ושבירת כלים היא נטילת סיכון רב, ולאור המצב הכלכלי הסביר אין תסיסה בעוצמה גדולה מתחת לפני השטח); הפיצול בין עזה לאיו"ש מאפשר לישראל להקטין לחצים חיצוניים; אירופה נמצאת במשבר פנימי ומתמודדת עם גל פליטים מה שמקטין את העיסוק בישראל ומאפשר גם ראיה מפוכחת יותר על הסכסוך.
גם בגזרת עזה ישראל יכלה להתרווח על הכורסא, בלי לנקוט פעולה. שלטון חמאס סייע להגנה המדינית מול הפלסטינים, אפשר למצוא ריבון שיאכוף את מרותו על הרצועה, אבל בזמן הזה היה ברור שגדל כאן נמר.

עד חתימת הסכם הגרעין הזנחת הנמר שגדל ברצועה היתה בעלת הגיון אסטרטגי, כי אי אפשר לנהל שני מאמצים במקביל, ולא ניתן לאיים בתקיפה אמינה באיראן תוך כדי ניהול מלחמות מול עזה.

״הפחד מכישלון הוא הכישלון הכי גדול״

אבל, כאשר הסוגיה האיראנית קיבלה פריז ל-15 שנה לפחות (חתימת ההסכם), הדוב הרוסי נחת בחמימים, וזה היה שנה אחרי 'צוק איתן', היינו צריכים להחליט מחדש במה מתמקדים. החלטנו להתמקד ביעד שאותו לא ניתן להשיג – עצירת משלוחי נשק לחזבאללה ובהמשך מניעת הנוכחות האיראנית בסוריה. כאשר נבחר טראמפ, הוספנו לזה את היציאה מהסכם הגרעין.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים, והמציאות הפוליטית בישראל לא מאפשרת לשלם מחירים או סיכונים.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים

בעיות אסטרטגיות מתעצמות אם לא עושים דבר. זה לא שבהכרח יש להן פתרון (אני לא מזהה מישהו שיכול "לפתור" את הסכסוך הישראלי פלסטיני בטווח הנראה לעין), אבל הכרחי לטפל בהן.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי.

כן, יש לזה מחיר מול המצרים שלא רוצים את האחים המוסלמים בחצר האחורית, אבל זה היה מונע את חבירת חמאס לאיראן, כמפלט נגד המדיניות של ישראל "לשלטון מוחלש" ברצועה.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי

זה לא החלופה היחידה האפשרית, היו עוד חלופות, ולא בטוח שניתן היה להשיג אותן, אבל אנחנו הזנחנו את הבעיה.

גם את היחלשות הרשות הפלסטינית אנחנו מזניחים, בשם השקט והיציבות הרגעיים באיו"ש, שמאפשרים לנו אשליה כאילו החלת ריבונות היא בהישג יד.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח

באיו"ש אבו מאזן ילך לעולמו, סוריה תתייצב, ואיראן תהיה נוכחת בה עם רצף טריטוריאלי דרך עיראק. המעצמה בעלת ההשפעה הגדולה במזרח התיכון זאת רוסיה.

במציאות האסטרטגית החדשה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לכבוש את רצועת עזה ולהשמיד את הטרור משם. לא בגלל שאין זה ביכולתנו, אלא בגלל שהחזית הצפונית לא מאפשרת לנו לעשות זאת, כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם שתי החזיתות במקביל (מלחמה מול חמאס במחשבה תחילה).

העיסוק האובססיבי באיראן לטווח הקצר מתוך תפיסה מקסימליסטית, וחוסר הטיפול בבעיות האחרות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, ללא יכולת פעולה אמיתית כנגד זה, ואת כל הבעיות שהקפאנו מופשרות בו זמנית.

עמר דנק הוא סא"ל במיל', שירת במחלקת תכנון המערכה חיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים

אופה בירוק היהודי שמאחורי לחם הקנאביס הראשון באירופה

שארלי לווי, שיתחיל לשווק בקרוב לחם קנאביס ייחודי ברחבי אירופה, מבטיח שהצרכנים שלו לא יתמסטלו ● אבל הרשויות כבר פשטו על המאפייה שלו בגלל הריח ● "בסוף הצלחתי לשכנע אותם שהכל חוקי"

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל, ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם.

אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק עומד להשיק את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת קרפור בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח האתר Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה.

הלחם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד

רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר.

לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום.

"הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי. "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון המייצר אותו בייצור המוני.

קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)

הלחם אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד.

