מזה שנים רבות דובר ונכתב על השנאה כתופעה אנושית – בהיבט הפילוסופי, הפסיכולוגי, הספרותי, באקטואליה וברשתות. אולם מעולם לא הייתה שנאה כה עזה סביב מדינת ישראל ובתוכה כמו בשנתיים האחרונות.

ישראל היא מוקד לשנאה עולמית, וזה אמור כלפי פנים וחוץ כאחד. "שנאה", כותבת ד"ר רינה לזר ("לדעת שנאה", כתב העת "שיחות" י"ז, 2003), היא:

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

עסקת החטופים הנוכחית מגיעה לאחר שמוצו כל האמצעים למען שחרור החטופים והחטופות שעדיין בחיים וגופותיהם של אלה שאינם עוד. ההפגנות לא הצליחו למלא את ייעודן. נראה כי בנימין נתניהו ועושי דבריו מתעלמים מהם ומהן ומתבצרים במושבי השרד.

חשוב להזכיר כי מדובר בעיקר באזרחים – נשים וילדים, מבוגרים וחולים, חיילות וצעירים – שנלקחו מביתם בתנאים המזכירים את השואה, ואף יותר, מאחר והפעם הם נחטפו במדינה שהקימו במטרה עליונה שכל יהודי יוכל לחיות בה בביטחון, ''לא עוד…" ידע רדיפה ובטח לא פוגרום.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.

לעולם לא אצליח להבין כיצד אדם מסוגל לכונן דיקטטורה ולהמיט סבל נורא על אזרחי מדינתו רק כדי להימלט מהכלא הפוטנציאלי לאחר שנתפס בקלקלתו.

לעולם לא אצליח להבין כיצד אדם מסוגל להתעלם מכל האזהרות שפשע הפיכת משטר מדינתו לדיקטטורה, מעצים בצורה חסרת תקדים את הסיכוי למלחמה.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

לפני כשבועיים עשיתי את דרכי ברגל לשכונת בטן אל הווא בסילואן. כאשר צעדתי אל עבר גרם המדרגות הארוך, בין הסמטאות הצפופות, ראיתי עוד ועוד עיי חורבות. בית שנחרב, ואחריו עוד אחד ועוד אחד.

לפי נתונים שאספה עמותת עיר עמים, בחודשיים האחרונים של 2024 הרסה עיריית ירושלים 28 בתים בשכונת אל בוסתאן. 28 בתים שהשאירו משפחות רבות ועשרות ילדים ללא גג לראשם.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".