שתי הפרשות הנחקרות בימים אלה בשב"כ ובמשטרה סביב לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – האחת בחשד לזיוף פרוטוקולים והשנייה בחשד לגניבת מידע מסווג והדלפתו במטרה להטות את דעת הקהל ולהשפיע על מדיניות הממשלה – אמורות להעלות מייד לתודעה את אלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של נתניהו.

זאת, הודות לכמה נקודות ציון מעניינות מהעשור האחרון בקריירה שלו ומידת הרלוונטיות שלהן לחשדות הנחקרים כיום. אחת מהן אף נוגעת בהרס חייו של קטין.

לכרונולוגיה בסיפור יש חשיבות. יובהר מייד, כי לא ידוע לי על כל קשר או מעורבות של גופמן לחקירות המתנהלות בימים אלה ולא נתקלתי באזכור שמו בפרסומים הנלווים אליהן. העניין הוא "רוח המפקד", ההוויה בשגרה, והשיקוף של אלה על המשמעות וההקשר המלאים של הפרשות החדשות.

שתי הפרשות הנחקרות בימים אלה בשב"כ ובמשטרה סביב לשכת נתניהו מעלות לתודעה את סיפורו של רומן גופמן, מזכירו הצבאי של נתניהו. זהו סיפור שהבנתו חיונית להפנמת דפוס הפעולה של נתניהו

יותר מכל, זה סיפור שהבנתו חיונית להפנמת דפוס הפעולה של נתניהו. סיפור שראשיתו בנטייתו – כבר מימיו הראשונים בפוליטיקה – להקיף עצמו בכיפות ולהפעיל כאלה; וסופו (מזמן) במינוי אנשים שיעשו עבורו את העבודה במודע, כדי שיטען אחר כך שלא ידע או שלא אחזו בדש מעילו. יותר מדי נקודות ברזומה של גופמן מצביעות על זיקה בגישה לזו של נתניהו.

מינוי לתפקיד אחר

גופמן נכנס לתפקיד מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בחודש מאי השנה. דבר מינויו פורסם חודש קודם, בתחילת אפריל. כבר אז, ועוד בטרם נכנס רשמית לתפקיד, שלח גופמן מסמך לדרג המדיני ולצמרת צה"ל (כולל למפקדו הישיר, הרמטכ"ל) בו הוא תובע כי "על ישראל לשלוט אזרחית בעזה" ולהטיל עליה משטר צבאי.

דובר צה"ל מיהר להבהיר אז כי גופמן "כתב את המסמך על דעת עצמו", ובצה"ל התנערו מדבריו והדגישו כי הם אינם מקובלים על צמרת צה"ל והדרג המדיני. קולו של מי "דווקא" נדם? נתניהו. בחודש מרץ, אגב, רואיין מועמד אחר לתפקיד – ברק חירם, הזכור כנותן הפקודה לירי הפגזים על הבית של פסי בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר. הוא לא בוחר אותם סתם, נתניהו.

גופמן נולד בבלארוס ועלה לישראל בגיל 14 ובצעירותו היה מתאגרף ואף דורג מקום שני בארץ. במהלך שירותו כקצין, הוא למד במכינת עלי הנחשבת משיחית וקיצונית ("מקום מדהים", לפי גופמן).

הוא נמצא מתאים וראוי לשמש כמזכיר צבאי של נתניהו, מה שאומר שעבר את ועדת האישור המשפחתית. כזכור, בינואר 2023 העיד אלוף (מיל.) גיא צור בבית משפט, כי הגברת נתניהו ראיינה אותו משך 45 דקות כמועמד לתפקיד מזכירו הצבאי של בן זוגה. צור לא קיבל את המינוי.

הבחירה בגופמן מעניינת מעוד זווית: שבועות בודדים קודם להודעה על מינויו, נבחר גופמן לתפקיד אחר לחלוטין (ראש לחימה וחדשנות) והודעה רשמית על כך אף נמסרה לתקשורת. ואולם, משהו או מישהו גרמו לשינוי ההחלטה.

הבחירה בגופמן מעניינת מעוד זווית: שבועות בודדים קודם להודעה על מינויו, נבחר גופמן לתפקיד אחר לחלוטין (ראש לחימה וחדשנות) והודעה רשמית על כך אף נמסרה לתקשורת. ואולם, משהו או מישהו גרמו לשינוי ההחלטה

גופמן נכנס לתפקיד כחצי שנה אחרי עקידת אוקטובר, שכולה תוצאה של מדיניות מודעת. מה עוד, שמבוקר השבת ההיא – כאשר בנות ובני הקיבוצים על ילדיהם נטבחים, נעקדים, נחטפים, עוברים מעשי אונס ותקיפה מינית – כבר פרץ מנגנון נתניהו במלחמה האמיתית עבורו: התודעה.

תודעה היא זירת הקרב היחידה המעניינת את נתניהו ורק בה הוא משקיע את כל מאמצי המלחמה שלו מיומו הראשון בפוליטיקה. השילוב בין אסון שגדול ממנו לא היה בתולדות המדינה (להוציא את רצח רבין, שהיה אמנם עם הרבה פחות נפגעים, אבל הרה אסון פי כמה); לאחריותו כראש ממשלה; ולדוח ועדת החקירה הממלכתית להילולה במירון (ועדה שהוקמה בימיו כראש אופוזיציה ולכן התנהלה ברצינות) – חייב התנהלות שכמוה טרם הכירה המשפחה.

חלק מאותה התנהלות הם החשדות הנחקרים בימים אלה במשטרה. לפני שבועיים פרסם גידי וייץ ב"הארץ" כי יונתן אוריך, יועצו של נתניהו, נהנה מיחס מלטף שמעטים יחידי הסגולה שזוכים לו: על אף חומרת החשדות (ללא קשר למידת מעורבותו, אם בכלל, של אוריך), המשטרה תרמה את שלה ונענתה לבקשתו של אוריך שלא להתלוות לחוקרים ולהתייצב לחקירה רק כעבור שלושה ימים. הנימוק: הצורך להיפגש עם נתניהו לפגישת עבודה בענייני היום הבוערים. הנימוק ודאי לא שקרי; "בוערים"? תלוי למי.

יועץ התקשורת יונתן אוריך במסיבת עיתונאים של הליכוד, 3 באוקטובר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

תפקיד המזכיר הצבאי של ראש ממשלה הוא חיוני ובעל משמעויות קריטיות. על פי ההגדרה הטכנית, המזכיר הצבאי משמש כיועץ ועוזר לענייני ביטחון של ראש הממשלה.

כבר לפני שלושה עשורים עלו טענות בדבר הכוח הרב שמחזיק ברשותו המזכיר הצבאי, בין היתר לאור דרגתו הבכירה והמשקל הנלווה אליה, עד כדי חשש שיהיה בו כדי לגבור על "שיקולים אחרים" בקביעת מדיניות ראש הממשלה.

על כן, משנת 2015 הורדה דרגת הסף למינוי לתת-אלוף. ואולם, עם מינויו של אבי גיל לתפקיד מזכירו הצבאי של ראש הממשלה נפתלי בנט, בשנת 2021, שב המינוי להיות בדרג אלוף (איך לא; זה בנט). לפני חצי שנה, החליפו גופמן והוא הועלה בדרגה לאלוף.

אמת מחרידה

בתפקידו הקודם, כמפקד אוגדה בפיקוד צפון, עדיין כתת-אלוף, יזם גופמן את הקמתו של "צוות השפעה". גופמן לא צמח במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל או במערך בריאות הנפש שלו. הוא גם לא הוסמך מטעם חיל המודיעין לפעול בתחום הלוחמה הפסיכולוגית. שלושת הגופים האלה, הגיוני שיחזיקו צוותי השפעה.

דפוס הפעולה של "צוות ההשפעה" שהקים גופמן מזכיר מאד את דפוס ההתנהלות של נתניהו בקמפיין השקרי והמסית נגד משפחות החטופים, דוגמת הפרסומים ב"ג'ואיש כרוניקל" ו"בילד": הצוות שתל בתקשורת ידיעות הנשענות על מידע מסווג כביכול, וזאת בעמודים ופרופילים ברשתות החברתיות שאותם פתח והפעיל הצוות עצמו או גורמים אחרים בצה"ל.

המטרה: השפעה על תודעה ודעת הקהל. ככל הנראה, היוזמה להקמת הצוות הייתה של גופמן וללא ידיעת בכירים ממנו בצה"ל. דבר קיומו של הצוות התברר לגמרי במקרה, כחלק מחקירת שב"כ שנפתחה לאחר שהתגלו פרסומים ברשתות שכללו מידע מסווג.

או אז התגלתה אמת מחרידה: מזה שנה וחצי, נכון ליום הגילוי, ישב במאסר בבית כלא בישראל צעיר בן 17, כשהוא מואשם בפרסום מידע סודי ברשתות החברתיות. אלא שהקטין לא פעל על דעתו או ביוזמתו. הוא הופעל בידי שני קצינים מצוות ההשפעה של גופמן. השניים העבירו לו תדיר ידיעות מסווגות וביקשו שיפרסם אותן בעמודים שהפעיל ברשת בניסיון לייצר "מבצע השפעה".

מי שיזם את ההפעלה היה גופמן. גם לאותם הקצינים שהפעילו את הנער ישירות, לא הייתה כל הסמכה או הכשרה בסוג פעילות לוחמה פסיכולוגית כזה. זהו אף איננו חלק מייעוד האוגדה.

מי שיזם את ההפעלה היה גופמן. גם לאותם הקצינים שהפעילו את הנער ישירות, לא הייתה כל הסמכה או הכשרה בסוג פעילות כזה. זהו אף איננו חלק מייעוד האוגדה

הנער היה תלמיד מצטיין, שלמד ערבית בכוחות עצמו ושיתף ברשתות פרסומים מכלי תקשורת ערביים. זה הרקע בעקבותיו הגיעו אליו קציני "צוות ההשפעה".

במאי 2022 הוא נעצר בידי שב"כ בעקבות חשד שפרסם מידע מסווג שקיבל משני חיילים שהכיר באגף המודיעין ונחקר בידי היחידה לחקירת פשעים חמורים (יחב"ל) במשטרה. בחקירה התברר כי הנער והחיילים לא פעלו בזדון או בשם גורמים עוינים, אלא כדי להצטייר כראשונים שמפרסמים את המידע.

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה נגד הנער כתב אישום בגין עבירות של החזקה ומסירה של ידיעות סודיות, המוגדרות בחוק כ"ריגול חמור". העונש המרבי על עבירות אלה הוא 15 שנות מאסר.

הנער נכלא תחילה בבידוד לתקופה של כחודשיים, ולאחר הגשת כתב האישום נשלח לחלופת מעצר בביתו בתנאים מחמירים, שכללו איזוק אלקטרוני ואיסור על שימוש באמצעי תקשורת או מפגש עם אנשים.

אלא ששנה וחצי(!) חלפו בטרם התברר במהלך משפטו שלא פעל על דעת עצמו. בחקירתו טען הנער שוב ושוב, כי לצד המידע שקיבל משני החיילים, חלק מהידיעות הסודיות שפרסם הועברו אליו על ידי קצין ונגד המשרתים בתפקידי מודיעין בצה"ל, במטרה לפרסם אותן.

במשטרה בדקו את טענתו של הנער באופן שטחי בלבד ושללו אותה לאחר שבצבא הכחישו קשר אל הנער. ככל הנראה, בפרקליטות המדינה כלל לא היו מודעים למידע זה בעת הגשת כתב האישום.

איך קרה שמשך כל הזמן הזה לא נחלץ איש מהם לעזרתו? איך לא קרה האלמנטרי במקרים מסוג זה, של לקיחת אחריות מצדם והסדרת העניין מול הרשויות הרלוונטיות, כך שישוחרר ממעצר ויוכל לשוב לחיים תקינים?

אפשר לשער מה היו הסיבות לכך. כך או כך, חודשים רבים חלפו בטרם נענתה המשטרה להעביר לידי עורכי דינו של הנער את מכשיר הטלפון שלו, אותו החרימה. אז התברר מהתכתובות שנמצאו בו, כי הקצין והנגד נהגו לפנות אליו בבקשה שיפרסם ידיעות ביטחוניות מסווגות.

את הקשר עם הנער יזם רב-סרן צ', ראש מדור התרעה באוגדה 210. בהמשך הוא הפנה אל הנער איש מודיעין נוסף מפיקוד מרכז שהחל גם הוא להעביר אליו ידיעות.

את הקשר עם הנער יזם רב סרן צ', ראש מדור התרעה באוגדה 210. בהמשך הוא הפנה אל הנער איש מודיעין נוסף שהחל גם הוא להעביר אליו ידיעות. גופמן היה אז מפקדו של רס"ן צ' והוא אישר את הקשר בינו לקטין

גופמן היה אז מפקדו של רב סרן צ' והוא אישר את הקשר בינו לקטין. בחקירה התבררה העובדה המדהימה: גופמן הוא שיזם הקמה של צוות שיהיה אמון על מבצעי השפעה ברשת.

גופמן טען, כי לא היה מודע לזהותו ולגילו של הנער, וכי לאורך כל הדרך הדגיש בפני פקודיו שלא למסור לו מידע מסווג אלא רק ידיעות שפורסמו באמצעים גלויים. אלא שמעורבותו של גופמן הוסתרה מהקטין ומצוות ההגנה שלו.

יתרה מזאת, תחקיר שנערך באגף המודיעין בצה"ל במקביל לחקירת המשטרה, חשף את הפעלתו של הנער כבר בשלב מוקדם יחסית. ממצאים אלה לא הועברו לפרקליטות.

בעקבות זאת, הורה ראש אמ"ן אז, אלוף אהרן חליוה, על הקמת צוות שיחקור את דליפת המידע המסווג. בחקירה התברר כי רס"ן צ' הוא שהדליף את הידיעות לנער בניסיון להוציא לפועל "מבצע השפעה" ולשתול ברשת מידע שיסייע לישראל. עוד נמצא, כי איש מהמעורבים לא פנה לקבלת אישור משפטי, וככל הידוע, הקשר עם הנער נוהל ללא ידיעת הגורמים המוסמכים באגף המודיעין.

המזכיר הצבאי של בנימין נתניהו, רומן גופמן, 11 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

נניח כרגע לסוגיית "מידע שיסייע לישראל" ועד כמה באמת היה בו כדי לסייע לישראל או לגורם אחר. המהות, לענייננו, היא בהחלטתה החריגה והנדירה של פרקליטות המדינה למשוך את כתב האישום ולשחרר את הנער.

המקרה הזה אמור היה לזעזע את רשויות אכיפת החוק ושומרי הסף, כמו גם את המחאה ואזרחי המדינה. קצין בכיר מורה, על דעת עצמו וביוזמתו, על עיצוב תודעה במטרה להשפיע על מדיניות. זה לא קרה.

הסיפור עבר בשקט. יתרה מזאת, זמן קצר לאחר פרסום מעצרו השגוי של הנער בינואר השנה, קיבל גופמן "פרס" ומונה, כאמור, למזכירו הצבאי של נתניהו. נדמה שהקמת "צוות השפעה" וכל מה שנלווה אליו וקרה אחר כך – הם מבחן הסמכה למינוי אצל נתניהו שאין מדויק ממנו. שום מבחן קבלה לא נדרש כאן.