אנשי הסוכנות טענו אז שאין למאפיה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

אוהב להתנסות עם לחמים

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחם עם בירה ולחם סגול המכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה, אשר שרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה.

אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם, בתקופה הקשה ביותר בחייו, פגש את אשתו, האניה, יהודייה שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם.

קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)

כאשר נפטר אוטו ב-1980, נטל שארלי, שלמד באותה עת מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, ססמתה הייתה: "לחם, זה הכל". היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

עוד 421 מילים

יוזמה מקומית של כנסייה בגרמניה הפכה למפעל חרטה חובק עולם ● גרמנים, רבים מהם צאצאים של נאצים, מביעים תמיכה פומבית ביהודים, נלחמים באנטישמיות, ובעיקר מבקשים סליחה באופן אישי מניצולי שואה ● "איננו יכולים לצפות מהם לסלוח, זו לחלוטין הבחירה שלהם"

עוד 1,005 מילים

צר עולמם כטיל מיירט

זה מורכב מידי וארוך ומסובך אז איש לא יסביר לכם. ואיש לא ישאל את ראש הממשלה. 

כשמתפוצצות רקטות איש לא יסביר שזו המציאות ואין לה פתרון קסם בחיסול מדויק מקצועי מתוזמן לפי הכוכבים בידי אנשים נהדרים כמו נדב ארגמן ואביב כוכבי.

זה מורכב מדי אז איש לא יסביר לכם. כשמתפוצצות רקטות איש לא יסביר שזו המציאות ואין לה פתרון קסם בחיסול מדויק מקצועי מתוזמן לפי הכוכבים בידי אנשים נהדרים כמו נדב ארגמן ואביב כוכבי

איש לא יסביר לכם שחיסול מפקד אחד שאחראי אמנם לשורה של פיגועים קשים, לא יכול לחסל את מערך הרקטות שצברו החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה.

איש לא יאמר בפרשנות החפוזה המתבקשת מיידית בשעות האולפן הארוכות, כיצד זה ישראל מחסלת את ראש הארגון העוין את חמאס ובעצם משתפת פעולה עם האוייב הנורא שלה – חמאס – שאותו נשבע ראש ממשלת ישראל לחסל.

לא. כשרקטות נופלות יסבירו לכם רק שצריך להישמע להוראות פיקוד העורף, ויספרו את מספר הטילים שנורו, ויחשפו את סוג הרקטה החדשה שפגעה באשדוד על רקע שדרות הטנקים הנערכים לעוד מלחמה שתוצאתה ידועה מראש.

כשטילים פוגעים בבית בשדרות, וראש הממשלה עטוף ברמטכ"ל ובראש השב"כ לעוד הסבר שדוף שזו הייתה "פצצה מתקתקת", וכי "יידעו אויבנו שנפגע בהם בכל מקום", וכי צריך "קור רוח ואורך רוח כי זה יקח עוד זמן" ושאר הסיסמאות המשתקות כל מחשבה רציונלית… שום פרשן לא יכניס את הדברים להקשרם המורכב. אין להם ניסוח קצר ומתלהם.

הכוח בעזה צמח על רקע לאומי ודתי, גם כתוצאה ממלחמות עבר, פליטות ומצוקה כלכלית. הוא קיבל תמיכה ציבורית כי דאג לאוכלוסייה לכבוד, וגם לשירותים בסיסיים של מרפאה ובית ספר. הוא נלחם את מלחמתם. וכן, זה מורכב

איש לא יאמר שבעיית עזה היא חלק מהסכסוך הישראלי פלשתיני הנמשך כבר מאה שנים. הכוח שצמח בעזה צמח על רקע לאומי ודתי וגם תוצאה של מלחמות עבר פליטות ומצוקה כלכלית.

הוא קיבל תמיכה ציבורית כי דאג לאוכלוסייה לכבוד וגם לשירותים בסיסיים של מרפאה ובית ספר. הוא נלחם את מלחמתם. הוא לא צדיק בעינינו, אבל מייצג אותם וגם שולט בהם לעיתים בניגוד לרצונם. כן זה מורכב. אבל זו המציאות. 

הכוח הזה גירש מעזה פלג פלשתיני אחר חזק והיסטורי – את אנשי הפתח, לאחר שישראל התנתקה חד צדדית מעזה. הפלשתינים ממש כמונו לא עשויים מקשה אחת. 

הכוח הזה גירש מעזה פלג פלשתיני אחר חזק והיסטורי – את אנשי הפתח, לאחר שישראל התנתקה חד צדדית מעזה. הפלשתינים ממש כמונו לא עשויים מקשה אחת

לאחר שנים (1967-2005) של שליטה בעזה, החליט ראש הממשלה שאין תכלית בהחזקת כוח צבאי ישראלי ענק בעזה כדי לשמור על מעט מתנחלים שראו בה חלקי מולדת והוביל להתנתקות.

