אוצר המילים של השבוע: אַקְלִים

11 אלף מדענים מ-153 מדינות פנו לאחרונה במכתב פתוח למין האנושי, במסר מדאיג על מצב האקלים וגורל האנושות ● אמיר בן-דוד קרא את המכתב בדאגה, והתיישב לכתוב מכתב תגובה, עם מספר שאלות חשובות

08/11/2019 08:54
אַקְלִים

"משבר האקלים הגיע והוא מאיץ מהר יותר מכפי שרוב המדענים ציפו. הוא חמור מהצפוי, ומאיים על מערכות אקולוגיות ועל גורל האנושות"

11 אלף מדענים מ-153 מדינות פונים במכתב פתוח למין האנושי, 5 באוקטובר, כתב העת "ביוסיינס"

———

8 בנובמבר 2019

אל: 11 אלף מדענים מ-153 מדינות

מאת: בן אדם מודאג אחד ממדינה קטנה עם בעיות גדולות מאוד בשולי הים התיכון

מכובדיי,

קיבלתי את מכתבכם וקראתיו בדאגה רבה.

בראשית דברי אני מבקש להדגיש: גורל האנושות קרוב לליבי. חלק מסוים מהמין האנושי אפילו קורא לי אבא ורוצה שאשאיר לו כסף ואת המפתחות של האוטו. לפיכך, אני בהחלט מתכוון לעשות כל שביכולתי לשנות את דרכי הקלוקלות כדי לסייע במאמץ האנושי המשותף, ברוח מכתבכם.

מהיכרותי המוגבלת עם הקהילה המדעית, אני משער שהתגלעו בינכם במהלך ניסוח המכתב חילוקי דעות על חומרת הבעיה ועל הדרכים הראויות להתמודד איתה והייתי שמח להיחשף למגוון הקולות והדעות. לכן חשבתי בתחילה לענות לכל אחד מכם באופן אישי ולשמוע מכל אחד ואחת מכם את עמדתו המדויקת. אני רק חושש שכתיבת 11 אלף מכתבי תשובה תגזול זמן רב, וחמור מכך – תהיה כרוכה בבזבוז אנרגיה בקנה מידה נרחב, דבר שכולנו מסכימים שרצוי להימנע ממנו.

לפיכך החלטתי לבדוק את עצמי ואת אורחות חיי בכנות וביושר, ברוח מכתבכם, ולברר מה אני יכול לעשות בחלקתי הקטנה אשר בשולי כוכב הלכת הגווע שלנו, כדי לתרום את תרומתי הצנועה להאטת משבר האקלים ולהקטנת האיום שמרחף על המערכות האקולוגיות ועל גורל האנושות. אנחנו, היהודים, נוהגים לשיר בחנוכה "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן". אני בהחלט מעוניין להתגייס ולהיות אור קטן במקרה הזה, למרות שהשאיפה להיות "אור איתן" אולי אינה הולמת כאן, כשהמטרה היא לצמצם צריכת אנרגיה ולהימנע פליטת פחמן ומתאן.

מגע עם הטבע

בפתח מכתבכם אתם מזהירים: "כדי להבטיח עתיד בר קיימא, עלינו לשנות כעת את האופן שבו אנו חיים. משמעות הדבר היא שיש לערוך שינויים משמעותיים באופן שבו החברה הגלובלית פועלת ובאה במגע עם הטבע".

בהיותי טיפוס אורבני, אני ממעט מאוד בשנים האחרונות לבוא במגע עם הטבע. הדבר מעורר מדי פעם מחלוקות בביתנו, כי בת זוגי אוהבת לצאת ולטייל. האם עלי להקשיב לה ולשנות את תכיפות המגעים שלי עם הטבע? האם זה חייב לכלול לינה באוהלים, או שמותר לי לבוא במגע עם הטבע גם בתנאים נוחים יותר?

כמו כן, לצערי הרב הטבע שנמצא באזור שבו אני חי הוא מצומצם למדי. האם יציאה ליערות הקרן הקיימת בשבתות ובחגים, כשהם עמוסים במטיילים, בכלי רכב ובמנגלים, נכללת עדיין תחת ההגדרה "טבע", או שזו סוגיה שהמדע המודרני טרם נתן עליה את הדעת?

צמחים, חיות ומיקרו-אורגניזמים

אתם מתריעים כי "צמחים, חיות ומיקרו-אורגניזמים ימיים ויבשתיים משחקים תפקיד חשוב במחזור הפחמן", וכותבים: "אנחנו צריכים לקצץ משמעותית את אבדן שטחי המחייה שלהם". לצערי, איני מגדל חיות. גידלנו כמעט עשרים שנה חתולה, שהחזירה את כל הנשמות שלה לבוראה לפני כחמש שנים. בשנתיים האחרונות לחייה היא הרסה לנו את הריפוד בסלון והשתינה בכל פינה בבית, ובכך הסבה נזק רב לסביבה ולאיכות חיינו.

לכן לא הכנסנו מאז בעל חיים נוסף הביתה, למרות שהילדים מאוד רוצים כלב, ובשלב מסוים הודיעו שהם מוכנים להסתפק גם באוגר (כי לדנה יש. והוא חמוד). אם אתם מעריכים שגידול אוגר יכול במקרה הזה לשחק תפקיד חשוב במחזור הפחמן, אני מוכן לשקול את עמדתי בסוגיה מחדש, ואולי להתגבר על הרתיעה המסוימת שמעורר בי הריח שעולה מכלובי אוגרים.