פון-קלאוזביץ ומק'קריסטל

אצל גופמן זאת כנראה נורמה. כשרק סיים את תפקידו כמפקד חטיבת עציון, סיפק בריאיון ביולי 2023 למגזין "גילוי דעת", הצצה לתפיסת עולמו ולגישתו המעשית לעצב מציאות:

"גוש עציון זה סיפור מטלטל, מעצב, זכות גדולה… הייתי מג"ד בגזרות השונות אבל שם לא הייתי מח"ט, אלא מושל קטן. כששאלו אותי מה אני עושה בגוש עציון – השבתי שאני עושה הגנה והתקפה – משילות".

שלושה חודשים מאוחר יותר יבואו עקידת אוקטובר ושמחתה של תורה.

הלאה: ארבע שנים אחורה, תקופה אחרת, סיפור אחר. גופמן כנראה תופס עצמו כאיש הגות, אחרת קשה להסביר את אובססיית כתיבת המאמרים שלו, שם הוא מצטט דמויות כמו קרל פון-קלאוזביץ, סטן מק'קריסטל ואחרים.

גופמן כנראה תופס עצמו כאיש הגות, אחרת קשה להסביר את אובססיית כתיבת המאמרים שלו, שם הוא מצטט דמויות כמו קרל פון-קלאוזביץ, סטן מק'קריסטל ואחרים

בשנת 2015 פרסם גופמן מאמר במגזין הצבאי "בין הקטבים", שכותרתו "תיאטרון המצביאות". את המושג הכיבוש הישראלי הוא שם במירכאות, הביטויים "מתנחלים" ו"התנחלויות" לא מוזכרים (לכל היותר, "התושבים") ועל טרור יהודי ודאי אין מה לדבר.

בפרפזה מעוותת על אמרתו של פון-קלאוז'ביץ' ("מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים"), כותב גופמן במבוא, כי נכון יהיה לקרוא אותה במראה הפוכה: "המדיניות בימינו, אם כן, אינה אלא המשך המלחמה באמצעים אחרים".

במאמר מפרט גופמן ללא כל בושה או צורך בהסתרה, כיצד מייצרים בכירי צה"ל ספינים נגד שרי ממשלה ואף פועלים בניגוד להוראותיהם. "תאטרון", כך תיאר בגאווה את מה שעושים בכירי צה"ל לממשלה.

הוא פירט כיצד מפקד פיקוד מרכז באותם ימים, אלוף רוני נומה, פעל בניגוד להנחיות ראש הממשלה ושר הביטחון. חלק מההתנהלות, לפי גופמן, נעשה בתיאום עם הרמטכ"ל אז, רב-אלוף גדי איזנקוט.

כך למשל, לפי גופמן, חרו לנומה הוראות הממשלה ושר הביטחון להטיל כתרים על כפרים שמהם יצאו מפגעים, להחזקת גופות מחבלים ולהפסקת שיתוף הפעולה עם מנגנוני הטרור של הרשות הפלסטינית, אלו שפעלו בשטחים שבהם אסור היה להם לשהות.

הוא מתאר במאמר כיצד פנו בכירים בצה"ל בחשאי לעיתונות וביצעו מניפולציות תקשורתיות כדי להשפיע על בכירי הממשלה. כך טורפדה פקודה שקיבל צה"ל משר הביטחון באמצעות "פנייה של נומה לגורם חיצוני רב עוצמה בבקשה לעזרה, ואכן הפקודה בוטלה לאחר שעתיים".

