לאור ההצלחה המסחררת של מאמר קודם שפרסמתי כאן, ובו סיכמתי ערך ארוך על פסיכופתיה, רבים מתדפקים על דלתי הווירטואלית ומבקשים שאסייע להם להבין מה היא מגלומניה. אני נענית ברצון, תוך הסתייגות – לעניות דעתי הערך בוויקיפדיה אודות התסמונת סובל מלקונה חריפה. מדובר בשיגעון גדלות. יש המכנים את התופעה "תסמונת נפוליאון" על שם המצביא הצרפתי, איש בעל ממדים צנועים שראה בעצמו ענק ולא השכיל להבין שיש מגבלות לכוחו.

הערך "מגלומניה" בוויקיפדיה סובל מלקונה חריפה. מדובר בשיגעון גדלות. יש המכנים את התופעה "תסמונת נפוליאון" על שם המצביא הצרפתי, בעל הממדים הצנועים, שראה בעצמו ענק ולא השכיל להבין שיש מגבלות לכוחו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לפי ויקיפדיה, התנהגותו של המגלומן מאופיינת במחשבות שווא על עליונות וכוח רב אשר אינן קיימות בו, באופן כללי או בתחומים ספציפיים, למשל בתחום הכלכלי או הצבאי. שיגעון גדלות יכול להתבטא בהתנהגויות מסוגים שונים ודרגות חומרה שונות, החל באדם שתלטן יתר על המידה, המאמין כי הוא מעצב את סביבתו ואת אישיות הסובבים אותו לפי רצונו, ועד למקרים קיצוניים של הזיות ומחשבות שווא, שבעקבותיהן האדם עשוי ללקות בפרצי אלימות פיזית או מילולית.

בשפה היומיומית משתמשים במושג "מגלומניה" לתיאור תכונות אופי של אנשים המבטאים התנהגות של עליונות. לעיתים מחשבות מגלומניות עשויות להופיע גם בקרב אנשים בעלי כישורים יוצאי דופן אמיתיים, המרגישים שעצם היותם מיומנים מאוד בתחום מסוים, גורם להיותם בעלי כוחות ויכולות יוצאי דופן גם בתחומים אחרים.

עד כאן בתמצית, ודומה שהכול נכון. כולנו מכירים אנשים שמשוכנעים בכוחם הרב ובתבונתם העילאית ואינם מודעים למגבלותיהם. בשל תפיסתם המעוותת את עצמם, הם שבים ונופלים, ולמרות זאת אינם מבינים את הקשר בין התנהלות ותוצאות.

אז מה הבעיה? איפה הלקונה? ההגדרה מתארת התנהגות של בודדים ולא מזכירה קבוצות גדולות, כמו מדינות, הגם שדומה כי התיאורים חלים גם עליהן. לא ארחיק נדוד אלא אסתפק במדינה קטנה שמוכרת לי היטב. בלי שמות.

ההגדרה מתארת התנהגות של בודדים ולא מזכירה קבוצות גדולות, כמו מדינות, הגם שדומה כי התיאורים חלים גם עליהן. לא ארחיק נדוד אלא אסתפק במדינה קטנה שמוכרת לי היטב. בלי שמות

לפי הגישה השלטת במדינה הזו, היא יכולה להתמודד בכוחות עצמה עם טבעת אש של אויבים, ולכן היא מנפנפת מעליה בבוז את האפשרות למסד ברית גיאו-פוליטית שלא תותיר אותה לבדה.

היא משוכנעת שהיא יכולה לעצב את סביבתה כרצונה. היא אינה מהססת להעליב את התומכת העיקרית בה, כאילו אפשר להסתדר בלעדיה. היא מתעלמת מהשלכות צפויות (ביטחוניות, כלכליות, חברתיות, מדיניות) של התנהלותה – בגלל תפיסתה הלא-מציאותית, היא משוכנעת שהן פשוט לא יקרו.

בקרב נתינים באותה מדינה, רווחים ביטויים כמו "עלינו להכות באויב כך שמאה שנים לא ירים את ראשו", לעתים בלי להצביע בדיוק על אותו אויב (פלסטינים? כל מדינות ערב? האסלאם בכללותו?), ומה המכה האמורה. לחילופין, התסריט מתואר בפירוט גרפי, שימיט עליה אסון.

ישראל תחת הממשלה הנוכחית? יפה, קלטתם אותי! כדי להבין את הפער בין מצבה בפועל ותפיסתה העצמית, כדאי להתבונן בתגובה לאירועים באמסטרדם. מילא, שר החוץ הטרי טס מייד, לפני שחימם את כסאו, ועוד בלוויית יו"ר הכנסת. אבל משלחת חילוץ של פיקוד העורף? הלו? כדי שיחפשו ניצולים בין התעלות? בקופי שופס? איך בדיוק, במדים ועם נשק? סנפלינג מגגות המלונות?

מי שהחליט על הפעולה (היא בוטלה כשכוח החלוץ כבר היה בדרך) רואה בעיני רוחו ישראל גיבורה שנחלצת להציל כל אזרח במצוקה, באשר הוא, אפילו באנטבה – כמו אחיו, כאילו ישראלים לא הופקרו בארצם.

היוזם כנראה מנותק ממצבו בפועל של העורף מזה שנה ויותר, לא אי-שם אלא ממש כאן. בעל הרעיון אולי לא מודע לצורך לחלץ חיילים ואזרחים מבין הריסות אמיתיות. ואולי הוא חושב שיש בכך להסיט את הדעת ממצבם של 101 ישראלים ואחרים, בהם עשרות שעדיין חיים, המצויים הרבה יותר קרוב וזקוקים לחילוץ דחוף. מציאות לחוד, ראייה עצמית מגלומנית לחוד. ואין טיפת ענווה.

מי שהחליט על הפעולה באמסטרדם (שבוטלה כשכוח החלוץ כבר היה בדרך) רואה בעיני רוחו ישראל גיבורה שנחלצת להציל כל אזרח במצוקה, באשר הוא, אפילו באנטבה – כמו אחיו, כאילו ישראלים לא הופקרו בארצם

הערך בוויקיפדיה קצר וענייני. אבל – לתשומת לב העורכים – לאור האמור לעיל, ראוי שלא יסתפק בתכונות של אנשים, אלא יתרחב לתאר קבוצות, למשל מדינות. לפחות אחת.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.