אבל עזה נותרה בעוניה. בבעיותיה. ישראל לא התנתקה מהצורך של עזה בדלק במזון בפרנסה במוצא לים ולאוויר בטיפולים רפואיים. אוכלוסייתה גדלה, מי השתייה התמעטו וזוהמו, החשמל צומצם למספר שעות ביום, האבטלה גואה והתסכול מרסק כל תקווה לחיים נורמליים. 

איש באולפנים לא יסביר לכם את העניין הפשוט החותך את תודעת הקרבן שלנו: חיסול מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד הוא חיסול שאינו תורם שום דבר לפתרון בעיית עזה. 

אבל עזה נותרה בעוניה. ישראל לא התנתקה מהצורך של עזה בדלק, מזון, פרנסה, מוצא לים ולאוויר, טיפולים רפואיים. אוכלוסייתה גדלה, מי השתייה התמעטו וזוהמו, החשמל צומצם, האבטלה גואה והתסכול מרסק תקווה לחיים נורמליים

אין פתרון צבאי לעזה. אין נשק מדויק או יחידה מובחרת שיכולים לפתור אחת ולתמיד את בעית עזה.

לא יסבירו לכם את זה כי זה לא פופולרי לא פטריוטי. 

הרי חייבים לסיים כל משפט בהצדקת חיסולו של אותו מחבל איש דמים בהאה אבו אל עטא. חייבים הרי לספר לתושבי הדרום שלממשלה החזקה הבאה יש עוצמות בלתי רגילות ולכן היא צריכה להמשיך.

אז איש לא יסביר להם שבעצם ה"ג'יהאד היהודי" שלנו נלחם גם הוא מלחמת קודש בכל ניסיון לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. מלחמת הקודש הזו על חלקי ארץ ישראל בהם יושבים מיליוני פלשתינים הינה מסוכנת לא פחות מהטילים של היום.

אין פתרון צבאי לעזה. אין נשק מדויק או יחידה מובחרת שיפתרו אחת ולתמיד את בעית עזה. לא יסבירו לכם את זה כי זה לא פופולרי ולא פטריוטי. הרי חייבים לסיים כל משפט בהצדקת חיסולו של אותו מחבל

היעדר הפתרון למצוקת עזה מטביע את ישראל במלחמת נצח. טילים לנצח. פיגועים לנצח. הממשלה שמסתירה את המציאות הזו כדי להנציח את שלטונה עושה זאת בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל.

היא עוטפת אותה בנאומים מתלהמים על אכזריותו של האויב  ובהתקפות על ערביי ישראל ועל השמאל ולמעשה על כל מי שמערער על התזה של מלחמת נצח. כל פתרון אחר שיוצע לבעיית 2 מיליון תושבי עזה, מערער את השלטון בישראל ולכן יידחה. 

הצבא תמיד יציית לדרג הפוליטי ולכן תמיד יילחם. השב"כ תמיד יבצע את תפקידו למנוע עוד פיגועים, וכשראש הממשלה יבקש גיבוי למבצע חיסול, יעמדו טובי האנשים לצידו כי זהו כל עולמם. צר כמו טיל מיירט. 

הצבא תמיד יציית לדרג הפוליטי ולכן תמיד יילחם. השב"כ תמיד יבצע את תפקידו למנוע עוד פיגועים, וכשראש הממשלה יבקש גיבוי למבצע חיסול, יעמדו טובי האנשים לצידו כי זהו כל עולמם. צר כמו טיל מיירט 

המלחמה של היום לא מוסברת לאיש מבין צופי הטלוויזיה. אין הקשר. אין היסטוריה. היא הרי עוד צעד במצעד איוולת שבו מנהיגים שונים נוקטים צעדים המנוגדים לאינטרס של מדינתם, לאורך זמן ארוך ולמרות שמול עיניהם ניצבת האיוולת במלוא חריפותה.

עזה בלי תקווה היא טיל רב שלבי שימשיך להתפוצץ מעל ראשנו כל זמן שלא ינתן לתושביה פתרון. 

האמצעים של עזה הם חמאס וגיהאד איסלאמי וטילים ובלוני תבערה והפגנות על הגדר. 

העיסוק במציאת פתרון לאמצעים המתפוצצים מסיט את הדיון מהבעיה האנושית הגדולה המונחת מעבר לגדר.