בהתייחסו לפרופיל פעילות באמצעות רשת קשרים וגיוס התקשורת, שהונהג בפיקוד מרכז במטרה לעצב דעת קהל, כותב גופמן:

"זו הדוגמה המרתקת בעניין התמרון (…) למאמץ השפעה על מקבלי החלטות באמצעות יצירת נרטיב חיובי לתפיסת 'מבדיל ומדויק'. מבול רעיונות, שיחות רקע והצטרפויות לפעילות מבצעית בהקשר הסברתי מוגדר וקוהרנטי לעיתונאים מכל הקשת הפוליטית יצרו תמונה תודעתית אשר הקלה על יכולת הקברניטים ללמוד ולהתיר עמימות במקומות בעלי רגישות גבוהה.

"בוקר אחד, אחרי מפגש עם מנהיגות צעירה פלסטינית באחת החטיבות, אמר אלוף נומה למח"ט: 'צור הד תקשורתי בנושא, בייחוד עם עיתונאי הימין, הם יודעים לספר את הסיפור הזה בצורה הטובה ביותר, וזה נחוץ לנו מאוד'".

הוא מוסיף עוד כי "תמרון באמצעות פעולה הוא כלי לגיטימי בעל ערך רב להרחבת מרחב השיח בין המצביא לקברניט, אך יחד עם זאת הוא מחייב תבונה ואינטואיציה מפותחת, שכן הוא כרוך בסיכונים ארגוניים ואישיים אשר עלולים להתחולל".

"תמרון באמצעות פעולה הוא כלי לגיטימי בעל ערך רב להרחבת מרחב השיח בין המצביא לקברניט, אך יחד עם זאת הוא מחייב תבונה ואינטואיציה מפותחת, שכן הוא כרוך בסיכונים ארגוניים ואישיים אשר עלולים להתחולל"

גופמן ער לקו הדק שבין "מלאכת מצביאות ותמרון להשפעה" לבין "חתרנות" שאינה לגיטימית, אבל מבחינתו, מדובר בסוגיה שהיא "מוקד למודעות עצמית ולמידה אישית מתמשכת. יחד עם זאת, אי־ודאות גדולה שמצויה בהתהוות מרחב השיח, והקושי לצפות תגובות נגד מחייבים נכונות ליטול סיכונים אישיים בראשית הצירים בעבור הזכות לקחת חלק בעיצוב המלאכה האסטרטגית של ישראל".

אפשר לתהות איך מרשה לעצמו קצין בכיר להתבטא ככה, בגלוי, באופן שחושף את הרמטכ"ל, מפקדו, וכן מפקד הפיקוד. מדהימה לא פחות העובדה שגם בעקבות המאמר, לא קמה סערה ציבורית, גופמן לא הודח מצה"ל והכל התנהל כאילו כלום לא קרה (בשנת 2021, כבר תתפרסם גרסה מרוככת יותר של המאמר בביטאון "מערכות" של משרד הביטחון).

אפשר גם לתהות האם הדבר קשור לתוכן הפרסומים ולזהות הבכירים המוזכרים במאמר. לא בטוח שגופמן היה חושף באותו אופן את הפעלתו של הרב הצבאי הראשי בעבר, תת-אלוף אביחי רונצקי, בידי נפתלי בנט במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014, או קצינים בכירים המתהדרים בשירות שלהם בשם ההתנחלויות, גם בניגוד לפקודות.

רומן גופמן בתפקיד מח"ט עציון ב-2017 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

"פוטש דה פקטו"

עכשיו, נקפוץ חזרה ליום מעצרו של הנער, ועוד שנתיים קדימה למינויו של גופמן למזכירו הצבאי של נתניהו. התמונה הכללית מתבהרת?

האם ייתכן, למשל, שחלק מהמידע שנטען שהמנגנון של נתניהו "מחזיק" על קצינים לשעבר – כגון גדי איזנקוט, בני גנץ, גבי אשכנזי ועוד – מקורו בקצינים שפעלו בדפוסים דומים לשל גופמן? האם עשו זאת על דעת עצמם או שהופעלו?

כשהתברר בשנת 2020 (איך זה לקח כל כך הרבה זמן?) פרסום מאמרו של גופמן ב"בין הקטבים", חשבתי שרק אנשי הצד "שלנו" אמורים להזדעזע ממנו. אבל אז קראתי את השורות הבאות:

"משום מה איש לא קפץ נגד מאמר מקומם שפורסם בביטאון צה"לי על ידי תת־אלוף במדים, תחת השם 'תיאטרון המצביאות'. מאמר שמהלל את התיאטרון שעושים בכירי המטכ"ל לממשלה, שמחוללים ספינים נגד השרים ופועלים בניגוד להוראותיהם".

על המילים האלה חתום נדב העצני, במאמר שפרסם ב"מעריב" בשנת 2020. במאמר הוא תוקף את דינה זילבר על נאום הפרישה שלה מתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וטוען שהיה צריך להעיף אותה מזמן, כשרק עליבות בכירי הליכוד מנעה זאת.

אבל ממנה הוא עובר לגופמן ולמאמר שלו, שדווקא הוא – בניגוד לנאומה של זילבר – עבר חלק ובשקט. "בשפה פסאודו־אקדמית מעורפלת, מספר מפקד האוגדה גופמן כיצד שר הביטחון דאז בוגי יעלון ובכירי הממשלה הורו לצמרת צה"ל ליישם מדיניות מסוימת", כותב העצני.

"אלא שהמטכ"ל, במודע ובכוונת מכוון, ביצע מדיניות אחרת. חמור מכך, התת־אלוף הנכבד מתאר כיצד מפקד פיקוד המרכז דאז רוני נומה, בשיתוף פעולה עם הרמטכ"ל גבי איזנקוט, תמרנו את הקבינט. הם תיאמו עמדות והציגו בפני השרים תמונה מניפולטיבית, שלא לומר מטעה, כדי להימנע מלעשות את מה שהורו להם".

העצני לא מותיר מקום לספק: "דווקא בהנחות היסוד של התת־אלוף (…) טמון הנגע כולו (…): פוטש דה פקטו ששורר כבר הרבה שנים והפך למציאות המקובלת".

נורמות, מציאות מקובלת, גופמן כמזכירו הצבאי – שם אחד נעדר ממאמרו של העצני: נתניהו.

העצני איננו הסיפור כאן. נתניהו ועוד איך שכן. הנורמות המתוארות כאן הן שמזככות אותו למי שהוא. מזכירו הצבאי הקודם של נתניהו, אבי גיל, הוא דמות קריטית בהקשר הזה.

חקירת המשטרה נגד ראש הסגל בלשכת נתניהו צחי ברוורמן נוגעת לחשד שפעל כדי לשנות את מועדי השיחות שנערכו בין נתניהו למזכירו הצבאי גיל, בבוקר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. המשטרה גם חוקרת את חשיפת עיתון "הארץ", לפיה לקח ברוורמן סיכומים מסווגים מישיבות קבינט.

לפי אחד מכיווני החקירה המרכזיים, ברוורמן ביקש לשנות את הפרוטוקולים המתעדים את השיחות, באופן שייטיבו עם נתניהו. לפי החשד, הוא ניסה לשנות אותם כך שיופיע בהם כאילו נתניהו נתן הוראות לגיל בנוגע למשבר הביטחוני כבר בשיחתם הראשונה בשעה 6:29 בבוקר, ולא בשיחתם השנייה, בשעה 6:40, כפי שקרה בפועל.

