איראן מעלה הילוך ומקצרת את "זמן הפריצה"

ההכרזה האחרונה של איראן על השמשת מתקן ההעשרה בפורדו היא אולי המהלך המשמעותי ביותר עד כה ב״תשובה האיראנית״ לנסיגת ארצות הברית מהסכם הגרעין ● אם מאמצי הגישור יכשלו והמעצמות יחליטו שלא להתערב, האופציה הצבאית עלולה לחזור לשולחן המערכת הביטחונית בישראל ● פרשנות

נשיא איראן חסן רוחאני מכריז על השמשת מתקן ההעשרה בפורדו, ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: Office of the Iranian Presidency via AP)
Office of the Iranian Presidency via AP
נשיא איראן חסן רוחאני מכריז על השמשת מתקן ההעשרה בפורדו, ב-5 בנובמבר 2019

ההכרזה האחרונה של איראן על השמשת מתקן ההעשרה בפורדו היא לא צעד קטן אחורה מהסכם הגרעין עם המערב, אלא אולי המהלך המשמעותי ביותר עד כה ב"תשובה האיראנית" לנסיגת ארצות הברית מההסכם.

מיטבי הלכת בפרויקט הגרעין האיראני עוד זוכרים את התשובות האיראניות המתחמקות, כאשר נשאלה טהרן על מתקן סודי שהתגלה חפור עשרות מטרים מתחת לאדמה.

מאז, מתקן פורדו, שליד העיר קום, ריכז אליו לא מעט מאמצים מודיעיניים ואחר כך גם פעולות פיקוח. אף אחד בקהילה הבינלאומית לא באמת לחץ את איראן בשאלה, מדוע היא מקימה אתר העשרה חסין מתקפות מהאוויר. לכן, ההכרזה של המנהיג העליון עלי חמינאי היא בבחינת צעד מתריס קדימה יותר מאי פעם.

רשות השידור האיראנית מציגה שלושה סוגי צנטריפוגות להעשרת אורניום, ב-6 ביוני 2018 (צילום: IRIB via AP)
רשות השידור האיראנית מציגה שלושה סוגי צנטריפוגות להעשרת אורניום, ב-6 ביוני 2018 (צילום: IRIB via AP)

בינתיים, איראן רחוקה יחסית מפצצה במונחים של כמות, לא במונחים של יכולת. כדי לייצר פצצה אחת היא זקוקה לכ-1,000 קילוגרמים של אורניום מועשר ל-20%. הכמות שבידיה עומדת כיום על 500 קילוגרמים, 300 יותר ממה שמתיר לה ההסכם עם המערב.

אבל זו רק חלק מהבעיה. דווקא בפורדו, בעומק האדמה, מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות שלה, אלה שמעשירות אורניום פי 5 מהר יותר. כלומר, מה שיעשו הצנטריפוגות הישנות בעשרה חודשים, יעשו החדשות בחודשיים. בשפה המקצועית קוראים לזה "זמן הפריצה". המשמעות, קיצור משמעותי של פרק הזמן שייקח לאיראן להגיע לכמות אורניום מועשר המספיק לפצצה.

בהסכם עם המערב התחייבה איראן לא להפעיל את הצנטריפוגות המתקדמות לפני 2023. עכשיו היא מקצרת את הזמן הזה משמעותית ודוחקת לא רק את ארצות הברית לפינה, אלא גם את חמש המעצמות האחרות שחתומות על ההסכם: רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה.

דווקא בפורדו, בעומק האדמה, מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות שלה, אלה שמעשירות אורניום פי 5 מהר יותר. כלומר, מה שיעשו הצנטריפוגות הישנות בעשרה חודשים, יעשו החדשות בחודשיים

חמינאי מודע היטב לחומרת הצעד שנקט, ולא בכדי הוא הוסיף את צמד המילים "צעד הפיך". אמנם הנץ ג'ון בולטון, שכיהן עד לאחרונה כיועץ לביטחון לאומי בממשל דונלד טראמפ, כבר לא לוחש לאוזנו של הנשיא האמריקאי, אבל גם באיראן מבינים שצעד חד-צדדי קיצוני מדי, יאחד מיד את כל חמשת המעצמות מאחורי ארצות הברית.

כאן נשאלת השאלה מה עמדתה הנוכחית של רוסיה. ולדימיר פוטין הכריז לא פעם פומבית וגם בפגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתנגד לאיראן גרעינית.

אלא שלצד זאת הוא ממשיך לנהל קשרים חמים יחסית עם שלטון האייטולות – וההוכחה הטובה ביותר לכך היא אספקת מערכות טילי הנ"מ s300. בפועל, רוסיה הסתפקה עד כה בגינויים דיפלומטים לצעדי ההתגרות האיראניים. סין פאסיבית מאד ואילו המדינות האירופאיות עושות הכול כדי לגשר בין וושינגטון לטהרן.

נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015 (צילום: AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno)
נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015 (צילום: AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno)

ויש גם את ישראל שעוקבת כל העת אחרי יישום ההסכם – או, ליתר דיוק, אחרי השחיקה שלו על ידי שלטון האייטולות. אמנם ההצהרות הלוחמניות של "כל האופציות על השולחן" לא נשמעו כבר הרבה זמן, אבל שאף אחד לא ישלה עצמו: בישראל בהחלט מודאגים מקצב ההעשרה האירני.

"זמן פריצה" קצר יצריך את ישראל להכנות בהתאם, אם מאמצי הגישור יכשלו והמעצמות יחליטו שלא להתערב צבאית. בפעם האחרונה שזה קרה, בקיץ 2010, נתניהו היה ראש ממשלה, אהוד ברק שר הביטחון, גבי אשכנזי הרמטכ"ל, מאיר דגן ראש המוסד, ויובל דיסקין ראש השב"כ. שלושת האחרונים התנגדו נחרצות, ונתניהו החליט לבטל את התקיפה.

המהלך הזה לא נעלם אז מעיני ממשל ברק אובמה, ששלח לכאן רכבת אווירית דיפלומטית כדי לרסן את ישראל. כיום, עם נשיא אחר בבית הלבן, המצב לא בהכרח שונה. למרות הנסיגה מההסכם וההצהרות הלוחמניות, טראמפ, כמו אובמה, רוצה לדבר. רק לדבר.

עוד 511 מילים
סגירה