לסיים את המלחמה למען בריאות הנפש של הילדים

ילד פלסטיני מביט בהריסות בעזה, 12 בנובמבר 2023 (צילום: Mohammed ABED / AFP)
Mohammed ABED / AFP
ילד פלסטיני מביט בהריסות בעזה, 12 בנובמבר 2023

מאז אוקטובר 2023, עשרות אלפי ילדים וילדות התייתמו לפחות מהורה אחד וחוו אובדן אלים ופתאומי של האדם הקרוב ביותר – אותו אדם שאמור או אמורה יותר מכל נפש אחרת בעולם להגן, לגונן, לשמור, לדאוג עליהם ולאהוב אותם.

עבור ילדות וילדים אובדן של הורה הוא אירוע טראומטי מהקשים ביותר שיש, על אחת כמה וכמה כשהאירוע הוא פתאומי ואלים, ונותר ללא עיבוד רגשי. הסכנה לפגיעה בהתפתחות הנפשית, הקוגניטיבית והפיזיולוגית גדולה ונרחבת.

עבור ילדים אובדן הורה הוא אירוע טראומטי מהקשים שיש, במיוחד כשהאירוע הוא פתאומי ואלים ונותר ללא עיבוד רגשי. הסכנה לפגיעה בהתפתחות הנפשית, הקוגניטיבית והפיזיולוגית – גדולה ונרחבת

ככל שמוות של אדם קרוב הינו פתאומי יותר ומתרחש במהלך אירוע אלים יותר, כך עמוקה ועיקשת יותר צפויה שתהיה הצלקת בנפש. המוות הקשה ביותר לעיבוד ולעיכול הוא מוות של אדם קרוב כתוצאה ממעשי אלימות מכוונת של בני אדם אחרים.

מוות של הורה בתוך מלחמה הוא כזה, וילדים וילדות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר. בפתאומיות ובאלימות נגדע הקשר שהקנה ביטחון יסודי, וחודרת במקומו ההיכרות עם רוע ומוות. באבחה אחת נקרעת המעטפת המגינה והטבעית של הכחשת המוות ושל האמון בבני אדם הטבוע בנו מטבענו. העולם הופך למקום מסוכן, מאיים ומעורר אימה.

לאובדן של הורה בילדות ישנן השלכות רבות. התפתחותם הפיזית והמנטלית התקינה של ילדים תלויה במידה רבה בהימצאותם ונגישותם המזינים והמצמיחים של אמהות ואבות. אובדן של הורה, וביתר שאת אובדן של שני הורים, יכול לפגוע קשות בהתפתחות הנפשית, הקוגניטיבית, והפיזיולוגית, הן בשל עצם היעדר הטיפול וההגנה ההוריים, והן בשל רגשות קשים איתם הילדים נדרשים להתמודד.

לצד שברון הלב, היגון העמוק והגעגוע שמלווים כל אובדן של הורה בילדות, הטלטלה הנפשית עשויה להתעצם כאשר המוות התרחש בנסיבות פתאומיות ואלימות שהילד היה עד להן.

ילד עשוי לחוות הצפה של רגשות כגון חרדה קיומית, זעם, אשמה, חוסר אונים וייאוש, אשר יכולים להתבטא במגוון של סימפטומים אופייניים ל-PTSD: פלשבקים, סיוטי לילה, התפרצויות זעם או בכי, הכחשה או אפתיות, התבודדות ואף אובדנות. כל אלה תורמים לפגיעה בהמשך ההתפתחות התקינה בכל גיל בילדות. בגיל הטרום-מילולי הרגשות הקשים המתעוררים לנוכח אובדן הורה עלולים להישאר כלואים בנפש ללא עיבוד, ולצלק את הנפש בצורה שקשה עוד יותר לשקם.

ככל שמוות של אדם קרוב פתאומי יותר ומתרחש במהלך אירוע אלים יותר, כך עמוקה ועיקשת צפויה להיות הצלקת בנפש. המוות הקשה ביותר לעיבוד ולעיכול הוא מות אדם קרוב כתוצאה מאלימות מכוונת

מרכיב רגשי משמעותי נוסף באובדן של הורה, כאשר המוות הוא תוצאה מכוונת של אלימות אנושית, הוא כאמור אובדן אמון בסיסי בבני אדם. ביטול האנושיות של הקורבן (הדה-הומניזציה) המגולם בהרג מכוון עלול להמיט אסון על הנפש הצעירה הלומדת להיות במגננה תמידית. פגיעה קשה בביטחון הקיומי ובאמון הבסיסי בבני אדם עלול להוביל לאובדן יכולת לאמפתיה ולהתנהגויות מתריסות וסיכוניות, הבודקות תמידית את היכולת של העצמי מול העולם, ועוד.

ילדות וילדי העוטף חוו באוקטובר 2023 אובדן קשה מנשוא, הכולל הורים שנעדרים עד ליום כתיבת מילים אלו, מה שמשאיר פצע פעור שלא יכול להגליד. ילדי וילדות עזה חווים אובדנים במהלך למעלה משנה בנסיבות הקשות ביותר שאפשר לדמיין והנפש מתקשה להכיל. לאחרונה התווספו ילדי וילדות דרום לבנון למעגל האובדן והאימה.

עבור כל הילדים והילדות האלה אובדן ההורה לא עומד כשלעצמו. כל סביבת חייהם אבדה ונהרסה, ועודנה אובדת ונהרסת – עשרות אלפי ילדות וילדים נשארו בלי מסגרת משפחתית, ללא קורת גג, בלי הסביבה הטבעית התומכת וללא משאבים העשויים לסייע להם בטיפול באובדן.

כל הילדים והילדות של חללי המלחמה חווים אובדן קשה מנשוא שעלול להסיט אותם ממסלול חייהם ולגרום להם לשברון לב ולצלקות שילוו אותם בכל שלבי ההתפתחות וההתבגרות.

ילדי העוטף חוו ב-7/10 אובדן קשה מנשוא, הכולל הורים נעדרים, מה שמשאיר פצע פעור שלא יכול להגליד. ילדי עזה חווים אובדנים במשך למעלה משנה, בנסיבות הקשות ביותר שאפשר לדמיין והנפש מתקשה להכיל

על פי משרד הבריאות הפלסטיני, נכון לאקטובר 2024, מעל 35,000 ילדים וילדות נותרו יתומים מהורה אחד או יותר ברצועת עזה מאז פרצה מלחמה חרבות ברזל.

על פי נתוני עמותת חמניות חיים היום בישראל מעל 800 ילדים וילדות שהתייתמו מהורה אחד או יותר מאז ה-7 באוקטובר.

למען הילדות והילדים באזור כולו, המעורבים ונפגעים בעל כורחם, ישנו צורך דחוף בהפסקה מיידית של הלחימה, בהחזרת החטופים והחטופות ובהפסקת מעגל המוות והחורבן.

נירית בן חורין היא עו"ס, יו"ר ארגון "הורים נגד מעצרי ילדים". הארגון נאבק בתופעה הנרחבת של מעצרי ילדים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ולמען זכויות של קטינים פלסטינים בהליך הפלילי.

מיכל פרוכטמן היא פסיכולוגית חינוכית-מדריכה, מטפלת משפחתית וזוגית, פעילה בקבוצת אנשי בריאות הנפש בארגון "הורים נגד מעצרי ילדים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
עוד אחת אהבלה שחושבת שרק היא חומלת ורק לה איכפת מילדים, אז לא!! לכולם איכפת וכואב, למעט החמאס הרצחהיים והאנסים, אם יבואו לשחוט את הילדים והנכדים שלך תקריאי להם את המאמר, כמו שויויאן סיל... המשך קריאה

עוד אחת אהבלה שחושבת שרק היא חומלת ורק לה איכפת מילדים, אז לא!! לכולם איכפת וכואב, למעט החמאס הרצחהיים והאנסים, אם יבואו לשחוט את הילדים והנכדים שלך תקריאי להם את המאמר, כמו שויויאן סילבר הקריאה את משנתה על דו קיום לפני שמרחו אותה על הקירות ולא נמצאו פיסות מהגופה לזהות אותו, פרוגרסיבים עלובים מתנשאים ומרגישים נשגבים ונעלים על חשבון בילדים שלנו, לעולם אל תכניסי בני חולדות רצחניות ביחד עם ילדי ישראל, טינופת

עוד 627 מילים ו-5 תגובות
סגירה