עזה בלי תקווה היא טיל רב שלבי שימשיך להתפוצץ מעל ראשנו, כל זמן שלא ינתן לתושביה פתרון. האמצעים של עזה הם חמאס וג'יהאד וטילים ובלוני תבערה והפגנות על הגדר. העיסוק בפתרונם מסיט את הדיון מהבעיה האמיתית

את זה איש לא יסביר כשצריך שוב ושוב למצוא מחסה תוך עשרים שניות לפי הנחיות פיקוד העורף.ואיש גם לא ישאל: 

מה עשית אדוני ראש הממשלה בעשר שנות כהונתך הרצופות כדי למצוא פתרון מדיני הומני לבעיות עזה? במה הועלת בתפקידך לאזרחי ישראל כדי שיחיו בשלום מול גבול שכנינו בעזה?

האם אדוני חושב שיירוט מוצלח או חיסול אבו אל עטא זה הפתרון?

וכשתקבל מחר שוב את תפקיד רה"מ הראשון ברוטציה…מה תעשה? עוד מבצע? עוד סיכול? עוד התפתלות על תזמון הקבינט לאישור האיוולת הבאה?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 944 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

יד ושם הבהיר לזילברשלג כי לא ראוי שימשיך לכהן בהנהלת המוסד

פרסום ראשון דודי זילברשלג, חבר הנהלת יד ושם שנקלע לסכסוך משפטי לאחר שביקש למכור מכתב של הילדה רחל מינץ שנרצחה בשואה, הודיע לבית המשפט כי החליט להשאיר את המכתב ברשותו ● זאת, בניגוד להצהרותיו הקודמות כי יעביר את המכתב ליד ושם ● יד ושם על התנהלות זילברשלג: "לא ראוי" ● המשפחה תגיש תביעה להעברת המכתב

עוד 619 מילים

מלכוד הביטקוין אסור להפקיד את הרווח בבנק - חובה לשלם עליו מסים

ישראלים שהשקיעו בביטקיון נקלעו למלכודת כלכלית ומשפטית ● מצד אחד, הבנקים מסרבים לקבל את הכספים שהרוויחו, מחשש להלבנת הון ● מצד שני, רשות המסים דורשת תשלום על כל הרווחים ● כך הסתבכו המיליונרים על הנייר בחובות עתק למס הכנסה ● וכך ממשלת המעבר תוקעת את הטיפול בנושא

עוד 1,169 מילים

פרשנות בסיום 48 שעות לחימה, שלוש תובנות על המצב

עם כינון הפסקת האש הבוקר, ואחרי שתי יממות של מטחי רקטות ופעילות צבאית בעזה, אפשר להתמקד בשלושה נושאים מהותיים שעלו ביומיים האלו ● האם השבתת המשק ביום הראשון הייתה מוצדקת? ● איך זה שארגון קטן מצליח לפגוע במדינה עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון? ● ומה המשמעות של התנהלות חמאס במערכה הזו?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית. אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה - הביאו להקמת ממשלה בהקדם. לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סי... המשך קריאה

מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית.
אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה – הביאו להקמת ממשלה בהקדם.
לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סיכומים עם ביבי .
האפשרות הצפויה לדעתי היא שביבי יביא לפיזור הכנסת רגע לפני שיצטרך להיפרד מראשות הממשלה.
מהלך כזה ייתן לו עוד כמה חודשים בממשלת מעבר.
האלטרנטיבה היחידה לבחירות היא ממשלת מיעוט המתבססת על כחול לבן, ישראל ביתנו,
מפלגות מרכז נוספות ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
ישראל ביתנו, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא מוכנים להיות בממשלה עם המשותפת.
המשותפת, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא רוצים להיות חלק מהממשלה.
שתי העמדות האלו יכולות להתיישב עם ממשלת מיעוט לתקופת ביניים שבהמשכה יצורפו הליכוד (או חלקו) ומפלגות אחרות לממשלה שתהפוך לממשלת אחדות ליברלית והמשותפת תישאר מפלגת אופוזיציה ראשית.