בעניין הצמחים – יש לנו כמה עציצים עם תבלינים במרפסת של המטבח, וכמה עציצים גדולים יותר על הגג. האם זה מספיק? האם אתם יכולים, כמדענים, להמליץ לי על עציצים שתרומתם גדולה יותר? נשמח לאמץ את המלצותיכם.

בשלב הזה, אני מתקשה לראות איך אוכל לעזור בעניין המיקרו-אורגניזמים היבשתיים והימיים, אבל אני בהחלט פתוח להצעות יצירתיות גם בתחום הזה.

"עלינו להגן על היערות העיקריים"

לצערי הרב אני גר במרחק ניכר מהיערות העיקריים של העולם, כפי שיכולתם להבין מתשובתי הקודמת, שבה התייחסתי לחורשות הקרן הקיימת כאל "יער" ואני משוכנע ששעשעה רבים מכם. הדרך היחידה שעולה על דעתי לתרום להגנת היערות העיקריים, היא לא לעטוף לילדים את הסנדוויצ'ים בבוקר בנייר אריזה ולבטל לאלתר את המינוי שלי על "הארץ", וכך להקטין דרמטית את צריכת הנייר בביתנו. אנא הודיעו לי על עמדתכם המנומקת בעניין.

"יש להפחית במהירות את הפליטה של גזי חממה קצרי-טווח כמו מתאן – מהלך שיכול להפחית ביותר מ-50% את המגמות קצרות הטווח של ההתחממות הגלובלית"

קצת מביך אותי לשאול את השאלה הבאה, כי גם כשהייתי צעיר בהרבה, נרתעתי תמיד משיחות ומבדיחות על פלוצים, אבל האם יש משהו שאדם כמוני יכול לעשות כדי להפחית פליטה של גזים? אנא ציינו לפניכם שאני משתדל כמיטב יכולתי להתנייד בעיר באופניים או ברגל, ונוסע במכונית רק מחוץ לעיר או עם כל המשפחה, כך שאת ההמלצה המתבקשת במקרה הזה נראה לי שאני כבר מקיים.

"צריך לייצב את האוכלוסייה העולמית ובאידיאל להפחית אותה בהדרגה. יש מדיניות מוכחת ויעילה לחיזוק זכויות אדם תוך הפחתת שיעורי פוריות, כמו מתן שירותי תכנון משפחה לכל האנשים, ושוויון מגדרי מלא"

אני מבין בדיעבד שלידת שלושה ילדים הייתה מעשה נמהר ובלתי יעיל בעליל, שמבחינה אקולוגית נכון היה להימנע ממנו. עם זאת, אני אוהב את ילדיי מאוד ולא מעוניין לפגוע בהם. מצאתי כמה חברים שאין להם ילדים או שיש להם ילד אחד בלבד, שהסכימו להתקזז איתי. האם זה מספק?

בעניין האידיאל להפחית את האוכלוסייה בהדרגה: האם זה מחייב נקיטת צעדים אקטיביים מצד כל אחד מאיתנו בנפרד? האם עלי לצמצם את האוכלוסייה בעצמי, או שאפשר להסתפק בכך שאמליץ למכובדיי את מי אני חושב שצריך לצמצם קודם? כי יש לי בעניין הזה כמה רעיונות, הגם שלא בטוח שנכון יהיה לבטא אותם בפומבי.

"המטרה שלנו צריכה להיות מעבר מגידול בתמ"ג ומרדף אחר עושר לאקו-סיסטם בת-קיימא ושיפור הרווחה האנושית באמצעות תיעדוף צרכים בסיסיים והפחחת אי-שיוויון"

הו! הנה המלצה שאני מאמץ במלואה, ובשמחה גדולה. ממילא המרדף שלי אחרי העושר הסתיים בכישלון מהדהד, וחיים באקו-סיסטם בת קיימא תוך תיעדוף הצרכים הבסיסיים נראה לי כמו מטרה ראויה לחיים, גם אם היא מנוסחת בצורה מעט מגושמת לטעמי.

הפחתה משמעותית עד כדי הפסקה של צריכת בשר

זו כבר דרישה שאני מקיים בהצלחה חלקית מזה זמן, עם חריגות קלות מפעם לפעם, שאני לא גאה בהן ובהחלט אשתדל לצמצמן. לצערי הבנים שלי אוהבים מאוד את מנת הבולונז שאני מכין (אציין שאני טועם רק בסוף, לוודא שהתיבול בסדר, אבל לא אוכל את המנה בעצמי). אני מודה שזה סידור נוח מאוד שלא הייתי רוצה לשנותו, כי בולונז זו לא מנה מסובכת להכנה, והבנים שמחים לאכול אותה תמיד. האם יש תחליף מדעי ראוי לבולונז?

צמצום מספר הטיסות

אני ממילא לא מרבה לטוס, אך נראה לי שבסוף השבוע הקרוב אהיה חייב לברוח מכאן, כדי לחמוק מהקלשונים של אלה שירצו לצמצם את חלקי באוכלוסייה בתגובה על כך שהעזתי לצחוק על הנושא החשוב הזה, שהוא בנפשנו.

שתי שאלות לסיום: האם להומור יכול להיות תפקיד כלשהו בהקלה על המצב הקשה שהמין האנושי נקלע אליו? והאם קריאתכם לצמצום הטיסות לא עלולה לפגוע בכנסים מדעיים רבים וחשובים שנערכים בפינות אקזוטיות של העולם?

נ.ב.

מצורף בזאת הפלייליסט השבועי.