המציאות החדשה בלבנון לאחר חיסול צמרת חזבאללה והפעילות הקרקעית בדרום לבנון – מציבה בפני ישראל דילמות מורכבות, לצד הזדמנויות חדשות.

היחלשותו של חזבאללה עשויה לאפשר הסכם משופר ביחס להיערכותו מדרום לליטני והמשך העברת נשק מאיראן. זו היחלשות שיכולה גם לנער את הזירה הפוליטית בלבנון, באופן שיאפשר בחירת נשיא שאינו תלוי לחלוטין בחזבאללה.

היחלשות חזבאללה עשויה לאפשר הסכם משופר ביחס להיערכותו מדרום לליטני והמשך העברת נשק מאיראן. היא יכולה אף לנער את הזירה הפוליטית בלבנון, כך שתתאפשר בחירת נשיא שאינו תלוי לחלוטין בחזבאללה

חשוב לבחון את מרחב התמרון של ישראל, בהינתן זאת שיש בכוונתה לסיים את הפעילות היבשתית בלבנון, ולתרגמה למהלך מדיני שישקף את ההצלחה הצבאית.

הסדר משופר להחלטת מועצת הביטחון 1701: ברור, אף טרם ה-7 באוקטובר, שההסכמות שגולמו בהחלטה זו נשחקו עד מאוד מאז 2006. חזבאללה נפרס באופן מסיבי בדרום, ויוניפי"ל (וצבא לבנון) לא הצליחו, או לא ניסו באופן משמעותי, לבלמו. ישראל תרצה כעת לוודא, שהסכם עתידי יקשה מאוד לחזור על כישלון 1701.

אז מה ניתן להשיג?

1

פריסה מסיבית של צבא לבנון בדרום: ניתן להעריך, שמדובר במהלך בר השגה. ממשלת לבנון מאותתת שבכוונתה לגייס חיילים נוספים, ולתת לצבא "שיניים" נוספות כדי לבצע זאת. סביר, שגם החיזבאללה מבין שיצטרך לקבל מציאות חדשה כזו, ובסתר ליבו יתכנן למסמסה בעתיד.

2

חיזוק כוח יוניפי"ל: הסקפטיות העמוקה בישראל בהקשר זה מובנת. אולם לנוכח העובדה שלא ניתן להשיג כעת החלטת מועצת הביטחון חדשה, לנוכח עמדות רוסיה וסין, הכוח יצטרך להישאר על כנו אך לחזקו. ישראל תוכל לפעול מול מדינות כארה"ב, בריטניה, צרפת ואחרות כדי לגבש בנוסף מעין "קבוצת קשר", שתגבה ותחפה על חולשות יוניפי"ל.

חשוב לבחון את מרחב התמרון של ישראל, בהינתן שיש בכוונתה לסיים את הפעילות היבשתית בלבנון ולתרגמה למהלך מדיני שישקף את ההצלחה הצבאית

3

הסכמה לפעילות ישראלית לסיכול הפרות ההסכם: ישראל מבקשת, ובצדק, להעניק לה סמכות לפעולות סיכול כוחניות אם וכאשר חזבאללה יפר את ההסכם. כך גם בנוגע להעברות נשק מאיראן לארגון. יש להניח, שממשלת לבנון תתקשה עד מאוד להסכים לכך, כך גם, כמובן, חזבאללה (ואיראן). הסכמה רשמית קשה להשגה, אולם הבנה לא פורמלית, בגיבוי אמריקאי (מכתב לוואי, למשל, או בעל פה) עשויה להתאפשר.

4

נסיגת חזבאללה מצפון לליטני: דומה, כי זה בבחינת צעד ברור והכרחי, שגם בחזבאללה מבינים שהוא בלתי נמנע. סביר שהם יעריכו כי יהיה בכוחם למסמס זאת כבעבר.

הזירה הפוליטית בלבנון

בחירתו של נשיא בלבנון מתחייבת, ובעקבותיה כינון ממשלה אפקטיבית. שמו של מפקד הצבא ג'וזף אעון נישא כמעט בפי כל כמועמד הראוי והמועדף. זה מתכון בעייתי, ועדיף שהמערב ומדינות המפרץ יחלישו את החיבוק החם שהם מעניקים לו.

חזבאללה ינסה בכל כוחו לשמור על זכות הווטו המעשית שלו, אולם ברי לו שהנסיבות השתנו. האם ניתן לבחור נשיא שאיננו נתון להשפעתו/מרותו של חזבאללה, אולם יזכה להסכמתו כחלק מסיום הלחימה? על פני הדברים, זה אפשרי.

השחקנים החיצוניים

המצב החדש בלבנון משפיע גם על מעמדם ועל מרחב התמרון של השחקנים החיצוניים הבוחשים בלבנון. ראשית, יש להניח שההשפעה האיראנית על חזבאללה תתגבר בזמן הקרוב לנוכח חיסולו של חסן נסראללה והוואקום שנוצר בצמרת הארגון. יתרה מזאת, טהראן תכלכל את מעשיה בלבנון גם, ואולי בעיקר, בהתאם לשינוי הצפוי במדיניות החוץ האמריקאית. מדינות המפרץ, סעודיה והאמירויות בראשן, כבר מגלות פעלתנות בולטת ואסרטיבית. צרפת פרואקטיבית כהרגלה, וארה"ב ממתינה לינואר.

נדרשת בחירת נשיא בלבנון ובעקבותיה כינון ממשלה אפקטיבית. שמו של מפקד הצבא ג'וזף אעון נישא בפי רבים כמועמד ראוי ומועדף. זה מתכון בעייתי, ועדיף שהמערב והמפרציות יחלישו את חיבוקם החם כלפיו

ההצלחה הצבאית בשטח מעניקה קלפים נוחים יותר לישראל. סיכום זהיר וריאלי מעלה, שישראל תוכל אולי להגיע להסכם מחוזק בדרום לבנון, אשר בנוסף לפוטנציאל לתזוזה פוליטית בלבנון, ולקראת הממשל החדש בוושינגטון, יכולים לאפשר תמונת סיום משופרת לישראל. אין להקל ראש בתמונת הסיום המשופרת אך גם לא לצפות ליותר מדי. מציאות יציבה יותר בלבנון תלויה גם בהתפתחויות מול איראן, וברוח החדשה מוושינגטון.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/