ראשות האופוזיציה תהווה הישג אופטימלי לציבור הערבי הן במעמד הסמלי והן במעורבות הממשית.
זו הדרך היחידה להקמת ממשלה בלי ביבי תוך הצמדות לעמדות העקרוניות של שלושת המפלגות.
מתווה הנשיא בא מרצון טוב אבל להערכתי הוא לא מתאים ליישום מול ביבי שברגע האמת – יבריז.
זו אשליה מסוכנת. אנו נגרר לחוסר יציבות שלטונית שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות.
חלון הזמן לעשיית הפתרון היחיד הזה – הולך וניסגר. זו תהיה טעות טראגית אם לא תנצלו אותו.
בבקשה –
תוציאו אותנו מהמצב הנוכחי ע"י הקמת ממשלת מיעוט שתהווה מסדרון לממשלה רחבה יותר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

רק באמריקה הרב הצבאי שמלווה חיילים מכל הדתות

אחרי שלושה עשורים בצבא האמריקאי, הרב דייויד גולדסטרום ממונה על הטיפול בחיילים משוחררים - ומודאג מההתאבדויות של יוצאי צבא בארה"ב ● במהלך שירותו בחזית, הוא העניק תמיכה רוחנית לחיילים מכל הדתות והוביל תפילה מיוחדת בארמון של סדאם חוסיין ● ראיון

עוד 632 מילים

בפרקליטות מחפשים את הפלסטיני שנורה בגבו - זמן ישראל מצא אותו

כראם קוואסמי, בן 22 מחברון, נורה בגבו לפני שנה וחצי על ידי כוח מג"ב ● מאז, חקירת האירוע דשדשה, עד אשר וידאו של התקרית פורסם בחדשות 13 ● עכשיו בפרקליטות טוענים כי הם מחפשים את כראם כדי לגבות ממנו עדות - אך לא מצליחים לאתרו ● אדם רזגון שוחח איתו

עוד 874 מילים

זהירות: פירות וירקות

מעקב זמן ישראל אחרי הבטטות, מחקר חדש מצא שאריות חומרי הדברה בגופם של ילדים ישראלים שצרכו פירות וירקות ● המאכלים שהשאירו הכי הרבה עקבות זרחנים אורגניים: תפוחים ומלפפונים ● ד"ר חגית אולנובסקי: "לא הייתי דואגת לילדים שאוכלים מגוון פירות וירקות, אבל לילדים שנצמדים לסוג אחד ואוכלים בכמויות, אני ממליצה לקלף את הקליפה"

עוד 1,240 מילים

גול עצמי המתנחלים שהובילו לסימון המוצרים מהשטחים

סופית: מדינות אירופה יחויבו לסמן מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות, במזרח ירושלים ובגולן ● כך קבע אתמול בית הדין של האיחוד האירופי, בהחלטה שאינה ניתנת לערעור ● למרבה האירוניה, הפסיקה הדרמטית נולדה כתוצאה מפנייה של יקב בהתנחלות פסגות - שקיווה לתוצאה הפוכה ● גורמים מדיניים אומרים כי ניסו למנוע מאנשי היקב להתערב בנושא, ללא הצלחה

עוד 1,569 מילים

מנהיג הג'יהאד: נסכים להפסקת אש אם ישראל תיענה לדרישות

דיווח: מנהיג הג'יהאד האסלאמי יגיע הלילה לקהיר ● כ-360 רקטות נורו לשטח ישראל מאתמול בבוקר ● האזעקות בדרום לא פוסקות גם בשעה זו ● נתניהו: אנחנו בעיצומה של מערכה, סיכמנו על צעדי ההמשך ● בתום הערכת מצב בפיקוד דרום, אמר שר הביטחון בנט: "נראה שהג'יהאד האסלאמי רוצה לגרור את עזה ליותר נזקים" ● פגיעה ישירה בבית באשקלון, אישה נפצעה קל ● 24 פלסטינים נהרגו בסבב ההסלמה הנוכחי

עוד 81 עדכונים

לא תהיה ממשלת מיעוט. ספק אם תהיה אחדות

פרשנות הדיבור הרווח אתמול היה כי ההסלמה בדרום חיסלה את האפשרות של כחול-לבן להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ● בפועל, האופציה הזו מעולם לא היתה קיימת - כי ליברמן פסל אותה על הסף ● ולמרות שרוחות מלחמה כבר הובילו להקמת ממשלת אחדות בהיסטוריה של ישראל, הפעם הסיכויים שזה יקרה שוב נותרו קלושים ● מקורב לגנץ אומר לזמן ישראל: "זה או פירוק כחול-לבן, או בחירות"

עוד 517 מילים
הלוויתו של בהאא אבו אל עטא בעזה. 12 בנובמבר 2019

אחרי חיסול איש הכספים בין איראן לעזה, נהרגו בישראל ארבעה אזרחים, בנוסף ל-138 פצועים ולא ברור אם העברת הכספים אכן נעצרה ● אל קעידה, לעומת זאת, לא התאושש מאז חיסול בן לאדן לפני שמונה שנים ● מומחים מסבירים מתי פעולת החיסול משתלמת - ומתי היא דווקא מסלימה את המצב

עוד 1,457 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה