שר הביטחון יואב גלנט הודח, דונלד טראמפ זכה בבחירות לנשיאות ארה"ב, ובצלאל סמוטריץ' שמח וטוב לב – מוקדם מדי. לגבי טראמפ – נחיה ונראה, אולי בחירתו בסופו של דבר תועיל לישראל. לגבי גלנט – זו מכה לנושא הביטחוני ולניהול המלחמה, ובעיקר פגיעה ישירה "בבטן הרכה" של רבים – אלה שיש להם חלק כבד ועצוב בנטל המלחמה על אזרחי המדינה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחברי מפלגתו מתכננים יחד עם בנימין נתניהו להאריך ולשמור על ממשלת "ימין על מלא" ע"י שיחוד המפלגות החרדיות בתקציבים קואליציוניים של למעלה מ-4 מיליארד ש"ח. במקביל הם שואפים לחוקק את קומבינת "חוק המעונות" כדי לעקוף את הוראת בג"ץ נגד "חוק ההשתמטות". בכך הם מתעתדים לאפשר ולהסדיר מימון לאברכים ותלמידי ישיבות כך שימשיכו לקבל סבסוד של מעונות לילדיהם. וזאת מבלי שיצטרכו לשרת בצה"ל או לעבוד.
שר האוצר סמוטריץ' ומפלגתו מתכננים יחד עם נתניהו להאריך ולשמור על ממשלת "ימין על מלא" ע"י שיחוד המפלגות החרדיות בתקציבים קואליציוניים של מיליארדים, ובחקיקת קומבינת "חוק המעונות"
בהתחשב במספר המנדטים שקיבל סמוטריץ' (בניכוי הח"כים של איתמר בן גביר), הוא מפגין כישורים פוליטיים לא מבוטלים כלל וכלל. מחד הוא מושיט כתף לרה"מ (אותו כינה בזמנו "שקרן בן שקרן") – בלעדיו סיכויו של האחרון להיכנס לכלא גבוהים, ומאידך הוא ממשיך לשחד לכאורה את המפלגות החרדיות.
כל זאת כדי לאפשר לעצמו חופש פעולה כמעט מלא בנושא ההתנחלויות, פועל יוצא מהאחריות המלאה שקיבל על הפעילות האזרחית של משרד הביטחון בשטחים – אותה הוא מנצל עד תום, ותומך בה תקציבית בעצם היותו שר האוצר.
האמור לעיל היה טוב ויפה עד ה-7.10.23, אך אליה וקוץ בה. מחנה בוחריו של סמוטריץ' שילם ומשלם מחירים גבוהים מאוד במלחמה האזורית שנכפתה עלינו – אחוזים גבוהים מהנופלים והפצועים שייכים אידיאולוגית לציונות הדתית לאומית.
המלחמה הארורה הזאת מסמנת למי שלא שם לב את "חילופי האליטות" בקרב האליטה הביטחונית, בה לוחמים בני הציונות הדתית לאומית עשויים להחליף את בני הקיבוצים והמושבים – החלק הארי מגיבורי מלחמות ישראל הקודמות.
התהליך שקרה בתחום הביטחוני-צבאי בשלושת העשורים האחרונים מזכיר לי את מה שהתחולל במקביל בתקשורת הישראלית. שם אורי אורבך הזכור לטובה טבע את מטבע הלשון "הטובים לתקשורת", שאת תוצאותיו ופירותיו אנו רואים ופוגשים כמעט בכל אמצעי התקשורת.
הדמעות הזולגות מעיניו של סמוטריץ', המקפיד להגיע ללוויות של הנופלים בני הציונות הדתית לאומית, אינן "דמעות תנין". הן דמעות אמיתיות של אדם כואב. בניגוד לבנימין נתניהו הציני, הוא מבין היטב את התהום הפעורה בין התנהגות החברה החרדית המשתמטת לבין החברה הכללית המשרתת, ולא מתבייש לתת לכך ביטוי בדבריו הפומביים. לכן הגיע הזמן שיפעל ויונחה על פי צו מצפונו ולא על פי שיקוליו הפוליטיים הציניים בנושא החרדי.
סמוטריץ' מבין היטב את התהום הפעורה בין התנהגות החברה החרדית המשתמטת לבין החברה הכללית המשרתת. הגיע הזמן שיפעל על פי צו מצפונו ולא על פי שיקוליו הפוליטיים הציניים בנושא החרדי
לעניות דעתי אילו חלילה חמאס, חזבאללה, איראן ושאר גרורותיה היו מתואמים ב-7.10.23 -היה נוצר סיכוי גבוה להשמדתה של המדינה, ואנשים כמו סמוטריץ' כמוני, בני משפחתנו וחברינו ומיליוני ישראלים אחרים היו מחוסלים.
במקרה כזה, אולי הרבנים ושליחיהם הפוליטיים בכנסת היו מוצאים דרכם ומסילות ללב האויבים הכובשים כדי להישאר בחיים. יתכן שמשה גפני, יצחק גולדקנופף, ישראל אייכלר ומאיר פורוש היו מנסים לתקשר עם האויב הכובש באידיש, אריה דרעי ומשפחת הרב עובדיה יוסף בערבית מדוברת, ובמקרה הצורך@ יצחק פינדרוס היה משמש להם כמתורגמן לאנגלית אמריקאית. אולי הם היו מסבירים לאויבנו כי מעולם לא היו ציונים (אמת לאמיתה) וכי לא האמינו במדינת ישראל, ולכן אין להם בעיה לחיות תחת שלטון ערבי.
לא מדובר בתרחיש בדיוני במיוחד. זה בדיוק מה שאמרו ואומרים הרב משה הירש וחבריו מנטורי קרתא והפלג הירושלמי החרדי במפגשיהם בארץ ובחו"ל עם נציגים ערבים ואיראנים. אינני יודע מה נלמד בשעורי ההיסטוריה, אם בכלל, בישיבות של שעלבים ומרכז הרב, בהן קיבל סמוטריץ' את חינוכו. טוב יעשה אם יקבל שיעור קצר על התנהגות הרבנים והאדמו"רים בתקופת השואה, שרוב קהילותיהם הושמדו.
חלק מהאדמו"רים הידועים לא רק שלא הנהיגו את קהילותיהם באופן הגיוני ומתוך הבנת המציאות, אלא גרמו במישרין להכחדת חסידותיהם בשואה. הגדילו לעשות הרב יואל טייטלבוים מסאטמר, שמנע מרבים מבני קהילתו לעלות לא"י לפני מלחמת העולם השנייה בטענה ש"אין דתיים בא"י".
במלחמה עצמה, למרות שקהילתו קלטה אלפי פליטים ממדינות אירופה כבושות אחרות שסיפרו על זוועות הנאצים, הוא לא שינה את אורחותיו ולא הגיב למציאות כראוי למנהיג בעת צרה. הדבר לא מנע ממנו ומבני ביתו לברוח ב-1944 ברכבת של ישראל קסטנר הציוני ולהשאיר את צאן מרעייתו מאחוריו.
אינני יודע מה נלמד בשעורי ההיסטוריה, אם בכלל, בישיבות של שעלבים ומרכז הרב, בהן קיבל סמוטריץ' את חינוכו. טוב יעשה אם יקבל שיעור קצר על התנהגות הרבנים והאדמו"רים בתקופת השואה, שרוב קהילותיהם הושמדו
התוצאה הייתה שמתוך 200,000 חסידים נותרו בקושי 3,000 ניצולים. ומה אומרים חסידיו על התנהגותו? "אלמלא היה ניצל מהשואה, החסידות הייתה נכחדת". ומי אשם בשואה לדעתו של האדמו"ר הניצול: "תנועת ההשכלה וממשיכת דרכה – התנועה הציונית, עונש משמים על הרצון לכונן שלטון יהודי בא"י, שעליו חל איסור הסותר את שלשת השבועות שהשביע האל את ישראל".
כך גם קרה לרב אהרון רוקח מבעלז, שב-1944 נחלצו הוא ובני משפחתו, ובדרכו לישראל עוד קרא אחיו לחסידיו להישאר בהונגריה, תוך הבטחה רבנית כי לא יאונה להם כל רע.
האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ חולץ מוורשה המופצצת ע"י קצינים נאצים בכירים עם קשרים לגורמים אמריקאים בכירים, גם כאן ללא חסידיו המאמינים. כך גם הרבי יעקב אלתר מגור, שב-1940 הוברח לא"י בעזרת שוחד רב לאנשי הגסטפו ואנשי ממשל איטלקיים, כאשר מאות מחסידיו ממתינים לו ליד ביתו ובתחנת הרכבת כדי להיפרד ממנו.
ההתנהגות השפלה והמבישה של החרדים בנושא הגיוס, כאשר בניהם אינם נדרשים לפקוד את בתי הקברות המלאים בחללים אחרים, כדי לבכות את יקיריהם, שנשותיהם ישנות היטב בלילה ללא חשש מדפיקות בדלת, כאשר מנהיגיהם הרוחניים והפוליטיים מושיטים כתף קרה לחברה הישראלית, תוך שיכפול התנהגות קודמיהם בשואה באירופה – צריכה להיות קו אדום לסמוטריץ'.
לזכותו של האחרון יש לומר כי ידע לשמור על קווים אדומים אידאולוגיים ומצפוניים כאשר לא נכנע בזמנו לנתניהו, כשזה ניסה לשכנעו להקים קואליציה עם הרשימה הערבית של מנסור עבאס, וכך הפסידו את השלטון לשנה וחצי. גם כעת עליו להיכנע לצו מצפונו ולקטוע את נתיב הדמים והכספים לחרדים, עד אשר ייאותו להשתתף בנכונות להקריב חיים אצל בני החברה הכללית.
ההתנהגות המבישה של החרדים בנושא הגיוס, כשמנהיגיהם הרוחניים והפוליטיים מושיטים כתף קרה לחברה הישראלית, תוך שיכפול התנהגות קודמיהם בשואה באירופה – צריכה להיות קו אדום בשביל סמוטריץ'
האיומים של החרדים להפיל את הממשלה לא צריכים להפחיד אותו. מחד, לא בטוח שהחרדים יעברו למעשים ומאידך, גם במקרה הגרוע מבחינתו, אם יתקיימו בחירות מוקדמות – הרי שעמידתו האיתנה מול החרדים תעמוד לזכותו ותחזיר אליו את עשרות אלפי בוחרי הציונות הדתית לאומית, שמתוכם נפלו מאות חללים ונפצעו אלפים.
מרדכי איש שלום הוא בוגר מלחמת יום כיפור והמכללה לביטחון לאומי, לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה וכלכלן ראשי. כיהן כציר\נספח כלכלי בכחצי תריסר מדינות בצפון אמריקה ואירופה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתה מדבר על "שיעור בהסטוריה"? כל מה שנכתב פה זה שילוב של בורות ושנאה. הכותב מקשר בין הפלג הירושלמי לרב הירש ולנטורי קרתא, ומספר לנו שהם נפגשים עם האיראנים. זה בערך כמו לקשר בין בן גביר, נתניהו, בני גנץ, יאיר לפיד וחנין זועבי ולספר שהם היו על המרמרה. גם ההיסטוריה החליפית שלו על השואה היא קשקוש בגרוש.