לפי החשד, ברוורמן ניסה לשנות את השיחות כך שיופיע בהם כאילו נתניהו נתן הוראות לגיל בנוגע למשבר הביטחוני כבר בשיחתם הראשונה בשעה 6:29 בבוקר, ולא בשיחתם השנייה, בשעה 6:40, כפי שקרה בפועל

כחמישה חודשים לאחר מכן, במהלך בפברואר, חשוד ברוורמן כי פנה לעובדת בלשכת ראש הממשלה — שלה גישה לפרוטוקולים שמתעדים את השיחות שנעשות בטלפון האדום — וביקש ממנה לתמלל את השיחות שקיים נתניהו בבוקר שבעה באוקטובר.

לאחר שעיין בהם, פקד עליה לשנות את המועד של השיחה השנייה. "תשני את זה ל-6:29", אמר ברוורמן, ואכן בפרוטוקול שמחזיקה המשטרה שונתה שעת המסמך. העובדת תוזז מתפקידה בלשכה זמן לא רב מאוחר יותר ותחל לעבוד כקצרנית.

זאת, כאשר רק כמה שבועות קודם לכן הורתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאנשי לשכת נתניהו שלא לעסוק בתמלילי דיונים וישיבות קבינט של הממשלה הקודמת. היא אף התריעה בפניהם שלא לעשות זאת, בעקבות פנייה קודמת של ברוורמן לקבלת תיעודים מדיונים ביטחוניים של ממשלת בנט־לפיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין), ראש הסגל צחי ברוורמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה אלוף רומן גופמן והרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי בקריה בתל אביב, 24 בספטמבר 2024 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

עם זאת, דומה שנתניהו וברוורמן לא הביאו בחשבון – או שהביאו בחשבון ולא מתרגשים – שהמסמכים הרלוונטיים יגיעו לידיו של גיל, המזכיר הצבאי הקודם.

גיל ביקש מאותה עובדת אליה פנה ברוורמן את הפרוטוקולים כדי לעיין בהם. הוא הבחין, כי במסמך נכתב שהשיחה השנייה נעשתה בשעה 06:29, ולא בשעה 06:40. גיל, כך עולה מחקירת המשטרה, העיר לקצרנית על כך, והיא התוודתה בפניו ובפני אדם נוסף כי ברוורמן הוא שהורה לה לשנות זאת.

גיל ביקש מאותה עובדת אליה פנה ברוורמן את הפרוטוקולים כדי לעיין בהם. הוא הבחין, כי במסמך נכתב שהשיחה השנייה נעשתה בשעה 06:29, ולא בשעה 06:40

בעקבות זאת פנה גיל למשרד היועצת המשפטית לממשלה, כך על פי חשיפה של נדב איל בחודש יולי ב"ידיעות אחרונות", וזו הורתה לפתוח בבדיקה משטרתית, שנהפכה לחקירה. אפשר לתהות מה היה קורה לו היה מדובר בגופמן ולא בגיל.

"במרחב הכאוטי שבו כולם משפיעים על כולם כל הזמן, עולה ערכה של עמדת המצביא כנכס הנע ונד בין המופשט לגשמי", כותב גופמן במאמר "תיאטרון המצביאות".

"ניתן לאבחן בדרג המצביא המערכתי המודרני פוטנציאל עולה במארג הלמידה וההשפעה האסטרטגית בכל הקשור להתמודדות עם השתנות המציאות ואיכות התפקוד הממסדית, כמאמר ראש הממשלה לשריו לנוכח משבר מחאת הקוטג': 'תהיו כחלונים ותמצאו פתרונות'!"

דפוס נתניהו: תהיו כחלונים כדי שיום אחד תוכלו להיות גופמנים. ולשון ארוכה, שנשלחת לאוזניים נכונות ומתחנפת לנתניהו, היא תמיד קריטית.

לא ייתכן שראש שב"כ רונן בר, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ובכירים אחרים לא מודעים לכל זה. לדפוס הפעולה. למשמעות מינויו של גופמן לאור התנהלותו בעבר. מה זה מעיד עליהם ועל הארגונים שלהם – לא צריך מאמר ב"מערכות" בשביל זה; גם לא ב"מעריב לנוער".

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר