ישראל שותפה לחששות הגוברים של המדינות החברות בנאט"ו לגבי החלטה אפשרית של הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלד טראמפ, לעזוב את הברית או להפחית את רמת היחסים של ארה"ב עמה.
החששות היו ברורים מאוד כבר בפסגת נאט"ו ביולי. לדברי עזריאל ברמנט ושמעון שטיין, חוקרים בכירים במכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS), החששות הגוברים סביב חזרתו האפשרית של דונלד טראמפ לבית הלבן עמדו במוקד הפסגה.
החששות היו ברורים מאוד כבר בפסגת נאט"ו ביולי. לדברי ברמנט ושטיין, חוקרים בכירים במכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS), החששות הגוברים סביב חזרתו האפשרית של טראמפ לבית הלבן עמדו במוקד הפסגה
לדברי החוקרים: "נאט"ו שמה דגש רב על העובדה ששני שלישים מהמדינות החברות עמדו השנה או עברו את היעד של הוצאת 2% מהתמ"ג שלהן על ביטחון, ומספר זה צפוי לעלות. בכך, המזכ"ל היוצא שלח מסר לטראמפ, כי הביקורת שלו לגבי הצורך באיזון גדול יותר בחלוקת הנטל נלקחה ברצינות על ידי המדינות החברות בברית ההגנה".
החוקרים מוסיפים, כי החשש בתוך נאט"ו הוא שאם אוקראינה תובס על ידי רוסיה, מדינות אחרות בצד המזרחי של אירופה יהפכו להיות יותר ויותר חשופות להתקפות, וכל סדר הביטחון האירופי יתערער קשות.
החוקרים אומרים, כי במהלך הפסגה "אפקט טראמפ" הורגש בצורה הברורה ביותר במדיניות כלפי אוקראינה. חלק מתיאום אספקת הנשק והסיוע האחר לאוקראינה הועבר מהפנטגון לנאט"ו.
ארגון מחדש זה בוצע כדי להבטיח שאוקראינה תמשיך לקבל תמיכה צבאית, גם אם ממשל טראמפ החדש יחליט לעצור זאת. נאט"ו גם הבטיחה לספק לאוקראינה סיוע צבאי בסך 43 מיליארד דולר בשנה הקרובה.
התוצאה – הנשיא ג'ו ביידן נתן לאוקראינה אישור מיידי לעשות שימוש בנשק ארוך טווח מתוצרת ארה"ב כדי לתקוף מטרות ברוסיה, ותקיפה כזו אכן בוצעה כבר.
בעוד מדינות אירופה ממתינות להחלטת הנשיא שנבחר מחדש על המשך חברות ארה"ב בנאט"ו, ישראל מודאגת מאי הוודאות שבמצב זה.
החוקרים אומרים, כי במהלך הפסגה "אפקט טראמפ" הורגש בצורה הברורה ביותר במדיניות כלפי אוקראינה. חלק מתיאום אספקת הנשק והסיוע האחר לאוקראינה הועבר מהפנטגון לנאט"ו
התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל היא עצומה. על פי החוק האמריקאי, ישראל הוגדרה כבעלת ברית מרכזית של ארה"ב שלא חברה בנאט"ו.
בספטמבר 2016 נחתם מזכר ההבנות (MOU) בין ממשלות ישראל וארה"ב עבור חבילת סיוע ביטחוני בסך 38 מיליארד דולר, במסגרת תכנית המימון הצבאי הזר (FMF) לתקופה שבין 2019-28.
הסכם הסיוע הנוכחי הוא הגדול ביותר שהוענק לישראל אי פעם על ידי ארצות הברית. עם זאת, בהשוואה להסכמי FMF קודמים, הוא הציג מספר שינויים, שצפויות להיות להם השלכות קשות על התעשייה הביטחונית המקומית.
השינוי העיקרי – הסכם הסיוע הנוכחי מקטין באופן משמעותי את סכום כספי הסיוע שמשרד הביטחון הישראלי יכול להמיר מדולרים לשקלים כדי להשתמש בו לרכש ביטחוני מחברות ביטחוניות ישראליות מקומיות.
היחסים החדשים בין רוסיה לאיראן, והמלחמה המתמשכת בין ישראל לבין איראן ושלוחותיה במזרח התיכון, הופכים את הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל לקריטי עוד יותר. מערכת הביטחון בישראל עוקבת מקרוב אחר פעולותיו המתוכננות של טראמפ הקשורות לנאט"ו, ומנסה לחזות את ההשלכות האפשריות על ביטחון ישראל.
"טראמפ ניסה להוסיף את ערב הסעודית להסכמי אברהם. אם ימשיך במאמץ הזה בקדנציה השנייה שלו בבית הלבן, זה ישפיע על סוגיות ביטחוניות רבות במזרח התיכון", אומר מקור ישראלי.
במערכת הביטחון הישראלית מנסים על בסיס יומיומי לנחש מה יהיו ההחלטות של הנשיא הנבחר לגבי החברות של ארה"ב בנאט"ו, הסכם הנורמליזציה בין ישראל וסעודיה, המשך הסיוע האמריקאי לאוקראינה ועוד נושאים שיש להם באופן ישיר או עקיף השפעות של ממש על ביטחון ישראל.
אז בישראל עוקבים מקרוב אחר המינויים הבכירים בממשל של טראמפ ומנסים להבין איך הם ישפיעו על מערכת הביטחון של ישראל.
הסכם הסיוע הנוכחי הוא הגדול ביותר שהוענק לישראל אי פעם על ידי ארה"ב. עם זאת, בהשוואה להסכמי FMF קודמים, הוא הציג שינויים, שצפויות להם השלכות קשות על התעשייה הביטחונית המקומית
מקור ישראלי אומר כי קשה לחזות מה תהיה המדיניות של טראמפ לגבי סוגיות מרכזיות שמשפיעות על ביטחונה של ישראל: "אנחנו עוקבים מקרוב, אבל במקרה הזה קשה מאוד להעריך. יש כאן מכלול של נושאים שקריטיים לביטחונה של ישראל ואנחנו נדע מה עמדת הממשל החדש רק אחרי שההחלטות יתקבלו שם".
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם